"עו"ד קוסטליץ: שאלתי אותך, האם כשכתבת בסעיף 86, והפנית לחוות דעתו של אריה עובדיה, מיום 26/11/14, כתבת, כך כתבת לבית המשפט, שרו"ח עובדיה מציין את שתי הערכות השווי של EY, ומפרט לגבי תוצאותיהן. שאלתי אותך, האם לכך התכוונת שהוא הסתמך עליהן? אמרת שכן. ואז שאלתי אותך, איך אתה מעז לטעון את זה שעה ששני עמודים לפני אותו עמוד 50, אומר רו"ח עובדיה במפורש, שהוא מסתמך על הערכת שווי אחרת, מאוחרת יותר, לאור האירועים המאוחרים? תשובתך?
[...]
כב' השופט: אומר לך, רו"ח עובדיה, לא הסתמך על הערכות השווי, לא הראשונה ולא השנייה של EY. מה אתה אומר על זה?
מר לזר: אני אומר, שלפחות בישיבות, שבהן נכחתי, הייתה לזה חשיבות. אני לא יודע עכשיו לתת, לתת לך כל ציטוט פה, מכל משפט שהוא כתב" [פ/23.1.2020, עמ' 427-424; הדגשות לא במקור – ח.כ].
401. אשר לחו"ד ברנע ממרץ 2014, וחו"ד הראשונה של רו"ח אריה עובדיה – גם לו הייתי מקבל את גרסתו של לזר לפיה מחזיקי אגרות החוב הסתמכו עליה, הרי שלא הוכח כי מסקנותיהן של חוות הדעת היו שונות מהותית או כי היה בכך לשנות את עמדת מחזיקי החוב לנקוט בדרך פעולה שונה באותה עת. מדובר בהנחות ותו לא, שלא גובו בתשתית ראיות. טענתו של לזר בתצהירו ובחקירתו לפיהן הוא "מניח" כי חוות הדעת הראשונה של רו"ח עובדיה הייתה משתנה בתרחיש כאמור – אינה מספיקה כדי להרים את הנטל שמוטל על המשיבה להוכיח את טענותיה, לרבות הוכחת קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק הנטען.
402. נוסף על כל האמור – יודגש כי התובעת לא התייחסה לנושא זה בסיכומיה, לרבות בסיכומי התשובה שלה, וזאת על עף שהועלו טענות בנושא זה בסיכומי הנתבעים, ובפרט בסיכומיה של מעריכת השווי [ראו סיכומי EY, פרק ד.4.].
403. אשר על כן, הגעתי לכלל מסקנה כי חרף הנטל שרבץ לפתחה התובעת לא הוכיחה הסתמכות של מחזיקי האג"ח על הערכות השווי, וממילא לא הוכיחה נזק בגין הערכות השווי בהן עסקינן.
--- סוף עמוד 170 ---
טענות נוספות – המחאת זכויות; פטור ושיפוי
404. נוכח הכרעותיי לעיל, לא מצאתי להידרש לשאלת המחאת זכויות הנושים לבעל התפקיד ביחס לעילת תביעה נזיקית. אציין בקצרה כי בעניין חבס דנתי בהרחבה על היתרונות והחובות הגלומים בכך, וממילא בענייננו המחאת הזכויות אושרה על ידי בית משפט של פירוק.
405. אשר לטענות התובעת כנגד קיומן של תניות פטור ושיפוי בהסכמי התקשרות עם מעריכי שווי, בהמשך לקביעותיי לעיל לא מצאתי לדון בסוגיה זו גופא. הואיל ונוכח המסקנות אליהן הגעתי, הדיון בסוגיה התייתר.
סוף דבר
406. בהמשך לקביעותיי במסגרת פסק דין זה, מצאתי לדחות את שתי העילות בגינן תבעה התובעת. אשר על כן, התביעה נדחית.
407. נוכח העובדה שמדובר בתביעת בעל תפקיד, אשר הוגשה גם בשמם של נושי החברה, איני פוסק תשלום הוצאות ריאליות. התובעת תשלם הוצאות ושכר טרחת עו"ד לנתבעים, בהתאם לפירוט להלן:
לנתבע 1 – סך כולל של 75,000 ש"ח;
לנתבעים 8-2 – סך כולל של 150,000 ש"ח;
לנתבעת 10 – סך כולל של 75,000 ש"ח;
לנתבעת 11 – סך כולל של 25,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט' ניסן תשפ"א, 22 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
חאלד כבוב 5