288. מסיבות אלה לא ראיתי מקום לאפשר חקירה של נציג חברת "אדן" בבית המשפט. אף שהדברים הוצגו כבקשה לחקירה קצרה של 15 דקות ברור כי הדבר לא היה מסתיים בכך. בירור עובדתי של קביעותיה של אדן בחוות דעתה היה מחייב לאפשר לצדדים האחרים חקירות נוספות, הבאת ראיות מטעמן ובית המשפט היה הופך לוועדת המכרזים.
--- סוף עמוד 65 ---
את הטענות שיש או אין כלפי המסקנות היה מקום להפנות לוועדת המכרזים, עוד בשלב הראשון (שכן עמדת אדן הייתה ברורה לפחות בחלקה כבר אז) או למצער בשלב השני, ולא בדרך של פנייה לבית המשפט מספר ימים לפני מועד הדיון.
289. ואם לא די בכל אלה, ניתן לפנות לאופן בו IDE עצמה פירשה את תנאי הסף בעת שהתייחסה אליהם בפנייתה הראשונה לוועדת המכרזים. מכתבה של IDE מיום 4.3.19 ממוקד בטענות באשר לתכנון התהליכי והוא אינו עולה בקנה אחד עם טענותיה במסגרת העתירה שהגישה.
290. ומילה אחרונה בעניין זה. אני נכון להניח כי יש טעם רב בדברים שנאמרו על ידי בא-כוחה של ש.מ.ש. כי מוטב היה לקבוע אמות מידה ברורות יותר להבניית שיקול הדעת בעניין זה, וכי יכול להתעורר קושי מבחינות שונות בשל אי-הבהירות לעניין מידת המעורבות העולה כדי ביצוע בפועל של תכנון התהליך, במסגרת ביצוע משותף. מן הצד האחר, קיים קושי להסדיר קריטריונים במסגרת תנאי הסף בעניינים מקצועיים מובהקים נוכח הקושי לצפות מראש תרחישים שונים, על התוצאות הנלוות לכך. מכל מקום, כפי שציינתי לעיל, לא מצאתי כי קמה עילה להתערבות בקביעותיה של ועדת המכרזים.
טענות ניגוד העניינים של היועץ הטכני לוועדת המכרזים
291. היבט שני של טענת ניגוד העניינים נוגע לכך שבין היועצים החיצוניים של ועדת המכרזים נמנים מר קובי הרוסי ומר בן מקברת מחברת הייעוץ ההנדסי אדן. חברת אדן אף ערכה את התחשיב המקל של אומדן החיסכון והיקף הפיצויים כתוצאה ממעשי המרמה וההוראה שעל בסיסם גובש הסכם הפשרה לגבי מתקן שורק א'.
292. לטענת ארבע איי אחד מבעלי השליטה בחברת אדן נמנה על צוות של חברת IOSight בע"מ, שמספקת שירותי איסוף וניתוח מידע למתקני התפלה ובהם ניתוח נתוני בקרת איכות המים בזמן אמת. מערכת של חברה זו הותקנה במתקן שורק א', והיא למעשה החוליה הראשונה בשרשרת מחדלי הפיקוח שאפשרה את מעשי המרמה וההונאה במתקן שורק א'. כך בעוד שאדן מייעצת לוועדת המכרזים, חברה שותפה לה הייתה אחראית לפקח על איכות המים וכשלה בתפקידה.
החלטת ועדת המכרזים
293. ועדת המכרזים קיימה דיון בטענה זו ביום 30.1.20, וזאת על אף שסברה כי הטענה נטענה בשיהוי. לפני הוועדה הוצגה חוות דעת משפטית, שבה פורט כי בעלי המניות בחברת אדן הם ד"ר עופר רייז ומר קובי הרוסי, שכל אחד מהם מחזיק 50% ממניות החברה ומר הרוסי הוא אחד משני היועצים הטכניים מטעם אדן שמלווים את עבדות ועדת המכרזים. חברת IOSight היא חברת תוכנה שפיתחה, בין היתר, מערכת ייחודית להפקדת דו"חות
--- סוף עמוד 66 ---
ממערכת הבקרה של מתקני ההתפלה. היועץ המשפטי מסר כי לאחר בדיקה התברר כי אין ממש בטענות העובדתיות שארבע איי העלתה, שכן ד"ר רייז אינו עובד של IOSight, אלא הוא קבלן משנה שלה לפרויקטים מסוימים ואין קשר עסקי בין ד"ר רייז לבין IDE.
294. יו"ר הוועדה ציין בדיון כי יש לבחון האם הקשר בין אדן לבין IOSight מקיים חשש לניגוד עניינים בנוגע לעבודתה של אדן בוועדת המכרזים, ומצא כי מאחר ומדובר בקשר שהוא כל כך עקיף וכל כך רחוק, "זה כלל לא סביר לטעון כי יש חשש לניגוד עניינים".
295. ועדת המכרזים קיבלה את עמדת היועץ המשפטי לוועדת המכרזים וקבעה כי אין חשש לניגוד עניינים ואין כל מניעה כי אדן תמשיך בשירותי הייעוץ שאותם היא סיפקה ומספקת, ואין חשש לניגוד עניינים ביחס לייעוץ שניתן לוועדה עד כה.
עיקרי טענות ארבע איי
296. ארבע איי טוענת כי לאחרונה נודע לה שקיים קשר פסול בין אדן לבין IDE, באופן שמונע מאדן לעסוק בנושאי המכרז. טענתה נשענת על כך שאחד מבעלי השליטה בחברת אדן, ד"ר עופר רייז, מצוין כמי שנמנה על מהנדסי תהליך בכירים בחברה בשם IOSight. חברת IOSight מעניקה שירותים למתקני התפלה ובהם למתקן שורק א', וכך גם מעניקה שירותים ל-IDE.
297. טענתה של ארבע איי היא כי לד"ר עופר רייז, וכפועל יוצא מכך לאדן יש אינטרס כלכלי בחברת IDE והוא נמצא במצב שבו האינטרסים הכלכליים שלו ושל אדן, תלויים ב-IDE ויכולים להשפיע על חוות הדעת המקצועית שאדן נדרשת לספק לוועדת המכרזים ולשבש אותה. אדן, כך טענת ארבע איי, אינה במצב שבו היא יכולה לספק חוות דעת אובייקטיבית לוועדת המכרזים כאשר לבעל השליטה בה יש תלות כלכלית ב-IDE.
עיקרי טענות ועדת המכרזים
298. ועדת המכרזים טוענת כי גם טענה זו הועלתה תוך שיהוי, ומכל מקום אין כל בסיס לטענה, שכן ניגוד עניינים תיאורטי או דחוק – אין בו די כדי לפסול את פעילותה של הרשות השלטונית ויש להראות את השלכתו על העניין הנדון.
עיקרי טענות מרליון וש.מ.ש.
299. מרליון טוענת לשיהוי בהעלאת טענה זו, שכן לא ברור מדוע הטענה לא הועלתה בשלב מוקדם יותר אם ארבע איי הייתה פועלת בשקידה ראויה.
300. ש.מ.ש. מציינת בכתב התשובה שלה כי הובהר שרייז אינו עובד בחברת IOSight אלא קבלן משנה לפרויקטים מסוימים, במסגרת עבודתו באדן, אשר אף לא עסק בעניינה של IDE וכי לאדן אין קשר עסקי כלשהו עם IDE. בנסיבות אלה לטענת ש.מ.ש. נשמט הבסיס העובדתי לטענת ניגוד העניינים.
--- סוף עמוד 67 ---
301. לצד טענה זו ש.מ.ש. טוענת כי אין די בחשש ערטילאי ודחוק לניגוד עניינים, על מנת להביא להתערבות בהליכי מכרז, אלא יש לבחון את נסיבות העניין ועל הטוען להראות את השלכתו של ניגוד העניינים על העניין הנדון. הנסיבות בענייננו, לרבות היקף הפעילות בה מדובר, מלמדות כי אין ניגוד עניינים, ולחלופין כי חשש כזה אינו ב"עוצמת פסילה" מספקת כדרישת פסיקת בתי המשפט.
דיון והכרעה
302. לא ראיתי ממש בטענות ארבע איי במישור זה. הוברר כי המסד העובדתי לטענות אינו נכון ומכאן שנשמט הבסיס לקיומו של ניגוד עניינים. ד"ר רייז אינו עובד בחברת IOSight אלא קבלן משנה המספק לה שירותים בפרויקטים מסוימים, כאשר אין טענה לכך שעסק באופן ישיר בעניינה של IDE במסגרת המכרז הנדון. המעט שניתן לומר הוא כי גם אם קיים קשר כלשהו, המדובר בקשר רחוק ועקיף, שאין בו כדי להקים ניגוד עניינים, ומכל מקום לא ניגוד עניינים כזה המצדיק את פסילת ההצעות.
טענות נוספות
303. טענה נוספת, חדשה, שארבע איי מעלה בעניינן של מרליון והאצ'יסון נוגעת לאי התחשבות בשיקולי ביטחון לאומי. לפי הנטען התקבלה ביום 30.10.19 על ידי הקבינט המדיני בטחוני בממשלה החלטה על הקמת ועדה לבחינת היבטים של ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. הוועדה נועדה לאפשר שילוב של שיקולים של ביטחון לאומי באישור השקעות זרות, בין היתר, בתחומי התשתיות.
304. לטענת ארבע איי ועדת המכרזים כלל לא בחנה את השיקול הזה לא נתנה את דעתה לכך שהאצ'יסון הוא תאגיד שכולו בשליטה זרה (לכאורה הונג-קונגית ולמעשה סינית).
305. ועדת המכרזים משיבה לטענה זו בכך שהיא לוקה בשיהוי, ולכך שהחלטת הממשלה התקבלה זמן רב לאחר שהתאפשר למרליון להתמודד בו, ונקבע בה כי תוקפה הוא מיום 1.1.20.
306. מרליון טענה בקשר לכך כי הטענה הועלתה רק ביום 10.11.19, לא נכללה בעתירה הראשונה ועל כן יש לדחותה על הסף. מכל מקום האצ'יסון פועלת בישראל בתחום ההתפלה במתקן שורק א' והחלטת הממשלה צופה פני עתיד לגבי השקעות עתידיות.
307. מדובר בטענה שאין בה ממש. תשובותיהן של ועדת המכרזים ומרליון מקובלות עלי מטעמיהן, ואין לי אלא להפנות אליהן.
--- סוף עמוד 68 ---
308. טענה אחרת שהועלתה היא כי ש.מ.ש. ומרליון אינן יכולות להעמיד את המימון הנדרש בשל כך שמוסדות המימון לא "ישושו" להעניק מימון לגורמים שביצעו מעשי מרמה והונאה. ארבע איי מצביעה על כך כי בנק ההשקעות האירופאי EIB אינו צפוי להעניק מימון בנסיבות אלה.
309. איני סבור כך. הדרכים שבהן ש.מ.ש. ומרליון יממנו את השקעתם בפרויקט אינם עניינה של ארבע איי ובוודאי שאין בה כדי להביא לפסילת ההצעות. מכל מקום, כפי שציינה ועדת המכרזים החלטת הפרקליטות הייתה שלא להעמיד את המעורבים לדין פלילי, ספק אם יש בסיס איתן לחשש זה.
סיכום
310. על יסוד כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי לא קמה עילה להתערבות בהחלטות ועדת המכרזים, ולפיכך שתי העתירות נדחות.
311. ארבע איי וש.מ.ש. ישלמו לוועדת המכרזים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסכום של 100,000 ₪ ולמרליון שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסכום כולל של 117,000 ₪ (כולל מע"מ). כל אחת מהן תישא במחצית מהסכום. לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות במערכת היחסים שבין ארבע איי לבין ש.מ.ש.
המזכירות תודיע לצדדים כי פסק הדין ניתן ותעביר אליהם עותק ממנו.
ניתן היום, ט"ז אייר תש"פ, 10 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
ארנון דראל, שופט