50. בית המשפט הגדיר בפרשת קוטלרסקי "שלוש אמות מידה על מנת להקל על המתדיין בבחירת הדלת עליה ייתדפק – אם לבית המשפט לעניינים מנהליים או שמא לבית משפט אזרחי", כדלקמן:
אם מקבלים אנו את התזה לפיה "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז" משקפת את הסעדים וההלכות שהונהגו בבתי המשפט האזרחיים, כמו בעניין מליבו, אציע את המבחן הבא לקביעת הסמכות העניינית: ברגיל, תביעת פיצויים בעקבות זכייה של התובע במסגרת הליכי המכרז מקומה בבית המשפט האזרחי. ואילו תביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במכרז או בעקבות מכרז שבוטל או בעקבות מכרז שלא התקיים, מקומה בבית המשפט לעניינים מינהליים, כחליפו של בית המשפט האזרחי, לגביו נאמר כי הוא מוסמך לפסוק פיצויים "לתובע שאמור היה לזכות במכרז ולא זכה בו שלא כדין" (עניין פסטרנק, בעמ' 61). מבחן זה יכול לשמש אותנו כאמת מידה מנחה לבחינת הסמכות העניינית, גם אם לא קונקלוסיבית.
לצד מבחן זה, אציע שני מבחנים נוספים: האחד - הבחנה בין שלב המכרז לשלב החוזה. מבחן זה משתלב היטב עם המבחן שהוצע לעיל, באשר משתתף שזכה במכרז עבר כבר לשלב החוזה, ולכן, ברגיל, תביעתו של מי שזכה במכרז מקומה בבית המשפט האזרחי. השני – בחינת עילת התביעה אם היא בעלת "צליל" מדיני המכרזים או מתחום המשפט הפרטי.
בית המשפט אף מקדים ומבהיר כי אמות המידה שנקבעו על ידו "...יובילו אותנו בסופו של יום לעילות 'הקלאסיות' שנזכרו בעניין שבדרון" (שם, פסקאות 20–21).
51. בע"א 4564/19 אסום חברה קבלנית לבניין נ' שרותי בריאות כללית ואח' (פורסם בנבו, 14.6.21) נקבע בין היתר כי מהוראות החוק עולה בבירור כי לבית המשפט לעניינים מנהליים נתונה הסמכות העניינית לדון בתובענה לפיצויים שעילתה במכרז מטעמם של גוף או רשות עליהם מוטלת חובת מכרז, וכי "...המבחן המכריע בקביעת סמכותם העניינית של בתי משפט לעניינים מינהליים הוא דווקא מבחן העילה, ולא מבחן הסעד (ראו, למשל: עע"מ 9660/03 עיריית רחובות נ' שבדרון, פ"ד נט(6) 241, 249 (2005) (להלן: עניין שבדרון); עניין קוטלרסקי, פסקה 15; יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 295, 345 (2015) (להלן: רוזן-צבי); ברק-ארז משפט מינהלי, בעמ' 233; אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי – סדרי הדין והראיות בבתי המשפט לעניינים מינהליים 421 (2011) (להלן: שרגא ושחר)). במסגרתו של מבחן העילה, ככל שישנה הוראת חוק אשר מקנה לערכאה שיפוטית ייחודית סמכות לדון בעניין מסויים – הרי שלאותה ערכאה, ורק לה, תהא נתונה הסמכות לדון באותו עניין" (שם, פסקה 24).
52. בפרשת אסום הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי "...תביעתה של אסום לקבלת פיצויי קיום שעילתה הפרת כלליו של מכרז ציבור, המיוחסת לקופת חולים כללית היא בגדר 'תובענה לפיצויים שעילתה במכרז'" (תוך הפנייה להלכות בפרשות שבדרון וקוטלרסקי; שם, פסקאות 27–28).