52. הנתבעים 2-4 טענו כי תפקידם כממליצים נעשה משיקולים ענייניים, וכי כל אחד מהם הינו בעל ניסיון מקצועי וניהולי מרשים בכלל, ובוועדות, ובוועדות ביקורת שונות, באקדמיה ובמקומות אחרים (סעיפים 23-31 בתצהיר מר יער וקו"ח מפורטים של הנתבעים 2-4, נספחים א'-ג' לתצהיר עדות מר יער).
53. עיון בקורות החיים של כל אחד מהם מעלה כי מדובר באנשים בעלי חוט שדרה עצמאי, בעלי נסיון ,המגיעים כל אחד מתחום עשייה עשיר ומגוון, על פני שנים רבות. טענתה כי הנם "עושי דברו" ובבחינת חותמת גומי של דיין הופרכה. הפרוטוקולים עצמם, אותם קראנו מצביעים על חקירה, שאלות ובירור לגופו של כל עניין, ולא נלאה בהבאת כל הציטוטים.
54. התובעת ניסתה לטעון כי מר יער "הסתיר" נתונים מעברו בקו"ח שצירף, לרבות כאלו המצביעים על קשר ישיר מהעבר המשותף שלו ושל עוזי דיין. על כך הגיב מר יער בהפניה לתצהירו אשר בו בסעיף 32 נרשם במפורש "עקב היכרות מוקדמת שלי עם יו"ר הדירקטוריון בשירותנו הצבאי. אכן, שירתנו בצבא בתקופות מקבילות בחלקן, אך לא הייתי פקודו הישיר למעט תקופה קצרה, כשעוזי דיין התמנה למפקד חטיבת השריון 460 אני הייתי כבר סגן מפקד החטיבה וכשחזרתי מלימודים בלונדון ולמשך תקופה קצרה שירתנו יחד באגף התכנון שעוזי דיין סיים את תפקידו כראש אג"ח". (דגש ש.ש).
--- סוף עמוד 14 ---
פירוט זה יש בו די והותר כדי להצביע על ההיכרות הקודמת בפרוטרוט והטענה כי מר יער ניסה להסתיר זאת, מוטב לולא נטענה משנטענה.
55. תשובותיו בחקירה הנגדית לעניין זה היו מספקות ומפורטות בהחלט. (ע' 35 ש' 17-29). התרשמנו מכנות דבריו בעניין זה כמו גם בנושאים אחרים בעדותו. אף שקו"ח לא חייבים להכיל את כל הניואנסים, אלא את עיקרם הדברים נאמרו במפורש בתצהירו.
56. זאת ועוד מר יער לא היה החבר היחיד בוועדה והנתבעים 2-4 כאמור היו עוד שניים,כל אחד כשלעצמו בעל יכולות, ניסיון ושיקול דעת עצמאי. בכך הפריכו חברי וועדת הביקורת ומר יער את טענת התובעת כי נעשה ניסיון להסתיר או כי הקשר הקודם שלו היה בו כדי להשפיע שעה שהיו עוד שתי חברי וועדה שהם הרוב.
57. בנוסף, לא מר דיין הוא זה שבחר את ועדת הביקורת אלא האסיפה הכללית של מפעל הפיס בחרה, לפי המלצת הדירקטוריון, בהתאם לסעיף 345 ח' (א) לחוק החברות (סעיף 23 לתצהיר מה יער וכן עמ' 36 שורות 11-17). בכך הופרכה טענת התובעת כי מדובר במינויים אישי "מטעם". כאמור כל אחד מהמינויים ראוי ולא הוכח אחרת ולו בראשית ראיה.
58. הנתבעים 2-4 דחו את הביקורת שהוטחה נגדם בטענה כי בדקו באופן רציני, ממשי ויסודי את השאלות שהובאו לפתחם והצביעו על האחראים למיטב הבנתם וכי זאת תכלית ועדת הביקורת. הנתבעים 2-4 גיבו במסמכים רבים את טענתם להליך תקין בוועדה והוכיחו את תקינותו כפי שיפורט מטה.
59. בעניין זה, טענו אף הנתבעים 5,1 ו- 9 כי לא נפל פגם בדו"חות וכי פעולת מפעל הפיס ביחס לדו"חות נעשתה כדין, אולם עוד בטרם ניתנה ההזדמנות לשקול את המלצת הועדה התפטרה התובעת מעבודתה. כאמור לעיל נדחתה התביעה נגד נתבעים 5 ו- 9 ועל כן ההתייחסות מטה לגבי הדו"חות וההתנהלות תהא רק בנוגע למפעל הפיס כנתבע.
60. נבדוק אפוא את התנהלות ועדת הביקורת ומפעל הפיס. אין מחלוקת כי גורמים שונים הוזמנו לטעון בפני הועדה, לרבות התובעת עצמה אשר אף הותר לה להגיש מסמכים. עוד אין מחלוקת כי ועדת הביקורת טיפלה בכל אחד מהנושאים לאחר שמבקר הפנים של מפעל הפיס טיפל בהם וכתב דו"ח מטעמו, שהיה דו"ח מקדים לאותם הנושאים, (ע' 40 ש' 28-26, פרוטוקול מיום 04.06.19) וכלשונם:
--- סוף עמוד 15 ---
"ש. תאשרי שלפני שוועדת הביקורת נתנה את שלושת הדוחות המדוברים, דוח העיקולים, דוח רחוב המסגר ודוח בן-נון, לפני שהיא נתנה אותם היא נתנה לך אפשרות להביא את גרסתך נכון. ת. לא נכון. דוח וועדת בן נון לא הגבתי לו ולא ראיתי אותו. בדיעבד שמעתי עליו. בדוח העיקולים נתנו לי הזדמנות ובדוח המסגר גם נשאלתי שאלות. ש. תסכימי איתי שהופעת בפני הוועדה, המסגר והעיקולים. ת. נכון. לדעתי בפעם אחת בכל דוח. ש. זה נכון שהגעת עם עורך דין. ת. בנושא דוח העיקולים נכון. ש. תסכימי איתי שלפני כל אחד מהדוחות, בעיקר על דוח העיקולים והמסגר, היה דוח מקדים של מבקר הפנים בנושאים הללו. ת. נכון. ש. תסכימי איתי שגם בדוחות מבקר הפנים, גם בעיקולים וגם במסגר, הייתה ביקורת אישית כלפיך. ת. לא מסכימה. ש. בדוח העיקולים את מסכימה שהיית ביקורת אישית של מבקר הפנים. ת. הייתה בדוח מבקר הפנים, בעניין המסגר ביקורת על התנהלות היחידה המשפטית. בדוח העיקולים של מבקר הפנים הייתה ביקורת אישית עליי שלא הייתה נכונה." (דגש ש.ש.)
61. מדבריה של התובעת בחקירה הנגדית עולה כי דו"ח מבקר הפנים קדם לדו"ח ועדת ביקורת הפנים וכן כי לפחות בשניים מתוך שלושה הדו"חות ניתנה לה אפשרות להגיב ואף הייתה מיוצגת. בדבריה אלה כשלעצמם יש כדי לשמוט את הקרקע מעיקר טענתה כלפי ועדת הביקורת. הוכח חד משמעית כי ועדת הביקורת לא חידשה לתובעת את הבעייתיות בנושאים אותם בדק מבקר הפנים, הנושאים נדונו עוד קודם. אף לגרסת התובעת מבקר הפנים העביר ביקורת אישית כלפיה בדו"ח העיקולים. התובעת טענה כי הביקורת לא הייתה נכונה אך לא כפרה בכך שהייתה ביקורת גם של מבקר הפנים בדו"ח העיקולים עוד לפני הבדיקה של ועדת הביקורת. בעדותה תמכה לחלוטין בגרסת מר יער בתצהירו (בפרט בסעיפים 41,43,77, 78 סיפא,83,87 לתצהירו). יש להעדיף את גרסת מר יער בנושא זה ולא רק בנושא זה.
62. נבדוק כל דו"ח לגופו. אלה הדו"חות: הדו"ח הראשון – מעבר יחידת המחשוב מהישוב אזור לבניין ברחוב המסגר בתל אביב. (להלן: דו"ח המסגר), הדו"ח השני – עבודות משפטיות שניתנו במהלך מספר חודשים לבעל קשרים במפעל הפיס בתמורה לתשלום שהועדה סברה שאינו סביר ובאופן לא תקין, תוך מתן פטור ממכרז באופן בלתי מנומק. (להלן: דו"ח בן נון). הדו"ח השלישי – עסק במסמכי עיקולים שלא טופלו כראוי בהיבטים שונים. (דו"ח העיקולים). הדו"חות צורפו כנספחים ה'-ז' לתצהיר עדות ראשית של מר יער. יש לקבל טענת מר יער בעדותו כי לוועדה יש סמכות עצמאית ובלתי תלויה והיא אינה
--- סוף עמוד 16 ---
כפופה לעמדות וממצאי מבקר הפנים ורשאית לבדוק סוגיות נוספות. (סעיף 43 לתצהיר מר יער). כך עשתה הוועדה.
63. עוד יש לקבל את עמדת מר יער כי כאשר התחילו את הטיפול בדו"ח המסגר לא הייתה לוועדה ידיעה שהתפתחו נושאי בדיקה נוספים, כך גם בעניין הסוגיה של העסקת מר בן נון, לפיכך, התוצאה לא הייתה ידועה מראש. (עדות מר יער מיום 04.02.20, ע' 40 ש' 12-19). על כן, מר יער סתר את טענת התובעת כי מדובר בתהליך מגמתי של שלושת הנושאים על מנת להביא להפסקת עבודתה.
דו"ח המסגר
64. חטיבת המחשוב של מפעל הפיס ניסתה לאתר מבנה חלופי אשר נבחר להיות ברחוב המסגר בתל אביב. מפעל הפיס החזיק במשך כ – 15 שנה מבנה משרדים באזור בשכירות. במבנה היו המחשב המרכזי של המפעל, משרדי חטיבת המחשוב וכן מחסן ומעבדה. בחירת מבנה זה בוקרה בחריפות על ידי מבקר המדינה בדו"ח מ – 2002 ודו"ח מבקר הפנים של משרד הפיס מ – 2000 ובכל זאת החליט הדירקטוריון לסיים את ההתקשרות באזור. בסוף 2012 נכנס מנכ"ל חדש למפעל בפיס ובמאי 2013 נשלח שמאית למבנה באזור וגילתה כי אין לו היתר בניה. בשל כך ההנהלה החלה בתאריך איתור בהול למבנה חלופי.
65. הגם שהעברת המחשב ותפעולו לא נפגעה, נבדקו התהליכים של האיתור והמעבר לבניין החדש ברחוב המסגר והתברר כי התהליך לקה בפגמים רבים ומהותיים המצריכים פעולות מתקנות, הן במקרה הספציפי והן במניעת הישנות מקרים דומים.
66. במהלך הבדיקות שערכה וועדת הביקורת, התברר כי הבניין ברחוב המסגר סבל מליקויים רבים ולא התאים לתכלית שלשמה נבחר (ס' 49-61 לתצהיר מר יער ונספח ו' לתצהירו). בתמצית הליקויים נקבע כי ההנהלה פעלה בכל הקשור לאיתור המבנה ברחוב המסגרת בבהילות יתר בתהליך מאולתר, תוך סטייה מכללי מנהל תקין ובניגוד לנהלי עבודה קיימים של מפעל הפיס עצמו. אף עלה חשד בהקשר לטעמים שהביאו לבחירת בניין זה ולהתקשרות עם בעליו. הפגמים הצביעו על בעיות רוחב ניהוליות, לרבות הניהול והבקרה המשפטיים והדיווח לדירקטוריון. אין חולק כי גם אם נפלו פגמים מנהליים הנוגעים לגורמים אחרים במפעל הפיס, אין בכך לגרוע מהפגמים שמצאה הוועדה גם בעבודת התובעת. הגורמים האחרים אף טופלו בדו"ח.
--- סוף עמוד 17 ---
67. בסעיף 3 לדו"ח הוועדה (נספח ו' כאמור) נמנו הליקויים שהתגלו ביחס לתהליך העבודה. ביניהם, בחירת שמאים בניגוד עניינים, חלק מהשירותים או היועצים נעשו ללא מכרז, לא נחתמו הסכמי עבודה עמם, חטיבת המחשוב לא הייתה בתמונה ובהקשר שלנו "המחלקה המשפטית ניהלה את המו"מ המשפטי על ההסכם בעצמה וללא הסתייעות במומחים לדבר" (ס' 3.1.22 בדו"ח). וכן " במהלך המו"מ גילתה המחלקה המשפטית רפיון לא מוסבר והסכימה למבנה חוזי בו חלק ניכר מהסיכויים הכלכליים נופל על המפעל, ללא וידוא ביצוע כל הבדיקות הדרושות לפני החתימה היכולות לצמצם או לשלול את הסיכון ( לדוגמה – בדיקת קונסטרוקטור למבנה)" (ס 3.2.23 לדו"ח). דברים אלה חמורים כשלעצמם והוועדה ביססה את הסעיפים הללו על נתונים כלכליים ומסמכים אחרים, לרבות דיווח חסר לישיבות דירקטוריון ובעיקר אי דיווח.
68. אין מקום להרחיב ולפרט את כל ממצאי ועדת הביקורת, נדגיש רק לדוגמה כי האדריכל שנבחר, לאחר שהשמאית הביאה אותו, לא היה מורשה כלל על פי דין (פרק 11 לדו"ח המסגר – נספח ו'). עוד יש לציין כי האחריות לא הוטלה רק על כתפי התובעת. הועדה אמנם הביעה הערכה לעבודת "כל השותפים", אולם הטילה אחריות על מי שמצאה לנכון שיש להטיל עליו אחריות תוך פירוט ההתייחסות הפרטנית למחדליו של כל גורם שעליו הוטלה האחריות. כך נעשה לגבי המנכ"ל בסעיף 10.1 לדו"ח, ביחס למזכיר בסעיף 10.2 לדו"ח, בנוגע לרמ"ט המנכ"ל בסעיף 10.3, המשנה למנכ"ל סמנכ"ל כספים בסעיף 10.4, מנהלי המשנה בסעיף 10.5, מנהלת אגף התקשרויות רכש ומכרזים בסעיף 10.6 ולבסוף ביחס למחלקה המשפטית האחראית לניהול ליקוי של העסקה מבחינה משפטית בסעיף 10.7.
69. התובעת טענה כי דוח וועדת הביקורת בעניין המעבר של חטיבת המחשב לרחוב המסגר חוטא לאמת. עיון בנספח 14 לתצהיר התובעת מצביע דווקא על מסמך מפורט, מחולק לנושאים, שבראשיתו תמצית ובהמשכו מסקנות והמלצות, כאשר הכל מנומק עם כותרות ועם תוכן המבוסס על ממצאים של ממש המפורטים בדוח. קריאה מלאה של הדוח, וכך עשינו, מראה כובד ראש מקצועי, איכותי, מובנה ולא מכוון מטרה מבעוד מועד, אלא הגעה למסקנה על סמך ממצאים.
70. מנספח 15 לתצהיר התובעת (דוא"ל מיום 21/01/15 הממוען לעוזי דיין ואלי דדון עם העתק לעו"ד מהרשק) עולה כי היא התייחסה לדוח הביקורת "מבלי להיכנס באופן פרטני לטענות המועלות בו". בין היתר מאשרת בדוא"ל זה
--- סוף עמוד 18 ---
"בעבודתי יחד עם עו"ד מהרשק בנינו את הסכם השכירות ופעלנו ללא לאות לייצג נאמנה את האינטרסים המשפטיים והאחרים של המפעל, בהתחשב בסיכומים המסחריים. למיטב הבנתנו המקצועית הסכם השכירות, אשר נוסח במסגרת משא ומתן בין הצדדים, ולא כהסכם אשר צד אחד מכתיב לצד השני, מגן על מפעל הפיס בצורה טובה ומספקת ומשקף את ההסכמות המסחריות שבין המשכיר לדרג הניהולי במפעל הפיס."(דגש ש.ש.) בדיוק על אמירה זו חולקת הוועדה לאחר שמצאה שההסכם דרש מיומנות מיוחדת וכי איננו מגן על האינטרסים, הכלכליים והאחרים, של מפעל הפיס באופן המיטבי.
71. בהמשך באותה תגובה היא מציינת "בהתאם המחלקה המשפטית וידאה כי במסגרת בדיקות שמאיות ואדריכליות תיערך בדיקה של מצב הרישוי של הנכס והשימושים בו. יש להדגיש כי רק בדיעבד נודע למחלקה המשפטית כי השמאית, גב' קרגולה, הייתה מצויה בניגוד עניינים." (דגש במקור). בדיוק בעניין זה מציינת הוועדה כי לא נעשתה בדיקה מספקת.
72. כך גם בעניין טענתה על העברת ההסכם לפרופסור גרוס. היא עצמה מציינת "אציין לעניין זה כי, ההחלטה להשמיט חלק מצומצם מהערותיו של פרופ' גרוס הינה תולדה של מו"מ לגיטימי בין הצדדים" (דגש ש.ש.). דהיינו, גם לאחר קבלת חוות דעת מקצועית של פרו' גרוס השמיטו חלק מהערותיו בטיוטא, ולא נהגו לפיה.
73. בסוף התגובה כותבת "מצאתי לנכון, ובפרט נוכח הנחיותיכם, שלא לרדת לשורשם של ממצאי והמלצות הדו"ח ולא לפנות בתגובה ישירה למחברי דוח הביקורת, אך בער בקרבי לפנות, ולו בפניה קצרה ולא ממצה זו, כדי להבהיר את עמדתי ואת עמדתה של עו"ד... ויודגש, אנו מקבלות בברכה כל ביקורת לגיטימית, וגם מדוח הביקורת הנוכחי נפיק את מרב הלקחים, אותם ניתן להפיק, וניישם לקחים כאמור בהתקשרויות עתידיות." (דגש אותיות במקור, דגש בקו ש.ש.).
74. התובעת עצמה ראתה בדו"ח וועדת הביקורת ביקורת לגיטימית, לפי תגובתה, וכן לא ציינה דבר לגבי חוסר הלגיטימיות של הוועדה או של עבודתה הוועדה, ו/או פסלות מי מחבריה בזמן אמת. למרות שהייתה לה הזדמנות כזו בפנייתה לעיל ולמרות שציינה "בער בקרבי לפנות".
75. בניגוד לאמור בדבר ביקורת לגיטימית והדוא"ל מזמן אמת, הרי שבחקירתה הנגדית אומרת "ת. לגבי דוח המסגר הוצאתי מייל אחרי שעוזי בעצמו ביקש בוועדת ההנהלה שלא נגיב, שלא נאמר כלום, שנקבל את דוח חטיבת המכתב
--- סוף עמוד 19 ---
ככתבו וכלשונו. אחר כך כשהתקדמנו עם עוד דוחות וחקירות דיברתי על הנושא עם המנכ"ל הנושא עלה לדיון. זה היה המנכ"ל שלו הייתי כפופה... ת. העליתי טענות של ההתנהגות של וועדת הביקורת כלפיי גם בתגובה שלי. הם לא לא קיבלו את דעתי אלא הם סילפו את העובדות. ש. לא הייתה לך טענה בזמן אמת לפני מתן הדוחות, שום טענה שאת מעלה היום בדיעבד נגד חברי וועדת הביקורת שהם לא בסדר. ת. העליתי את הטענה בפני המנכ"ל, לפני הוועדה התמודדתי עם טענות מסולפות שהופנו אליי... לא אמרתי לוועדה שההרכב שלהם מוטה, פגום, מונה שלא כדין, לא כשהייתי לבד ולא כשהייתי עם בא כוחי. התמודדתי עם הטענות." (עמ' 41 ש' 27 – עמ' 42 ש' 2 פרוטוקול מיום 04/06/19).טענתה בעדות כי העלתה בפני המנכ"ל לא מצויה בדוא"ל נספח 15. ואף אינה עולה בקנה אחד עם הדוא"ל ועם סיפא דבריה כי אכן לא טענה כל טענת פגם כלפי הועדה או הרכבה. טענה זו עלתה לראשונה בכתב התביעה ולצרכיו.