בעלי מניות בחברה ביקשו לאשר תובענה ייצוג, בין היתר בגין אי חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. בית המשפט העלה את השאלה האם בעל מניות רשאי לבסס טענת קיפוח על אי חלוקת דיבידנד על ידי החברה על אף רווחיה, כאשר הבעיה מתעוררת בעיקר בחברות פרטיות בהן אין בעובדה שהרווחים המצטברים גורמים לעלייה בערכן של המניות - כדי לאפשר לבעל המניות להפיק הנאה מכך. הבעיה מתגברת כאשר אין במסמכי היסוד של החברה הוראה המחייבת חלוקת דיבידנד ואשר ניתן לאוכפה ככל הסכם אחר.
בית המשפט קבע שכשהוראות התקנון אינן קובעות חובת חלוקת דיבידנד (אותה ניתן לאכוף ככל הסכם), אין ציפייה לגיטימית לבעל מניות לקבלת דיבידנדים. עם זאת, רשאי בעל מניות לטעון לקיפוח בהתבסס על כך שנושאי המשרה בחברה מרוקנים את רווחיה במסווה של שכר, כאשר סכומי השכר עולים על המקובל במשק ואינם אלא חלוקת רווחים לבעלי השליטה במסווה של שכר לנושאי משרה. במקרה זה נקבע שלא הוכחה עילת התביעה הנטענת.
פורסם ב אפיק משפטי 118 23.01.2013