41. עוד טוען המשיב, כי ככל ושלח מכתב ובו העלה טענות כנגד החברה ו/או האחים אלקיים, שותפיו בחברה, הרי יש בכך משום פרסום ולכן לא ניתן למעשה להגיש תביעה הנוגעת להפרת חובות האמון שלו כדירקטור, או כבעל מניות, אלא רק תביעה במסגרת לשון הרע.
42. לטעמי הדברים מרחיקים לכת. התביעה אינה תביעת לשון הרע. ייתכן ויש מקום להוסיף עילה זו ואינני נדרשת לכך. התביעה נוגעת לשרשרת מעשים המתוארת באריכות, ואשר למרביתם המשיב לא התכחש, ולמעשה הודיע במפורש כי התנגד להנפקה, ולא הכחיש כי פעל לביטולה של ההנפקה. המשיב מתבונן בתביעה בראיית מנהרה, רק החלק שהוביל לטעמו לביטול ההנפקה בסופו של דבר הוא הרלוונטי להליך, אך לא היא. המבקשת מפרטת ובאריכות יש לומר את כל מעשי המשיב המהווים לטעמה הפרת חובתו כדירקטור וכבעל מניות, ואציין עניין אחד.
43. הרבה נטען בפניי בעניין הפרסומים בעיתונות של התביעה שהוגשה על ידי המשיב כנגד האחים אלקיים שותפיו לחברה. אכן פרסומים אלה יש בהם משום לשון הרע. המבקשת טענה בפניי כי המשיב ביקש לבצע פרסומים אלא שנדחה על ידי כתבים אליהם פנה. המבקשת טוענת כי המשיב הגיש את התביעה על מנת לאפשר לכתבים אליהם פנה לפרסם את טענותיו, יותר מכך, לטענת המבקשת כאשר ביקש לבצע פרסום נוסף, שוב נדחה, ולכן הגיש עוד תביעה, כדי שיוכל לבצע פרסום נוסף. המבקשת טוענת כי מטרת הפרסומים הייתה אחת ואין בלתה לגרום לה לנזק. אין חולק כי ביצוע הפרסומים שייך להליך לשום הרע, ולא ניתן לעקוף ייחוד העילה, ואולם האם המהלך כולו, עד לרגע הפרסום, מהלך של פנייה לכתבים, גיבוש דרך עם כתבים לבצע פרסום, עוד בטרם שבוצע איזה פרסום, לא מהווה הפרה של חובת האמון שחב דירקטור לחברה? אינני נדרשת לשאלה זו, משום שכפי שהבהרתי, התביעה כוללת טענות רבות ומגוונות הנוגעות למעשים רבים הנטענים כלפי המשיב בפעולותיו לעצור את ההנפקה, ומשכך לטעמי לצרכי עיקול זה די בכך.
44. המשיב לא טען כי ההחלטה בנוגע להנפקה התקבלה שלא כדין, ולא רק שאינו מכחיש, אלא מפרט בתגובתו לבקשה לעיקול כי הוא התנגד נחרצות להנפקה ופעל כנגד ההנפקה. לטעמי כאשר בסופו של דבר פעולותיו "צלחו" וההנפקה בוטלה, הרי אין בכך משום תביעה הנוגעת ללשון הרע, הגם וייתכן ויש במעשיו משום לשון הרע.
45. המשיב טען כי אין החלטת דירקטוריון לבטל את ההנפקה. בשלב הזה של ההליך אין צורך בהחלטה כזו, ביהמ"ש לא בוחן כיצד התובע יוכיח את תביעתו, אלא די במכתב החתם, נספח 39 לכתב התביעה שכנגד ממנו עולה כי החתם ווליו בייס הודיע כי הוא ממליץ בנסיבות שנוצרו לבטל את ההנפקה, ובמצורף לכך העובדה כי ההנפקה לא יצאה לפועל דה פקטו, כדי לבסס את עילת התביעה לפיה המשיב פעל בצורה יזומה לביטול ההנפקה, באופן שהוביל לביטולה בפועל.
46. המשיב טען עוד, כי כל מטרתה של התביעה לשמש כמשקל נגד לתביעה שהוגשה על ידו, שהינה תביעה מבוססת, ואילו התביעה שכנגד הינה תביעת סרק, ומהווה תמונת מראה לתביעתו. ככל וטענותיו תתקבלנה הרי תביעת המבקשת תקרוס. בענייננו, למרות שלטעמי לצרכי בקשה זו אין צורך להידרש לכך, הציגה המבקשת אישורי רו"ח כי טענות המשיב בנוגע להוצאת כספים מהמבקשת על ידי ה"ה אלקיים אינן נכונות (ראה נספחים 42-44 לכתב התביעה). עוד הציגה המבקשת אישורו של משרד רו"ח קובט פורר גבאי שליווה את הליך ההנפקה, לכך שנערכה ביקורת לדוחות וכי הדוחות של החברה המבקשת משקפים באופן נאות מכל הבחינות המהותיות את המצב הכספי של החברה, וזאת לאחר שמשרד זה קיבל את מכתביו של המשיב בעניין הטענות שהעלה כנגד ה"ה אלקיים (נספח 31 לכתב התביעה).
47. כלומר, הגורמים שליוו את ההנפקה, לרבות החתם, ומשרד רואה החשבון, לאחר שקיבלו את מכתביו של המשיב עניין אי הסדרים שנטענו על ידו, כפי שפירט בתביעתו, סברו כי המבקשת התנהלה כראוי, ולא קיבלו למעשה את טענותיו. מכאן אני למדה לצורכי בקשה זו בלבד, כי המשיב לא הביא דבר שעשוי לבדיקת טענות לאי סדרים כספיים, ומשכך אני קובעת כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי תביעתה הינה תביעה הראויה להתברר.
48. בדיון שהתקיים בפניי, שאלת ההכבדה לא הייתה למעשה שנויה במחלוקת, גם אם הועלו טענות בעניינן זה על ידי המשיב, הרי המשיב לא הכחיש שאין לו נכסים בישראל, נהפוך הוא המשיב אישר כי אין לו כל נכסים. עוד אישר המשיב כי כלי הרכב שהוא נוהג בו אינו רשום על שמו, ובכל מקרה משועבד לטובת חברה זרה. עוד אישר כי הכתובת המוצהרת על ידו במשרד הפנים ובמקומות אחרים אינה כתובת מגוריו אלא לטענתו כפי שהוסבר על ידו מהווה כתובת למשלוח דואר בלבד. המשיב אישר כי הוא מתגורר בדירה שכורה וכי לא מסר את הכתובת של מקום מגוריו לביהמ"ש במסגרת כתב תביעתו.
49. לאור העובדות שאינן שנויות במחלוקת אין ספק כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את קיומו של יסוד ההכבדה הדרוש לצורך הטלת עיקול זמני.
50. שאלת הנזק. בעניין זה המשיב טען כי המבקשת לא פירטה ולא ביססה את טענת הנזק הנטען. המשיב טען גם כי לא הוכח שההנפקה בוטלה, ואולם טענה זו דחיתי לעיל. מעבר לכך, טען כי על מנת להרים את הנטל הדרוש לצורך קבלת סעד של עיקול, על המבקשת לבסס בתשתית ראייתית את נושא שיעור הנזק שנגרם לה. בעניין זה הצדק עם המשיב. למעט לעניין ההוצאות שהוציאה המבקשת ביחס להליך ההנפקה המבקשת לא פירטה את הנזק שנגרם לה.
51. המבקשת טענה לירידת שווי של החברה בשל כך שההנפקה לא יצאה לפועל, ונקבה בסכום של 40 מיליון ₪ כסכום שהייתה אמורה לגייס. נניח שהמבקשת הייתה אמורה לגייס את הסכום המפורט על ידה, ונניח לטובתה כי אכן הייתה מצליחה לגייס את הסכום הזה. לא ניתן למתוח קו ישר בין סכום הגיוס לבין הנזק שנגרם למבקשת בשל אי גיוסו של הסכום. הכספים אמורים להיות מושקעים על ידי החברה על מנת להוביל לצמיחתה, הנזק אינו בהעדר הכספים, הנזק הינו באי הצמיחה, בכך שנמנעה ממנה היכולת להגדיל את היקף פעילותה, ובעניין זה ביהמ"ש לא קיבל כל כימות של הנזק, או פירוט, או חוות דעת, או תשתית ראייתית אחרת שממנה ניתן יהיה לגזור את סכום הנזק בגין ראש נזק זה, להבדיל מהנזק הישיר של ההוצאות שהוצאו לשווא.
52. בהעדר כל נתונים, שיקשרו בין ביטולה של הנפקה לשיעור נזק כלשהו, אין מקום לטעמי לקבוע שרירותית סכום כנזק שעשוי להיגרם כתוצאה מההנפקה. פועל יוצא הוא כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה לצורכי שלב זה רק ביחס לנזקים הישירים בסכום של 900,000 ₪.
53. כפי שנכתב על ידי בהחלטה מיום 10.3.21 בבקשה חוזרת להורות על עיקול במעמד צד אחד כי המשיב הינו בעל המניות במבקשת. לאור כך אני סבורה כי האיזון הנכון במקבילית הכוחות, ועל מנת למנוע פגיעה מעבר לנדרש במשיב, ועם זאת לשמור על זכויותיה של המבקשת כי יש להורות על עיקול מניות המשיב במבקשת.
54. לאור האמור אני קובעת כי יש מקום להורות על הטלת עיקול על מניות המשיב עד לגובה הסכום של 900,000 ₪. בכפוף להתחייבות עצמית בלתי מוגבלת בסכום ובכפוף להפקדת ערובה כספית להבטחת כל נזק בסכום של 30,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית.
55. בהינתן התוצאה אני סבורה כי אין מקום להורות על צו להוצאות.
56. למען הסר ספק החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.
ניתנה היום, ה' ניסן תשפ"א, 18 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
רחל ערקובי