--- סוף עמוד 76 ---
351. לטעמי כאשר מדובר בנושא משרה ציבורית, אשר אינה משרה פוליטית, יש להביא בחשבון אינטרסים נוגדים. מצד אחד, נושא משרה ציבורי, גם במקרה שמדובר במינוי מקצועי ולא פוליטי, צריך להביא בחשבון כי הוא נתון לביקורת ציבורית. אמנם בעניין זה סף הביקורת המותרת יהיה נמוך מסף הביקורת המותרת על נבחר ציבור, אולם עדיין כנושא משרה המשרת את הציבור והמקבל את משכורתו מהציבור הוא חשוף לביקורת.
מצד שני, על בית המשפט להגן על המחזיקים במשרה הציבורית מביקורת משתלחת, משמיצה אשר אינה עניינית.
352. לעניין היקף הפגיעה, אני סבור כי מדובר בפגיעה משמעותית בהיקף גדול, ואבאר:
חוט השני העובר בין הפרסומים של הנתבעים השונים הינו הצגת התובע כאדם בלתי אמין, כזבן ושקרן. אין מדובר בביקורת כלפי מעשה ספציפי של התובע אשר הינה פחות חמורה, אלא במתקפה ישירה על התובע כבן אדם וזאת בעניין תכונת אישיות חשובה ומהותית.
הכינויים "שקרן", "כזבן" ו-"בלתי אמין" אינם כינויים המיוחסים למקרה הספציפי בלבד, אלא מתייחסים באופן כללי לתובע ומייחסים לו תכונת אופי שלילית.
כפי שהבהרתי לעיל, ניתן היה לקבל הטחת ביקורת נקודתית על התובע כפועלו כאב הבית ואף אם ביקורת זו הייתה חורגת מהמותר ומהווה לשון הרע, הייתה זו לשון הרע בחומרה נמוכה.
אבל הנתבעים לא הסתפקו, ולמעשה כלל לא כיוונו, לביקורת עניינית על מעשי התובע כאב הבית במעון הרשמי של ראש הממשלה, אלא תקפו את אישיותו וערכיו של התובע כאדם ומכאן מדובר בפגיעה משמעותית.
353. עוד בהקשר של מהותיות הפגיעה יש להביא בחשבון כי מדובר בפער כוחות משמעותי.
מצד אחד, אזרח רגיל, משרת ציבור. מהצד שני, ניצבים: תנועת הליכוד, מפלגת השלטון באותה עת, עורכי דין בעלי עוצמה וכוח וכן שליחים של ראש הממשלה דאז ורעייתו. אציין, כי בעניין זה יש לבצע הבחנה לגבי הנתבעים 6 ו- 7, אשר אף הם עובדי ציבור.
היקף הפרסום ואמינותו
354. אני סבור כי פרמטר זה הינו פרמטר משמעותי בענייננו להגדלת הפיצוי, ואנמק:
355. לעניין היקף הפרסום, הרי מדובר בפרסום בהיקף המשמעותי ביותר שקיים. מדובר על ראיונות לכלי תקשורת ארציים ומובילים בתקופת טרם בחירות, ראיונות שזכו לחשיפה אדירה ומשמעותית בציבור.
גם הפרסום של הנתבעת 5, תנועת הליכוד, על אף שלא נעשה בראיון עיתונאי בכלי תקשורת, אלא נעשה בדף הבית של תנועת הליכוד בפייסבוק, זכה לחשיפה משמעותית וזאת כאשר דף זה מכיל עשרות אלפי עוקבים וזכה לתנועת גולשים משמעותית באותה עת.
--- סוף עמוד 77 ---
לגבי הנתבעים 6 ו- 7 הרי אלו אמנם "רק" כתבו מכתב, אך כפי שהודו עוד בחקירתם בבית הדין לעבודה, דובר במכתבים שנכתבו במכוון כ- "מכתב פתוח" (כהגדרת הנתבע 4) המיועד לכלי התקשורת. כך שהם צפו כי מכתבים אלו יגיעו לתפוצה רחבה וכך אכן קרה בפועל.
אציין כי בית המשפט העליון קבע באופן מפורש, כי רכיב התפוצה הינו רכיב משמעותי וכל שהתפוצה של לשון הרע רחבה יותר הפיצוי יהיה גבוה יותר, ר' בע"מ 6558/15 פלוני נ' פלוני [פורסם במאגר נבו] (28.10.2015).
356. יתרה מזו, לא רק שמדובר בפרסום בהיקף גבוה מאוד ומשמעותי, אלא מדובר בפרסומים הנחזים להיות אמינים. אין מדובר בפוסט אנונימי שכתב פלוני בפייסבוק, או בטוקבק (תגובית) באתר YNET או 'וואלה', אלא בעמדה מנומקת של עורכי דין המייצגים, לשיטתם, את ראש הממשלה ורעייתו וכן בעמדה של מפלגת השלטון במדינת ישראל.
לכן, כאשר עו"ד דוד שמרון, או עו"ד ד"ר יוסי כהן, עומדים אל מול מצלמות הטלוויזיה ומסבירים לציבור כי התובע הינו אדם בלתי אמין, או שקרן, הרי יש נופך של אמינות לאמירות אלו, דבר המעצים את הפגיעה בתובע. דין דומה ניתן לייחס לפרסום הנעשה בדף הרשמי של תנועת הליכוד, מפלגת השלטון באותה עת.
האם הייתה "כוונה לפגוע"?
357. חוק איסור לשון הרע קבע בסעיף 7א'(3) פיצוי גבוה יותר כאשר הפרסום נעשה ב-'כוונה לפגוע'.
בית המשפט העליון נדרש לשאלה מה היא אותה 'כוונה לפגוע' אשר תהיה בה הצדקה לפיצוי גבוה יותר ללא הוכחת נזק וזאת בעניין רע"א 5022/13 הרב אמנון יצחק נ' דנון תקשורת בע"מ [פורסם במאגר נבו] (8.09.2013), וקבע:
"מעל לדרוש אציין, מבלי להכריע, כי יש היגיון רב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; שכן אם די יהיה בקיומה של צפיות שהפרסום המעוול יפגע במושא הדברים על מנת שייקבע כי מדובר בפרסום שנעשה בכוונה לפגוע, נמצא שכל פרסום שיש בו לשון הרע, בשל טבעו ככזה, ייחשב כפרסום שנעשה בכוונה לפגוע. נדרש, אפוא, קיומו של יסוד נוסף, של התנהגות זדונית, של כוונה "של ממש" לפגוע, שקיומו לא הוכח במקרה דנא." (הדגשה שלי – ג.ה.).
פסיקה זו יושמה גם בערכאות הדיוניות, אשר דרשו קיומה של כוונה של ממש לפגוע ויסוד נפשי של התנהגות זדונית על מנת לפסוק פיצוי בהתאם לסעיף 7א'(3) לחוק איסור לשון הרע, ר' ת"א (מרכז) 50565-06-11 ספייס-יט בע"מ נ' ג.ג.י. ריהוט משרדי גלובל [פורסם במאגר נבו] (28.07.2021):
"כל זאת מקום בו לצורך הוכחת קיומה של כוונה לפגוע, נדרש להוכיח, יסוד נפשי של התנהגות זדונית וכוונה של ממש לגרום לנזק"
ור' גם ע"א (חי') 6911-03-21 עיד ג'בילי נ' מיסא סח [פורסם במאגר נבו] (19.07.2021).
--- סוף עמוד 78 ---
358. במקרה שלפניי, אני סבור כי לא מתקיים עבור הנתבעים היסוד של כוונה של ממש לפגוע בתובע.
אכן אין כל ספק כי הפרסומים, בוודאי החריפים שביניהם, פגעו בתובע, אולם יסוד זה מתקיים בכל פרסום לשון הרע, ובמקרה שלפניי לא מצאתי את אותה התנהגות זדונית או אותה כוונה של ממש לפגוע בתובע.
--- סוף עמוד 79 ---
סליחה, התנצלות והתנהגות הצדדים
359. אין ספק כי בקשת סליחה והתנצלות כנה ואמיתית מטעם הפוגע מהווים שיקול משמעותי להקלה בפסיקת הפיצוי וזאת כאשר חוק איסור לשון הרע קובע זאת במסגרת סעיף 19(4) לחוק.
הפסיקה בנושא זה הכירה אף היא בכך שחזרה מהביטוי הפוגעני והתנצלות יש בהם להשפיע על הפיצוי שיפסק, ר' ת"א (ת"א) 22076-01-12 אם אס פיגרופ בע"מ נ' גדליה יוסף וורבלובסקי [פורסם במאגר נבו] (05.11.2014) וכן ר' פסיקתו של מותב זה בת"א (הרצ') 18160-08-18 ד"ר דורון אבניאלי נ' אנה בלומנפלד (צ'ורני) [פורסם במאגר נבו] (09.06.2020).
360. במקרה שלפניי אין חולק כי איש מהנתבעים לא חזר בו מדברי לשון הרע וממילא לא התנצל בפני התובע.
עם זאת, ההתנהגות של הנתבעים ביחס לתובע אינה זהה, וארחיב:
361. הנתבע 2 במהלך הדיונים הקפיד לשמור על כבודו של התובע וניהל את ההליך באופן ענייני ובמסגרת גדר המחלוקת שנקבעה בכתבי הטענות.
הנתבעת 5, על אף שחטאה מעת לעת באמירות חמורות כנגד התובע במהלך הדיונים, באופן כללי ניהלה הליך ענייני לגופן של המחלוקות.
לעומת זאת הנתבעים 4, 6 ו- 7, לא רק שלא חזרו בהם מדבריהם כנגד התובע, ולא התנצלו על דבריהם, אלא ניהלו הליך קיצוני, וניתן לומר אף אלים מילולית, כנגד התובע.
יוטעם ויודגש, האשמות שהטיחו נתבעים אלו בכתבי הטענות מטעמם, בתצהירים ובסיכומים חמורות בהרבה מהפרסומים נשוא ההליך.
לא מצאתי לנכון לחזור על כלל הדברים שנכתבו, הוצהרו או נאמרו בעל פה בדיונים על ידי הנתבעים 4, 6 ו- 7 כנגד התובע, אמירות שלא גובו בראיות כלשהן, וזאת על מנת שלא להעצים את הפגיעה הנובעת מהן. אולם רק, לשם הדוגמא, כך טוען הנתבע 4 כלפי התובע בכתב הגנתו: "ביצע לכאורה שורה של עבירות שאינן מביישות את אחרון העבריינים", וכך מסכם הנתבע 4 את סיכומיו "כולם תמכו בעובדה שמני נפתל שקרן, אלים ופרובוקטיבי – וזאת לשון המעטה שבהמעטות".
362. נראה כי אין חולק כי אמירות אלו של הנתבעים 4, 6 ו- 7 כנגד הנתבע אינן יכולות להוות עילה לתביעה מכוח חוק איסור לשון הרע וזאת לאור החסינות שמעניק סעיף 13(5) לחוק, אולם בהתאם לפסיקה שצוטטה לעיל, התנהגות כזו של הנתבעים יש בה להשפיע על גובה הפיצוי.
363. לעניין התנהלות התובע והשפעתה על פסיקת הפיצוי, לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות התובע ביחס לנתבעים. עם זאת מצאתי כי במספר מקרים חרג התובע באמירותיו מגדרי
--- סוף עמוד 80 ---
המחלוקת בתיק זה וזאת כאשר נקט לשון לא ראויה כלפי ראש הממשלה דאז או רעייתו, ואביא נושא זה בחשבון עת פסיקת הפיצוי.
סקירת הפסיקה
364. ראשית לעניין זה אבהיר, כי בהתאם להלכה אין מקום לקביעת "תעריפים" לפיצוי וכי יש לבחון כל מקרה לגופו (ר' עניין אמר לעיל), דברים אלו נכונים במיוחד למקרה שלפניי. אכן, האמירות שנאמרו במקרה שלפניי אינן בעלות ייחוד כלשהו, ובית המשפט דן חדשות לבקרים בפרסומי לשון הרע במסגרתם מפורסם כלפי פלוני כי הינו 'נוכל', 'רמאי', 'שקרן' וכיוצא בזאת.
אולם, מה שמיוחד במקרה שלפניי אינו תוכן הפרסום, אשר כאמור אינו נדיר ואף נפוץ, אלא ההיקף ואופן הפרסום. אין מדובר בפרסום לקבוצה מצומצמת של אנשים, או בפרסום ברשת חברתית של אדם אלמוני, אלא במקרה שלפניי מדובר על פרסום במסיבת עיתונאים המשודרת בכלי התקשרות הארציים, בתקופת בחירות, פרסום אשר נעשה על ידי שליחיו (על פי טענתם שלהם) של ראש הממשלה דאז ורעייתו.
מכאן, אין תקדימים רבים של לשון הרע בתפוצה שכזו.
שנית לעניין סקירת הפסיקה אציין, כי הצדדים עצמם לא הפנו בסיכומים מטעמם לפסקי דין רלוונטיים לעניין הפיצוי הראוי, למעט הנתבע 2 אשר הפנה בעיקר לפסיקה של מותב זה.
365. לאור האמור לעיל, לטעמי, בסקירת פסיקה נרחבת לא יהיה בכדי להביא לתועלת של ממש לגבי סכום הפיצוי שייפסק בתיק זה. עם זאת, למען שלמות התמונה, אפרט מקרים בהם נפסק פיצוי בגין אמירות דומות, מתוך ידיעה שנסיבות הפרסום במקרה שלפניי הינן שונות:
366. בפסק דין בעניין ת"א (ת"א) 37344-12-19 יצחק הרצוג נ' יצחק מגן [פורסם במאגר נבו] (1.3.2021) נדונה תביעה של לשון הרע במסגרתה נקבע, בין היתר, כי הנתבע האשים את התובע במספר פוסטים שפרסם בפייסבוק, בין היתר, ב- "מעשה רמייה וגנבה". בית המשפט שם פסק פיצוי של 40,000 ₪, כאשר הנתבע שם לא התנצל.
367. בפסק הדין בעניין ת"א (ת"א) 28435/04 ארנון גולד הפקות בע"מ ואח' נ' מלקוס לילה [פורסם במאגר נבו] (8.5.2007) נדונה תביעה שהוגשה עקב סכסוך עסקי אשר כללה, בין היתר, עילות מכוח חוק איסור לשון הרע. נקבע שם כי הנתבעת פרסמה לשון הרע באמצעות מכתבים שנשלחו לגורמים שלישיים כנגד התובע והציגה אותו כמתחזה, נוכל וגנב. בית המשפט שם פסק לעניין רכיב לשון הרע פיצוי בסך 50,000 ₪.
אדגיש כי בית המשפט שם קבע את הפיצוי האמור על אף שקבע כי "אין מדובר בהתנהגות מרושעת" ולא שוכנע כי הפרסום היה "בכוונה לפגוע".
368. בפסק הדין בעניין ת"א (תל אביב-יפו) 19601-06-15 קלאב 4 יו - פיתוח עסקי בע"מ נ' אהרון מימון [פורסם במאגר נבו] (14.8.2017) דובר על מקרה במסגרתו אב המצוי בסכסוך עם בנו יזם פרסום במסגרתו הוצגה החברה שבבעלות הבן כעוסקת במעשי נוכלות ותרמית. בית המשפט שם העמיד את גובה הפיצוי על סך 45,000 ₪.
--- סוף עמוד 81 ---
369. בפסק הדין בעניין ת"א (הרצ') 18160-08-18 ד"ר דורון אבניאלי נ' אנה בלומנפלד (צ'ורני) [פורסם במאגר נבו] (09.06.2020), פסק דין שניתן על ידי מותב זה, נדון פרסום של הנתבעת שם כנגד רופא השיניים שלה, כאשר הנתבעת האשימה אותו בנוכלות. בית המשפט פסק פיצוי בסך של 24,000 ₪ וזאת כאשר נקבע כי לא הוכח יסוד של כוונה לפגוע.
אציין כי ערעור שהוגש על פסק דין זה נדחה בתיק ע"א (מחוזי מרכז) 42063-07-20 ד"ר דורון אבניאלי נ' אנה בלומנפלד (צ'ורני) [פורסם במאגר נבו] (08.08.2020).
370. בפסק הדין בעניין תא"מ (באר שבע) 33100-09-16 יוגב נ. רגב [פורסם במאגר נבו] (05.04.2017) נדונה תביעה של לשון הרע במסגרתה נקבע כי הנתבעת אמרה על התובע את המילים הבאות: "יש אחד שאסור להתפלל איתו ושמו שי יוגב ושהוא פושע ורמאי ונוכל וגנב". הפרסום האמור נעשה בבית כנסת, כאשר קהל מסוים שמע את האמירות הללו. בית המשפט שם, בהסתמך על פסיקה בנושא, פסק פיצוי בסך של 22,000 ₪, בין היתר, בהתחשב בכך שלא הוכחה כוונה לפגוע.
371. בפסק הדין בעניין ע"א (חי') 3512/06 ישראל בן עזרא נ' יאיר בן ענת [פורסם בנבו] (18.12.2007) דובר על מספר פרסומים כנגד איש ציבור, בין היתר כ"רמאי", "מושחת", "גנב", כאשר בית המשפט המחוזי התערב בפיצוי שקבע בית משפט השלום (8,000 ₪) והעמיד אותו על סך של 30,000 ₪.
372. בפסק הדין בעניין ת"א (ראשל"צ) 25606-04-13 דירות יוקרה בע"מ נ' פרוספר חיים זפרני [פורסם בנבו] (14.9.2017), דובר על לשון הרע המאשים את התובע שם בבריונות, ניהול לא תקין, ניסיונות השמצה והפחדה וכיוצא בזה. בית המשפט פסק פיצוי בסך של 20,000 ₪ לאדם הפרטי ו- 15,000 ₪ לשתי חברות שיוחסה גם להן התנהלות שאינה תקינה.
373. בת"א (עפ') 13497-08-10 אושרי לוי נ' שלמה עמר [פורסם בנבו] (23.7.2014) נדונה תביעה של שחקן כדורגל אשר מאמנו האשים אותו בהתנהגות לא כשרה במשחק כדורגל עד כדי גרימת הפסד לקבוצה, בית המשפט פסק פיצוי בסך של 40,000 ₪.
מעניין לציין לעניין פסק דין זה ובהקשר לתביעה שלפניי, כי בית המשפט מצא להביא בחשבון לעניין סכום הפיצוי את העובדה כי הדברים נאמרו לא רק בחדר ההלבשה, אלא בתכנית רדיו בעלת תפוצה נרחבת.
374. בת"א (ראשל"צ) 12879-09-10 דניל רזינובסקי נ' יוסף אלרם [פורסם בנבו] (13.1.2013) נדונה תביעה של חברה ובעליה במסגרתה כינה הנתבע את התובעים בכינויים כגון: "נוכלים" וכי השליטו "שלטון פחד". בית המשפט פסק לתובע 1 פיצוי בסך של 10,000 ₪ ואילו לתובע נוסף סך של 20,000 ₪.