43. אין ספק שהשעיית מועד תחילת מרוץ ההתיישנות למועד הידיעה של בעל התפקיד עלולה לפגוע באינטרסים שונים שפורטו לעיל, המצדיקים הגבלה של תקופת ההתיישנות. עם זאת, באיזון בין האינטרס של הנתבעים, שהם נושאי משרה בתאגיד אשר נטען כי התרשלו בתפקידם והפרו חובותיהם לחברה, לבין האינטרס של נושי התאגיד התמימים למימוש זכויותיהם במסגרת הליכי חדלות הפירעון, גובר האחרון.
44. עוד מצאתי לנכון להעיר, כי בנסיבות מסוימות עשוי להיות הבדל בתוצאה בין מקרה שבו ניתן צו פירוק לחברה, לבין מקרה שבו החברה הגישה בקשה להסדר נושים לפי סעיף 350ב' לחוק החברות (כיום שני ההליכים מוסדרים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018). כך יש לצפות שמקום בו חברה יוזמת הליך שיקום ומבקשת לאשר הסדר נושים, החברה תפרט בבקשה את כל התביעות העומדות לזכותה, לרבות תביעות כנגד נושאי משרה בחברה. צפוי שכל המידע יהיה בידי החברה במועד הגשת הבקשה. לא כך כאשר מבוקש פירוק חברה על ידי נושה, שהוא זר לפעילות החברה ואינו יכול לדעת על מלוא זכויות התביעה העומדות לטובתו.
45. כמובן שבמצבים שבם הבקשה להסדר מוגשת בשם החברה על ידי אותם נושאי משרה שכנגדם מבוקש להגיש תביעה, אין זה סביר לצפות כי יצהירו על זכות התביעה של החברה. על כן, בכל מקרה צריך לבחון מיהם נושאי המשרה כנגדם מבוקשת הגשת התביעה ולהפעיל את שיקול הדעת בנוגע לקביעת מועד הידיעה בהתאם.
מן הכלל אל הפרט - מועד ההתיישנות בתיק זה
46. לענייננו. החברה הגישה בקשה לאישור הסדר נושים ביום 9/6/2011, והנאמנים מונו ביום 16/6/2011. בבקשתה לא ציינה החברה כי עומדת לה זכות תביעה כנגד נושאי המשרה או מי מהם. רק באספות הנושים, ובטיעוני הצדדים לעניין אישור הסדר הנושים, הועלו על ידי הנושים, מחזיקי אגרות החוב, טענות כנגד נושאי המשרה. בפסק הדין מיום 31/10/2011 המאשר את הסדר הנושים ציין השופט ע' זרנקין כי הנאמנים יהיו רשאים לבצע חקירה לבירור הטענות ויהיו מוסמכים לדרוש כל מידע בעניין זה.
47. יובהר כי בהסדר הנושים שהוגש לאישור בית המשפט (בקשה מס' 17), צוין כי הנאמנים יוסמכו לבצע חקירות ולאסוף מידע ולשם כך יקבלו סמכויות של מפרק לפי סעיף 307 לפקודת החברות.
48. משמעות הדבר היא כי קודם לאישור הסדר הנושים בהחלטה מיום 31/10/2011, לא היו לנאמנים סמכויות וכלים לבצע חקירות ולאסוף מידע, ולכן ברור כי לפני מועד זה לא יכלו לגבש כל ידיעה. גם במועד זה טרם הייתה לבעל התפקיד ידיעה, לא בפועל ולא בכוח, שהרי טרם קיבלו מידע כלשהו וטרם ערכו חקירות.
49. תקופה קצרה לאחר מכן, ביום 26/2/2012, הגישו הנאמנים את בקשתם למינוי בעל תפקיד חיצוני לצורך עריכת החקירות ואיסוף המידע (בקשה מס' 27). בבקשה נטען כי יש צורך בבעל תפקיד חיצוני, בין היתר בשביל למנוע טענות לניגודי עניינים של הנאמנים. רק ביום 16/5/2012, לאחר קבלת הבהרות שונות, אישר בית המשפט את המינוי המבוקש.
משמע, גם לפני מועד זה לא הייתה לנאמנים אפשרות ממשית לאסוף את המידע הדרוש לגיבוש הידיעה על העובדות הרלבנטיות.
50. מעיון בדו"ח שהגיש בעל התפקיד, עו"ד בן מאיר, לנאמנים ולבית המשפט, לא ניתן ללמוד באופן מלא על הפעולות שננקטו על ידו ומועדן. יתכן כי ראוי היה שלתגובת הנאמנים לבקשת הסילוק בעניין ההתיישנות (תגובה מיום 9/2/2020) יצורף תצהיר לפירוט העובדות, אולם גם בהיעדרו דומה כי ברור שהזמן הסביר לאיסוף המידע הוא מספר חודשים. ודוקו, כפי שעולה מדו"ח בעל התפקיד ומהחלטות בית המשפט, נדרשו מספר הליכים כדי לאסוף את המידע ולכפות על המשיבים להתייצב לחקירה (ראו בקשות מס' 29, 35 ו-36).
51. את המועד המדויק שבו התגבשה הידיעה לא ניתן לקבוע כעת, ויתכן שיהיה צורך לשמוע ראיות על כך בהמשך ההליך, אך ברור שמדובר במספר חודשים שלאחר מינויו של עו"ד בן מאיר. ודוקו, הנאמנים נדרשו לפנות לבית המשפט כדי לכפות על הרוכשים, נידם השקעות בע"מ ושלומי נידם, למסור להם את ספרי החברה שהועברו להם עם מכירת הזכויות, ורק ביום 9/5/2012 ניתנה החלטה. בקשה נוספת הוגשה לקבלת מידע מצדדים שלישיים ובהם מעו"ד מישל אוחיון, עו"ד תמיר לוז ומחברת אלביט. החלטה בבקשה ניתנה רק ביום 20/11/2012, לאחר שבית המשפט דן בהתנגדויות השונות לבקשה.
52. ברור על כן כי לפני קבלת המידע, כלומר לפני חודש 11/2012 לא עמדו בפני הנאמנים כל המידע והמסמכים הדרושים לצורך גיבוש הידיעה.
53. מכל האמור עד כה, מתבקשת המסקנה כי מועד הידיעה של הנאמנים ובעל התפקיד שמונו לא יכול היה להתגבש לפני 11/2012, ומכאן שבעת הגשת הבקשה למתן הוראות לחיובם האישי של המשיבים ביום 9/9/2019 טרם חלפה תקופת ההתיישנות. מסקנה זו מייתרת את הצורך לברר מתי נעצר מרוץ ההתיישנות.
54. עוד אעיר, כי מרוץ ההתיישנות נעצר בעת הגשת תובענה (ראו סעיף 5 לחוק ההתיישנות; ת"א (ת"א) 1583/94 טריגוב נ' מדינת ישראל (21/8/2005)). יודגש, כי כאשר עוסקים בהליך של בקשה למתן הוראות בבית המשפט כנגד צד ג', יש לראות את מועד הגשת הבקשה למתן הוראות כמועד הגשת התובענה העוצר את ההתיישנות ולא המועד שבו הודיע בעל התפקיד על בקשתו להגשת בקשה למתן הוראות, ואף לא המועד שבו עתר כי בית המשפט יאשר לו להגיש את הבקשה. ודוקו, במקרה הנוכחי ניתנו לנאמנים הוראות לגבי המועד שבו עליהם להודיע על כוונותיהם ועל המועד להגשת הבקשה למתן הוראות, ולבקשתם נקבע מועד לחודש 9/2019.
סוף דבר
55. לאור האמור, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.
כל אחת מקבוצות המשיבים תשלם לקופת הפירוק הוצאות ההליך בסך של 5,000 ₪..
אני קובע ישיבת קדם משפט לצורך מתן הוראות לבירור שאר הטענות לרבות לעניין הבקשה להעברת התביעה לפסים רגילים ליום 10.11.2020 שעה 09:30.
ניתנה היום, כ"ו אב תש"פ, 16 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.
רון סוקול