עובד ותיק פוטר מעבודתו לאחר שהחברה החליפה בעלות והמנהל הקודם פתח עסק מתחרה. החברה חשדה כי העובד, ששמר על קשרי ידידות עם המנהל הקודם ואף ביקר בעסקו, מעביר לו מידע ולקוחות, וזימנה אותו לשימוע בגין חשדות אלו, תוך שהיא מסרבת לבקשתו להציג מסמכים המבססים אותם.
בית הדין קבע כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים והורה על תשלום פיצוי לעובד. ככלל, הליך שימוע תקין מחייב את המעסיק להציג תשתית ראייתית לטענותיו ולאפשר לעובד להתגונן בפניהן כראוי, ואין די בהישענות על תחושות או חשדות לא מבוססים, בפרט כאשר לא קדמו לכך שיחות אזהרה בנוגע לתפקודו או לנאמנותו של העובד. כאן, המעסיקה ביססה את הליך הפיטורים על חשד גרידא בדבר סיוע למתחרה, מבלי שהציגה ראיות כלשהן לפני השימוע או במהלכו, ומבלי שהוכיחה כי התריעה בפני העובד בעבר על חוסר שיתוף פעולה. העובדה שהעובד היה בעל כוח וידע רב ולא מיהר לסייע להנהלה החדשה אינה מוכיחה בהכרח הפרת אמונים והעברת סודות. לפיכך, הפיטורים נעשו תוך פגם בהליך והחברה חויבה לפצות את העובד.