יזמי סטרטאפ הסכימו לגבות התחייבות של החברה להחזר כסף למשקיעה בתוך שנה במשכנתא על ביתם ואף הסכימו לאפשר למשקיעה לבחור במקום זאת לקבל מניות של החברה בבעלות היזמים. בחלוף השנה לא שילמה החברה את החוב
והמשקיעה לא בחרה לקבל את המניות, ששויין היה גבוה באותה עת. כ-6 שנים לאחר מכן ולאחר קריסת החברה דרשה המשקיעה את מימוש המשכנתא.
בית המשפט קבע כי המשקיעה רשאית לממש את המשכנתא. אי מימוש מצד נושה של חוב אינו מהווה ויתור על הזכות, כיוון שוויתור על זכות חוזית יש לבצע באופן מפורש ולא במשתמע. כאן, למשקיעה הייתה אומנם אפשרות לוותר על המשכנתא תוך מימוש המניות שהיו בשליטת היזמים אך בעוד שהיא בחרה שלא לממש את זכותה למניות, היא לא ביצעה מעולם ויתור מפורש על זכותה לתשלום החוב, ולכן לא ניתן לראותה כאילו ויתרה על זכותה החוזית והיא זכאית למימוש המשכנתא.