הטענה שנופר לא הסכימה להציע מחירים זולים
232. נופר עומתה בעמוד 52 עם הטענה שלא הסכימה לעצב במחירים נמוכים לטעמה ועל כך ענתה משורה 28:
"בשביל מחיר כזה אני לא יוצאת מהבית אני יכולה להגיד לך שחודש בערך חודש אחרי שנפתח לאגו אז ניגשו אליי דנה וקובי שהיה סמנכ"ל לאגו באותה תקופה ולאחר שרשום שאני צריכה לתת חבילות יש את הבסיס נכון יש את החבילות של ה-30 שקלים ו-50 שקלים לאדם,
עו”ד גלבוע: חבילות אטרקטיביות,
העדה, גב’ לוי: הם רוצים עכשיו שאני אעשה עיצוב באלף שקלים. באלף שקלים לא יכולתי לעשות עיצוב."
233. וראו בעמוד 57 משורה 28:
"העדה, גב’ לוי: נכון שסירבתי לספק את החבילות האלה ויותר מזה, גם העברתי במיילים מסודר תמונות למרות שהעברתי את זה גם בהתחלה העברתי את זה שוב לאלתי מאור עם
--- סוף עמוד 39 ---
תמונות בדיוק מה מקבלים. יותר מזה גם ביקשו ממני להוריד את רמת החבילות, הדר צירפה את זה אגב לתצהיר שלה כנספח של חבילות ב-4500 שקל, שזה הרבה פחות מ-30 ו-50 כן לכול עניין, 30 כפול 350 זה קצת יותר מזה. ואפילו מוצרים בודדים 350 שקלים ב-200 שקלים."
234. כאמור לעיל, גם טענה זו יוצרה בדיעבד כמשקל נגד, שעה שבזמן אמת לאגו במסגרת ההסכם שנכרת על דרך התנהגות, לא העלתה טענות בכתב בעניין זה.
שני הצדדים לא פעלו לאכיפת ההתחייבויות שכביכול הופרו בזמן אמת
235. ביהמ"ש דן באריכות קודם לכן בעניין התנהלות נופר בזמן אמת, ממנה למד על כריתת הסכם על דרך התנהגות. מהראיות עולה שקבוצת לאגו פעלה באופן דומה בזמן אמת.
236. ראובן העיד שנופר הפרה את ההסכם:
"היא התחייבה להמציא עיצובים בסיסיים בבמה והיא לא עשתה את זה, ההלוואה שנתתי לה היתה לחבילת הבסיס שלא נתנה, לא נתנה מערכת עיצובים ב 30, 50 ₪ ללקוחות ללא תקציב ענק שיוכלו לעשות אירוע בלאגו. משכך שהיא לא עונה ללקוחות לאו קוסט היינו צריכים למצוא פתרון לכך"
237. אולם, כשם שנופר לא תעדה בכתב ההפרות הנטענות, גם לאגו לא תעדה ההפרות הנטענות. אין לטענות לאגו תיעוד במסרונים שהוחלפו בין נופר והדר שנופר הגישה ולא במסרונים שהוחלפו בין ראובן ונועם, שראובן הגיש. ראובן נשאל מדוע אין התייחסות במסרונים ששלח לנועם להפרות ועל כך ענה בעמוד 30 משורה 1:
"לא כתבתי במסרונים. היו לי עשרות פגישות עם נועם ו 2 הקלטות צורפו בכתב התביעה שלו, הוא הקליט אותי. לא יודע אולי הקליט יותר. כשבית המשפט שואל אותי הכיצד ב 13 עמ' של מסרונים אינני מציין זאת אני אומר שהמסרונים הם רקע להתנהלות, הם כל היחסים שלי עם נועם זה לא דיג"
238. אלי נשאל מדוע כמנכ"ל לא פעל באופן תקיף כלפי נופר כפי שהיה מטפל בספק אחר שלשיטתו מפר התחייבויותיו והוא אישר בתשובתו בעמוד 27 בשורה 4 כי הסיבה לכך נוגעת למעמדו של נועם בלאגו:
" העד, מר מאור: אני יכול לומר שנועם, בעלה, היה אמד מעורב בכל מה שקורה בלאגו, וברור שהקשר עם נועם הוא קשר, כמו שהוא הציג את עצמו, הוא הציג את עצמו כבעלים, הציג את עצמו כאיש מאד, מאד חזק במערכת, ואני מודה שהקטע עם נופר הוא מין, איזה, אתה יודע, מין ביצה יחסית רגישה, כן."
--- סוף עמוד 40 ---
239. וראו בעמוד 29 בשורה 1:
"העד, מר מאור: אז קודם כל אני יודע שלנופר היה הסכם בלעדיות. אני יודע שלנופר, והיה ברור שרוח המפקד אומרת שאנחנו, שנופר צריכה לעשות את כל האירועים בלאגו. ומה שאמרתי קודם, שמהר מאד הגענו להבנה שזה לא מסתייע, ושזה לא מחזיק את עצמו, ושזה לא עובד."
240. ראובן נשאל בעמוד 24 מדוע לא ביטל ההסכם עם נופר לנוכח הטענות שהפרה ההסכם ועל כך ענה משורה 17:
"הטענות היחידה שהסכמתי שזה יהיה דרך נופר ויש שתי סיבות שמשכתי, יכולתי לבטל את ההסכם מייד ולקנות ממנה את הרכוש לא עשיתי את זה כי היא היתה בהריון, בנוסף ...
עו"ד גלבוע: גב' לוי צועקת מהקהל
גב' לוי: אני מתנצלת.
העד ממשיך: הסיבה השניה היחסים שלי עם נועם. רציתי שהוא יקח את נושא העיצוב זו המומחיות שלו קיוויתי שיתעשת ויעשה הכל ובהקלטות הוא אמר שירוויח 200 אלף ₪ ללאגו. רציתי לשפר את הסיטואציה שנכנסתי להשקעה ענקית וציפיתי לקבל את התחזית שלו. כשבית המשפט שואל אותי הכיצד תשובתי מתיישבת עם הטענה שנשמעה אתמול שמרגע ראשון לא היתה בלעדיות בהתאם להתחייבות לאגו אני מסביר שנופר לא יכלה לעשות בשוק השונה ממה שחשבה כמו חוות רונית אירועים ב 60,000 ₪ עם עיצוב של 5,000 ₪ היא אמרה שבשביל סכומים כאלה לא יוצאת מהבית".
241. בעמוד 25 טען משורה 18:
"יכולתי לבטל את ההסכם בכל רגע
ש. מדוע לא ביטלת?
ת. נועם משך אותי ..."
242. כאמור לעיל, ראובן טען בעמוד 26 שבעקבות שיחתו עם טיסונה נודע לו שנועם רימה אותו וכי "אם לא הייתי מכיר את נועם והיה לי רגש כלפיו הייתי מעיף אותם כאחרון הגנבים. אחרי האירוע של טיסונה הייתי צריך להעיף אותם" אולם, ראובן מעולם לא ביטל ההסכם.
243. הדר הסבירה בעמוד 52 מדוע ההסכם לא בוטל:
"העדה, גב' קפוואנה: אז הסברתי את זה שהדבר הכלכלי "גרידא" לצאת מבלעדיות עם נופר, זה היה מאד זול בשלב כזה, אבל היה בתמונה את נועם. אבא שלי נכנס לענף שהוא לא מכיר, הוא הביא איש מקצוע שיסייע לו, ראשית כל, בלספק לקוחות לאולם, ושנית כל, לסייע לו
--- סוף עמוד 41 ---
בייעוץ מקצועי על האולם, ללא כל קשר לעיצוב. נופר ונועם היו אחד, היינו צריכים לסייע לנופר לאורך כל הדרך,"
244. וראו בעמוד 61 תשובתה לשאלה מדוע לאגו טוענת לחוב של כמיליון ₪, אך לא ביטלה ההסכם ולא הגישה תביעה עובר להגשת תביעת נופר:
"אז אמרתי, הכי "כלכלי" היה להוציא אותה מבלעדיות, אבל אבא שלי היה צריך את נועם כאיש מקצועי שיעזור לו להחזיר את ההשקעה הגדולה באולם. העיצוב, או ה- 900,000 ₪, אני חס ושלום לא מזלזלת, אבל זה היה המצב השולי לעומת ההשקעה באולם."
245. הדר נשאלה מדוע לא טענה בהתכתבות הענפה שנופר רימתה את לאגו והשיבה בעמוד 61 משורה 1:
"כי אבא שלי התנהל מול נועם מצד אחד, על עניינים של החלטות ש כספים וכולי, אני התנהלתי עם נופר על דברים שפשוט, כן במה, לא במה, אני מפנה לה לקוח כזה או אחר, דברים שבשוטף. על העיצוב גרידא, אני לא מתנהלת איתה על כספים בכלל, לא מולה ולא מול נועם."
246. ביהמ"ש הגיע למסקנה שכשם שלנופר לא היה מענה מניח הדעת מדוע לא עמדה על זכויותיה החוזיות כביכול, כך גם ללאגו לא היה הסבר מניח הדעת לאותה שאלה. לא זו אף זו, גם כאשר מסתיים הקשר העסקי, עם התובעת, לאגו לא שולחת מכתב התראה בגין הפרת ההסכם ודרישה להתחשבנות, על אף שהטענות היו ידועות לקבוצות לאגו, לפני סיום ההתקשרות. הטענות עולות לראשונה בכתב ההגנה לתביעת התובעת.
247. ביהמ"ש שב וקובע שהמסקנה היא ששני הצדדים הגיעו להסכמה חדשה על דרך התנהגות, כל אחד וסיבותיו, בהתאם לנסיבות שנוצרו לאחר תחילת הפעילות. כאשר נועם והתובעת הגישו בסוף שנת 2017 תביעות, והתובעת העלתה בתביעתה טענות כבושות המתבססות על הסכם ששונה בהסכמה, קבוצת אלה השיבה בכתב תביעה שכנגד שמבוסס אף הוא על טענות כבושות, כמשקל נגד.
טענות הדדיות לקיזוז
248. כעולה מטענות הצדדים, הם העלו הטענות ההדדיות, הן כטענות תביעה והן כטענות קיזוז.
249. קבוצת לאגו טענה כי עומדת להם זכות קיזוז על פי דין כלפי התובעת ועל כן יש לקזז מכל סכום שייפסק, אם ייפסק, את יתרת חובה של התובעת כלפי לאגו.
250. גם קבוצת נופר טענה בכתב ההגנה שכנגד כי לאגו וראובן חייבים לנועם סכומי כסף עצומים, "זאת כידוע להם היטב ובין השאר כנקוב בכתב תביעה אשר הגיש האחרון, ועל כן העלאת טענה" לפיה נועם "חב דבר מה להם ו/או למי מהם הינה לעג לרש, זאת מבלי לפגוע בטענת קיזוז אשר עומדת לו".
--- סוף עמוד 42 ---
251. התובעת צרפה לראיותיה הסכם פשרה בין נועם לקבוצת לאגו. לנוכח מכלול הנסיבות שפורטו, ביהמ"ש קובע כי עקב הקשר המובהק בין שתי התביעות, של התובעת ושל נועם, והקשר ההדוק בין נועם לתובעת, אף מעבר להיותו נשוי לנופר, ההתחשבנות הכספית בין הצדדים הגיעה לסיומה בהסדר שסיים הדיון בתביעת נועם.
252. ביהמ"ש ניסה לבדוק את ההתחשבנות בין הצדדים ע"י מינוי מומחית לחשבונאות, רו"ח רביד.
253. בסופו של יום לא היה צורך במסקנות חוות הדעת. אולם, המאמץ הרב שהושקע ע"י המומחית לשחזר הנתונים הנדרשים לצורך הכנת התחשבנות, מלמד עד כמה, הצדדים לא סברו בזמן אמת כי הצד השני מפר הסכם. כמו כן, חוות הדעת של המומחית מלמדת על חילוקי דעות בין הצדדים בשאלות רבות כגון: כמה אירועים נופר עיצבה, האם נופר שילמה העמלה במזומן לגבי חלק מהאירועים, האם נופר השכירה ועיצבה במות לטובת לאגו ולא קיבלה שכר, מה סוכם לגבי ההתחשבנות באירועים עסקיים, מה היה שיעור העמלה שלאגו דרשה מהמעצבים האחרים, מהו הסכום בו קנסה לאגו לקוחות בגין התקשרות עם מעצב חיצוני ומהו שיעור הרווח התיאורטי.
254. על הכנת חוות הדעת, הכבידו הקשיים שלהלן:
255. נופר לא העמידה הנהלת חשבונות מטעמה ומי מהצדדים לא העיד לקוחות ששילמו, או לא שילמו, סכומים נטענים ולכן לא היה באפשרות המומחית להגיע למסקנות בדבר הטענות ההדדיות בעניין אותם לקוחות. הדברים יפים גם לגבי המעצבים האחרים שמי מהם לא העיד.
256. המומחית סכמה 110 אירועים שהכניסו מעל לסך של 2 מיליון ₪ לתובעת וקבעה שסכום השקעתה המוכח היה נמוך באופן משמעותי מהסכום הנטען בכתבי טענותיה. מכאן שהעסקה הניבה פרות משמעותיים לנופר, באופן שאינו תואם טענות נופר ל"ריסוקה".
257. אשר על כן, ביהמ"ש דוחה התובענות ההדדיות ולחלופין קובע כי הן מקזזות זו את זו.
דיון בהוצאות
258. לנוכח דחיית התביעות ההדדיות, אין מקום לפסיקת הוצאות למי מהצדדים.
259. הצדדים העלו טענות הנוגעות לסכומים ניכרים ללא תיעוד.
--- סוף עמוד 43 ---
260. התנהלותה הדיונית של התובעת הקשתה על שמיעת הראיות כמפורט בפרוטוקולים ובהחלטות.
261. נופר עצמה הפריעה לא פעם למהלך התקין של הדיונים וראו לעניין זה הערת ביהמ"ש בעמוד 45 ובעמוד 46:
"כב' הש' הדר: אני מתעד שאם עוד פעם תהיה הפרעה, אני אצטרך, בניגוד לרצוני, גב' לוי ממש מכריחה אותי להשית עליה הוצאות לטובת אוצר המדינה. כן."
262. גם לאגו נגררה להתקוטטויות באולם. ראו החלטה בעמוד 53 בשורה 26:
"בשלב הזה ביהמ"ש נאלץ להפסיק את הדיון. עד כה, הא ניסה להבליג ולא להתרות בעורכי הדין כל פעם שהם מדברים ללא רשות.
כנראה שהנסיון של ביהמ"ש להבליג, לנהוג בגמישות, התפרש כמתן רשות לדבר מתי שרוצים, בכל שלב, לשסע איש את חברו, להרים את הקול, והכל במסגרת דיון אזרחי, כאשר האחריות לניהול הדיון היא של ביהמ"ש ולא של הצדדים."
263. דנה העידה בעמוד 86 שקיבלה לפני חקירתה את פרוטוקול חקירת ראובן. בעמוד 88 העידה שיש לה הקלטה של לקוח שלא גולתה. בא כוחה טען שההקלטה בוצעה ביום הדיון וכי תוגש בקשה להגיש עדות הזמה. על לאגו היה להגיש מיד לאחר ביצוע ההקלטה בקשה לתיקון תצהיר גילוי המסמכים. תחת זאת, דבר ההקלטה נודע לביהמ"ש באקראי, במהלך חקירת העדה. כמו כן, בא כוחה טען בעמוד 91 שלא היה איסור לכך שהעדה תעיין בפרוטוקול חקירה של עד קודם. ביהמ"ש נאלץ לעצור את הדיון כדי לקבוע בהחלטה בעמוד 92 שיש בעיה בהתנהלות לאגו וכי יתייחס לכך בפסק הדין. לאחר מתן ההחלטה, בא כוח לאגו הבהיר כי לא הוא העביר הפרוטוקול לעדה, אלא עו"ד אחר וכי נודע לו על ההקלטה במהלך הדיון.
264. מכאן שלא רק דחיית התביעות מצדיקה שלא לפסוק הוצאות, אלא גם התנהלות בעייתית של שני הצדדים.
265. לנוכח האמור לעיל, ביהמ"ש קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
סוף דבר
266. ביהמ"ש דוחה התביעות ההדדיות, ולחלופין קובע שמקזזות זו את זו, ולכן אין מקום לפסיקת פיצוי למי מהצדדים. כל צד יישא בהוצאותיו.
יתן היום, כ"ב טבת תשפ"ב, 26 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
עדי הדר