אפיק משפטי 118 23.01.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

13 ינואר 2013

פטור ממכרז בעת התקשרות עם נותני שירות ברשות ציבורית יינתן רק במקרים ייחודיים

עירייה ערערה לבית המשפט בשאלה מהי הדרך המשפטית להתקשרות עם נותני שירותים מקצועיים ברשות המקומית – האם חלות תקנות הרכש; או כפי שקבע בית המשפט של הערכאה הקודמת, בידי ראש העיריה לקבל החלטה מכוח סמכותו השיורית תוך היעזרות בועדה מייעצת; או שמא מוטל על הרשות המקומית לקיים מכרז? החובה לערוך מכרז היא רחבה ומתייחסת לכלל סוגי העסקאות שמבצעת רשות מינהלית. עם זאת קבע המחוקק פטור ממכרז ל"חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים". בית המשפט קבע כי יש לפרש הוראה ייחודית זו של פטור ממכרז באופן מצומצם ולהתירה רק במקרים ייחודיים וקיצוניים של יחסי אמון מיוחדים או מומחיות ייחודית. במקרים ייחודיים אלו יפנה ראש הרשות לוועדה מקצועית. כמו כן נקבע כי אין לאפשר לראש רשות לפעול כאוות נפשו בהקשר של רכישת שירותים, לא בשל הטלת דופי ביושרם של ראשי רשויות, אלא בשל הצורך המובהק באיזונים ובלמים. החשש הוא כי בהיעדר מכרז, יופר איזון זה, על ידי וועדה מקצועית אשר ממונה על ידי ראש המועצה עצמו. על כן ברור כי הליך רכישת השירותים, פעולה ציבורית הכרוכה בהוצאות כספי ציבור, צריך להיות נקי מחשש לשיקולים פוליטיים שאינם ענייניים ועליו להתנהל באופן של מכרז תחרותי הוגן, ובמקרה של שירות אשר יכול להינתן על ידי מספר בעלי מקצוע באופן דומה, לא חל הפטור ויש לנהלו באמצעות הליך של מכרז.

07 ינואר 2013

חוק השליחות יחול במקום בו אורגן מבצע פעולה משפטית בשם תאגיד כלפי צד שלישי

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בשאלה האם פעילות מנהל או דירקטור בחברה, אשר נעשתה לכאורה תוך חריגה מהרשאה, כפופה לחוק החברות או לחוק השליחות. בית המשפט ציין, כי עת ישנה סתירה בין חוק השליחות וחוק החברות בקשר עם חריגה מהרשאה, יחול חוק החברות וזאת לאור חוק השליחות המקנה עדיפות לסוג מיוחד של שליחות ולדין ספציפי על דין כללי. יחד עם זאת, למרות השוני בין אורגן לשלוח- בכל הנוגע לדיני השליחות דינו של אורגן כדין שלוח. היינו, האורגן מבצע פעולה משפטית בשם התאגיד כלפי צד שלישי ולכן יחול חוק השליחות על יחסי תאגיד-אורגן-צד שלישי. להבדיל מההסדר בחוק השליחות, הפוטר שולח מחיוב שלא נטל על עצמו מרצון, על דרך יצירת יריבות ישירה בין השלוח לבין צד שלישי, בחוק החברות תחוב החברה עצמה כלפי צד שלישי ולאחר מכן תוכל לתבוע את האורגן שחרג מהרשאתו וזאת כל עוד צד שלישי לא ידע על חריגה מהרשאה ולא היה עליו לדעת זאת. במילים אחרות, חוק השליחות מעביר את הנזק מצד שלישי אל השלוח ואילו ההסדר בחוק החברות מעביר את הנזק מהשלוח לחברה אך מותנה בידיעת צד שלישי. בית המשפט קבע כי במקרה זה חרגו האורגנים מההרשאה שניתנה להם על ידי החברה אך הצד השלישי ידע על החריגה מההרשאה. משלא נתמלאו החריגים הקבועים בחוק, התוצאה המתבקשת היא כי החברה איננה מחויבת במסמך שנעשה תוך חריגה מהרשאה. מעבר לכך, לאור חוק השליחות, הצד השלישי רשאי לתבוע את האורגנים עת הפרו התחייבותם כלפיו.

16 ינואר 2013

חברה אינה מחויבת בחלוקת דיבידנד כאשר אין הוראת תקנון הקובעת זאת

בעלי מניות בחברה ביקשו לאשר תובענה ייצוג, בין היתר בגין אי חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. בית המשפט העלה את השאלה האם בעל מניות רשאי לבסס טענת קיפוח על אי חלוקת דיבידנד על ידי החברה על אף רווחיה, כאשר הבעיה מתעוררת בעיקר בחברות פרטיות בהן אין בעובדה שהרווחים המצטברים גורמים לעלייה בערכן של המניות - כדי לאפשר לבעל המניות להפיק הנאה מכך. הבעיה מתגברת כאשר אין במסמכי היסוד של החברה הוראה המחייבת חלוקת דיבידנד ואשר ניתן לאוכפה ככל הסכם אחר. בית המשפט קבע שכשהוראות התקנון אינן קובעות חובת חלוקת דיבידנד (אותה ניתן לאכוף ככל הסכם), אין ציפייה לגיטימית לבעל מניות לקבלת דיבידנדים. עם זאת, רשאי בעל מניות לטעון לקיפוח בהתבסס על כך שנושאי המשרה בחברה מרוקנים את רווחיה במסווה של שכר, כאשר סכומי השכר עולים על המקובל במשק ואינם אלא חלוקת רווחים לבעלי השליטה במסווה של שכר לנושאי משרה. במקרה זה נקבע שלא הוכחה עילת התביעה הנטענת.

11 אפריל 2012

השאלה האם הרעה מוחשית בתנאי העסקה מזכה בפיצויי פיטורים הינה עניין לקביעה שיפוטית

בית הדין לעבודה נדרש לשאלה האם התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה, מזכה עובד בפיצויי פיטורים. בית הדין קבע, כי נטל הוכחת הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה מוטל על התובע וכי על פי ההלכה הנוהגת, השאלה מתי נקלע עובד למצב בו תנאי עבודתו הורעו מוחשית, מחייבת התייחסות למכלול הנסיבות שהובילו להתפטרותו. כך, בכל מקצוע וסוג עבודה יש לבחון את הנסיבות הספציפיות בטרם יוחלט אם יש באותן הנסיבות כדי להגיע למסקנה שאין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו. נוסף על כך, על העובד להוכיח כי התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העסקתו ולא בשל סיבה אחרת, וכי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה. בענייננו, בית הדין לעבודה קבע כי העובד התפטר בנסיבות שבהן לא היה ניתן לצפות ממנו להמשיך ולעבוד וזאת לאחר ששכר היסוד שלו הופחת באופן חד צדדי, לאחר שפנה כמה פעמים למעבידו אשר הסביר לו כי לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו. בתוך כך נקבע, כי קיומן של נסיבות המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים הוא עניין לקביעה שיפוטית של בית הדין לעבודה. היינו, בית הדין לעבודה צריך לבחון, על פי אמות מידה אובייקטיביות בלבד, האם בנסיבות הספציפיות העובד זכאי לפיצויי פיטורים מחמת התפטרותו.

10 ינואר 2013

תניה בהסכם הפצה המונעת ביטולו אלא במקרה הפרה תהיה בלתי אכיפה

מפיצה מזה 17 שנה של ספק גרמני ביקשה צו מניעה שימנע מהפסק לבטל את הסכם ההפצה, לאחר שמשא ומתן בין הצדדים בנושא הפסקת ההסכם, אשר מתנהל מזה כשנה הסתיים בהודעה של הספק על הפסקת ההתקשרות בהודעה מראש של שבועיים...

07 ינואר 2013

הפרשי הצמדה וריבית על חוב פסוק חלים גם כאשר ניתן עיכוב ביצוע של פסק הדין

בין הצדדים התעוררה מחלוקת בשאלה האם חוב לתשלום שעל פסק הדין ניתן עיכוב ביצוע נושא בתקופת עיכוב הביצוע (שהחזיק עד דחיית הערעור) הפרשי הצמדה וריבית. בית המשפט העליון הבהיר את ההלכה הקודמת לעניין ריבית והצמדה על חוב בתקופה בה התקיים עיכוב ביצוע של הליכים משפטיים. בית המשפט קבע, כי ככל שבית המשפט פסק ריבית פיגורים, המדובר בריבית עונשית שמטרתה זירוז החייב לשלם את חובו וזו אינה חלה כאשר ניתנה החלטה שיפוטית על עיכוב ביצע. להבדיל, החלטת עיכוב ביצוע אינה עוצרת את פסיקת הפרשי הצמדה וריבית "רגילים" שמטרתם להעמיד את הזוכה במקום שבו היה נמצא לו היה משולם החוב הפסוק במועדו.