בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בשאלה האם פעילות מנהל או דירקטור בחברה, אשר נעשתה לכאורה תוך חריגה מהרשאה, כפופה לחוק החברות או לחוק השליחות. בית המשפט ציין, כי עת ישנה סתירה בין חוק השליחות וחוק החברות בקשר עם חריגה מהרשאה, יחול חוק החברות וזאת לאור חוק השליחות המקנה עדיפות לסוג מיוחד של שליחות ולדין ספציפי על דין כללי. יחד עם זאת, למרות השוני בין אורגן לשלוח- בכל הנוגע לדיני השליחות דינו של אורגן כדין שלוח. היינו, האורגן מבצע פעולה משפטית בשם התאגיד כלפי צד שלישי ולכן יחול חוק השליחות על יחסי תאגיד-אורגן-צד שלישי. להבדיל מההסדר בחוק השליחות, הפוטר שולח מחיוב שלא נטל על עצמו מרצון, על דרך יצירת יריבות ישירה בין השלוח לבין צד שלישי, בחוק החברות תחוב החברה עצמה כלפי צד שלישי ולאחר מכן תוכל לתבוע את האורגן שחרג מהרשאתו וזאת כל עוד צד שלישי לא ידע על חריגה מהרשאה ולא היה עליו לדעת זאת. במילים אחרות, חוק השליחות מעביר את הנזק מצד שלישי אל השלוח ואילו ההסדר בחוק החברות מעביר את הנזק מהשלוח לחברה אך מותנה בידיעת צד שלישי. בית המשפט קבע כי במקרה זה חרגו האורגנים מההרשאה שניתנה להם על ידי החברה אך הצד השלישי ידע על החריגה מההרשאה. משלא נתמלאו החריגים הקבועים בחוק, התוצאה המתבקשת היא כי החברה איננה מחויבת במסמך שנעשה תוך חריגה מהרשאה. מעבר לכך, לאור חוק השליחות, הצד השלישי רשאי לתבוע את האורגנים עת הפרו התחייבותם כלפיו.
פורסם ב אפיק משפטי 118 23.01.2013
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות