ב. נזקים עקיפים – 50,000 ₪;
בהקשר זה טוענת התובעת לפגיעה ביחסיה עם ספקים, אובדן רווחים, טרדה, טרחה ובזבוז זמן.
ג. דמי שימוש בפיגומי התובעת למשך חמישה חודשים – 125,000 ₪ (25,000 ₪ לחודש * 5 חודשים);
לטענת התובעת, לא אפשרה לה הנתבעת לפרק את הפיגומים שהתקינה באתר. בהתאם להחלטת כב' השופט צ'יזיק מיום 16.2.2020 – הוצאו הפיגומים ביום – עוד קבע כב' השופט צ'יזיק את דמי השימוש בפיגומים עד להשבתם לידי התובעת.
ד. הוצאות התובעת ושכר טרחת עו"ד –95,000 ₪.
28. עם כתב תביעתה הגישה התובעת בקשה דחופה למתן צו עשה, המחייב את הנתבעת לאפשר לה להיכנס לאתר ולפרק את הפיגומים שבבעלותה.
29. בהחלטתו מיום 24.12.2019 דחה בית המשפט (כב' השופט א' צ'יזיק) את טענת הנתבעת כי רכשה את הפיגומים. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי בשים לב לכך שתקופת העבודות שנותרה הנה כשלושה חודשים, מאזן הנוחות מחייב את השארת הפיגומים באתר. משכך, הורה בית המשפט לצדדים להשלים טיעוניהם ביחס לשווי השימוש החודשי בפיגומים עד להחזרתם.
בהחלטתו מיום 5.1.2020 העמיד בית המשפט את עלות דמי השימוש החודשיים בפיגומים על סך 25,000 ₪ לחודש (כולל מע"מ), אשר תשלם הנתבעת לתובעת בסיומו של כל חודש קלנדרי – עד יום 31.3.2020. עוד קבע בית המשפט כי בהיעדר הודעה מוקדמת יותר, תהא התובעת רשאית לאסוף ולפרק את הפיגומים ביום 31.3.2020.
בשלב זה הועבר התיק להמשך דיון בפניי.
30. ביום 4.3.2020 הגישה הנתבעת כתב הגנה וכן כתב תביעה שכנגד על סך 2.5 מש"ח (רכיבי התביעה שכנגד: ליקויי בניה, הדלתא בין הסכום החוזי לבין הערכת הנתבעת לגבי הסכום שתידרש לשלם לשם השלמת הפרויקט על-ידי קבלן חלופי, פיצוי מוסכם בגין עיכוב סיום העבודות, פיצוי בגין דמי שימוש, פיצוי בגין פגיעה במוניטין, פיצוי בגין תשלום השימוש בפיגומים, שכ"ט שמאי).
--- סוף עמוד 10 ---
אשר לדלתא טענה הנתבעת כי לאחר שנאלצה לסלק את התובעת מהאתר, המשיכה בביצוע העבודות על-ידי קבלני ביצוע אחרים. עוד טענה הנתבעת כי היא צפויה לשלם לקבלנים עד למועד סיום הפרויקט ביום 20.6.2020 סכום של 6.2 מש"ח. בהתאם להסכם היה על הנתבעת לשלם לתובעת 5.616 מש"ח. משכך, על התובעת לפצות את הנתבעת בסך 584,000 ₪, בצירוף תוספת 20% פיצוי מוסכם בהתאם להוראות סעיף 5.8 להסכם – סך הכל 700,800 ₪ (להלן: "הדלתא").
31. ביום 16.7.2020 הוגש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד.
32. בקדם משפט שנערך ביום 23.7.2020. במהלך הדיון ביקשה התובעת כי אורה על מתן פסק דין חלקי ביחס לשלוש ההמחאות שחוללו בהיעדר פירעון עד אותו מועד, כי אורה על היפוך נטל הבאת הראיות וכן כי אורה על פיצול הדיון בשאלת האחריות ובשאלת הנזק.
בהחלטתי מיום 28.7.2020 דחיתי את הבקשות, אולם ניתנה לתובעת שהות, ככל וברצונה בכך, להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. בקשה כאמור הוגשה ביום 13.8.2020. הנתבעת לא הגישה תגובה לבקשה, אלא כתב הגנה מתוקן (6.9.2020).
33. בהחלטתי מיום 12.9.2020 הוריתי על הגשת ראיות הצדדים.
34. ביום 20.10.2020 הגישה הנתבעת בקשה למתן צו עשה, המורה לתובעת להמציא לה את תוצאות בדיקות יציקות הבטון אשר בוצעו על ידה. בהחלטתי מיום 17.11.2020 דחיתי את הבקשה.
35. ביום 15.11.2020 הוגשו תצהירי הנתבעת: מר ניסים (אסי) סוויסה, מר ערן פיינגולד ומר שמעון כהן. כן הוגשה חוות דעתו של מר חזיזה.
ביום 15.11.2020 הוגש תצהירו של מר יאיר נתיב מטעם התובעת. כן הוגשה חוות דעתו של השמאי אורי פרץ פרי. ביום 14.2.2021 הוגש תצהירו של מר יאיר נתיב מטעם התובעת במסגרת התביעה שכנגד.
36. בישיבת יום 7.4.2021 הופנו הצדדים להליך גישור. כן נקבע התיק לשמיעת ראיות הצדדים בימים 24.11.2021 ו-25.11.2021.
--- סוף עמוד 11 ---
37. ביום 24.11.2021 נשמעה עדותו של מר יאיר נתיב, השמאי מר אורי פרץ פרי ומר ערן פיינגולד מטעם הנתבעת. ביום 25.11.2021 נשמעה עדותו של מר שמעון כהן. לבקשת הנתבעת, נקבע מועד נוסף לשמיעת המומחה מטעמה, מר חזיזה. ביום 9.12.2021 נשמעה עדותו של מר חזיזה.
ביום 26.12.2021 סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בעל פה.
משכך, הגיעה עת ההכרעה.
ג – טענות הצדדים
ג.1 – טענות התובעת בתביעתה
38. התובעת מחזיקה בהמחאות של הנתבעת בסכום כולל של 505,000 ₪.
התובעת מחזיקה בהמחאות כדין ובתמורה. נטל הראיה בכל הנוגע לטענה בדבר כישלון תמורה מוטל על הנתבעת. הנתבעת לא עמדה בנטל זה, אף לא מקצתה.
משכך, זכאית התובעת כי יינתן פסק דין המורה על חיוב הנתבעת בסכום השטרות.
39. לחלופין, זכאית התובעת לתשלום 505,000 ₪ מכוח עילה חוזית. בהתאם לשלבי התשלום, היה על הנתבעת לשלם לתובעת בגין עבודות שבוצעו בפועל סך של 3,429,790 ₪, בהתאם לפירוט הבא:
א. שלד (בוצע במלואו) – 1.88 מש"ח;
ב. טיח פנים (בוצע במלואו) – 846 אש"ח;
ג. ריצוף (לטענת התובעת סיימה 55% מהעבודה) – 627,800 * 0.55 = 345,290 ₪;
ד. אבן (בוצעו 560 מ"ר אבן, טיח חוץ בוצע במלואו, סך הכל בוצעה 45% מהעבודה) – 613,200 * 0.45 = 275,940 ₪;
ה. אלומיניום (בוצעו משקופים עיוורים המהווים בדרך כלל כ-15% מהעבודה) – 438,000 * 0.15 = 65,700 ₪;
ו. דלתות כניסה (בוצעו משקופים המהווים כ-5% מהעבודה) – 321,200 * 0.05 = 16,060 ₪.
--- סוף עמוד 12 ---
סך הכל 3,428,990 ₪.
בפועל שולם סך של 2,596,822 ₪ (לפני מע"מ). משכך, זכאית התובעת להפרש.
40. לנתבעת לא קמה זכות קיזוז בנסיבות העניין. לתובעת לא היה חוב פירעון כלפי הנתבעת במועד ביטול ההמחאות. אף החוב הנטען אינו בסכום קצוב שניתן לברר ללא חשבון או חקירה. הנתבעת לא הציגה נתונים מדויקים בדבר גובהו ואופיו של הנזק הנטען (ע"א 1232/12 דוד צלאח ובניו בע"מ נגד איתן ארז בתפקידו כמפרק חברת קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ, (21.1.2016) סעיפים 19-20 לפסק הדין).
הסיבה האמתית לביטול ההמחאות היה חוסר הצלחה של הנתבעת למכור את הדירות. כעולה מחקירתו של מר שמעון כהן מיום 25.11.2021, נמכרה הדירה הראשונה רק ביום 6.11.2019 (עמ' 5, ש' 8-9).
41. לצורך ביצוע העבודות, התקינה התובעת סביב לבניין פיגומים שרכשה את הפיגומים מחברת גנון טכנולוגיות בע"מ בעלות של 147,000 ₪ (כרטסת צורפה כנספח 17 לתצהיר מר יאיר נתיב). טענת הנתבעת כי רכשה את הפיגומים נדחתה בהחלטת כב' השופט א' צ'יזיק מיום 24.12.2019. בהחלטתו מיום 5.1.2020 קבע כב' השופט א' צ'יזיק כי התובעת זכאית לדמי שימוש חודשיים בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין השימוש שעשתה הנתבעת בפיגומים.
משכך, זכאית התובעת לדמי שימוש חודשיים בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ מיום 16.9.2019 ועד יום 16.2.2020, עת פירקה התובעת את הפיגומים – בניכוי סכום של 44,355 ₪ ששילמה הנתבעת עבור הפיגומים בגין החודשים דצמבר 2019 וינואר 2020 – סך הכל 80,645 ₪.
42. התובעת זכאית לפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה כתוצאה מעיכוב העבודות, פגיעה בשמה הטוב, היעדר יכולת לקבל עבודות במקביל ובזבוז זמן נציגיה – בסך 50,000 ₪, על דרך האומדנה.
43. כן זכאית התובעת להחזר הוצאות שהוציאה לשם ניהול התביעה בסך 95,849 ₪, כמפורט בסעיף 6.4 לתצהיר מר יאיר נתיב.
ג.2 – טענות התובעת לתביעה שכנגד
44. התביעה כוללת רכיבי תביעה חופפים ומופרזים.
--- סוף עמוד 13 ---
45. נטל השכנוע בכל הנוגע לתביעה שכנגד מוטל על התובעת. ועוד, משמדובר בנזקים מיוחדים, על הנתבעת להביא נתונים ביחס לטבעו ואופיו של הנזק (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נגד מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה (2) עמ' 800). בנטל זה לא עמדה הנתבעת. לא הוצגו ראיות המעידות על תשלום לקבלנים חליפיים והיקפן. אף לא הוצגו ראיות ביחס לתביעה של דיירים כנגד הנתבעת בשל איחור במסירת הדירות או תשלום פיצוי לדיירים בגין איחור כאמור.
46. כישלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה מפני חיוב בתביעה שטרית, אלא אם היקפו ניתן לבירור ללא חשבון או חקירה מסובכים או מורכבים (ע"א 82/81 דועץ בע"מ נגד וייסנברג, פ"ד לז (2) 355). בענייננו מדובר בעניין הטעון פירוט והוכחה, ואלה לא הוצגו.
47. אף דין טענות הנתבעת ביחס עיכוב בביצוע העבודות להידחות. כעולה מעדותו של יאיר נתיב, הנתבעת היא שעיכבה את העבודות, לדוגמא באספקת הריצוף, ככל הנראה בשל כשלונה למכור את הדירות. בדיון בבקשה למתן צו עשה בקשר לפיגומים הצהירה הנתבעת בדצמבר 2019 כי העבודות צפויות להסתיים תוך שלושה חודשים (עמ' 2, ש' 30). לא הובהר מדוע בפועל לקח לנתבעת 6-7 חודשים להשלים את העבודות ומי אחראי לעיכוב.
48. יש לדחות את חוות דעתו של השמאי משה אלעד חזיזה לעניין ליקויי הבנייה שמצא, עלות תיקונם ודמי שימוש בדירות לתקופה מיום 20.10.2019 עד 1.6.2020. השמאי העיד כי הליקויים המנויים בחוות דעתו נמסרה לו בחוות דעת מהנדס – שלא הוגשה (עמ' 4, ש' 29-30; עמ' 9, ש' 33; עמ' 10, ש' 27-32). כל שעשה השמאי הוא תמחור תיקון ליקויים שמצא המהנדס בחוות דעתו (עמ' 11, ש' 34 – עמ' 2, ש' 12; עמ' 12, ש' 6-17; סעיף 11 לחוות דעתו). משהודה השמאי כי אימץ נתונים שמצא מומחה אחר מבלי שערך בדיקות מקצועיות ומבלי שהפעיל שיקול דעת מקצועי, לא יכולה חוות דעתו לשמש ראיה (ת"א (באר שבע) 58690-01-17 ש' כהן הנדסה בע"מ נגד עיריית אשדוד (23.2.2020)).
49. יש לשקול לחובת הנתבעת את מחדלה להציג מסמכים ועדים שבשליטתה (ע"א 8385/09 מועצה מקומית סאג'ור נגד סונול ישראל (9.5.2011); ע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נגד סלימה מתיתיהו, פ"ד מה (4) 651).
50. משכך, יש לדחות את התביעה שכנגד תוך חיוב הנתבעת בשכר טרחת עו"ד בסכום שלא יפחת מ-49,603 ₪ בתוספת מע"מ. עוד יש לחייב את הנתבעת בהוצאות בגין התנהלות
--- סוף עמוד 14 ---
טקטית פסולה (ע"א 3496/15 בבלפור נגד גבעת מרום בע"מ (17.1.2017), בע"מ 2158/16 פלוני נגד פלונית (1.5.2016)).
ג.2 – טענות הנתבעת בתביעה ובתביעה שכנגד
51. יש להעדיף את עדי הנתבעת על עד התובעת, אשר סירב לחשוף תכתובות בטלפון הנייד שלו ובמחשבו. יומן העבודה נכתב לצורך ההליך. יומן העבודה אף לא הוגש על-ידי מי שערך אותו לטענת יאיר נתיב – דוד נתיב. יש לזקוף כל אלה לחובת התובעת.
52. התובעת לא עמדה בלוח הזמנים החוזי. ניתן צו הפסקת עבודה. הוחלף קבלן המשנה. לתצהיר ערן פיינגולד צורפו הודעות בהן הוא מתלונן על עיכוב העבודה. בהתאם להסכם זכאית הנתבעת לפיצויים בשל איחור בסיום העבודות. השמאי חזיזה שם את הפיצויים בראש נזק זה.
53. חוות דעת אורי פרץ פרי אינה רלבנטית, שכן השמאי ביקר באתר ביום 25.6.2020, חודשים לאחר שהתובעת עזבה את האתר. יאיר נתיב אישר בעדותו כי במועד עזיבת התובעת את האתר היו ליקויים שטרם תוקנו. אורי פרץ פרי לא נתן שומה אלטרנטיבית לשומת חזיזה. משכך, יש לקבל את חוות דעת חזיזה.
54. ההמחאות שקבלה התובעת ניתנו עבור עבודות שהייתה אמורה לסיים לפי נספח ז' להסכם. בפועל, העבודות לא בוצעו. מועד פירעון ההמחאות הוא המועד בו הייתה התובעת לסיים את העבודות אולם לא עשתה כן. יאיר נתיב אישר בעדותו כי לא בוצעו עבודות טיח, מד מים לא הותקן, לא בוצע חיבור מים לצנרת שפכים, לא הותקנה צנרת ברזל.
55. התובעת הפרה את ההסכם, יצקה בטון ללא היתרים, לא מסרה דוחות בטיחות כל שבועיים, פיגרה בביצוע העבודות, לא מסרה הסכמים שערכה עם קבלני המשנה.
ד – דיון והכרעה
56. הדיון יתקדם על דרך של הכרעה בפלוגתאות הבאות:
א. מי מהצדדים הפר את ההסכם;
ב. זכאות התובעת לתמורת השטרות שמסרה לה הנתבעת;
--- סוף עמוד 15 ---
ג. האם קמה לנתבעת זכות קיזוז;
ד. זכאות התובעת לפיצויים בגין נזקים עקיפים;
ה. זכאות התובעת לפיצויים בגין שימוש בפיגומים;
ו. זכאות הנתבעת לפיצויים בשל הדלתא;
ז. זכאות הנתבעת לפיצויים בשל ליקויי בנייה שנפלו בעבודת התובעת;
ח. זכאות הנתבעת לפיצויים בשל דמי שכירות;
ט. זכאות הנתבעת לפיצויים בשל עיכוב בהשלמת עבודות הבנייה;
י. סיכום ופסיקת הוצאות.
ד.1 – הפרת ההסכם – על-ידי מי?
57. ביום 11.9.2019 חוללה בהיעדר פירעון המחאה מספר 102 (על סך 125,000 ₪) שמשכה הנתבעת מחשבונה לפקודת התובעת. ההמחאה הנה אחת משתי המחאות שמשכה הנתבעת לפקודת התובעת (המחאות 102-103, נספחים 20-21 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9), יחד עם מקדמה על סך 50,000 ₪ (בהמחאה שנפרעה), עבור אספקת אבן (אבני חיפוי) לאתר. באישור מיום 24.7.2019 (נספח 18 לתצהיר יאיר נתיב, ת/9) סכמו הצדדים את הדברים הבאים לגבי פירעון ההמחאות:
"אנו החתומים מטה מאשרים את קבלת השיקים להלן:
1. שיק שמספרו 00102 ע"ס 125,000 ₪ ליום 31.8.2019.
2. שיק שמספרו 00103 ע"ס 75,000 ₪, ליום 30.9.2019.
אנו מתחייבים לא להפקיד, לא להעביר לכל גורם ולא לעשות שימוש כלשהו בשיקים הנ"ל עד אשר כל כמות האבן שהוזמנה ע"פ תכניות הבנייה (מעל 1,000 מ"ר) עבור חיפוי הבניין בברק 24 בקריית מוצקין תהיה פיזית באתר הבנייה.
..."
--- סוף עמוד 16 ---
58. אין חולק כי האבן סופקה לאתר (קבלן האבן מר יוסף טאהא). עד עזיבת התובעת את האתר (באמצע ספטמבר 2019) אף בוצע חיפוי של כ-560 מ"ר מקירות הבניין.
למרות זאת, ביטלה הנתבעת את ההמחאות.
59. לאחר שבוטלו ההמחאות קבעו נציגי הצדדים פגישה ביום 16.9.2019. משלא התייצב נציג הנתבעת לפגישה, שלחה התובעת לנתבעת ביום 16.9.2019 הודעה על ביטול ההסכם במסרון (לעניין אפשרות משלוח הודעת ביטול הסכם במסרון ראו גבריאלה שלו, יהודה אדר, דיני חוזים – התרופות (התשס"ט), עמ' 641).