לגישת המבקש, אין לייחס משקל לעדותו של פלג לאור חוסר המהימנות שלו והעובדה שהוא שינה את גרסאותיו.
טענות המשיבים
טענות אורט
19. אורט טענה שיש לדחות את הבקשה שכן אין למבקש מעמד להגישה. זאת מאחר שהמבקש כיום כבר אינו בעל מניות בחברה בעקבות החלטה של האסיפה הכללית
--- סוף עמוד 13 ---
מיום 13.7.2020. בנוסף, כהונת המבקש כדירקטור הסתיימה בהחלטה של האסיפה הכללית מיום 20.11.2018, היינו עובר להגשת בקשת האישור. החלטות אלה התקבלו בהליך תקין, מטעמים עניינים, בהחלטה מיודעת של חברי האסיפה הכללית, ומבלי שאיש מחברי האסיפה נגוע או תלוי בפלג.
בנוסף טענה אורט שהבקשה התיישנה ולמצער היא נגועה בשיהוי קיצוני שגרם לנזק ראייתי, וכי גם משכך יש לדחותה על הסף. בהקשר זה טענה אורט כי עילת התביעה התגבשה בשנת 2002 והיא אינה עילת תביעה מתמשכת. החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק ההתיישנות איננו חל שכן הנוסח הקודם של סעיף זה הוא הרלוונטי, ובהתאם לו אין די בהטעיה פסיבית. מכל מקום המבקש לא הרים את הנטל הכבד המוטל עליו להוכיח הטעיה. בהקשר זה טענה אורט כי מדובר בתביעה נגזרת, ולכן יש לבחון את ידיעת החברה לצורך ההתיישנות, ולא את ידיעתו של המבקש.
20. אורט דחתה את הטענה לפיה פלג הטעה את המבקש ואת יתר חברי הדירקטוריון והסתיר מהם את ההסדרים עם מקפת. אורט התייחסה לטענה לפיה פלג את הטעה את הדירקטוריון לחשוב שבמועד כריתת הסכם העבודה האישי שלו, היה הסדר 1991 בתוקף וחל גם עליו. לגישתה אל אורט, טענה זו לא פורטה ולא הוכחה. כן דחתה אורט את הטענה לפיה הוסתרו ההסדרים של החברה עם מקפת הוותיקה ביחס לשאר העובדים הוותיקים (הסדרי 1991, 1995 ו-2002). בהקשר זה טענה אורט כי בכל הדוחות הכספיים של החברה החל משנת 2004 הופיעו ביאורים מפורשים לגבי הסדרי הפנסיה, ואישור הדירקטוריון את הביאורים הללו מהווה אישור של ההסדר. לטענתה, יש בכך כדי לדחות את הבקשה הן מחמת התיישנות והן לגופה.
אורט הוסיפה כי טענותיו של המבקש בקשר עם הסדרי הפנסיה נושא הבקשה נדונו בישיבות רבות בדירקטוריון. הדירקטוריון ערך דיונים רציניים ומעמיקים בסוגיות אלה, הסתייע לצורך כך בעו"ד דדו - בודק מומחה עצמאי ובלתי-תלוי, והחליט לאמץ את חוות-דעתו בכללותה. אישור זה מהווה אישור בדיעבד של הסדרי הפנסיה הנדונים ככל שנפלו בהם פגמים פרוצדורליים. זאת בהתאם לסמכות הדירקטוריון לפי סעיף 56 לחוק החברות.