כמה מילדיה של מנוחה הגישו התנגדות לצוואה שהורישה את כל כספה רק לאחד מילדיה בטענה להשפעה בלתי הוגנת על המנוחה בשל מעורבות היורשת בהכנתה הצוואה אשר בשפתה לא שלטה האם, וכן יצירת תלות מוחלטת ביורשת, תוך יצירת בידוד מהמשפחה והסביבה.
בית המשפט דחה את ההתנגדות וקבע, כי הצוואה שיקפה את רצונה האמיתי של המצווה. החוק קובע, כי המבחנים לפסילת צוואה בטענה להשפעה בלתי הוגנת על מצווה הינם עצמאות, תלות, קשרי המנוח עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה. כאן, המנוחה הייתה עצמאית במועד כתיבת הצוואה, בעלת קשרי משפחה ועבודה ענפים, הבינה את השפה ואת תוכן הצוואה, ולמעט יצירת קשר עם עורך הדין לקביעת מועד לפגישה לא היה ליורשת כל קשר והשפעה על הצוואה. על כן, הצוואה שיקפה את רצונה האמיתי של המנוחה ויש לתת לה תוקף.