בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 44596-11-17 נופר לוי 2015 בע"מ ואח' נ' לאגו האגם כנסים ואירועים בע"מ ואח'
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת:
נופר לוי 2015 בע"מ – נתבעת שכנגד 1
נגד
הנתבעים:
הנתבעים שכנגד:
1. לאגו האגם כנסים ואירועים בע"מ – תובעת שכנגד
2. אלה ר. רחל ובניה בע"מ
3. ראובן אלה החזקות בע"מ
4. ראובן חי אלה
נגד
נופר לוי – נתבעת שכנגד 2
נועם לוי – נתבע שכנגד 3
פסק דין
לפני ביהמ"ש תביעה ותביעה שכנגד, בגין טענות הדדיות ביחס להסכם למתן שירותי עיצוב לאולמות, וכן בגין הסכם הלוואה.
°
°
כתב התביעה
°
1. ביום 20.11.17 הגישה התובעת כתב תביעה, בו טענה כי עוסקת בהפקת אירועים וכי ביום 16.2.15 נחתם בינה ובין הנתבעת 1 (להלן: "לאגו"), המפעילה ומנהלת אולמות אירועים, הסכם למתן שירותים באולמות לאגו (להלן: "ההסכם"). התובעת טענה שלאגו הפרה את התחייבויותיה נשוא ההסכם וכי יש לייחס ההפרות לנתבע 4 עצמו (להלן: "ראובן"), שהינו, המוציא והמביא בלאגו; דירקטור והלכה למעשה אוחז במניות לאגו באמצעות "שרשור חברות". עוד טענה שיש לייחס את אותם מעשים ומחדלים לנתבעות מס' 2 ומס' 3 (להלן: "אלה בניה" ו"אלה החזקה") הן בשל היותן בעלות מניות ו/או בעלות עניין בלאגו והן משום שמן הסתם משמשות הן ונועדו הן, אך ורק או בין השאר, כדי להרחיק ולמלט את ראובן מכל מעשה ו/או מחדל של לאגו.
°
°
2. התובעת עתרה בתביעתה לסעד של מתן חשבונות, וכן לחייב הנתבעים לשלם לה סך כספי כאמור בחוות דעת מומחה אשר תגיש ובתוספת הוצאות הנאמדות בסך של 600,000 ₪.
--- סוף עמוד 2 ---
כתב הגנה
3. ביום 17.1.18 הגישו הנתבעים כתב הגנתם, בו טענו להעדר יריבות ביחס לנתבעים 2-4.
4. הנתבעים טענו, שהתובעת היא זו שדווקא הפרה באופן יסודי את התחייבויותיה על פי ההסכם למתן שירותי עיצוב בסך כולל מוערך של כ- 800,000 ₪. כמו כן, טענו כי החברה לא החזירה הלוואה שקיבלה כאשר יתרת ההלוואה לפירעון בצירוף ריבית על פי ההסכם ההלוואה שנחתם ביום 10.2.15 (להלן:" הסכם ההלוואה") עומדת על סך של 161,818 ₪ נכון למועד הגשת כתב ההגנה. עוד טענו כי עומדת להם זכות קיזוז על פי דין כלפי התובעת.
כתב תביעה שכנגד
5. ביום 17.1.18 ובמקביל להגשת כתב ההגנה, לאגו הגישה כתב תביעה שכנגד על סך של 961,818 ₪, כנגד התובעת וכן נגד נתבעים שכנגד 2 ו – 3 (להלן: "נופר ונועם"). לאגו חזרה על טענותיה בכתב ההגנה ביחס להעדר תשלום עמלות בסך כולל של 800,000 ₪ המגיעות לה מהתובעת ובגין ההלוואה שלא הוחזרה בסך של 161,818 ₪. גם לאגו עתרה לסעד של מתן חשבונות.
כתב תשובה לתביעה שכנגד
6. ביום 20.2.18 הגישו הנתבעים שכנגד כתב תשובה לתביעה שכנגד, בו נטען כי הסכם ההלוואה נחתם על ידי נועם בלבד. לטענת הנתבעים שכנגד, סכומי ההלוואה נפרעו. כמו כן, טענו לקיזוז כל יתרת חוב ההלוואה כנגד חוב לאגו בגין הפרת הוראות סעיף 9 להסכם והעלות הנוספת שהוסבה לתובעת. ביחס לטענות לעניין העמלות, הנתבעים שכנגד טענו שבהסכמת לאגו, התובעת שילמה ללאגו עמלה בשיעור של 10% בתוספת מע"מ בלבד.
הדיון הראשון
7. ביום 12.6.18 התקיים הדיון הראשון. ביהמ"ש הפנה לנופר ולנציגת לאגו שאלות. ביהמ"ש קצב מועדים לצדדים להגשת הערות ולהחלפת תצהירי גילוי מסמכים.
הגשת תצהירי עדות ראשית
8. ביום 13.9.18 ומכיוון שלא הוגשו בקשות מקדמיות, ביהמ"ש קבע כי מוצו ההליכים המקדמיים, והורה לצדדים להגיש ראיותיהם. שני הצדדים הגישו ראיות בכובעם כתובעים ביום 16.11.18, לאחר שביקשו וקיבלו ארכה, וראיות בכובעם כנתבעים, ביום 19.12.18.
הדיון השני
--- סוף עמוד 3 ---
9. ביום 12.1.19 התקיים הדיון השני. ביהמ"ש קבע מועדים לשמיעת ראיות בשאלת ההפרה של ההסכם, קבע סדר שמיעת העדים וקצב זמני חקירתם.
הדיון השלישי
10. ביום 1.7.19 התקיים הדיון השלישי. התקיימה ישיבת שמיעת ראיות. נחקרו עדי קבוצת התובעת, נופר, גב' צופית רוקח (להלן: "צופית") ונועם.
הדיון הרביעי
11. ביום 2.7.19 התקיים הדיון הרביעי. נמשכה חקירת נועם. לאחר סיום עדותו, הודיע ב"כ קבוצת התובעת "אלו עדי". ראובן נחקר מטעם קבוצת לאגו.
הדיון החמישי
12. ביום 15.7.19 התקיים הדיון החמישי. נחקרו ה"ה אלי מאור (להלן: "אלי") , הדר קפוואנה (להלן: "הדר") ודנה שמאי (להלן: "דנה"). בסוף הדיון, ביהמ"ש הורה לצדדים להודיע אם מסכימים לסעד של מתן חשבונות, ככל שביהמ"ש ימנה מומחה לחשבונאות לצורך ביצוע התחשבנות כוללת בין הצדדים.
מינוי מומחית מטעם ביהמ"ש
13. ביום 3.9.19 ולאחר שהצדדים הסכימו למינוי מומחית לחשבונאות ולאחר שהצדדים הפקידו שכ"ט המומחית, ביהמ"ש מינה את רו"ח דפנה רביד ברזילי כמומחית מטעם ביהמ"ש לחשבונאות לבדוק יתרת ההתחשבנות בין הצדדים.
הגשת חוות דעת
14. ביום 7.5.20 הגישה המומחית מטעם ביהמ"ש את חוות דעתה לתיק ביהמ"ש.
הדיון השישי
15. ביום 23.6.20 התקיים הדיון השישי. התקיים דיון בבקשת הצדדים להרחבת המנדט של המומחית ובהודעה המומחית, לעניין השלמת חוות הדעת על ידי המומחית. ביהמ"ש נתן הוראות למומחית.
חוות דעת משלימה
16. ביום 15.2.21 הגישה המומחית את חוות דעתה החשבונאית המשלימה לתיק ביהמ"ש, וכן חוות דעת של מומחה כלכלי, מר אבנר גפני.
הדיון השביעי
--- סוף עמוד 4 ---
17. ביום 18.3.21 התקיים הדיון השביעי. נקבע מועד לחקירת המומחית מטעם ביהמ"ש.
הדיון השמיני
18. ביום 21.4.21 התקיים הדיון השמיני. התקיימה חקירת המומחית מטעם ביהמ"ש ומר גפני.
הגשת סיכומים
19. ביום 18.7.21 ביהמ"ש קבע מועדים להגשת סיכומים. קבוצות התובעת ולאגו הגישו סיכומיהן כתובעים ביום 14.9. קבוצת לאגו הגישה סיכומיה כנתבעת ביום 10.10 וקבוצת התובעת ביום 11.10.
הדיון התשיעי
20. ביום 19.12.21 התקיים הדיון התשיעי שזומן על מנת ליתן מענה לשאלות ביהמ"ש.
דיון והכרעה
21. על ביהמ"ש להכריע בין טענות הדדיות להפרת ההסכם והסכמי ההלוואה ולקבוע בהתאם יתרת ההתחשבנות בין הצדדים.
ההסכם
22. התובעת טענה בכתב התביעה כי עוסקת בהפקת אירועים וכי לאגו בעלת עסק המנהל ומפעיל אולמות אירועים ברח' יוסף טומי לפיד 6 ראשון לציון והידועים בשם המסחרי "LAGO". אלה בניה מחזיקה במניותיה של לאגו. אלה החזקות מחזיקה במניותיה המונפקות של אלה בניה, ומהווה את הדירקטורית בה. ראובן הינו המוציא והמביא בכלל הנתבעות, בעל כלל מניותיה המונפקות של אלה החזקות ומהווה דירקטור בלאגו.
23. ביום 16.02.2015, או בסמוך לו, חתמו התובעת ולאגו על הסכם ולפיו, בין השאר:
א. "נותנת השירותים (התובעת –ע.ה.) תהיה האחראית הבלעדית למתן השירותים באולמות וזאת במידה ולקוחות המזמין (לאגו – ע.ה.) יבקשו לרכוש חבילת עיצוב, מעבר לעיצוב הבסיסי הקיים אשר יסופק על ידה ללא תשלום כמפורט להלן"
ב. "נותנת השירותים תרכוש ותתקין על חשבונה הבלעדי את מלוא הציוד והאביזרים הנדרשים לעיצוב האולם זאת בהתאם ובכפוף להוראות המזמין כמפורט לעיל ולהלן."
24. התובעת טענה כי לנוכח מועד תחילת הפעלת האולמות, אשר בעת חתימת ההסכם הוערך כי יחול בסביבות חודש מאי 2015, ועל מנת לקיים את חיוביה נשוא ההסכם ובשל התחייבות לאגו למתן בלעדיות לתובעת באספקת שירותי עיצוב (ראו בסעיף 12 להסכם, אשר אף מצוטט בסעיף 6.ה. לכתב התביעה):
א. קלטה לשירותיה שני עובדים שכירים;
--- סוף עמוד 5 ---
ב. רכשה שירותים שונים וציוד רב והוציאה הוצאות נחוצות שונות בסך הנאמד ב- 600,000 ₪ (קרן);
ג. פסקה מפרסום כלשהו של מתן שירותיה שלא באולמות ולכל פניה של מאן דהוא בבקשה כי תספק לו שירותי עיצוב ו/או תמציא לו הצעה למתן שירותי עיצוב, השיבה כי החל מחודש מאי 2015 לא יהא באפשרותה לספק שירותים כאמור, אלא באולמות לאגו בלבד.
25. קבוצת לאגו טענה בכתב ההגנה כי ההסכם עם התובעת שהיא חברה בבעלות מלאה של נופר, רעייתו של נועם, נועד לספק לנועם באמצעות החברה שבבעלות רעייתו, התובעת, הכנסות שוטפות ממתן שירותי עיצוב ללקוחות לאגו, בתנאים שסוכמו בין הצדדים, על חשבון רווחים עתידיים אפשריים מפעילות האולם.
26. דנה, חשבת לאגו, טענה בסעיף 12 לתצהירה כי בדקה נספח ה' לראיות התובעת ומצאה שרק סכום של כמאה אלף שבעים ₪ נוגע לאולמות לאגו.
הטענה של קבוצת נופר להפרות ההסכם ע"י קבוצת לאגו
27. התובעת טענה בכתב התביעה שמיד עם תחילת הפעלת לאגו את האולמות החלה האחרונה מפרה את התחייבויותיה נשוא ההסכם כמפורט להלן:
הטענה של קבוצת נופר להפרת הבלעדיות
28. התובעת טענה בכתב התביעה כי קבוצת לאגו הפרה את התחייבויותיה בהסכם למתן בלעדיות לתובעת בכל הנוגע לעיצוב האירועים באולמות לאגו, מיד עם חתימתו ובשלל הפרות וזאת, בין השאר, עת, עוד באירוע הראשון שנערך "באולמות לאגו(!) לא כובדה אותה זכות חוזית לבלעדיות הנתונה לתובעת, ועת לא הושכר לה המחסן האמור בסעיף 9 להסכם."
29. קבוצת לאגו טענה בכתב ההגנה שהתובעת היא זו שהפרה מיד ובאופן יסודי את התחייבויותיה על פי ההסכם למתן שירותי עיצוב כדלקמן:
א. לא העמידה לטובת לאגו ולקוחותיה את שירותי העיצוב הנדרשים בשטחים הציבוריים וכן מפרט עיצוב בסיסי הכלול במחיר המנה, לטובת לקוחות לאגו המעוניינים בכך כפי שהתחייבה בסעיפים 7 ו - 18 להסכם, כך שלאגו, נאלצה לרכוש על חשבונה את הציוד הנדרש בעבור חבילת העיצוב הבסיסית שהוצעה ללקוחות ועבור עיצוב השטחים הציבוריים.
ב. סירבה להציע ללקוחות חבילות עיצוב זולות/אטרקטיביות להן התחייבה בסעיפים 8 ו- 18 להסכם, משום שטענה כי "לא כדאי לה לצאת מהבית" עבור מתן שירותי עיצוב במחירי החבילות הנ"ל.
ג. סיכלה במכוון עסקאות למתן שירותי עיצוב עם לקוחות שהופנו אליה, על ידי הצגת מחירים גבוהים מדי שאינם מותאמים לתקציב רבים מהלקוחות ועל מנת שלא ליתן
--- סוף עמוד 6 ---
שירות באירועים של לקוחות שלא הקצו תקציב עיצוב מספיק לטעמה של התובעת ו/או לא השכילה להתקשר עם לקוחות אחרים שהופנו אליה בשל היעדר התאמה לדעת הלקוחות בענייני סגנון ועיצוב. לקוחות אלה חזרו אל לאגו בדרישה לעבוד עם מעצבים אחרים. עד למועד בו נתגלה ללאגו כי התובעת מפרה את ההסכם, הקפידה לאגו להפנות את לקוחותיה המעוניינים בשירותי עיצוב, לתובעת בלבד.
ד. גבתה כספים מלקוחות לאגו עליהם לא דיווחה, כפי חובתה, ללאגו.
30. עוד טענו, שעל פי סעיף 4 להסכם הותנתה זכות הבלעדיות של התובעת במילוי התחייבויותיה על פי ההסכם. לנוכח הפרות ההסכם הרבות ע"י התובעת, טענו, עמדה ללאגו הזכות להביא את ההסכם כולו לידי סיום ובוודאי לבטל את סעיף הבלעדיות.
31. עוד טענו, שלפנים משורת הדין, החליטה לאגו שלא להפסיק לחלוטין את ההתקשרות עם התובעת ולאפשר לה להציע את שירותי העיצוב שלה ללקוחות ביחד עם מספר מעצבים נוספים. יחס מתחשב זה נבע ממערכת היחסים המיוחדת בין ראובן ובין בעלה של מנהלת התובעת, נופר, הוא נועם, ובעטיו סוכם בתאום עם התובעת ובהסכמתה ובהסכמת בני הזוג נופר ונועם העומדים מאחוריה, על רשימה מצומצמת של מספר מעצבים נוספים שיעניקו שירותי עיצוב ללקוחות, שאינם מעוניינים בשירותיה של התובעת, או שהתובעת אינה מעוניינת לתת להם שירותי עיצוב במחיר אטרקטיבי.
32. עוד טענו, כי בהמשך, ועל מנת לסייע לתובעת ותוך תאום עמה, אף הציעה לאגו, במקום התובעת, חבילות עיצוב זולות ללקוחות המעוניינים בכך, על בסיס הציוד של התובעת, ללא מעורבות התובעת, על מנת להשיא לה רווחים גם מלקוחות אלה, ולא להפנותם למעצבים אחרים. הצדדים אף הגיעו לנוסח מוסכם של הסכם חדש המסדיר את המשך הפעילות בתנאים החדשים שנוצרו, אך חרף תזכורות חוזרות ונשנות והבטחות של נופר ונועם, לא נחתם על ידם ההסכם בפועל.
33. עוד טענו כי במהלך 2016 רכשו נופר ונועם לוי את אולם האירועים "הבית הירוק", מבלי לידע על כך את לאגו ובמקביל הלכו והתמעטו האירועים שעיצבה התובעת בלאגו. התובעת המשיכה לתת שירותי עיצוב ללקוחות עמם סגרה בעבר עסקת עיצוב, זאת עד חודש מאי 2017, עת ניתקה את הקשר עם לאגו ללא הודעה מוקדמת, בשל העתקת הפעילות של נופר לענייני "הבית הירוק".
גרסת לאגו לגבי מקור ההתחייבות למתן בלעדיות
34. ראובן טען בתצהירו כי עניין הבלעדיות לנופר עלה כתוצאה ממגעיו עם נועם לפני ההתקשרות ביניהם. ראובן הצהיר שלא היה לו ניסיון בתחום האירועים ולכן סיכם עם נועם שהיה בעל ניסיון רב בתחום כי הוא ייעץ לו בנושא וייהנה מחלק מהרווחים. ראובן הצהיר שהסתמך על תחשיב של נועם לעניין הרווח הצפי מהעיצוב (ראו סעיף 13 לתצהירו). דנה, החשבת של לאגו, חזרה על טענה זו בתצהירה.
--- סוף עמוד 7 ---
נועם פועל באמצעות נופר בעת כריתת ההסכם
35. ראובן הצהיר מסעיף 15 שכדי להבטיח עמידה בתחשיב ולאפשר לנועם לקבל הכנסה בטרם יגיע שלב חלוקת הרווח לאחר החזר ההשקעה וריבית, סוכם שנועם יפעיל את העיצובים באמצעות נופר שכן נועם טען שיש לו קושי להקים חברה על שמו. כשנחקרה נופר, היא טענה בעמוד 10 בשורה 30 שרשויות המס ביקשו ממנה להקים חברה עקב גידול במחזורים בשנת 2013, דהיינו, כשנתיים לפני תחילת העבודה עם לאגו. אולם, בעמוד 11 בשורה 10 היא אישרה שלפי חתימת ההסכם עם לאגו עבדה כעוסקת מורשית.
"ת: לא הייתה לי חברה, עבדתי כעוסק מורשה."
36. נופר אישרה בעמוד 12 בשורה 22 כי עו"ד של לאגו טיפל ברישום התובעת. אולם, טענה ששילמה לו באופן פרטי. התברר מדו"ח רשות התאגידים שבמועד בו חתמה על תצהירה, התובעת הייתה בבעלות נועם ומר אסף ברוביק.
37. נופר טענה כי נפגשה לפני חתימת ההסכם עם ראובן. בעמוד 16 משורה 3 נשאלה כלהלן:
"כב’ הש’ הדר: את התכתבת עם מי שאת מכנה ראובן בדואר מקוון? החלפתם טיוטות?
העדה, גב’ לוי: לפני חתימת הזה?