בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 7245-04-17 גרייט צ'אנס טק בע"מ נ' דאזנשווילי
לפני כבוד השופטת מיכל עמית – אניסמן
התובעים
1. גרייט צ'אנס טק בע"מ
2. עופר נמרודי
ע"י ב"כ עו"ד אורי קסיר ו/או עו"ד לנה מור
נגד
הנתבע
עמירן דאזנשווילי
פסק דין
תובענה כספית על הסך של 14,240,436 ₪.
תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות
טענות התובעים בכתב התביעה
1. עניינה של התובענה, על פי הנטען בכתב התביעה, במסכת של מעשי תרמית והונאה, באמצעותם הוליך הנתבע את התובעים שולל, גרם להם להשקיע מיליוני שקלים בעסקים שניהל, שעה שידע כי מדובר בהשקעה שנדונה לכישלון, ולאחר ששלשל את סכומי ההשקעה לכיסו, חיסל את עסקיו, בלא לעדכן את התובעים, באופן שהותיר את התובעים מול שוקת שבורה.
2. התובעת 1 היא חברה ישראלית פרטית בבעלות ובניהול מלאים של התובע 2 (להלן: "נמרודי"). הנתבע הוא אזרח ותושב ישראל שהציג עצמו בפני נמרודי, כך על פי הנטען בכתב התביעה, כאיש עסקים מצליח, בעל ניסיון רב בניהול עסקי הימורים משגשגים בחו"ל.
3. על פי המתואר בכתב התביעה, נמרודי והנתבע הכירו לראשונה בשנת 2012, ובפגישותיהם הציג עצמו הנתבע כאיש עסקים מוכר, המנהל בהצלחה בתי קזינו ועסקי הימורים חוקיים בחו"ל. עוד נטען כי הנתבע סיפר לנמרודי על חברת XHOI CO 21 האלבנית (להלן: "ג'וי לוטו" או "החברה"), אשר בבעלותה, כך טען, עשרות חדרי הימורים באלבניה והיא מניבה רווחים אדירים, והציע לנמרודי להצטרף להצלחה ולהשקיע כספים בחברה.
4. התובעים טוענים, כי נוכח הבטחותיו, התחייבויותיו ומצגיו הבלתי מסויגים של הנתבע, ובהסתמך עליהם, הסכים נמרודי להצעתו של הנתבע. בהתאם, חתמו הצדדים ביום 24.4.2013 על הסכם שלפיו נמרודי ירכוש מניות בחברת ג'וי לוטו, המהוות 15% מהונה המונפק והנפרע של החברה, בתמורה לסך של 1,800,000 אירו (להלן: "הסכם רכישת המניות" – נספח ב' לכתב התביעה).
5. עובר לחתימת הסכם רכישת המניות, ביום 25.12.2012 התקשר הנתבע עם מר ארווין קנולארי, מי שהחזיק ב-50 מניות של ג'וי לוטו (להלן: "קנולארי") בהסכם נוסף אשר על פיו התחייב הנתבע לרכוש ממנו 50 המניות בג'וי לוטו, המהוות 50% מהונה המונפק והנפרע, כאשר מועד הסגירה של אותה עסקה נקבע ליום 25.4.2013 (להלן: "ההסכם המקורי").
6. בין הצדדים הוסכם כי חלף האמור בהסכם המקורי ובמקום שהנתבע ירכוש לבדו 50 מניות ורק לאחר מכן ירכוש ממנו נמרודי 15 מניות, אזי ירכשו מקנולארי אותן 50 מניות במקביל באופן מפוצל, כך שהנתבע ירכוש 35 מניות, ואילו נמרודי ירכוש את 15 המניות הנותרות. מאחר ונמרודי כלל לא הכיר את קנולארי, לא נפגש עמו ולא שוחח עמו, חתם נמרודי עם הנתבע על הסכם רכישת המניות.
7. לטענת התובעים, במסגרת הסכם רכישת המניות עוגנו מצגיו, התחייבויותיו והבטחותיו של הנתבע, אשר התייחסו בין היתר לחובות והתחייבויות החברה בכלל, וחובותיה לרשויות המס בפרט. במסגרת ההסכם הצהיר הנתבע, כי החברה שילמה במועד את כל המיסים, האגרות ותשלומי החובה החלים עליה, וכי לא ידוע לו על כל טענה של רשויות המס בקשר לחבות כלשהי של החברה. בנוסף הצהיר הנתבע במסגרת ההסכם, כי החברה מקיימת את כל התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים ואינה מפרה כל דין, הוראה או הנחיה של רשות מוסמכת, וכי לא ידוע לו על כל טענה בדבר הפרה כאמור. הנתבע אף הוסיף והתחייב כי בכל שלב תקפיד החברה לשמור על הוראות החוק ולשלם במועד את כל תשלומי המס אותם תידרש לשלם.
8. לטענת התובעים, הנתבע ידע היטב כי נמרודי מסתמך על הצהרותיו ומצגיו בהתקשרותו בהסכם לרכישת מניות, וכי נמרודי מתקשר בהסכם אך ורק על בסיס הצהרות, התחייבויות ומצגים אלו, ומבלי שהוא עורך בדיקה עצמאית משלו. הנתבע אף אישר זאת במסגרת הסכם רכישת המניות.
9. עוד טענו התובעים, כי בעקבות הסכם רכישת המניות ומכוחו, נחתם ביום 25.4.2013 הסכם נלווה, אשר הסדיר את העברת המניות בפועל. מכוח הסכם רכישת המניות וההסכם הנלווה קיבל נמרודי 15 מניות בחברת ג'וי לוטו, המהוות 15% מהון המניות המונפק והנפרע שלה, וזאת כנגד סך של 1,800,000 אירו. זמן קצר לאחר מכן העביר נמרודי את המניות שרכש לתובעת, שכאמור מצויה בשליטתו הבלעדית. לטענת התובעים, התובעת קיבלה את המניות יחד עם כל הזכויות הצמודות להן, כפי שנרכשו על ידי נמרודי.
10. לאחר השלמת העסקה מצב האחזקות בחברה היה כדלקמן- מר מארק פרוקו-50%, הנתבע-35%, ונמרודי (ובהמשך התובעת, שבאה בנעליו)- 15%. מספר חודשים לאחר מכן העביר מר פרוקו את מניותיו לנתבע, כך שהנתבע החזיק 80% מהמניות, התובעת-15%, וחברת premiere services shpk (להלן: "פריימר"), שהיא חברה המחזיקה ברישיון הימורים אותה "הביא" הנתבע לג'וי לוטו בשל דרישת החוק האלבני כי בחברה העוסקת בהימורים יהיה אחד מבעלי המניות גוף המחזיק ברישיון הימורים- 5%.
11. לטענת התובעים, בחודשים שלאחר החתימה על ההסכם שלח הנתבע, באמצעות עובדי החברה, לתובעת דיווחים אודות התנהלות החברה, ויצר מצגים של עסקים משגשגים המתנהלים על מי מנוחות, ללא קשיים מיוחדים, ומניבים וצפויים להמשיך להניב רווחים גדולים.
12. עוד טענו התובעים, כי הנתבע היה הרוח החיה מאחורי החברה, הוא מינה ופיטר את המנהלים ואת עובדי החברה, נתן להם הוראות, פיקח על עבודתם, התנהל מול גופי הממשלה השונים, ניהל את חנויות החברה ולמעשה ניצח על כל התנהלותה. התובעת לטענתה הייתה בעלת מניות שקטה ורחוקה בישראל ונציגה כלל לא נכח באלבניה.
13. על פי הנטען, בחודש מאי 2014 נודע לתובעים, לתדהמתם, כי בניגוד גמור ומוחלט למצגי הנתבע במסגרת ההסכם לרכישת מניות, לחברה חוב ענק לרשויות המס באלבניה בגובה של קרוב ל-1.5 מיליון דולר. חוב זה הצטבר, כפי שהתברר, שכן החברה לא שילמה מיסים מתחילת דרכה.
14. נמרודי פנה לנתבע לברר את פשר החוב, ואף טס במיוחד לאלבניה על מנת לקבל הסברים מהנתבע. התובעים טוענים כי בפגישה שנערכה בין הצדדים הבטיחו הנתבע ונציגיו, כי אין לנמרודי כל סיבה לדאגה, כי הנתבע יטפל בחוב ואפילו ישלם אותו מכיסו אם יהיה בכך צורך, שכן לתובעת אין כל קשר לחוב שהצטבר בטרם כניסתה לחברה. דעתו של נמרודי נחה לאחר שבסוף שנת 2014 עודכן כי חוב המס של החברה שולם במלואו.
15. בחודש פברואר 2016 או בסמוך לכך, שם לב נמרודי כי מזה מספר שבועות לא נשלחים אליו דיווחים מאת החברה ולא נוצר עמו קשר על ידי הנתבע או מי מטעמו, בניגוד לדיווחים והמגעים הרציפים שהתנהלו עד אז בין הצדדים. משכך, יצר הוא קשר עם מנהל החברה, מר מוסבליו, ממנו עודכן, כי פוטר מהחברה; כי החברה נסגרה באופן פתאומי וחנויות ההימורים שניהלה נמכרו לחברה מתחרה. על פי הנטען, מר מוסבליו ציין כי הסיבה לכך היא חוב מס גדול שהחברה הייתה חייבת לרשויות באלבניה, חוב אשר החברה לא הייתה יכולה לעמוד בו ולכן נסגרה.
16. עוד נטען כי נמרודי ניסה ליצור קשר עם הנתבע, וכשהצליח לשוחח עמו, לטענתו, האחרון סיפר לו כי נעצר בחשד לסרסרות לזנות; כי יש לו בעיות רפואיות וכי הוא עסוק בעיסוקים שונים שאינם מאפשרים לו להתמקד בחברה. הנתבע הודה, לטענת התובעים, כי החברה נסגרה בשל חוב לרשויות המס, ובכלל זה נמכרו חנויות ההימורים ופוטרו העובדים לצורך תשלום החוב.
17. לטענת התובעים, מהלך סגירת החברה, פירוקה, פיטורי העובדים ומכירת החנויות ונכסי החברה נעשה ללא ידיעתם, שכן התובעת, או מי מטעמה, מעולם לא זומנה לישיבת בעלי מניות או ישיבת דירקטוריון שדנה בבעיות הפיננסיות של החברה או בפירוקה של החברה, וישיבה כזו מעולם לא התקיימה. לתובעת אף לא הועבר כל דיווח, גם לא בדיעבד, על פירוק החברה ועל התהליכים הנלווים לכך.
18. התובעת טוענת כי לא ידוע לה לאן הועברה התמורה ממכירת החברה ומשכך, הכספים שהשקיעו התובעים בג'וי לוטו, על סמך מצגי הנתבע, ירדו לטמיון נוכח חוב מס ענק שהצטבר ותפח מאז הקמת החברה.
19. על פי הנטען, כאמור, על פי הסכם רכישת המניות רכש נמרודי 15 מניות בחברה בתמורה לסך של 1,800,000 אירו. כלומר, רכישתו של נמרודי נעשתה על פי ערך חברה של 12,000,000 אירו ובמחיר למניה של 120,000 אירו. במסגרת ההתקשרות בין נמרודי לנתבע דרש נמרודי, כי כל 50 המניות שנרכשו על ידו ועל ידי הנתבע מקנולארי יירכשו כולן באותו מחיר למניה, ובהתאם לכך הסכימו הצדדים על סעיף 3.1.11 להסכם רכישת המניות, בו נקבע, כי המניות תירכשנה לפי שווי חברה של 12 מיליון אירו ומחיר למניה זהה. כלומר, על הנתבע היה לרכוש את 35 מניותיו בסך של 4,200,000 אירו.
20. לטענת התובעים, גם בהקשר זה הפר הנתבע את התחייבויותיו. לטענתם, לידיו של נמרודי הגיע ההסכם שלפיו רכש הנתבע את חלקו במניות של קנולארי. הסכם זה נחתם ביום 25.4.2013, יום למחרת שנחתם הסכם רכישת המניות עם נמרודי, בו התחייב הנתבע למחיר מניה זהה. במסגרת ההסכם האמור רכש הנתבע את מניותיו במחיר של 300,000 אירו ל-35 מניות, כלומר במחיר של 8,571 אירו בלבד למניה, בעוד שנמרודי, כאמור, רכש את מניותיו במחיר של 120,000 אירו למניה. לטענת התובעים, מדובר בחוסר תום לב מובהק מצדו של הנתבע, ובתרמית מודעת ומכוונת, כמו גם בהפרה של סעיף 3.1.11 להסכם רכישת המניות, המזכה אותם בפיצוי המוסכם הקבוע בסעיף זה.
21. בנוסף טענו התובעים, כי הנתבע הפר אף את זכות הסירוב הראשונה וזכות ההצטרפות שנקבעו בהסכם רכישת המניות שעה שמכר מאחורי גבו של נמרודי 80% ממניות החברה לחברה בשם pounders trading limited, מבלי ליידע בכך את נמרודי, וממילא מבלי לאפשר לו לממש את הזכויות הצמודות למניות ובראשן זכות ההצטרפות הקבועה בסעיף 11 להסכם.
22. נוכח האמור, טוענים התובעים, כי הם זכאים להשבת הסכום שהשקיעו בחברה בסך של 1,675,000 אירו (1,800,000 אירו ששולמו ע"י נמרודי בהפחתת 125,000 אירו שהועברו לתובעת כדיבידנד). סכום זה שווה נכון ליום הגשת התביעה לסך של 6,593,805 ₪. כמו כן, זכאים התובעים, לטענתם, לפיצוי המוסכם הקבוע בסעיף 3.1.11 להסכם רכישת המניות בסך של 1,671,428.7 אירו, וכן לפיצוי בגין נזק לא ממוני, בגין עגמת הנפש הרבה והאכזבה שנגרמה להם, וכן בזבוז זמן והטרדה, וזאת בסך של 500,000 ₪.