אשר לטענת התובעת כי העמדתה בספק של בלעדיות החברה בהסכם הזיכיון בתיקון השביעי, רוקנה מתוכן את הארכת הסכם הזיכיון עד לשנת 2020, הרי שהחברה לקחה בחשבון את הכרסום בבלעדיות החברה בהתאם לתיקון השביעי, אך לקחה בחשבון גם גורם מאזן, בדמות מגמת השוק ממילא לכיוון רכישת מכשירים שלא דרך מפעילים הסלולר. עניין זה אף דובר בחו"ד גיזה.
131. עוד נטען כי אינדיקציה נוספת לכך שהערכות השווי של EY לא היו מנופחות, נמצאת בעובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה בשנים שלאחר הסדרי החוב והעברת השליטה בחברה, זיכיון סמסונג הניב לחברה רווחים אדירים ושווי פעילות סמסונג בחברה הגיע ביום 4.3.2018 ל-608 מיליון ש"ח.
132. עוד נטען ביחס לחקירתה של שפרלינג על ידי בעל התפקיד, כי לאורך כל החקירה נשאלה שפרלינג בקשר למסמכים שונים מבלי שאלו הוצגו לה, וכי אופי החקירה המתואר יצר לטענת EY עיוות שבולט בעיקר נוכח בחינת תצהירו של רו"ח פישהוף וחו"ד מופקדי שהעובדות המפורטות בהם נתמכות במסמכים מזמן אמת.
133. לבסוף, מציינת EY כי התובעת לא הצביעה על נזק קונקרטי שנגרם לכאורה, ולכל היותר העלתה ספקולציות היפותטיות אשר לנזק שנגרם – כדוגמת האפשרות שנושי החברה לא היו מסכימים להסדר החוב שהוצע, לולא הרשלנות הנטענת; או כי הערכת השווי פגעה ביכולת ההתנהלות הכלכלית של החברה; או גרמה לעלויות שניתן היה לחסוך.
בהקשר זה, ביקשה EY להזכיר כי בהחלטת בית המשפט מיום 1.2.2018 בבקשת הסילוק שהגישו הנתבעים, קבע בית המשפט כי מוטב היה לו בעל התפקיד היה מכמת את הנזק של עילת התביעה השנייה כבר בכתב התביעה, וכי ככל שיימצא לנכון, ידרוש בית המשפט את תיקון התביעה ופסיקת הוצאות בהתאם. עם זאת, התובעת לא הגישה בקשה לתיקון התביעה, וחוות הדעת הכלכלית שהוגשה מטעמה כלל אינה מבססת נזק נטען זה.
עוד טוענת EY בסוגיית הנזק, ביחס לטענה לפיה כי הערכות השווי פגעו במחזיקי האג"ח בכך שמנעו פירוק מהיר של החברה – כי טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שבתקופה "הדחייה" נצברו לחברה רווחים, ולא הפסדים.
134. נוסף על האמור, נטען כי גם עד התביעה שהובא מטעם התובעת לתמיכה בטענות העובדתיות של הנושים, הודה בחקירתו כי אין לו כל ידיעה אישית ביחס לרשלנות הנטענת של EY. כך, גם אינו יודע מה הנזק שנגרם לחברה ולא היה מעורב בחישובו, או מה שווי הפעילות הנכון של פעילות סמסונג נכון למועד מתן הערכות השווי.
--- סוף עמוד 35 ---