אפיק משפטי 117 09.01.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

20 דצמבר 2012

מי שמשמש איש קש לשם הקמת חברה יהיה חב אישית לחובות החברה

במשך שנים הקים אדם חברות אחת אחרי השנייה, כאשר בכל פעם שהעסק נקלע לקשיים וצבר חובות, נזנחה החברה המפעילה והוקמה חברה אחרת שהמשיכה בתפעול העסק. הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם יתר בני משפחתו, שעל שמותיהם נרשמו חלק מהחברות, ולמרות שאותו אדם המשיך לשמש בפועל כבעלים, מנהל ובעל השליטה על פעילותן של החברות. העירייה, לה חבה אחת החברות חוב ארנונה, טענה כי יש לייחס את חוב החברות ישירות לבעל המניות בגין "הרמת מסך" וגם בשל היות בעלי המניות השונים מעוולים ביחד בעוולת תרמית. זאת, בנוסף להוראות החוק המאפשרות לעירייה לתבוע חוב ארנונה ישירות מבעלי מניות של חברה. בית המשפט קבע כי הכללים אשר חלים על הרמת מסך בחברה על פי תיקון 3 לחוק החברות (מיום 7.3.2005) יחולו גם על פעולות שנעשו לפני אותו מועד. בית המשפט קבע עוד, כי כדי לתבוע אישית דירקטור בגין חבויות החברה נדרש להוכיח כי הדירקטור פעל בכוונת מרמה (התנהגות עם דופי מוסרי והמגלה אי יושר ממשי לפי המושגים המקובלים במסחר הגון) ולא מספיק להוכיח שניהל החברה באופן רשלני או אף בחוסר תום לב. בית המשפט קבע, כי במקרה זה היה שימוש לרעה בפרגוד ההתאגדות המצדיק את הרמת המסך מעל חברה החדשה, ולראות את נכסיה וחובותיה כשייכים לבעלים שהעבירו אליה את הפעילות, וכי יש גם אחריות אישית לבעלי המניות בחברות החדשות, כמי שהסכימו לשמש כאנשי קש לעסקים ולחברות השונות שהוקמו.

14 דצמבר 2012

הודעת ביטול להסכם מצביעה על העובדה כי הסכם שנחתם בין צדדים נחתם כדין, ואינו למראית עין

בין צדדים נחתם הסכם "למראית עין" שנועד להציגו בפני הבנק לצורך קבלת אשראי. לאחר חתימת ההסכם ביקש אחד הצדדים לבטלו בטענה כי חוזה למראית עין, בטל מעיקרו. בית המשפט קבע, כי לרמת ההוכחה הנדרשת לביסוס טענת חוזה למראית עין יש להוסיף, כי בעל דין המייחס לצד שכנגד עריכת חוזה פיקטיבי מעלה כנגדו טענה קשה, העשוי להגיע אף כדי ייחוס מרמה או מצג כזב. ככלל, טענות מסוג זה, שנילווה להן, על פי רוב סממן של חוסר ניקיון כפיים, טעונות בשל טיבן רמת הוכחה נכבדה לצורך ביסוסן. נקבע כי באותו מקרה כאשר התובעים שלחו הודעה על ביטול ההסכם, הם כמו ביצעו אקט המצביע על כך כי אין מדובר בהסכם למראית עין כיוון שאם סברו התובעים שעסקינן בהסכם למראית עין, כגרסתם, לא היו אמורים לשלוח הודעת ביטול. משלוחה של הודעת הביטול, שומט איפוא את הקרקע תחת טענתם לפיה מדובר בהסכם למראית עין.

03 ינואר 2013

רוכש שליטה בחברה ציבורית מחויב בהצעת רכש אלא אם דווח לציבור על שליטה של אחר

מחזיקי המניות הרגילות בחברה ציבורית בה שני סוגי מניות הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית במסגרתה טענו כי היה על החברה לבצע מכירת מניות בדרך של "הצעת רכש מיוחדת" ולא בדרך של מכירה רגילה (כפי שקבוע בחוק החברות). יצוין, כי מנגנון הצעת הרכש המיוחדת הולך ופוחת בכל הקשור לחברות ציבוריות בהן מספר סוגי מניות, כיוון שמאז 1990 ניתן לרשום למסחר בבורסה רק חברות בעלות סוג מניות אחד. בית המשפט העליון קבע, כי רוכש שליטה מחויב בהצעת רכש, אלא אם החברה דיווחה לציבור במפורש על כך שאדם מסוים או קבוצה מסוימת מחזיקים ביותר מ-25% או 45% מזכויות ההצבעה בחברה. דיווח לציבור שלא מודיע במפורש כי הסכם שיתוף פעולה הופך בעלי מניות למחזיקים במשותף, אינו יכול לשמש בסיס להחלטת רוכש שליטה לרכוש מניות שלא בהצעת רכש מיוחדת. עוד נקבע כי אין במבנה ההון של החברה, בהסכם בדבר זכות סירוב ראשונה או בהסכם שיתוף הפעולה בין בעלי מניות היסוד כדי לפטור אותה מחובה זו. משלא עשתה כן, הפרה חובתה כלפי יתר בעלי המניות.

31 דצמבר 2012

זכות הקניין היא זכות יסוד חוקתית אך לעתים עמידה עליה תהווה שימוש לרעה בזכות

בין הצדדים התגלע סכסוך בדבר זכותו של דייר להקים סוכה בחג הסוכות על גג הבנין או בחצר, למרות ששטחים אלה אינם חלק מהנכס המושכר. בית המשפט העליון פסק לטובת הדייר ואימץ את קביעותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי כי זכות הקניין הוכרה כזכות יסוד אך אינה עומדת בחלל ריק. בית המשפט קבע, כי יש מקום לכפות על הבעלים לאפשר את בניית הסוכה, בין היתר מכוח העיקרון השולל שימוש לרעה בזכות הקניין ומכוח עיקרון ...

02 ינואר 2013

זכות ספק לבקש עדכון מחיר אינה מחייבת העדכון אך דורשת החלטה סבירה של המזמין

בין צדדים לחוזה, אשר נכרת בעקבות מכרז, התעורר ויכוח בשאלה האם על מזמין הסחורה לפצות את הספק בגין התייקרות מחירי חומרי הגלם כאשר בהסכם נרשם כי לספק הזכות לבקש תוספת כאשר קיים שינוי תנאים שלא ניתן היה לצפותם מראש. בית המשפט חזר על ההלכה כי פרשנות חוזה תהיה על פי נסיבותיו ולא רק על פי לשון החוזה וכי תיקון החוק בנושא לפני כשנתיים לא שינה את ההלכה הנוהגת בתחום זה. בית המשפט קבע, תוך בחינת סעיפים דומים אחרים בהסכם ובחינת נסיבות כריתתו, כי ההסכם מאפשר לספק לבקש לקבל תשלום נוסף אך מותיר שיקול דעת למזמין ולכן לא נוצרת זכאות לתשלום נוסף אלא רק זכות לבקש. אם סורבה הבקשה ניתן לפנות לסעד שיפוטי בטענה של חוסר סבירות ההחלטה.