9/2016 7 17,500
10/2016
11/2016 10 26,000
12/2016 7 * אבטחה
14* אבטחה
1/2017 12 39,000 9 * אבטחות
לעניין זה ראו גם עדותו של אליעזר ג'אן:
"... אני לא ידעתי כלום, עד שיהודה בעצמו התקשר אלי ואומר לי ראית מה נאיף, אמרתי לו מה קרה. כי יהודה הוא גם סוכן ביטוח שלו. הוא סוכן ביטוח. אנחנו חברים, לא סתם. אומר לי תראה מה עשה נאיף, דפק לי פה משהו 1,600,000 הגיש חשבונית, מנהל העבודה חתם, ומתברר שהכל בלוף. אמרתי לו אני לא יודע על מה אתה מדבר. אני באמת לא ...."
(עדותו בישיבת יום 22.1.2020, עמ' 116, ש' 16-20; עמ' 118, ש' 22 – עמ' 119, ש' 2).
"... שאתה מספר לי עכשיו על סכומים כאלה, אני לא יודע על מה אתה מדבר בכלל."
(עמ' 119, ש' 1-2)
ד. הדרך הפשוטה ביותר להוכיח את היקף העבודה שבצעה ראיד ס.א. בפרויקט הייתה הצגת יומני העבודה על פיהם נבדקו הדוחות. יומני העבודה הנם אמנם בחזקת עזריה. דא עקא, בתיק זה התנהלו הליכי גילוי ועיון מסמכים ארוכים ומפרכים. למרות זאת, כעולה מהדרישה להמצאת מסמכים שצירפה י.ש.ע. לאחת הבקשות שהוגשה בעניין ההליכים המקדמיים (בקשה 15) – לא ביקשה י.ש.ע. את יומני העבודה. בנסיבות העניין יש לזקוף מחדל זה לחובתה.
ה. למרות שדוחות נובמבר מתייחסים לעבודה שביצעה ראיד ס.א. בחודשים יולי – אוקטובר, בגינן הוציאה י.ש.ע. הובלות את חשבוניות 2133, 2137, 2139, ולמרות שהחשבוניות הוצאו באמצע החודש (חשבונית 2133 הוצאה ביום 20.7, חשבונית 2137 הואה ביום 16.8, חשבונית 2139 הוצאה ביום 19.9 וחשבונית 2143 הוצאה ביום 24.11) – תואמות החשבוניות באופן מלא את דוחות העבודה (למעט בכל הנוגע לעבודות צבע בחודש ספטמבר).
לעניין זה ראו פירוט היקף והתפלגות העבודות בכל חודש בחשבונית ובדו"ח הרלבנטי (מתוך דוחות נובמבר):
מספר חשבונית תאריך פירוט עבודות בחשבונית פירוט עבודות בדוח חודש
2133 20.7.2016 50 מטאטא
96 אבטחות
1 צבע – 64,800 50 מטאטא
96 אבטחות
צבע – 64,800 יולי
2137 16.8.2016 60 מטאטא
150 אבטחות
1 צבע – 97,000 60 מטאטא
150 אבטחות
צבע – 97,000 אוגוסט
2139 19.9.2016 86 מטאטא
125 אבטחות
1 צבע – 73,500 86 מטאטא
125 אבטחות
צבע – 97,000 ספטמבר
2143 24.11.2016 62 מטאטא
120 אבטחות
1 צבע – 60,200 60 מטאטא
120 אבטחות
צבע – 60,200 אוקטובר
ברי כי נאיף לא יכול לדעת באמצע החודש בדייקנות שכזו מה יהיה היקף העבודה המאושר עד סוף אותו חודש. בהקשר זה אני דוחה את עדותו של נאיף, אשר הייתה בלתי מהימנה בעיני, לפיה קיבל תכנית עבודה לשבוע הקרוב, ו-"כי יש הזמנת עבודה מראש .... מנהל עבודה היה שולח לי עבודה, אני צריך השבוע אחד, שתיים, שלוש" (עדותו בישיבת יום 21.1.2020, עמ' 54, ש' 11-15) ואחרי זה העיד כי לא זוכר (עדותו בעמ' 72, ש' 1 – עמ' 74, ש' 8). מכל מקום לא הובאה כל ראיה התומכת בגרסה כבושה זו שנשמעה לראשונה בעדותו.
הזהות בין החשבוניות, שהוצאו באמצע החודש, לבין דוחות נובמבר, המתייחסים להיקף העבודה שביצעה ראיד ס.א. במהלך החודש השלם, בצירוף העובדה כי דוחות אלה הוצגו לראשונה בדיעבד, בנובמבר 2016, די בהם לבסס מסקנה כי דוחות אלה הוכנו בדיעבד, על מנת לבסס את טענת ראיד ס.א. ביחס להיקפי העבודה שבצע עבור עזריה, כי אינם מייצגים עבודה שבוצעה בפועל וכי לא אושרו מעולם.
ו. עוד אני דוחה את עדות נאיף כי החשבוניות שהגיש לי.ש.ע. הובלות נתמכו בדוחות עבודה מאושרים (כפי שנעשה עבור א.נ.ג.ר.). עוד אני דוחה את עדותו של נאיף כי מסר פירוט לגבי החשבוניות בהנהלת החשבונות של י.ש.ע. הובלות (עדותו בישיבת יום 21.1.2020, עמ' 44, ש' 16-27). דוחות כאמור לא הוצגו, אף לא מקצתם. אף לא הוצג חישוב כלשהו של חלוקת דוח העבודה בין י.ש.ע. הובלות, קוים, א.נ.ג.ר., קונפינו ושאר הקבלנים עמם עבדה ראיד ס.א.. לעניין זה ראו עדותו של נאיף:
"השופטת: עשית ממש פירוט? כמה על מטאטא, מאיזה תאריך עד איזה תאריך?
ת. כן, תאריכים גם יש.
השופטת: גם תאריכים, אבל היית צריך להשוות בין זה לבין מה שהעברת לא.נ.ג.ר. ולהוריד את הדלקים. איפה כל החשבונות האלה?
ת. זה לא קשור למה שעשיתי אצל א.נ.ג.ר. מה שעשיתי אצל א.נ.ג.ר. בנפרד גם חתום אצל א.נ.ג.ר. מה שחתום אצל י.ש.ע. זה חתום אצל י.ש.ע. מה שבצעתי אצל י.ש.ע. חתם מנהל פרויקט מנהל פרויקט, מנהל עבודה, מהנדס"
(עדות נאיף בישיבת יום 21.1.2020, עמ' 45, ש' 1-7; עמ' 46, ש' 20 – עמ' 47, ש' 3, ש' 12-13)
עוד אני דוחה את עדותו של עו"ד אסדי לפיה נאיף הביא דוחות עבודה ועל פיהם הוציאה הנהלת החשבונות של י.ש.ע. הובלות חשבוניות (עדותו בישיבת יום 20.1.2020, עמ' 76, ש' 2 – 12) וכי הדוחות שנאיף הביא לא היו חתומים, ולכן החתים את עבדאללה בנובמבר ליתר ביטחון (עדותו בישיבת יום 20.1.2020, עמ' 80, ש' 9 – עמ' 81, ש' 9).
בעדותו הודה בוכניק כי החשבוניות לא התבססו על דוחות עבודה מאושרים וכי הסתפק באישור מיקי על חשבונית שהוצאה לפי דיווח של נאיף, כי לא ביקש דוחות עבודה (עדותו בישיבת יום 20.1.2020, עמ' 151, ש' 8-18) ולא התעניין בתוכן, כדבריו: "אם היה כתוב אספקת פרפרים לאתר, הייתי כותב אספקת פרפרים לאתר. התוכן לא עניין אותי. עניין אותי שיש אישור של מיקי שחף של עבודה שבוצעה לו. לא מבין במטאטא ולא בכביש. כלום. אני מבין להוציא לו חשבונית ולקבל כסף מהם" (עדותו בישיבת יום 20.1.2020, עמ' 166, ש' 8, ש' 10-12).
אשר על כן, אני קובעת כי היקף העבודה שביצעה ראיד ס.א. בפרויקט הנו כמתואר בדוחות עזריה.
ז.5 - אותנטיות חתימות מיקי על החשבוניות
129. התביעה עוסקת בשבע חשבוניות שהוציאה י.ש.ע. הובלות לעזריה.
א. אין חולק כי על חשבוניות 2020 ו-2121 חתימה מקורית של מיקי. מיקי אף לא הכחיש כי חתם על החשבוניות (הגם שביטל אותן בהמשך). חשבוניות אלה נמסרו למיקי ולא הומצאו להנהלת החשבונות של עזריה (סעיף 19 לתצהיר אינה).
ב. חשבונית 2126 – על החשבונית שתי חתימות (לא מקוריות) של מיקי. תחת האחת רשום "מאושר לתשלום 5.6.2016" ותחת השנייה "תנאי תשלום שותף + 90". אין חתימה מקורית של מיקי על החשבונית. העתק החשבונית צורף למייל אסתר לאינה מיום 26.10.2016 (נספח 7 לתצהיר אינה, נספח 16 לתצהיר עו"ד אסדי). מיקי כופר בחתימתו על חשבונית זו.
ג. חשבונית 2133 – על החשבונית שתי חתימות מקוריות הנחזות כחתימות מיקי. תחת האחת כתוב "תנאי תשלום 90 יום" ותחת השנייה "מאושר לתשלום". מיקי כופר בחתימתו על חשבונית זו (החשבונית צורפה, ככל הנראה, למייל אסתר לאינה מיום 27.9.2016, נספח 16 לתצהיר עו"ד אסדי).
העתק נוסף של החשבונית, עליו חתימה מקורית נחזית של מיקי מיום 22.11.2016, צורף למייל של עו"ד אסדי לאינה (סעיף 22 לתצהיר אינה, המייל והחשבוניות צורפו כנספח 9 לתצהירה).
ד. חשבונית 2137 – על החשבונית שתי חתימות מקוריות הנחזות כחתימות מיקי. תחת שתיהן נרשם "מאושר לתשלום". מיקי כופר בחתימתו על חשבונית זו.
העתק של החשבונית, עליו חתימה מקורית נחזית של מיקי מיום 22.11.2016, צורף למייל של עו"ד אסדי לאינה (סעיף 22 לתצהיר אינה, המייל והחשבוניות צורפו כנספח 9 לתצהירה).
ה. חשבונית 2139 – צורפה למייל אסתר לאינה מיום 27.9.2016. על החשבונית שתי חתימות (לא מקוריות) של מיקי תחתן נרשם "מאושר לתשלום". מיקי כופר בחתימתו על חשבונית זו.
העתק של החשבונית, עליו חתימה מקורית נחזית של מיקי מיום 22.11.2016, צורף למייל של עו"ד אסדי לאינה (סעיף 22 לתצהיר אינה, המייל והחשבוניות צורפו כנספח 9 לתצהירה).
ו. חשבונית 2143 – העתק החשבונית צורף למייל של עו"ד אסדי לאסתר מיום 24.11.2016.
130. בשל המחלוקת בין הצדדים בעניין אותנטיות חתימות מיקי על חשבוניות 2126, 2133, 2137, 2139 ו-2143 הוגשו שתי חוות דעת של מומחיות לניתוח כתב יד.
131. מטעם עזריה הוגשה חוות דעתה של גב' תמר שביט (נ/1), אשר בדקה את הכיתוב על גבי העתקי חשבוניות 2126, 2137, 2139, וחשבונית 2133 מקורית. המומחית התבקשה להשוות את החתימות על החשבוניות לחתימות המתנוססות על חשבונית 2120 ו-32575 (מסמכי ההשוואה). אלה מסקנות המומחית בחוות דעתה:
א. המילים "תנאי תשלום שותף 90", "מאושר לתשלום", "תאריך 5/6/16" הרשומות בכתב יד על ההעתק הצילומי של חשבונית 2126 והמילים "תנאי תשלום 90 יום", "מאושר לתשלום" הרשומות בכתב יד על חשבונית המס המקורית מספר 2133 - נכתבו על-יד אדם אחד.
ב. אדם זה אינו האדם שחתם על חשבונית 2120 (מיקי שחף).
ג. החתימות המופיעות על שתי החותמות בתחתית חשבונית מס מספר 2133 לא נחתמו על-ידי האדם שחתם על חשבונית 2120 (מיקי שחף).
ד. אחת החתימות על חשבוניות מס 2137 ו-2139 והמילים "מאושר לתשלום" מהווה העתקה של החתימה והחותמת השנייה המופיעה על כל אחת מהחשבוניות. כדברי המומחית בעדותה: " .... זה מתלבש בדיוק. זה לא יכול להיות. דבר כזה לא יכול להיות" (עדותה בישיבת יום 20.1.2020, עמ' 127, ש' 23-24; עמ' 128, ש' 10-12).
132. מטעם התובעת הוגשה חוות דעתה של גב' דניאלה גבעון (ת/2). המומחית התבקשה לבדוק את החתימות על גבי חשבונית (מקור) 2120 (מ'1), חשבונית (העתק) 2133 (מ'2), חשבונית 2133 מקורית (מ'3), חשבונית (העתק) 2143 (מ'4), חשבונית (העתק) 2137 (מ'5), שתי חתימות על גבי חשבונית (מקור) 2137 (מ'6 ו-מ'7), שתי חתימות על חשבונית (מקור) מספר 2139 (מ'8 ו-מ'9), חשבונית (העתק) 2139 (מ'10), חשבונית (מקור) 2121 (מ'11), חשבונית (העתק) 2126 (מ'12), חשבונית 33541 (מ'13) ולחוות דעתה בשאלה האם החתימות מקוריות הן חתימותיו של מיקי שחף – על בסיס חתימתו של מיקי שחף (פרק א'), של נאיף (פרק ב'), חתימות, כתב יד, תאריכים וספרות על גבי חשבוניות ראיד (פרק ג'), וחתימה וספרות שנכתבו על-ידי נאיף (פרק ד'), הכל כמפורט ברשימת מסמכי השוואה שפורטו בחוות דעתה (עמ' 3-6 לחוות הדעת). מסקנות חוות הדעת הן כדלקמן:
א. כל החתימות, למעט חתימה מ'3, הנן בעלות מאפיינים גראפיים דומים במובהק. עם זאת, בחתימות מ'2, מ'4, מ'4 ו-מ'10 ניכרת ירידה בעצמת הלחץ, צורת הכתיבה מוקפדת במידה פחותה וקיימים סימנים נוספים המעידים על כתיבה בתנאים לא נוחים. למרות שינויים אלה, אין למומחית ספק כי כל החתימות, למעט חתימה מ'3 (חשבונית 2133 מקורית) נכתבו על-ידי אותו אדם. חתימות מ'2, מ'4, מ'5 ו-מ'10 (2133, 2138, 2139 ו-2143) נחתמו בתנאים לא אופטימליים. חתימה מ'3 נחתמה על-ידי אדם אחר.
ב. גם המילים "מאושר לתשלום" מתחת לחתימה מ'3 לא נכתבו על-ידי מיקי שחף.
ג. קיימת סבירות גבוהה (דרגה 3) שהחתימה על חשבונית מ'3 (2133 מקורית) נכתבה על-ידי נאיף סולימאן. כך גם הכיתוב על חשבונית מ'12 (2126) (עמ' 107, ש' 10 – עמ' 108, ש' 6). יחד עם זאת, החתימה על חשבונית 2126 היא חתימתו של מיקי (עדותה בישיבת יום 20.1.2020, עמ' 108, ש' 5-6).
ד. החתימות המקוריות שהיו בפניה הן במסמכים מ'2 – מ'5 ו-מ'10. מ'3 אינה של מיקי, ארבע האחרות הן חתימות מהמיום 22/24.11.2016. לא הוצגה אף חתימה מקורית של מיקי על חשבונית ממועד אישור החשבונית. כדבריה בעדותה:
133. גם גב' דניאלה גבעון אישרה בעדותה כי אחת החתימות על חשבוניות 2139 ו-2137 מהווה העתק של השנייה. כדבריה בעדותה ביחס לחשבונית 2139:
"ש. אנחנו העתקנו את אחת החתימות מהשקף, הדבקנו אותה על החתימה וזה אחד לאחד, שתי חתימות שהן העתק אחת של השנייה.
ת. נכון, זה עדיין חתימות של מיקי שחף אבל יש שם פעמיים את אותה חתימה של העתק הדבק שלו. החתימה היא שלו בוודאות.
ש. אבל כשיש חתימה של העתק הדבק, לפחות אחת החתימות היא הודבקה.
ת. כן.
ש. לא חותמים פעמיים אותו דבר בדיוק.
ת. אני מסכימה אתך לחלוטין. העתק היא מהחתימה שלו.
ש. וכנ"ל לגבי חשבוניתה עתק של חשבונית 2137.
...
ת. מ'6, מ'7.
...
ש. צילום חשבונית שיש עליה שתי חתימות של מר מיקי שחף אבל גם הן מועתקות אחת מהשנייה. אחת מהן לפחות.
ת. אני מאשרת, עדיין שלו.
..
ת. פעמיים חתימה שלו, אחת מהן הועתקה, נכון"
(עמ' 109, ש' 25 – עמ' 110, ש' 15)
134. שתי המומחיות מסכימות כי החתימות המקוריות על חשבונית 2133 לא נחתמו על-ידי מיקי. כך גם הכיתוב מטעם לחתימות. נאיף אף הודה בעדותו כי הוא זה שהוסיף את הכיתוב (לעניין זה ראו עדותו לפיה כתב על חשבונית 2133, ואחרי זה "אנחנו שיננו", אולי הוא ואולי מנהל העבודה, עדותו בישיבת יום 21.1.2020, עמ' 68, ש' 8-19). עוד הסכימו שתי המומחיות כי אחת החתימות על חשבוניות 2137 ו-2139 מהווה העתק של השנייה.
135. אשר לחתימות הלא מקוריות, גם אם החתימות זהות לחתימתו של מיקי, משלא הוגשה חתימה מקורית, לא ניתן לשלול כי מדובר בזיוף, וכך אני קובעת. לעניין זה ראו עדותה של גב' דניאלה גבעון בעדותה כי בשים לב לכך שחתימות מיקי על חשבוניות 2126, 2137 ו-2139 אינן מקוריות – אינה יכולה לאשש או להפריך את הטענה כי מדובר בחתימה ש"הושתלה" על המסמך:
"ש. ייתכן שהחתימה בשקף צלמו על גבי המסמך הזה, כתבו את הדברים וצלמו שוב. אתה לא יכולה לאשר, אבל זו החתימה.
ת. לא יכולה לאשר אבל לא לפסול.
ש. הבנתי, זו חתימה שדומה לחתימה של מיקי שחף אבל ....
ת. זו החתימה אבל האם נעשתה שם מניפולציה, אני לא יכולה לאשר או להכחיש.
ש. אבל את יכולה לאשר שהכתב 'תנאי תשלום שותף 90 +' ו'מאושר לתשלום' זה כתב יד של נאיף סולימאן.
ת. נכון."
(עדות בישיבת יום 20.1.2020, בעמ' 108, ש' 11-18; ש' 7-10; ש' 26-27).
136. גב' דניאלה גבעון העידה כי למרות ההבדל בין החתימות (המקוריות) על חשבוניות 2133, 2137 ו-2139 (מיום 22.11.2016) וכן החתימה (המקורית) על חשבונית 2143 (מיום 24.11.2016) לבין חתימתו של מיקי – מדובר בחתימות שבצע מיקי, ככל הנראה בתנאים שאינם מיטביים. לא הוגשה חוות דעת נגדית. מיקי בעדותו כפר בחתימתו על החשבוניות, מכל מקום במודע, וטען כי ככל וזו אכן חתימתו, שורבבו החשבוניות לחתימתו ללא ידיעתו. בהיעדר ראיה לסתור אני מקבלת את חוות דעת המומחית, הגם שבנסיבות העניין, אין בכך בכדי להעלות או להוריד כפי שיפורט בהמשך.
ז.6 - אחריות הנתבעת 1
137. י.ש.ע. הובלות טוענת כי העבירה לנתבעים 1-3 את ההמחאות שצילומיהן צורפו כנספח 7 לתצהיר בוכניק. סך ההמחאות (והעברה בנקאית על סך 30,000 ₪) הנו - 1,657,641.4 ₪. מתוך סכום זה החזירה ראיד ס.א. או מי מטעמה לי.ש.ע. הובלות סכום של 719,550 ₪. משכך, חבה ראיד לי.ש.ע. הובלות סכום של 938,091.4 ₪. לסכום זה יש להוסיף את סכום העמלות בסך 70,685 ₪ (נספח 9 לתצהיר בוכניק). סך הכל – 1,008,776.4 ₪.
138. הסכום נתמך בחשבוניות שהוציאה ראיד ס.א. לי.ש.ע. הובלות (הגם שלא הוצגו קבלות המעידות על קבלת התשלום) – על סכום גבוה יותר. מטעם הנתבעים 1-3 לא הוגשו כל ראיות. לתצהיר בוכניק צורף תצהיר שלו נאיף (נספח 10) התומך בכל טענות י.ש.ע. הובלות בכתב התביעה. דא עקא, אפשרתי לכל הצדדים לחקור את נאיף. בעדותו, חזר על האמור בתצהירו (עדותו בישיבת יום 21.1.2020, ש' 12-14; עמ' 79, ש' 7-10; עמ' 80, ש' 14-16; עמ' 81, ש' 1-5), ותמך בטענות התובעת. עוד העיד כי המשיך לעבוד עם א.נ.ג.ר. בסכום של הדלקים, 20-30,000 ₪ בחודש, עד 60,000 ₪ (עמ' 32, ש' 12-14; עמ' 37, ש' 14-18), וכי דוחות העבודה על בסיסם הוצאו חשבוניות א.נ.ג.ר. הם דוחות עבודה שלו שהומצאו לא.נ.ג.ר. לתשלום לאחר אישורם (עמ' 48, ש' 9 - עמ' 50, ש' 22; עמ' 58, ש' 15-20; עמ' 58, ש' 27 – עמ' 59, ש' 3; עמ' 81, ש' 23-26).
139. לבסוף אישר כי כל פעולותיו היו באישור החברה (עמ' 42, ש' 14-15), כי היה מוסמך לפעול בשמה (עמ' 79, ש' 22-26), וכי בדראן "יודע שיש תביעה משפטית שאנחנו לא צד" (עמ' 35, ש' 12). כשהוסבר לו שגם בדראן צד אישר שבדראן יודע שהוא נתבע. גם ב"כ אישר זאת (עמ' 35, ש' 13-21).
140. משכך, אני מקבלת את התביעה, בחלקה, נגד הנתבעת 1, ומחייבת אותה לשלם לתובעת סכום של 1,008,776.4 ₪.
ז.7 – הרמת מסך וחיוב אישי
141. טוענת התובעת כי יש לחייב אף את הנתבעים 2 ו-3, בדראן ונאיף. לדברי נאיף הוא עובד שכיר בחברה, כמנהל עבודה (עדותו בישיבת יום 21.1.2020, ש' 20-21) וכי בעל המניות בחברה הנו ראיד סלימאן (עמ' 29, ש' 25). דא עקא, מתמצית מידע של החברה ברשם החברות (נספח 1 לתצהיר בוכניק) עולה כי בעל המניות בחברה הנו בדראן סלימאן.
142. נושא משרה בתאגיד הוא– מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי (ההגדרה בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ו-1999, להלן: "חוק החברות"). משכך, נאיף הוא נושא משרה בחברה. בדראן הוא בעל מניות מהותי בראיד ס.א. ("מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה").
143. סעיף 4 לחוק החברות קובע כי:
"חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מואגד".
סעיף 6 לחוק החברות קובע חריג לעיקרון האישיות המשפטית בפרטו את העילות להרמת מסך ההתאגדות.
144. אכן, הרמת מסך הנו סעד המאפשר להתעלם מאישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. ברם, משמדובר בעיקרון יסוד של דיני התאגידים, נקבע לא אחת כי מדובר ב"סעד קיצוני ומרחיק לכת, שיש לעשות בו שימוש זהיר ביותר במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה ...." (ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון (22.1.2015), סעיף 56 לפסק הדין). בית המשפט הוסיף כי:
"קביעה זו קיבלה משנה תוקף לאחר שסעיף 6 לחוק החברות תוקן במסגרת תיקון מס' 3 לחוק החברות משנת 2005, כשבמסגרת התיקון הצטמצמו במידה ניכרת המקרים שבהם רשאי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין בעלי מניותיה [להרחבה בנקודה זו ראו למשל: ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי (1.8.2010) בפסקאות 84-74 לפסק דיני ובפסקה 8 לפסק דינו של השופט א' ריבלין והאסמכתאות המוזכרות שם (להלן: עניין נשאשיבי).
ודוק, סעיף 6 לחוק החברות בנוסחו כיום קובע כי בית המשפט רשאי להרים מסך בין החברה לבעלי מניותיה, אם מצא כי בנסיבות העניין 'צודק ונכון לעשות כן', רק 'במקרים חריגים' שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה (סעיף 6(א)(1) לחוק החברות). כמו כן, התווספה לסעיף 6 לאחר תיקון מס' 3 דרישה ליסוד נפשי של בעל המניות, לפיה נדרשת מודעותו לשימוש כאמור לעיל, ונקבע כי גם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר קיום אפשרות בירור הנסיבות תוך הימנעות מבירורן, ולמעט אם מדובר ברשלנות בלבד, ייחשב כמודעות (סעיף 6(א)(2) לחוק החברות). ולבסוף ראוי להזכיר כי במסגרת תיקון מס' 3 לחוק החברות בוטלה האפשרות שהייתה קבועה בסעיף 54(ב) לחוק קודם לתיקון להטלת אחריות אישית גם על נושאי משרה בחברה מקום שבו התקיימה עילה להרמת מסך בין החברה לבעלי מניותיה [ראו: עניין נשאשיבי בפסקאות 78 ו-84 לפסק דיני]."
145. לבסוף, נושא משרה בתאגיד עשוי לחוב באחריות אישית בשל מעשיו, ללא קשר להיותו נושא משרה בתאגיד וללא צורך בהרמת מסך ההתאגדות (לעניין זה ראו פסק הדין בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661, 700). האורגן נושא באחריות לנזק שהוא גרם בהתנהגותו, ככל שזו מגלה עילה לפי המשפט האזרחי. בפסק הדין בעניין מרכז העיר אשדוד הוסיף בית המשפט (שם, פסקה 61):
".... בהקשר זה קבע בית משפט זה לא אחת כי עצם העובדה שאדם פועל בכובעו כאורגן, נושא משרה או עובד של החברה אינה מקנה לו חסינות מפני חבות בנזיקין, ככל שמעשיו או מחדליו ממלאים אחר יסודותיה של עוולה נזיקית, אפילו אם הוא מבצע את העוולה לא למען עצמו אלא למען החברה. עם זאת, הודגש כי אורגן לא יישא באחריות אישית מכוח דיני הנזיקין בגין פעולות שבוצעו על ידי החברה, אם לא הייתה לו מעורבות כלשהי בהם, אלא רק בגין פעולותיו שלו [ראו למשל: ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן, פ"ד לה(4) 253 (1981) (הטלת אחריות אישית על מנהל חברה בעוולה של רשלנות); עניין צוק אור בעמ' 700-694 (הטלת אחריות אישית על מנהלי חברה בעוולה של גניבת עין); ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66 (2004) (הטלת אחריות אישית על מנהל חברה בעוולה של רשלנות) ...."
(לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769 בעמ' 791-2; פסק הדין ברע"א 7875/06 אמירה זלץ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (29.11.2009) והאסמכתאות המובאות שם)
146. בספרו דירקטורים ונושאי משרד בחברה (1989), חלק ג': תביעת צד שלישי, עמוד 415 ואילך, מונה המלומד יוסף גרוס את המקרים בהם נושא משרה יימצא אחראי אישית יחד עם החברה או במקומה: א. אחריות במקרה של חריגה מסמכות וחריגה זו לא הייתה ידועה לצד שכנגד; ב. פעולה בתרמית; ג. ביצועו של החוזה בלתי אפשרי באשמת הדירקטור; ד. התרשלותו של דירקטור; ה. ניהול משא ומתן בשם החברה שלא בתום לב בניגוד להוראות סעיף 12(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 וכן סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; ו. חבות חוזית כגון מכוח חתימה על כתב ערבות; ז. חבות אישית מכוח הוראות שבדין; ח. חבות בלתי מוגבלת על פי התזכיר (עמודים 415-423).
147. ניתן לומר כי נושא משרה בתאגיד התחייב באופן אישי כאשר הנסיבות מלמדות על כך שבין נושא המשרה לבין הנושה נכרת קשר חוזי ישיר, שונה ונפרד מהקשר החוזי שנכרת בין התאגיד לבין הנושה. נטל ההוכחה לקיומו של קשר כזה מוטל על הטוען לו, הוא הנושה (פסק הדין בעניין מרכז העיר אשדוד, סעיף 54 לפסק הדין).
ומכאן לענייננו.
148. נאיף ובדראן, כמו גם ראיד ס.א., קיבלו מהתובעת כספים על בסיס דיווח שקרי ביחס להיקף התגמולים המגיעים לה מעזריה בגין עבודת ראיד ס.א. בפרויקט. נאיף היה מודע היטב לנוהל אישור חשבונות ספק בעזריה וכי דיווחיו לתובעת הנם כוזבים. כעולה מעדות נאיף, שלא הובאה כל ראיה לסתרה, בוצעו מעשיו בשם ראיד ס.א. ועל דעת בעל המניות בה, בדראן. בנסיבות אלה חב נאיף כנושא משרה בחוב החברה, הן מכוח הרמת מסך והן מכוח אחריותו האישית למעשיו. לדבריו, בוצעו פעולותיו בידיעת והסכמת החברה ובדראן. לא הובאה כל ראיה לסתור. בנסיבות אלה מתיימות נסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות וחיוב אישי של בעל המניות, בדראן, בחובה של החברה מכוח החריג בסעיף 6(א)(1)(א) לחוק החברות, ביצוע המעשים "באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה". סעיף 6(א)(2) לחוק החברות מוסיף וקובע כי "יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד." חומרת מעשי נאיף וראיד ס.א. חורגת מרשלנות גרידא ועולה כדי מרמה של ממש.
משכך, אני מחייבת את הנתבעים 2 ו-3, נאיף ובדראן, ביחד ולחוד עם ראיד ס.א., לשלם לתובעת סכום של 1,008,776.4 ₪.
ז.8 - אחריות מיקי
149. אין חולק כי מיקי חתם על חשבוניות 2120 ו-2121. מיקי לא העביר את החשבוניות להנהלת החשבונות של עזריה לתשלום, ולאחר שא.נ.ג.ר. הגישה חשבונית בגין עבודת ראיד ס.א. בחודשים 4+5/16, ביטל את החשבוניות.
150. אני מקבלת את גרסת מיקי כי חתם על החשבוניות כ"חשבון כללי" המעיד על היקף הכספים להם תהא זכאית ראיד ס.א. בהמשך הפרויקט. דא עקא, אין בכך בכדי להצדיק את חתימתו על החשבוניות, נוכח ידיעתו כי י.ש.ע. הובלות מסתמכת על חשבוניות אלה להזרמת כספים לראיד ס.א. ובמיוחד בשים לב למחדלו להודיע לי.ש.ע. לאלתר על ביטולן. ודוק: מיקי לא צירף לחתימתו כל הערה לפיה מדובר בחשבון כללי, הערכה או חשבונית בלתי ניתנות לגבייה. אישור ה"חשבון הכללי" נעשה תוך חריגה מנוהל העבודה של עזריה עליו העיד מיקי עצמו. גם אם עשה כן כשטובתה של עזריה לנגד עיניו נוכח תלות התקדמות הפרויקט בעבודתה של ראיד ס.א., אין בכך להצדיק את התנהגותו, נוכח פוטנציאל הפגיעה בצד ג', היא י.ש.ע. הובלות. בוודאי שאין כל הצדקה למחדלו להודיע לי.ש.ע. הובלות לאלתר על ביטול החשבוניות, והסתפקותו בהודעה על כך לנאיף.
151. גם בתמליל השיחה המוקלטת בינו לבין עו"ד אסדי במהלך חודש יוני 2016 הסתפק מיקי, באופן תמוה, באמירות כלליות בדבר הגשת חשבוניות כפולות על-ידי ראיד ס.א. או אישור חשבון כללי. במקום לומר באופן ברור וחד משמעי כי למרות שאישר את החשבוניות לא ניתן יהיה לגבות כספים בגינן, לא כל שכן כי ביטל את החשבוניות, הסתפק באמירות מעורפלות וכלליות.
התנהלות זו לוקה ברשלנות רבה.
152. דא עקא, בשים לב לכך שחשבוניות 2120 ו-2121 נפרעו (על-ידי ראיד ס.א. או מי מטעמה – ב.ר.ן. יזמות), לא נגרם לי.ש.ע. הובלות כל נזק בגין רשלנות זו של מיקי, ולפיכך אין בה להצמיח לי.ש.ע. הובלות סעד כספי.
153. עוד קבעתי כי מיקי חתם על חשבוניות 2133, 2137, 2139 ביום 22.11.2016 ועל חשבונית 2143 ביום 24.11.2016. מיקי אמנם מכחיש חתימתו ולחלופין חתימתו ביודעין על חשבוניות אלה ואומר כי ככל וחתם עליהן, עשה זאת בהיסח הדעת. כאמור, בהיעדר חוות דעת נגדית, אני נוטה לקבל כי החתימה על החשבוניות היא חתימתו של מיקי. יתר על כן, כלל התנהלותו של מיקי מעוררת תמיהה. לא ברור מדוע נפגש עם נאיף ועו"ד אסדי פעמיים בסוף נובמבר בצ'ק פוסט (או בצומת גולני), לאחר שסיים עבודתו בעזריה ועל איזה ניירות הוחתם (וביניהם שורבבו החשבוניות, לגרסתו). אף לא ברור מדוע הורה לעבדאללה לחתום על דו"ח העבודה לחודשים יולי – אוקטובר 2016. בוודאי שאין כל הצדקה לאישורו חשבוניות שלא בהתאם לנוהל העבודה של עזריה, לאחר שאישר חשבוניות זהות לא.נ.ג.ר., בלא שהחשבוניות נתמכו בדוחות עבודה בדוקים ומאושרים על-ידי פאוזי/עבדאללה או על ידיו.
154. ברם, אף ברשלנות זו אין לבסס סעד לי.ש.ע. הובלות, באשר אני קובעת כי י.ש.ע. הובלות ידעה, או היה עליה לדעת, לכל המאוחר באוגוסט 2016, כי אינה יכולה להסתמך על החשבוניות המאושרות של מיקי. ואסביר.
155. במהלך יוני 2016 התנהלה שיחה בין עו"ד אסדי לבין מיקי. במהלך השיחה אמר מיקי, לא פעם, כי נאיף מגיש חשבוניות כפולות, כי אלה לא יכובדו, כי חשבוניות 2120 ו-2121 טרם הועברו לתשלום, כי לא הועברה חשבונית מקורית וכי ראיד ס.א. טרם ביצעה את עבודות בהיקף המצדיק את הוצאת החשבוניות, כי על י.ש.ע. הובלות להיזהר, כי גם אם יאושרו החשבוניות הן יכולות להיות מבוטלות ועוד. נוכח דברים אלה ניתן היה לצפות שי.ש.ע. תחדל להסתפק בחשבוניות חתומות על-ידי מיקי, כפי שעשתה עד כה, לפנות לעזריה, להפסיק את התשלומים לנתבעים 1-3 ולערוך בירורים באשר לאופן אישור החשבוניות. זאת לא עשתה.
156. יתר על כן, ביום 16.8.2016 בוצעה העברה בנקאית של תמורת חשבונית 2120 לחשבונה של י.ש.ע. הובלות. ההעברה בוצעה על-ידי ב.ר.ן. יזמות. איני מקבלת את גרסתו הכבושה של בוכניק בעדותו לפניי כי סבר בזמן אמת כי ההעברה בוצעה על-ידי עזריה (עמ' 147, ש' 25-27; עמ' 148, ש' 1-3; עמ' 189, ש' 20-24). ראשית, הגרסה עומדת בסתירה לנטען בכתב התביעה ובתצהירו של בוכניק, כי ההעברה בוצעה על-ידי "הנתבעים 1-3 או מי מטעמם באמצעות 3 העברות בנקאיות (שנעשו על-ידי צד ג')" (סעיף 15 לכתב התביעה, סעיף 21 לתצהיר בוכניק). שנית, הגרסה אינה סבירה. י.ש.ע. הובלות הייתה עצמה ספקית של עזריה, וידעה כיצד עזריה משלמת (במשלוח צ'ק מודפס, למוטב בלבד, של קונצרן אורון, שנשלח בתחילת חודש). כשנשאל לעניין זה השיב בוכניק תשובה תמוהה:
"ש. אתה אי פעם קיבלת כספים מגילי ויואל בצורה של העברה בנקאית ממקור לא מזוהה?
ת. מה זה מקור לא מזוהה? קיבלתי העברה בנקאית על סכום שאני הבנתי שזה הם עשו.
ש. איך אתה הבנת את זה?
ת. כי נאיף, כשאני הייתי אומר לנאיף איפה הכסף, יום אחד גם אתה תדבר איתם, אז הוא אומר לי כי אין לך העברה." (עמ' 148, ש' 4-10)
157. אני דוחה אף את עדותו של בוכניק לפיה בדיעבד ניסה לברר עם הבנק מי בצע את ההעברה – ללא הועיל (עמ' 190, ש' 3-6). מעיון בטפסי ההעברה שצורפו לתצהיר נקל לראות מי בצע את ההעברה – ב.ר.ן. יזמות, כרשום על אישור ההעברה. שלישית, ב.ר.ן. יזמות אשר ביצעה את ההעברות לחשבון י.ש.ע. אינה אלא חברה לניכיון צ'קים אצלה ניכה נאיף שלושה מהצ'קים שקיבל מי.ש.ע. הובלות, כפי שניתן לראות מפרטי הפקדת הצ'קים (צ'ק מספר 3430 מיום 20.7.2016 על סך 213,040 ₪, צ'ק מספר 3570 מיום 24.11.2016 על סך 179,000 ₪, צ'ק מספר 3459 מיום 7.12.2016 על סך 42,000 ₪). רביעית, חיזוק לידיעתה של י.ש.ע. הובלות על כך שתמורת חשבוניות 2120, 2121 ו-2126 לא הופקדה על-די עזריה ניתן למצוא במחדלה להוציא קבלה בגין התשלומים שבוצעו. אמנם בעדותו טען בוכניק, לראשונה, כי הוציא קבלה כאמור (עמ' 191, ש' 16-24; עמ' 196, ש' 6)– אלא שזו לא הוגשה, ואין זאת כי לא הוצאה.
158. חיזוק נוסף לידיעתה של י.ש.ע. הובלות בדבר זהות המעבירה ניתן למצוא בעדותו של נאיף:
"השופטת: למה העברת?
ת. על החשבון של החשבוניות. הוא לחץ אותי על הכסף.
השופטת: יהודה?
ת. כן, אז אמרתי להעביר בינתיים עד שנקבל. נקבל, נעביר.
השופטת: הבנתי. ואמרת ליהודה שהעברת?
ת. לא. לא מעניין אותו. מעניין אותו הכסף שלו.
....
אמרתי לו הנה העברה. אמרתי שיש העברה. יהיה העברה" (עמ' 41, ש' 16-27)
ובהמשך:
"ת. היא לא התעכבה. אני העברתי לו את הכסף ורציתי לקבל בסוף אוגוסט.
השופטת: אבל איך תקבל? רגע, איך תקבל? כי החשבונית אצל יהודה. יהודה שלח אותה. איך אתה תקבל?
ת. הוא יקבל ויעביר לי את הכסף בחזרה.
השופטת: איך הוא יידע? איך הוא ידע להעביר לך? איך הוא יידע שזה אתה העברת ולא גילי עזריה?
ת. אני אמרתי מעבירים כסף. לא משנה לו מאיפה.
השופטת: אולי זה גילי עזריה?
ת. לא. התשלום יודע שהתשלום של גילי ועזריה בסוף חודש. אני העברתי לו ב-16 ...." (עמ' 65, ש' 10-18)
159. יצוין כי עד היום, אף לאחר שנאיף הודה בבית המשפט כי הוא זה שהורה על ביצוע ההעברות לי.ש.ע. הובלות באמצעות ב.ר.ן. יזמות, העיד בוכניק כי עד היום לא יודע מי העביר את הכספים (עמ' 192, ש' 6, ש' 11-12). כדבריו:
"אני עדיין חושב שיש פה איזה מעשה שנעשה בתמיכת עזריה. תראה, אני אגיד לך למה. כי הם עובדים שם בכביש בלילות, הם צריכים למסור את הכביש עד תאריך מסוים למע"צ או הגורם שמזמין את העבודה. אם האיש הזה מאחורה לא בא עם ה-60 עובדים שלו בלילה וסוגר ועושה וצובע, הם לא יוצאים מהעבודה הזאת בחיים. הם נורא זקוקים לו. אי אפשר בלעדיו. בלעדיו העבודה נתקעת. הם מפחדים שהוא לא יבוא. אז הם יעשו הכל, אפילו כדי לעשות סוג של איזשהו מצג שווא. אני היום ככה חושב." (עמ' 192, ש' 21 – עמ' 193, ש' 2)
160. משידעה י.ש.ע. הובלות או היה עליה לדעת, לכל המאוחר, באוגוסט 2016, כי הנתבעים 1-3 או מי מטעמם העביר לה את תמורת חשבוניות 2120, 2121 ו-2126 ומשחלף המועד לתשלום על-ידי עזריה בכל הנוגע לחשבוניות אלה (שוטף + 90 יום), ידעה י.ש.ע. או היה עליה לדעת כי עזריה אינה מכבדת את החשבוניות המאושרות וכי אף נאיף מודע לכך כי אינו זכאי לתמורת חשבוניות אלה מעזריה.
161. זאת ועוד, מעיון בצ'קים שנתנה י.ש.ע. לנתבעים 1-3 עולה כי כל אלה ניתנו לפני 24.11.2016 –צ'ק על סך 179,000 ₪ ניתן ביום 24.11.2016 וצ'ק על סך 42,000 ₪ ניתן ביום 7.12.2016. מכאן כי י.ש.ע. הובלות לא יכלה להסתמך על אישור מיקי על חשבוניות 2133, 2137, 2139 ו-2143 אלא ולכל היותר בכל הנוגע לסכום צ'קים אלה – 221,000 ₪.
162. ואולם, בחודש נובמבר 2016 כבר ידע בוכניק, על פי עדותו, כי אינו יכול לסמוך על החשבוניות המאושרות על-ידי מיקי (לאחר ששוחח עם מנהל א.נ.ג.ר. ועם "גורם בכיר בחיפה" שזהותו לא הובררה) וכי הוא מצוי "בשדה מוקשים". משכך, משהחליט, למרות זאת, להמשיך להעביר לנתבעים 1-3 כספים – אין לו להלין אלא על עצמו ואינו יכול להישמע בטענתו כי הסתמך בתום לב על חתימת מיקי על החשבוניות שנשלחו נאיף ועו"ד אסדי להחתימו.
163. לזאת יוסף כי אף לו מצאתי לחייב את מיקי בנסיבות העניין לא הוכחה התביעה בכל הנוגע להמחאות בסכום כולל של 713,981 ₪, שלא צורף צילום צידן האחורי ולפיכך אין לדעת אם נפרעו/הוסבו ועל-ידי מי. כך גם בנוגע להעברה בנקאית בסך 30,000 ₪, שלא ברור למי הועברה. סך הכל – 743,981 ₪. זאת ועוד, אף לו מצאתי לחייב את מיקי, הרי בנסיבות העניין יש להטיל על י.ש.ע. הובלות אשם תורם בשיעור מכריע, אשר יש בו לנתק את הקשר הסיבתי.
אשר על כן, דין התביעה כנגד מיקי להידחות.
ז.9 - אחריות עזריה
164. אני דוחה את טענת עזריה כי אינה חבה באחריות מעביד לרשלנותו של מיקי. ראשית, החזית בין עזריה למיקי נפתחה רק בשלב הסיכומים. משכך, טענת עזריה כי מיקי חרג מסמכותו נטענה תוך פגיעה בזכויותיו הדיוניות של מיקי ותוך חריגה מחזית המחלוקת, כפי שנקבעה בכתבי הטענות. שנית, ולגופו של עניין, אני מוצאת כי חתימתו של מיקי על חשבוניות 2120, 2121 והחשבוניות שנחתמו בימים 22 ו-24.11.2016 בוצעה תוך כדי עבודתו, גם אם בוצעה ברשלנות ותוך חריגה מנוהל אישור חשבוניות ספקים עליו העיד מיקי עצמו. אכן, סעיף 13 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן:
"(א) לעניין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו –
(1) אם הרשה או אישרר את המעשה;
(2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו;
...
(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לעניין המעביד".
165. לעניין פרשנות הוראות סעיף 13(ב) לפקודת הנזיקין נקבע בעא 8027/14 ג'ין אלין שורוש נ' סוהיל בן כמאל שליאן (29.11.2015):
"ככלל, על מנת לפטור מאחריות שילוחית, לא סגי בכך שהעובד ביצע את עבודתו באופן לא נאות, ברשלנות ואף ברשלנות-רבתי. הוראת סעיף 13 היא החולשת על אחריותו של המעביד, ולא הוראת סעיף 64(2) לפקודה.
בבואנו לקבוע האם מעשיו של העובד בוצעו במסגרת תפקידו, או שמא חורגים הם מהרשאת המעביד כדי כך שניתן לפטור את המעביד מאחריות שילוחית, ניתן להשתמש במספר אינדיקציות, ובין היתר: המטרה המנחה את העובד, ובכלל זה, האם מטרת העובד הייתה לבצע דבר עבירה; הרשעה בפלילים ואופי ההרשעה; וכן שיקולי מדיניות משפטית."
166. כפי שנקבע בעא 547/67 יהושע גולדנברג נ' יהושע איזיק, פ''ד כב(2) 405), "האבחנה בין חריגה מתפקיד וביצוע בלתי נאות של תפקיד לרוב אינה קלה."
167. דא עקא, משנדחתה התביעה כנגד מיקי, דין התביעה אף כנגד עזריה להידחות.
168. עוד יצוין, למען הסר ספק, כי לא מצאתי כל פגם בהתנהלותה של עזריה. חשבוניות 2120 ו-2121 לא הועברו על-ידי מיקי להנהלת החשבונות. החשבוניות ששלחה י.ש.ע. הובלות להנהלת החשבונות של עזריה טופלו, נבדקו ולבסוף נשלח מכתב הדוחה אותן (מכתב מיום 24.1.2017).
169. אני מקבלת את טענת עזריה כי בנסיבות העניין לא חלות הוראות חוק המחאת חיובים. צודקת עזריה כי בעניינו לא הייתה לראיד ס.א. כל זכות – ולפיכך לא ניתן להמחותה. זאת ועוד, אף בכל הנוגע לחפיפה המועטה שבין חשבוניות י.ש.ע. הובלות לבין חשבוניות א.נ.ג.ר. בגין עבודתה של ראיד ס.א. – פרעה עזריה את הזכות לא.נ.ג.ר. בטרם הוצגה לה המחאת זכות בכתב, ולפיכך הנה מופטרת. בהקשר זה יצוין כי הגם שנקבע בפסיקה כי מתן הודעה לחייב על ההמחאה איננה הכרחית לשכלולה של העברת הבעלות בזכות מן הממחה לנמחה, למחדל ליתן הודעה נפקות כעולה מסעיפים 2(א), 2(ב), 2(ג) ו-4 לחוק המחאת חיובים (ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (9.5.2011)).
170. אף לא מצאתי בסיס לטענה לעילת הגזל או עשיית עושר ולא במשפט. טענת הגזל (סעיף 52 לפקודת הנזיקין) הנה טענה קניינית (עא 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, פ''ד מח(5) 799). בענייננו, לא הוכחה כל זכות של י.ש.ע. הובלות להחזיק בכספים של עזריה – הן משום שלא הודיעה לה על המחאת הזכות והן משום שהחשבוניות שהמציאה לה לא התבססו על דוחות המייצגים עבודה שבוצעה בפועל.
עזריה אף לא התעשרה, באשר שילמה את מלוא התמורה בגין דוחות העבודה המאושרים של ראיד ס.א. – לא.נ.ג.ר.
אשר על כן, התביעה נגד עזריה נדחית אף היא.
ז.10 - אחריות א.נ.ג.ר.
171. דוחות העבודה עליהם התבססה א.נ.ג.ר. בחשבוניות שהגישה לעזריה אינם חופפים לדוחות העבודה שהציגה י.ש.ע. הובלות (דוחות נובמבר, נספח 15 לתצהיר בוכניק), למעט חפיפה חלקית בחשבוניות 68370 (11 עבודות מטאטא 10 עבודות אבטחה, 1 עבודת צבע – החופפים את חשבונית 2133) וחשבונית 69196 (7 עבודות מטאטא, 45 5אבטחות ו-1 עבודת צבע, החופפים חלקית את חשבונית 2143).
172. כפי שקבעתי, עזריה שילמה לא.נ.ג.ר. את תמורת העבודה שביצעה ראיד ס.א. בפרויקט במלואה, לבקשתו של נאיף, אשר העביר את דוחות העבודה הרלבנטים לאישור פאוזי, עבדאללה ומיקי, ואז החזירם לאליעזר ג'אן לשם הוצאת חשבונית.
172. עוד קבעתי כי י.ש.ע. הובלות לא הודיעה לא.נ.ג.ר. על ההסדר בינה לבין ראיד ס.א., למרות שכפי שקבעתי ידעה כי ראיד ס.א. פעלה בהסדר דומה דרך א.נ.ג.ר.. משכך, לא יכולה י.ש.ע. הובלות לטעון בתום לב כנגד א.נ.ג.ר. על כך שהמשיכה להעביר חשבוניות של ראיד ס.א. לתשלום, לבקשתה. עוד צודקת א.נ.ג.ר. בטענתה כי אף לו המחתה ראיד ס.א. את זכותה לקבל תגמולים לי.ש.ע. הובלות, הרי בשים לב לעדותו של נאיף כי המשיך לעבוד עם א.נ.ג.ר. ולהעביר דרכן חשבוניות, ידה של הנמחית הראשונה (א.נ.ג.ר.) גוברת.
אשר על כן, דין התביעה כנגד א.נ.ג.ר. להידחות.
ז.11 - חשבוניות ההובלה
174. עוד תובעת י.ש.ע. הובלות כי עזריה תשלם לה תמורת שלוש חשבוניות נוספות שהוצאו בגין עבודות הובלה שבצעה י.ש.ע. הובלות לעזריה, ואלה פרטי החשבוניות:
מספר חשבונית תאריך סכום בש"ח פירוט אישור מנהל הפרויקט
33053 (העתק) 19.7.2016 11,817 פירוט תאריך, מספר הזמנה, מספר מטען, מספר רישוי, מוצא ויעד. אין
34030 (העתק) 24.11.2016 31,122 פירוט תאריך, מספר הזמנה, שטר מטען, מספר רישוי, מוצא ויעד. אין
35158 (מקור) 30.4.2017 75,582 פירוט של תאריך, מספר הזמנה, שטר מטען, מספר רישוי, מוצא ויעד. אין
סך הכל – 118,521 ₪.
אין חולק כי חשבונית נוספת, מספר 33541 מיום 19.9.2016, על סך 87,867 ₪, שנכללה בכתב התביעה (ועליה מתנוססת חתימתו של מיקי) – שולמה על-ידי עזריה לאחר הגשת התביעה.
175. בהיעדר אישור של מיקי על גבי החשבוניות, היה על י.ש.ע. להוכיח כי ביצעה את העבודה, על דרך של צירוף ההזמנות, שטרי המטען, העדת הנהגים ועוד. זאת לא עשתה. בהקשר זה יצוין כי שטרי המטען שצורף כנספח 38 לתצהיר בוכניק (שטרי מטען מספר 42340, 649960, 45579, 44618, 61272, 44612, 42336, 42338, 66021, 40370, 65257 ו-45575), אינם שטרי המטען המוזכרים בחשבוניות 33053, 34030 ו-35158.
משכך, התביעה גם בעילת חשבוניות ההובלה – נדחית.
ח – סופו של דבר
176. התביעה נגד הנתבעים 1-3 מתקבלת בחלקה.
אני מחייבת את הנתבעים 1-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של סכום של 1,008,776.4 ₪. כן ישלמו הנתבעים 1-3, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בסך 50,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 120,000 ₪.
177. התביעה נגד הנתבעים 4-6 נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים 4, 5 ו-6 (כל אחד), הוצאותיו בסך 20,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"א, 30 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
סיגלית מצא