עובדת הועסקה כמבצעת בדיקות וחיסונים. עם כניסתה להיריון, הועברה לבקשתה למוקד בדיקות טלפוניות מרחוק. לאחר מספר שבועות, מנהלת המוקד הורתה להפסיק לשבץ את העובדת למשמרות, לאחר שהעובדת התלוננה על חום וקושי בישיבה. במשך כחודשיים העובדת לא שובצה, ורק בהיותה בחודש התשיעי להיריון, הציעה לה החברה לחזור לעבודה במוקד. העובדת סירבה לחזור ללא קבלת שכר על החודשיים בהם לא שובצה ומשסירבה החברה לשלם, העובדת ראתה עצמה כמפוטרת.
בית הדין לעבודה, קבע כי העובדת לא פוטרה אלא התפטרה בדין מפוטרת, והורה על תשלום פיצויים. ככלל, הפסקת שיבוץ עובדת בהיריון למשמרות מהווה פגיעה מהותית בתנאי העבודה, המחייבת עריכת שימוע טרם קבלת ההחלטה. בנוסף, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על הפליית עובדת מחמת היריון ודי בכך, שההיריון היה שיקול, ולו משני, בהחלטה, כדי להכתימה כפסולה. כאן, החברה הפסיקה את שיבוץ העובדת באופן חד-צדדי, ללא שימוע, כאשר קשיי ההיריון היוו שיקול מרכזי בהחלטת המנהלת. לאחר חודשיים הציעה החברה לעובדת לחזור לעבודה, אך התנתה זאת בוויתור מצידה על שכרה לתקופה זו. לפיכך, העובדת התפטרה בדין מפוטרת והחברה תפצה אותה.