פסקי דין

תא (הרצ') 56442-02-15 מנחם נפתלי נ' ניר חפץ

30 אוגוסט 2021
הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה

ת"א 56442-02-15 מנחם נפתלי נ' דוד שמרון ואח'

לפני

כבוד השופט גלעד הס

התובע

מנחם נפתלי

נגד

הנתבעים

1. ניר חפץ – נמחק

2. דוד נפתלי שמרון
3. שולמית אשבול

4. יוסי כהן

5. הליכוד- תנועה לאומית ליברלית

6. אמנון זכאי

7. עופרה שמעוני

התובע על ידי – עו"ד גונן בן יצחק

הנתבע 2 על ידי – עו"ד מיכאל ראבילו

הנתבעת 3 על ידי – עו"ד רון אביב

הנתבעים 4, 6 ו- 7 על ידי – עו"ד ד"ר יוסי כהן

הנתבעת 5 על ידי – עו"ד אבי הלוי ועו"ד ניבה הלוי

פסק דין

רקע

1. התובע מר מנחם (מני) נפתלי (להלן: "התובע" או "מר נפתלי") היה אב הבית במעון הרשמי של ראש ממשלת ישראל (להלן: "המעון הרשמי"), מר בנימין נתניהו, וזאת מיום 22.2.2011 ועד להתפטרותו ביום 7.11.2012.

°
התפטרותו של התובע מתפקיד אב הבית לוותה בטונים צורמים, כאשר בסופם של דברים התובע אף הגיש תביעה כנגד מדינת ישראל וזאת בתיק סע"ש 38335-03-14 נפתלי נ. מדינת ישראל (להלן ולשם הנוחות: "תיק העבודה").

°
2. ביום 17.2.2015, התפרסם דוח מבקר המדינה (להלן: "דוח המבקר") הנוגע להוצאות המעון הרשמי של ראש הממשלה, הדוח כלל ממצאים חמורים לגבי ניהול ההוצאות של המעון הרשמי.

3. לאחר פרסום דוח המבקר הגיבו הנתבעים בכלי תקשורת שונים על הדוח וממצאיו, תגובות אלו עומדות בליבה של המחלוקת בתיק זה, ולמעשה תגובות אלו הם הפרסומים אשר נטען לגביהם כי הם מהווים פרסומי לשון הרע כנגד התובע.

4. תגובות הנתבעים נחלקות באופן גס לשלוש דרגות חומרה. בדרגה הראשונה קיימים פרסומים אשר רק מציינים את עצם העובדה כי בתקופת כהונתו של מר מני נפתלי כאב הבית במעון הרשמי עלו ההוצאות במעון, לרבות המחשה של עליה זאת בגרפים.

בדרגה השנייה, קיימים פרסומים אשר במסגרתם נטען באופן מפורש כי מר נפתלי אחראי לאותה עלייה בהוצאות. כך למשל, פורסם באחד הפרסומים כי מר נפתלי הזמין על דעת עצמו כמויות מזון גדולות מאשר אלו שנדרשו בפועל.

בדרגה השלישית של הפרסומים, אנו מוצאים אמירות חמורות יותר כנגד מר נפתלי, המציגות אותו כאדם "כזבן, בלתי אמין, פרובוקטיבי" וכדומה.

5. התובע סבור כי כלל הפרסומים הינם פרסומים אסורים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") ולכן הגיש תביעה במסגרתה תבע, ביחד ולחוד, מכלל הנתבעים סך של 500,000 ₪.

6. הנתבעים סבורים כי בפרסומים, או לכל הפחות, בחלקם, אין משום לשון הרע כנגד התובע. לחלופין, טוענים הנתבעים לחסיונות מכוח סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, להגנת אמת בפרסום מכוח סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע וכן להגנת תום הלב מכוח סעיף 15 לחוק.

--- סוף עמוד 3 ---

7. מכאן, בפסק דין זה אבחן את הפרסומים השונים, וזאת לאור הניתוח המקובל בפסיקה של עוולת לשון הרע, ואכריע האם יש בפרסומים אלו על מנת לזכות את התובע בפיצוי, ואם כן מהו הפיצוי הראוי.

ההליכים בתיק

8. כתב התביעה המקורי בתיק זה הוגש ביום 24.2.2015.

9. ביום 17.2.2016, התקיים קדם המשפט הראשון בתיק. במסגרת קדם המשפט התייחס בית המשפט לכך שלא צורפו לכתב התביעה המקורי הפרסומים בגינם הוגשה התביעה וכן לכך שקיים ערפול מסוים ביחס לעילות התביעה כנגד הנתבעים 1 עד 3.

לאור זאת, פנה התובע בצווים לקבלת מלוא החומרים מגופי השידור.

10. ביום 15.6.2016 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה וזאת לאור חומרים שקיבל מגופי השידור.

ביום 4.8.2016 נעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב התביעה, כך שכתב התביעה המתוקן הוגש לתיק.

11. ביום 22.11.2016 התקיים דיון קדם משפט נוסף, אשר בסופו קבע בית המשפט מועדים להגשת תצהיר עדות ראשית בכתב מטעם הצדדים.

12. ביום 22.3.2017, הגיש התובע את התצהירים מטעמו, אשר הינם תצהיר עדות ראשית שלו עצמו וכן של מר ערן רבי. בנוסף, ביקש התובע לזמן לעדות את מר עזרא סיידוף, סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה (להלן: "מר סיידוף") ואת מר נהוראי טויזר עובד במשרד ראש הממשלה.

13. ביום 1.6.2017 הגישו הנתבעים 1, 4, 6 ו- 7 את תצהירי העדות הראשית מטעמם, כאשר הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבע 1, הנתבע 4, הנתבע 6, הנתבעת 7 וכן של מר יעקב בורובסקי. כמו כן, ביקשו נתבעים אלו לזמן את העדים הבאים:

פלוני (מפקדו של התובע בצה"ל), הגב' סווטלנה בוגולובסקי, מר אפי אזולאי, קצין התגמולים במשרד הביטחון, האחראי על סניף עמידר בעפולה, מנהל מתקן הכליאה בו שהה אביו של התובע, הגב' ליאת דבש, ספק המשקאות של המעון הרשמי והגב' שרה נתניהו.

כמו כן, הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבע 2 ושל הנתבעת 3. מטעם הנתבעת 5 הוגש תצהירו של מר ניר חפץ, הנתבע 1.

אציין כי התובע לא הגיש תצהירי הזמה.

14. ביום 11.6.2017 התקיים קדם משפט נוסף במסגרתו דן בית המשפט בבקשות השונות לזימון עדים, כאשר בסופו של הדיון החליט בית המשפט בהחלטה מנומקת להורות על זימון העדים מטעם התביעה - מר עזרא סיידוף ומר נהוראי טויזר.

--- סוף עמוד 4 ---

לגבי העדים מטעם ההגנה קבע בית המשפט, כי העדים שזימונם התבקש יזומנו בכפוף למסירת פרטים מלאים יותר. לגבי הבקשה הנוגעת לאחראי על סניף עמידר בעפולה, הוחלט, בשלב מאוחר יותר, על זימון מר בוזגלו, רכז השטח בעמידר עפולה.

15. ביום 20.12.2017 התקיים דיון ההוכחות הראשון במסגרתו נחקר עד התביעה מר ערן רבי.

ביום 26.12.2017 התקיים דיון הוכחות נוסף במסגרתו נחקר מר עזרא סיידוף וכן החלה החקירה הנגדית של התובע, מר מני נפתלי, כאשר חקירתו של זה הסתיימה ביום 27.12.2017.

המשך דיון ההוכחות נקבע ליום 28.12.2017.

16. אלא שביום 28.12.2017 בבוקר, הוגשה בקשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים בתיק זה, וזאת לאור הליך פלילי המתנהל, בין היתר, כנגד מר עזרא סיידוף (אשר כאמור בשלב בו הוגשה הבקשה כבר העיד בתיק זה) וכן כנגד הגב' שרה נתניהו אשר עמדה להעיד בתיק שלפניי.

בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים, החליט בשלב הראשון להיעתר לבקשה לעיכוב ההליכים לפרק זמן קצר וזאת על מנת שיתאפשר לצדדים ללמוד את הבקשה ולהגיב עליה בכתב.

הצדדים לא התנגדו לעיכוב ההליכים, ומכאן, ולאור הודעות עדכון מטעם היועץ המשפטי לממשלה, עוכב מעת לעת הדיון בתיק עד להשלמת ההליך הפלילי.

17. ביום 4.7.2018 עדכן היועץ המשפטי כי הוגש כתב אישום כנגד מר סיידוף והגב' שרה נתניהו במסגרת ת"פ (ירושלים) 52605-06-18 מדינת ישראל נ. שרה נתניהו ואח' (להלן: "התיק הפלילי"), ולאור הודעה זו בית המשפט החליט על המשך עיכוב ההליכים.

ביום 25.11.2018 לאור התנגדות חלק מהצדדים להמשך עיכוב ההליכים ולאור הודעת היועץ המשפטי לממשלה כי התיק הפלילי נמצא בהליכי פישור, קבע בית המשפט כי עיכוב ההליכים יימשך, עם זאת קבע בית המשפט גבול לתקופת העיכוב, כאשר קבע מועדי הוכחות לחודש ספטמבר 2019.

18. ביום 16.7.2019, כשנה וחצי לאחר ההחלטה על עיכוב ההליכים, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין עוד צורך בעיכוב ההליכים בתיק זה.

ביום 17.7.2019 התקיים קדם משפט נוסף וזאת כהערכות לדיוני ההוכחות הקבועים. במסגרת קדם המשפט הנתבעים 4, 6 ו- 7 ויתרו על זימונה של הגב' נתניהו להעיד. כמו כן, הנתבעים ויתרו על חקירת נציג השב"ס, כאשר סוכם כי במקומו יעיד עו"ד שרייבר.

19. עוד אבהיר כי לאור חתימת הנתבע 1, מר ניר חפץ, על הסכם עד מדינה ביחס לפרשות שונות הנוגעות למר בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, ואחרים, התפטר הנתבע 4, עו"ד ד"ר יוסי כהן, מייצוג הנתבע 1.

--- סוף עמוד 5 ---

20. ביום 8.8.2019 הוגשה בקשה מטעם הנתבע 1 (באמצעות ב"כ החדש, עו"ד אילן סופר) לזמן את הגב' שרה נתניהו לעדות. ביום 24.9.2019 החליט בית המשפט בהחלטה מנומקת להורות על זימון הגב' נתניהו לעדות.

21. בדיון ההוכחות שנערך ביום 9.9.2019 העידו: הנתבע 6, מר אמנון זכאי, הנתבעת 7, גב' עופרה שמעוני וכן מר אפרים אזולאי.

22. ביום 22.10.2019 התקבלה החלטה של בית המשפט ביחס לתיק קצין התגמולים של התובע, במסגרתה קבע בית המשפט כי חלף זימון נציג קצין התגמולים לבית המשפט, יימסר מלוא התיק לעיון בית המשפט וזה יחליט אלו חלקים ממנו ניתן לחשוף לנתבעים.

אציין כי בשלב מאוחר יותר, ובהעדר התנגדות מטעם התובע, אפשרתי לנתבעים לעיין במלוא המסמכים המצויים בתיק קצין התגמולים.

23. בדיון ההוכחות שנערך ביום 5.11.2019 העידו מטעם ההגנה הגב' ליאת דבש והגב' סווטלנה בוגולובסקי. בדיון ההוכחות שנקבע ליום 18.11.2019 נחקרו הנתבע 2, עו"ד דן שמרון, הנתבעת 3, עו"ד שלומית אשבול וכן עו"ד בורובסקי.

ביום 21.11.2019 אישר בית המשפט לנתבע 4 להגיש תצהיר משלים, ותצהיר זה נוסף לתיק.

24. ביום 26.11.2019 הוגשה בקשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים נוסף בתיק, ובפרט עיכוב הליכי חקירת הנתבע 1, מר ניר חפץ, וזאת לאור היותו עד מדינה ביחס לחשדות שעלו אז כנגד ראש הממשלה דאז, מר בנימין נתניהו.

במסגרת דיון ההוכחות מיום 2.12.2019, הסכימו כלל הצדדים כי התביעה כנגד מר ניר חפץ תמחק, כי תצהירו יוצא מתיק בית המשפט וכי הוא לא יעיד בתיק זה. לאור הסכמה זו ניתן פסק דין חלקי המוחק את התביעה כנגד הנתבע 1.

לאור מחיקת הנתבע 1 והוצאת תצהירו מהתיק התייתר הצורך בעיכוב ההליכים הנוסף בתיק.

25. ביום 2.12.2019 נחקרו בחקירה נגדית עו"ד נתן שרייבר וכן הגב' שרה נתניהו. בתאריך 9.12.2019 הסתיים שלב ההוכחות וזאת כאשר הנתבע 4, עו"ד יוסי כהן נחקר בחקירה נגדית.

26. כמו כן, חלף עדותו של מר יוסי בוזגלו מחברת עמידר, אישרתי הגשת חלק הארי מהתיק שהיה בחברת עמידר כראיה בתיק שלפניי. אציין כי בשלב הראשון הוגש התיק לעיון בית המשפט, בית המשפט עיין בתיק וקבע כי פרט לנספח ג' לתיק, נספח אשר עסק בפרטים הקשורים לצנעת הפרט של בת זוגו של התובע, יש לסרוק את כלל המסמכים שהוגשו מתיק עמידר לתיק בית המשפט ולאפשר עיון של הצדדים בהם.

27. מן האמור עד כאן עולה, כי בשלב ההוכחות העידו מטעם התביעה העדים הבאים: מר מני נפתלי (התובע), מר ערן רבי, מר עזרא סיידוף ומר נהוראי טויזר.

--- סוף עמוד 6 ---

מטעם הנתבעים העידו העדים הבאים: מר דוד שמרון (הנתבע 2), הגב' שלומית אשבול (הנתבעת 3), מר יוסי כהן (הנתבע 4), מר אמנון זכאי (הנתבע 6), הגב' עופרה שמעוני (הנתבעת 7), מר אפרים אזולאי, הגב' סווטלנה בוגולובסקי, הגב' ליאת דבש והגב' שרה נתניהו.

כמו כן, הוגשו כראיות: תיק התובע הנוגע לקצין התגמולים וכן התיק של חברת עמידר, סניף עפולה.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

28. אתייחס לניתוח הראיות, העדויות וטענות הצדדים בסיכומיהם בפרק הדיון והכרעה.

דיון והכרעה

מסגרת הדיון - אופן ניתוח עוולת לשון הרע

29. כב' השופט יצחק עמית התווה בפסק הדין בעניין ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך [פורסם בנבו] (08.02.2012) את תרשים הזרימה לבחינת תביעת לשון הרע:

"תרשים הזרימה בתביעות לשון הרע הוא כלהלן: בשלב הראשון נבחנת השאלה אם הביטוי מהווה לשון הרע על פי אחת מארבע החלופות בהגדרה שבסעיף 1 לחוק, והאם מתקיים יסוד הפרסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק. רק אם התשובה חיובית עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הביטוי נהנה מאחת החסינויות המוחלטות (פרסומים מותרים) הקבועות בסעיף 13 לחוק. אם נכנס הפרסום לד' אמות אחת החסינויות - דין התביעה להידחות. אם לא כן, אנו עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הפרסום מוגן על פי אמת המידה הקבועה בסעיף 14 לחוק על שתי רגליה - אמת בפרסום ועניין ציבורי. אם הפרסום אינו נהנה מהגנה זו, יש להמשיך ולבחון אם הפרסום מוגן בתום ליבו של המפרסם, בגדר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 15 לחוק במשולב עם חזקות תום הלב בסעיף 16. היה ונתברר כי הפרסום אינו נהנה מהגנת סעיף 14 או מהגנת סעיף 15, או-אז עוברים לשלב הרביעי של הסעדים."

למעשה ניתוח זה מהווה פיתוח של שלבי ניתוח העוולה כפי שנקבעו עוד בעניין ע"א 89/04 ד"ר יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי [פורסם בנבו] (04.08.2008).

30. מכאן, אנתח את המחלוקות שלפניי בהתאם לתרשים זרימה זה. בשלב הראשון אבחן האם הפרסומים מהווים לשון הרע; בשלב השני אבדוק האם הנתבעים נהנים מחסינות כלשהי ובשלב השלישי אבחן האם קיימת לנתבעים הגנת תום הלב.

היה ואגיע למסקנה כי הנתבעים, או חלק מהם, פרסמו פרסום לשון הרע אודות התובע ולא עומדת להם חסינות או הגנה, אבחן את הפיצוי הראוי.

השלב הראשון - האם הפרסומים הינם פרסומי לשון הרע?

סקירת הפרסומים

פרסומי הנתבע 2

--- סוף עמוד 7 ---

31. התובע מייחס לנתבע 2 פרסומים בשני ארועים, מסיבת עיתונאים מיום 17.02.2015 וראיון באולפן שישי ביום 20.02.2015.

32. התובע טוען כי במסגרת מסיבת העיתונאים מיום 17.02.2015, הנתבע 2 הציג אותו כאחראי לגידול בהוצאות מעון בית ראש הממשלה. וזאת, בין היתר, באמירה הכללית, שלוותה בהצגת גרפים, במסגרתה הסביר הנתבע 2:

"בשנים 2011-2012 אנחנו רואים עליה גדולה. בשתי השנים האלה מי שכיהן כאב בבית ראש הממשלה היה מני נפתלי..."

33. כאשר הנתבע 2 אף הציג באופן מפורש וישיר את התובע כמי שאחראי לגידול בהוצאות, וזאת כאשר טען כי "מני נפתלי הזמין על דעת עצמו כמויות מזון גדולות..".

34. בראיון באולפן שישי מיום 20.2.2015 צוטט הנתבע 2 כאומר, בין היתר:

"מני נפתלי הגיש תצהיר סותר לבית הדין לעבודה. אמינותו של מני נפתלי צריכה להתברר על ידי רשויות החוק ואני מניח שהמשטרה תעשה זאת".

לעניין זה אציין, כי התובע טוען בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו, כי הנתבע 2 אמר: "אמינותו של מני נפתלי צריכה להתברר על ידי רשויות החוק ואני מקווה שהמשטרה תעשה זאת", אולם האזנה לראיון מגלה, כי גרסת הנתבע 2 היא הנכונה והמילה שנאמרה הינה "מניח" ולא "מקווה".

35. להשלמת התמונה אציין, כי במסיבת העיתונאים מיום 17.02.15 קיימות אמירות נוספות של הנתבע 2 ביחס לתובע, אמירות אשר ניתן היה לסבור כי אלו מהוות לשון הרע, אולם כאשר אלו לא נזכרו בכתב התביעה, לא מצאתי לנכון להתייחס אליהן.

פרסומי הנתבעת 3

36. טענות התובע כנגד הנתבעת 3 הינן לעניין פרסומים שנעשו על ידי הנתבעת 3 בשני ראיונות שנערכו עימה. הראשון ביום 17.2.2015 ברדיו, במסגרתו אמרה זו:

1
2...15עמוד הבא