המסגרת המשפטית
45. סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–2000 (להלן: "החוק"), קובע ארבעה סוגי הליכים שיידונו בבית המשפט לעניינים מנהליים:
(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);
(2) ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן - ערעור מינהלי);
(3) תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית);
(4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.
46. בתוספת השלישית לחוק מוגדרים שני סוגים של "תובענות מינהליות": תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור בפסקה 5 לתוספת הראשונה; ותביעה כאמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק.
47. פסקה 5 לתוספת הראשונה קובעת כי "מכרז" לצורך הגשת עתירה מינהלית הוא אחד מהנושאים הבאים:
מכרזים – עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין.
48. בעעם 3309/11 קוטלרסקי נ' המועצה המקומית תל מונד (פורסם בנבו, 6.1.13), בגדרו דן בית המשפט בשאלה מהי "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז", נפסק בין היתר (על ידי כב' השופט י' עמית) כי "בעע"ם 9660/03 עיריית רחובות נ' שבדרון, פ"ד נט(6) 241 (2005) (להלן: עניין שבדרון), הביעה השופטת (כתוארה אז) נאור את דעתה, כי הסמכות של בית המשפט לעניינים מינהליים בתובענה מינהלית שעילתה במכרז תחומה לעילות "הקלאסיות" - תובע השתתף במכרז והיה אמור לזכות בו אך לסופו של יום לא זכה במכרז (משום שהמכרז התבטל או מכל סיבה אחרת) וכתוצאה מאי זכייתו נגרם לו נזק כספי; פגמים מסויימים במכרז הסבו למשתתפים בו נזקים; או כאשר לא התקיים מכרז מקום בו היתה חובה לעשות כן" (שם, פסקה 12 רישה).
49. בפסקה 19 לפרשת קוטלרסקי נקבע בין היתר כי:
"תובענה לפיצויים שעילתה במכרז" – בין העתירה והתובענה המינהלית בנושא מכרזים קיים קשר גורדי. התובענה המכרזית נתחמת בגבולות העילה המכרזית של העתירה המינהלית, ובמסגרתה, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים לתובע שזכייתו במכרז נשללה שלא כדין. הסעד בעתירה המינהלית לגבי מכרז הוא אכיפתי, בעוד הסעד בתובענה המינהלית הוא כספי ונדון בכלים של המשפט האזרחי, אך הבסיס המשותף לעתירה ולתובענה המכרזית הוא העילה מתחום המשפט המינהלי. בכך באה לידי ביטוי "הדואליות הנורמטיבית" של המשפט הפרטי והציבורי (ע"א 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים (1965) בע"מ, פ"ד מט(3) 196, 205 (1995); דקל, כרך ראשון 190-189 (2004)). התובענה המינהלית היא איפוא הליך בו מעורבים היבטים מינהליים עם היבטים של המשפט הפרטי-אזרחי, וכלשונו של חברי השופט רובינשטיין בעניין שבדרון, היא מצויה ב"סביבת עבודה" של יישום הדין המינהלי.