בעלי זכויות במקרקעין משותפים וחברה שתפקידה לנהל את הפרוייקט ולקדם עניינם של השותפים במקרקעין מנהלים הליך בוררות, מכוח תניית בוררות בהסכם הניהול. בעלי הזכויות דרשו לצרף להליך הבוררות גם את בעל השליטה בחברה, למרות שאינו צד להסכם ואינו חתום על סעיף הבוררות באופן אישי, אלא החברה.
בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע שבעל השליטה יצורף להליך הבוררות כדי למנוע שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, לרבות על מי שקשורים בקשר הדוק לאחד הצדדים החתום על הסכם הבוררות אך עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד ביניהם. חיוב בעל מניות ב"חוב של החברה" יעשה בדרך כלל רק במקרים חריגים כגון: "הונאה" או "קיפוח נושה" או "נטילת סיכון בלתי סביר". לעומת זאת, לצורך ייחוס "תכונה, זכות או חובה", בניגוד לשיוך החוב עצמו, נדרש רק שיימצא כי "בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו". כאן, מדובר בסכסוך שפרץ בין בעלי הזכויות לחברת הניהול, שבעל המניות היחיד בה היה גם הדירקטור בחברה אחרת אשר רכשה מאחורי גבם של השותפים את יתרת הקרקע במתחם ועלה חשד לפעולות ניגוד עניינים לכאורה והפרת התחייבות החברה על פי הסכם הניהול תוך גרימת נזק על ידי בעל השליטה. משכך, צירוף בעל השליטה להליך הבוררות אכן נדרש כדי למנוע שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת.