תניה בהסכם הפצה המונעת ביטולו אלא במקרה הפרה תהיה בלתי אכיפה

מפיצה מזה 17 שנה של ספק גרמני ביקשה צו מניעה שימנע מהפסק לבטל את הסכם ההפצה, לאחר שמשא ומתן בין הצדדים בנושא הפסקת ההסכם, אשר מתנהל מזה כשנה הסתיים בהודעה של הספק על הפסקת ההתקשרות בהודעה מראש של שבועיים.
בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה וקבע, כי גם בחלוף כ- 17 שנים של התקשרות, שלא הוגבלה במועד נקוב, היה הספק זכאי להפסיק ההתקשרות ובלבד שייתן הודעה זמן סביר מראש. העובדה שהמפיץ ידע על הכוונה להפסיק את ההתקשרות כבר לפני כשנה וניהל על כך משא ומתן (בו לא חזר הספק מכוונתו להפסיק ההתקשרות) מהווה הודעה מראש, אך בכל מקרה, לא יינתן צו מניעה כי במקרה וההודעה מראש לא היתה מספיקה, ניתן לפצות על כך בכסף.
בית המשפט דחה גם את טענת המפיץ כי ההסכם ניתן לביטול רק במקרה של הפרתו וקבע שאף אילו היה סעיף כזה בהסכם, הרי שזה סעיף בלתי אכיף מכיוון שאין מעניקים סעד של אכיפה מקום בו משמעות האכיפה היא כפייתו של צד לחוזה לקבל שירות אישי מהצד האחר.