הנתבעת 3 נרשמה ביום 6.9.10, ובעל המניות בה הינו הנתבע 4, מר ראובן נניקשוילי.
הנתבע 4 הינו הדירקטור בשלושת החברות.
(נספחים 1-3 לתצהיר הנתבעים).
4. לאחר סיום העסקתו, שלחה לו הנתבעת 1 מכתב ובו חישוב בנוגע לזכויותיו לצורך גמר חשבון (מכתב הנתבעת מיום 24.12.18 צורף כנספח יב3לתצהיר התובע); במכתב צויין כי על פי חישובי הנתבעת 1 זכאי התובע ל-22 ימי חופשה ו-8.33 ימי הבראה. התובע התבקש לאשר יתרות אלו לצורך הנפקת תלוש גמר חשבון וביצוע התשלום.
5. הנתבעת 1 הנפיקה לתובע תלוש לחודש 11/2018, ובו צויינו אותן יתרות והסכומים לצידן: 22 ימי חופשה = 6,156 ₪; 8.33 ימי הבראה=3,149 ₪.
6. התובע טען כי הסכומים בתלוש 11/2018 כלל לא שולמו לו וצירף תדפיס תנועות חשבון להוכחת גרסתו. הנתבע 5 הודה בעובדה זו (עדותו של הנתבע 5 בעמ' 31, ש' 3-10). מכאן אנו קובעים כי הסכומים בתלוש 11/2018 לא הועברו לתובע.
7. מוסכם על הצדדים כי צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה משנת 2004 חל על היחסים בין הצדדים משנת 2016 (עמ' 7, ש' 23-24).
8. השכר השעתי בתלושים היה 25 ₪ בתחילת שנת 2016; ביולי 2016 עלה ל- 25.94 ₪; ב- 1/1/17 עלה 26.88 ₪; ביולי 2017 השכר השעתי עלה ל- 30 ₪ לשעה; באוקטובר 2017 עלה ל- 35 ₪ (סוכם בין הצדדים כי הסכמה לגבי עובדה זו לא באה לפגוע בטענות התובע בעניין השכר השעתי לו הוא זכאי (עמ' 8, ש' 2-4).
--- סוף עמוד 4 ---
השכר הקובע:
9. התובע טען כי שכרו פוצל באופן פיקטיבי בתלושי השכר ע"י הוספת רכיבי בונוס פיקטיביים, במטרה להגיע בסופו של דבר לשכר נטו בסך 9,500 ₪. לפיכך טען התובע כי יש לראות ברכיבי הבונוס כחלק מהשכר הקובע.
בהתאם לחישובו, בשנת עבודתו האחרונה של התובע ממוצע רכיבי הבונוס ששולמו לו עמד על 3,294 ₪, כך לטענתו, שכרו הקובע לצורך פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות הינו הסכום שמתקבל מחיבור שכר היסוד בהתאם לתלושי השכר וממוצע רכיבי הבונוס ששולמו לתובע בשנה האחרונה לעבודתו, ובסה"כ 3,294 ₪ +(35 ₪ X186 שעות = 6,510 ₪)= 9,804 ₪
הנתבעים טענו כי תלושי השכר שיקפו נכונה את תנאי העסקתו של התובע וכי אינם כוללים רכיבים פיקטיביים. כמו כן ,טענו כי שכרו הקובע של התובע הינו שכר הבסיס בלבד. שכן, שאר הרכיבים אינם בגדר רכיבי שכר קבועים שנכללים בשכר הקובע. לטענת הנתבעים, שולם לתובע, באופן שוטף, גמול בגין עבודה בשעות נוספות שאינו חלק מהשכר הקובע, וכן, בונוסים בשל עמידה ביעדים שנועדו להשלים את שכרו של התובע ל- 9,500 ₪ נטו במקרים שבהם הוא היה זכאי לבונוסים אלה.