החלטה
(בקשה מס' 80)
1. צ'יפ פי. סי. (ישראל) בע"מ היא חברת ציבורית שעסקה בפיתוח, שיווק וייצור טכנולוגיות בתחום המחשוב. בשנת 2011 נקלעה החברה למשבר כלכלי וביום 9/6/2011 הגישה בקשה להקפאת הליכים ולגיבוש הסדר נושים על פי סעיף 350ב לחוק החברות, התשנ"ט-1999. עורכי הדין ש' נס וא' נאור מונו כנאמנים לצורך גיבוש ההסדר, וביום 31/10/2011 אישר בית המשפט את הסדר הנושים המוצע ועורכי הדין ש' נס וא' נאור מונו כנאמנים לצורך ביצוע ההסדר.
2. ביום 16/5/2012 נעתר בית המשפט לבקשת הנאמנים ומינה את עו"ד ש' בן מאיר כבעל תפקיד לצורך ניהול חקירות והליכים משפטיים כנגד נושאי משרה ובעלי תפקיד בחברה.
3. בבקשה שהוגשה ביום 9/9/2019 עותרים הנאמנים ובעל התפקיד , למתן הוראות בדבר חיובם של המשיבים, ששימשו כנושאי משרה בחברה, לשלם לחברה פיצוי בסך כולל של 50 מיליון ₪. בבקשה נטען כי מחקירה שנערכה עבור הנאמנים על ידי בעל התפקיד, התגלה כי נושאי המשרה הפרו את חובותיהם לחברה. בין היתר נטען כי כספים שהתקבלו מהנפקת מניות לציבור לא שימשו ליעוד שנקבע בהנפקה, אלא לשימושים אחרים, לרבות לתשלומים שונים לנושאי המשרה ובעלי השליטה. נטען כי החברה פעלה ב"מימון דק" ועל כן יש "להרים את מסך ההתאגדות" ולחייב את בעלי השליטה ונושאי המשרה בחובות החברה. עוד נטען, כי נושאי המשרה ניהלו את עסקי החברה בחוסר זהירות ותוך הפרת חובות האמון כלפי החברה ועוד.
4. בבקשה המונחת להכרעתי כעת עותרים המשיבים להורות על סילוקה של הבקשה על הסף מחמת התיישנות. הדיון מתמקד במספר סוגיות - מהו המועד שבו החל "מרוץ" ההתיישנות של התביעה כנגד המשיבים; האם מרוץ תקופת ההתיישנות הושעה בעקבות מינוי הנאמנים ומינוי בעל התפקיד; ומהו המועד המפסיק את מרוץ ההתיישנות.
רקע
5. צ'יפ פי. סי. (ישראל) בע"מ (להלן: החברה), יוסדה בשנת 2000 כחברה פרטית על ידי אורה סופר ואביב סופר. החברה עסקה בפיתוח, ייצור ושיווק של טכנולוגיה שהוגדרה על ידה כייחודית. מדובר בטכנולוגיה המעניקה פתרונות מחשוב הכוללים שילוב של מוצרי חומרה ומוצרי תכנה, לרבות תכנת ניהול של תחנות קצה בסביבת מחשוב מבוססת שרת בארגונים גדולים.
6. בשנת 2003 התקשרה החברה עם חברת אלביט מערכות בע"מ על מנת שתשמש כקבלן משנה לייצור מערכות. לימים הפכה אלביט לבעלת עניין בחברה.
7. בשנת 2007, בחודש יולי, השלימה החברה הנפקה ראשונה של ניירות ערך לציבור בבורסה לניירות בערך בתל אביב, שכללה הנפקה של אגרות חוב להמרה. בתמורה להנפקה גייסה החברה סך של 22.9 מיליון ₪. החברה ביצעה הנפקות נוספות לציבור; בשנת 2009 גייסה חוב בסך של כ-14 מיליון ₪, ובשנת 2010 השלימה גיוס חוב נוסף בסך של כ- 6.5 מיליון ₪.
8. ביום 9/6/2011 הגישה החברה לבית המשפט בקשה לגיבוש הסדר נושים על פי סעיף 350ב לחוק החברות. הבקשה הובאה לדיון בפני כב' הנשיאה ב' גילאור והועברה לכב' השופט קיסרי. בעקבות דיון שנערך ביום 15/6/2011, ניתנה ביום 16/6/2011 החלטה בגדרה מונו עו"ד ש' נס ועו"ד א' נאור כנאמנים לצורך גיבושו של הסדר נושים. סמכויות ניהול החברה עד לגיבוש ההסדר הועברו לנאמנים.
9. הנאמנים פעלו לגיבושו של הסדר נושים, וביום 25/10/2011 הגישו את הצעת ההסדר שהובאה לאישורו של בית המשפט (בקשה מס' 17). הבקשה נדונה בפני כב' השופט ע' זרנקין בישיבה מיום 31/10/2011. בסופו של דיון אישר בית המשפט את ההסדר.
בגדרו של ההסדר, נמכר השלד הבורסאי של החברה לקבוצת מירבילין (מירבילין 2007 בע"מ וג'י.אי. אמ אנרגיה ירוקה בע"מ) ופעילות החברה נמכרה לחברת נידם תקשורת בע"מ.
הנאמנים, עו"ד ש' נס ועו"ד א' נאור, מונו גם כנאמנים לצורך ביצוע ההסדר. בסופו של פסק הדין הורה בית המשפט:
הנאמנים יהיו רשאים לבצע חקירות על מנת לברר את טענותיהם של מחזיקי אגרות החוב של החברה בדבר הטעייתם על ידי בעלי השליטה בחברה, והם יהיו מוסמכים לדרוש כל מידע וכל מסמך מכל מי שמידע כאמור מצוי ברשותו.
ככל שיסברו הנאמנים כי יש מקום לניהול הליכים משפטיים בעניין זה, יפנו לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
10. לאורה של ההוראה מיום 31/10/2011, הגישו הנאמנים בקשה למינויו של עו"ד ש' בן מאיר כבעל תפקיד שיפעל לביצוע החקירות הדרושות ולנהל הליכים משפטיים, אם יידרשו (בקשה מס' 27). ביום 16/5/2012 אושרה הבקשה וע"ד ש' בן מאיר מונה כבעל תפקיד לצורך ביצוע חקירות וניהול הליכים משפטיים.
11. מבלי להלאות בכל הפרטים נספר כי עו"ד ש' בן מאיר פעל לאיסוף מידע, שלח שאלונים לנושאי המשרה ואסף מסמכים שונים.
בסופו של יום, הכין עו"ד בן מאיר דו"ח שהועבר לנאמנים (על הדו"ח לא צוין תאריך הכנתו). עו"ד בן מאיר פירט את הממצאים שהתגלו לו, מהם עולה לכאורה כי בעלי השליטה בחברה ונושאי משרה בה הפרו את חובותיהם לחברה (הדו"ח צורף לבקשה מס' 77).
12. בין נושאי המשרה אשר נמצא לכאורה כי הפרו חובתם כלפי החברה היו גם דירקטורים שמונו על ידי אלביט מערכות בע"מ. בעקבות זאת פנו הנאמנים לחברת אלביט ולדירקטורים מטעמה וניהלו עמם משא ומתן שהבשיל להסדר פשרה. ביום 14/9/2017 הגישו הנאמנים בקשה לאישור הסדר הפשרה עם חברת אלביט (בקשה מס' 72). הבקשה הובאה לדיון בפני כב' השופטת ב' בר-זיו.
בדיון שנערך בפני כב' השופטת בר-זיו ביום 6/12/2017 מציין בא כוח הנאמנים, עו"ד לדרמן, כי "באשר לשאלת ביהמ"ש לגבי חקירות נגד נושאי משרה, אני מבקש לציין, כי החקירות הסתיימו" (שם, עמ' 2, שורה 6). עו"ד לדרמן ציין בהמשך כי "ההסדר הזה יצר תקדים אל מול שישה דירקטורים נוספים. אותם שישה דירקטורים נוספים יקבלו דרישה מאיתנו כולל חברות הביטוח מטעמם ונדרוש מהם את אותם סכומים עליהם התפשרנו עם אלביט". כן ציין כי "אני סבור שאין התיישנות [...]". באותה ישיבה טרם אושר הסדר הפשרה עם אלביט.
13. בשל השינויים בסדר העבודה בבית המשפט, עבר התיק לטיפולי. ביום 17/10/2018 נדונה הבקשה לאישור הסדר הפשרה עם אלביט לפניי. בסופו של דיון, הוריתי לנאמנים לכנס אסיפת נושים לדון בהסדר הפשרה המוצע. עוד ציינתי באותה החלטה:
הנאמנים יודיעו עד ליום 30.11.2018 עמדתם לגבי הגשת בקשה למתן הוראות בנוגע לדירקטורים הנוספים ו/או לנושאי המשרה. ככל שיעמדו על הגשת בקשה לחיובם, ידאגו לצרף אותה לאותו מועד.
14. ביום 29/11/2018 הגישו הנאמנים הודעה בדבר תוצאות אספת הנושים שדנה בהצעת הפשרה עם אלביט. בסעיף 13 לאותה הודעה הוסיפו כי "ביחס לדירקטורים הנוספים ו/או לנושאי המשרה ו/או ליתר בעלי השליטה בחברה, בכוונת הנאמנים תחילה לנסות ולמצות מו"מ להסדר פשרה עם גורמים אלה, לתקופה בת 90 ימים, וככל זה לא יצלח בכוונת הנאמנים להגיש בקשה מתאימה לצורך נקיטת הליכים כנגדם".
להודעה זו לא צורף נוסח בקשה למתן הוראות לחייב את נושאי המשרה בחיוב אישי ולא פורטו הטענות כנגדם, וזאת אף שבהחלטה מיום 17/10/2018 ניתנה הוראה לעשות כן.
15. ביום 23/12/2018 נערך דיון בגדרו אושר הסדר הפשרה עם אלביט. בהחלטה מאותו יום הוריתי לנאמנים להגיש עמדתם לגבי ההליכים כנגד נושאי המשרה ובדבר המשא ומתן עמם, עד לסוף ינואר 2019. לבקשת הנאמנים, ניתנה להם ביום 1/2/2019 ארכה להגשת העמדה עד ליום 28/2/2019. בסופו של יום, רק ביום 1/5/2019 הגישו הנאמנים דיווח ובקשה למתן הוראות להגשת תביעה כנגד נושאי משרה ובעלי שליטה בלתי מסוימים בחברה. בדיון שנערך ביום 29/5/2019 ביקשו הנאמנים ארכה עד סוף חודש 9/2019 כדי להגיש בקשה מפורטת למתן הוראות בדבר חיוב נושאי המשרה, ובהחלטה מאותו יום ניתנה לנאמנים ארכה עד 15/9/2019.
בעקבות כל אלו, הוגשה ביום 9/9/2019 בקשה מס' 80 לחיוב אישי של נושאי משרה, דירקטורים ובעלי שליטה בחברה, היא הבקשה מושא הדיון הנוכחי.
הבקשה לחיוב המשיבים
16. הבקשה לחיוב המשיבים מבוססת על חוות דעתו של בעל התפקיד, עו"ד ש' בן מאיר. בבקשה נטען כי לאחר מינויו של בעל התפקיד, הוא פנה לנושאי המשרה השונים לקבלת מידע ומסמכים. נטען כי רק בחודש נובמבר 2014 התקבלו תשובות מהדירקטורים שמונו על ידי חברת אלביט. מהמשיבים 2-1, אורה ואביב סופר, מייסדי החברה, לא התקבלו תשובות. כן נטען כי בעל התפקיד קיבל לידיו מסמכים רבים (כ-30 קלסרים) וערך חקירות לעו"ד מישל אוחיון, אשר שימש כיועץ משפטי של החברה, ולמר עדי דולברג, אשר שימש בחלק מהתקופה הרלבנטית כמנהל החברה.
אין טענה כי שאר המשיבים התבקשו להשיב על שאלות או זומנו לחקירה. אין טענה כי הוגשה אי פעם בקשה לבית המשפט לזימון מי מהמשיבים לחקירה, בין בפני בעל התפקיד ובין חקירה פומבית (ראו הסמכויות שהוענקו לנאמנים בהחלטה מיום 16/6/2011 וכן סעיף 307 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, שחל בהליכי הסדר כאמור בסעיף 350ד' לחוק החברות (טרם ביטולו)).
17. בבקשה נטען כי בשנים 2007 ו-2010 ביצעה החברה שתי הנפקות לציבור בהן גייסה סך של 29.4 מיליון ש"ח (נטו). נטען כי מכספים אלו, שנועדו להשקעות החברה ולפירעון חובותיה, קיבלו בעלי השליטה בחברה מיליוני שקלים. עוד נטען כי החברה פעלה ב"מימון דק", שמשמעו הייתה העברת הסיכון להפסדים לנושים בעוד בעלי השליטה "מאפסים את הסיכון לעצמם".
הנאמנים הוסיפו וציינו כי התברר שהמשיבים הטעו את הנושים והציגו בדו"חות הכספיים של החברה נתונים בלתי מדויקים. כך, הגדילו בדו"חות את ההכנסות ואת נתוני הרווח של החברה. כן ציינו כי התברר שלאחר השלמת ההנפקות, גדלו הוצאות ההנהלה של החברה באופן המעיד כי כספי ההנפקה שימשו את בעלי השליטה ולא את החברה.
הנאמנים הוסיפו כי התברר שבניגוד לאמור בתשקיף ההנפקה, לא נעשה שימוש בכספים שהתקבלו לפיתוח עסקיה של החברה. נטען כי נושאי המשרה לא פיקחו כראוי על השימוש בכספים ואישרו פעולות בכספים שלא על פי ייעודם בתשקיף.
18. הנאמנים העלו גם טענות בנוגע להעברת פעילות החברה בתחום הסקיוריטי (אבטחת מידע) לחברה בשליטתו של אביב סופר, אחד מבעלי השליטה בחברה ומייסדה. נטען כי העברת הפעילות הייתה נגועה בניגוד עניינים, ובוצעה מבלי שהדירקטוריון יערוך בדיקה מעמיקה ויסודית ומבלי לפעול על פי הכללים הקבועים בדין לעסקאות עם בעל השליטה.
הנאמנים פירטו עוד טענות שונות על התרשלות המשיבים בעריכת ביקורות לחברה, באישור תקציבים ותחזיות לפעילות החברה ועוד.
19. הנאמנים מבקשים לקבוע כי המשיבים, בהיותם נושאי משרה בחברה, הפרו את חובות האמון המוטלות עליהם לפעול לטובת החברה (סעיף 254 לחוק החברות) ואת חובתם לפעול בזהירות ולהימנע מגרימת נזק לחברה ולבעלי המניות (סעיף 252 לחוק החברות). על כן, עותרים הנאמנים להטיל על המשיבים חיוב אישי לפצות את החברה בגין ההפסדים והנזקים שנגרמו להם, בהתאם להוראות סעיפים 373 ו-374 לחוק החברות. התביעה הועמדה על סך של 50 מיליון ש"ח, בהתאם לסך תביעות החוב שהוגשו כנגד החברה.
בקשות הסילוק
20. בבקשות המונחות להכרעתי כעת עותרים המשיבים לסילוק הבקשה למתן הוראות לחיובם האישי על הסף מחמת התיישנות. כן העלו טענות נוספות, כגון הטענה שיש להעביר את הבקשה לפסים של תביעה רגילה, אולם טענות אלו אינן עומדות להכרעה כעת.
21. המשיבים טוענים כי על פי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, מתיישנת תובענה כספית תוך 7 שנים מיום היווצרות העילה. עוד טוענים הם כי על פי ההלכה, מרוץ ההתיישנות מתחיל כאשר נולדה עילת התביעה. המרוץ עשוי להיות מושעה עד המועד שבו התגלו העובדות הרלבנטיות לתובע, או המועד שבו היה עליו לגלותן. כן עשוי המרוץ להיות מושעה עד המועד שבו היה לתובע כוח תביעה.
22. נטען כי האירועים מושא עילות התביעה הנטענות התרחשו כולם בשנים 2010-2008, ומכל מקום לפני הגשת הבקשה לאישור הסדר הנושים לבית המשפט ומינוי הנאמנים ביום 16/6/2011.
עוד נטען כי התביעה אותה מבקשים הנאמנים להגיש, תביעה על פי סעיפים 374-373 לחוק החברות, היא תביעתה של החברה. על כן, המועד הרלבנטי לבחינת הידיעה על העובדות הוא המועד שבו החברה ידעה, או יכולה הייתה לדעת, על העובדות המקימות את עילות התביעה.
המועד שבו נודעו לנאמנים העובדות, כך נטען, אינו רלבנטי, שהרי הוא מותנה בקצב חקירתם ואיסוף המידע על ידם.
23. נטען גם כי אפילו אם המועד המאוחר ביותר לתחילת מרוץ ההתיישנות הוא מועד אישור הסדר הנושים ומינוי הנאמנים, הרי שגם ממועד זה חלפו יותר מ-7 שנים עד הגשת הבקשה.
לבסוף, נטען כי "כוח התביעה" של הנאמנים מותנה באישור בית המשפט להגשת הבקשה. עם זאת, אפילו אם המועד הרלבנטי לעצירת מרוץ ההתיישנות הוא מועד הגשת הבקשה לאישור בית המשפט להגשת התביעה, הרי שהנאמנים פנו לראשונה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות ביום 9/9/2019, כלומר הרבה מעבר לתקופה של 7 שנים שלאחר מועד מינוים.
24. לאחר הדיון שהתקיים בבקשה ביום 9/1/2020 ניתנה לנאמנים אפשרות להגיב לבקשת הסילוק מחמת התיישנות. בתשובתם טוענים הנאמנים כי על פי ההלכה, תביעה של בעל תפקיד שמונה בהליכי חדלות פירעון של חברה כנגד נושאי משרה קמה רק במועד שבו בעל התפקיד ידע, או היה עליו לדעת, את העובדות הרלבנטיות. על כן, מרוץ ההתיישנות אינו מתחיל עם מתן צו הפירוק או עם אישור הסדר הנושים ומינוי הנאמן, אלא במועד שבו נודעו לבעל התפקיד העובדות המקימות את העילה. זאת ועוד, מרוץ ההתיישנות מותנה גם בכך שלבעל התפקיד יש את הכוח המשפטי להגשת התביעה, כלומר רק לאחר אישורו של בית המשפט.
במקרה הנוכחי מונה בעל התפקיד לצורך ביצוע החקירות רק ביום 16/5/2012. לבקשת הנאמנים, הורה בית המשפט, כב' השופט א' קיסרי, למשיבים 2-1 למסור לנאמנים מידע ומסמכים רק ביום 20/11/2012. על כן, המועד המוקדם ביותר שבו יכלו הנאמנים לדעת את העובדות הוא זמן סביר לאחר קבלת המידע, כלומר לכל המוקדם בחודש פברואר 2013.
25. הנאמנים העלו גם טענות בעניין מועד סיומו של המרוץ, כלומר המועד שבו תיחשב התביעה כאילו הוגשה לצורך הפסקת מרוץ ההתיישנות. לטענתם, די בכך שהנאמנים הודיעו לבית המשפט כי בכוונתם לבקש לחייב את נושאי המשרה בחיוב אישי כדי לעצור את המרוץ. נטען כי כבר ביום 17/10/2018 הודיעו הנאמנים לבית המשפט כי בכוונתם לנקוט בהליכים כנגד נושאי המשרה. הבקשה לאישור הגשת הבקשה לחיובם של המשיבים הוגשה ביום 1/5/2019 ועל כן טרם חלפה תקופת ההתיישנות.