בית משפט השלום בחיפה
ת"א 19610-12-19 איתן ארד שווק והפצה 1989 בע"מ ואח' נ' חומות ייזום ובניה בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת סיגלית מצא
התובעת והנתבעת שכנגד:
איתן ארד שווק והפצה 1989 בע"מ
נגד
הנתבעת והתובעת שכנגד:
חומות ייזום ובניה בע"מ
חקיקה שאוזכרה:
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970: סע' 6, 7(א), 7(ב)
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973: סע' 53 (א)
פקודת השטרות [נוסח חדש]: סע' 20(ג), 29(א)
ספרות:
גבריאלה שלו, יהודה אדר דיני חוזים – התרופות (התשס"ט)
יואל זוסמן דיני שטרות
שלום לרנר דיני שטרות
פסק דין
1. בפני תביעות כספיות הדדיות שהגישו הצדדים, על בסיס טענות הדדיות להפרת הסכם למתן שירותי בנייה.
א - רקע
2. התובעת הנה חברה העוסקת במתן שירותי בניה. הנתבעת התקשרה עם דיירי בניין המצוי ברחוב ברק 24 בקרית מוצקין (חלקה 64 בגוש 11577) (להלן: "הבניין") בהסכמים לביצוע פרויקט לפי תמ"א 38.
3. הבניין הקיים כלל שלוש קומות בנות שתי דירות כל אחת, מעל קומת עמודים. בהתאם להסכמים שנכרתו בין הנתבעת לבין הדיירים, הותר לנתבעת להוסיף לבניין שתי קומות בנות שתי דירות כל אחת, קומת גג הכוללת דירת פנטהאוז וכן דירה חדשה בקומת הקרקע (הפיכת קומת עמודים למגורים) – סך הכל תוספת 6 יחידות דיור ל-6 קיימות, ותוספת שלוש קומות לארבע קומות קיימות (תיאור המבנה במפרט הטכני, סעיף 7 לחוות דעת השמאי מר אורי פרץ פרי, ת/1). בהתאם להיתר הבנייה שניתן לנתבעת, הותר לה להוסיף 590.42 מ"ר שטח עיקרי ל-615.38 מ"ר במצב קיים (מתוך היתר הבנייה, סעיף 10 לחוות דעת מר אורי פרץ פרי, ת/1). כן הוספו ממ"דים, גזוזטראות, חניות ומחסנים לדירות הקיימות (מתוך היתר הבנייה).
4. ביום 20.6.2018 ניתן לתובעת היתר בניה (נספח 1 לתצהיר מר שמעון כהן, נ/2).
5. ביום 22.7.2018 התקשרו הצדדים בהסכם למתן שירותי בניה בפרויקט (להלן: "ההסכם"). ואלה עיקרי הוראות ההסכם:
א. התובעת תבצע את עבודות הבנייה בהתאם להוראות ההסכם, התכניות והמפרטים המצורפים להסכם וכן תכניות והוראות שיינתנו לו מעת לעת על-ידי היועצים השונים. עוד נקבע כי ככל ותינתנה הוראות סותרות, יפנה הקבלן למפקח אשר יכריע במחלוקת (סעיף 3.1 להסכם). עוד התחייבה התובעת לבצע את העבודות בטיב וברמה מעולים (סעיף 4 להסכם);
ב. מקום בו טיב העבודה לא יתאים לדרישות ותנאי ההסכם, יהא על הקבלן לתקן כל ליקוי או פגם שיתגלה, בהתאם לדרישת המזמין או מי מטעמו. ככל ולא
--- סוף עמוד 3 ---
יעשה כן, יהא המזמין רשאי לתקן את הדרוש תיקון בעצמו ולנכות את ערך עבודת התיקון (סעיף 5.1 להסכם);
ג. הקבלן יהא אחראי לטיב העבודה במשך תקופה של 12 חודשים מיום קבלת תעודת גמר (סעיף 5.2 להסכם). במהלך תקופת הבדק יתקן הקבלן כל ליקוי, קלקול או פגם אשר יתגלה בעבודה על חשבונו (סעיף 5.3 להסכם);
ד. התובעת תנהל יומן עבודה בפורמט המצורף להסכם ויעביר העתק מנו לידי המפקח כל שבוע (סעיף 3.5 להסכם);
ה. סעיף 2.5 להסכם קבע הוראות במקרה של הפסקת עבודת הקבלן לפני תחילת העבודות, במהלך ביצוע העבודות וכן הפסקה זמנית;
ו. סעיף 6.1.1 להסכם קבע כי העבודות יושלמו תוך 16 חודשים ממועד משלוח צו התחלת עבודה. סעיף 6.1.3 קבע כי הקבלן יסיים את עבודות השלד עד לגובה גג הבניין הקיים תוך ארבעה חודשים ממועד תחילת העבודה וסעיף 6.1.4 קבע כי עבודות השלד של כל הבניין יסתיימו תוך תשעה חודשים מתחילת עבודות הבנייה. הקבלן התחייב לבצע את העבודה באופן רצוף ובקצב הדרוש להשלמתה במועד שנקבע. כך שינוי או תוספת לתוכנית יגרור שינוי בהתאמה בלוח הזמנים (סעיף 6.3 להסכם);
ז. ככל ויפגר הקבלן בביצוע העבודה כולה, ישלם למזמין פיצוי מוסכם של 100,000 ₪ לחודש. למרות זאת, עד איחור של 60 יום, לא ישלם הקבלן פיצוי למזמין (סעיף 6.4 להסכם);
ח. סעיף 6.7 להסכם קבע הוראות למקרה בו נוכח המזמין כי הקבלן אינו עומד בלוחות הזמנים שנקבעו;
ט. סעיף 14 להסכם קבע כי למזמין (הנתבעת) זכות קיזוז ועיכבון;
6. כנגד ביצוע העבודות התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת תמורה כוללת (פאושלית) בסכום של 4.8 מש"ח בתוספת מע"מ (סעיף 11.1.1 להסכם).
--- סוף עמוד 4 ---
7. סעיף 13 להסכם קבע כי:
"13.1 הוסכם בין הצדדים כי בכל מקרה בו סבור המפקח, כי הקבלן הפר את ההסכם, יהא המזמין זכאי למסור לקבלן הודעה מנומקת בכתב אודות ההפרה הנטענת, וליתן לו אפשרות לתקן ההפרה תוך זמן סביר, ולכל היותר תוך 10 ימים, לפי העניין.
13.2 לא תוקנה ההפרה במועד זה תינתן הודעה נוספת, והקבלן יסלק את ידו מן האתר בתוך 24 שעות, ואם ניתנה הודעה ביום שאינו יום עבודה – בתוך 48 שעות; המזמין יהא רשאי להמשיך ולהשלים את ביצוע העבודה נשוא ההסכם באמצעות כל צד שלישי שהוא (לקבלן לא תהא כל זכות קיזוז ו/או עיכבון).
במקרה של הפרה שלא תוקנה כאמור לעיל, מוסכם ומותנה בזה, כי כל החומרים והציוד המושארים בשטח והמצויים אותה שעה באתר הם רכוש וקניין גמור ומוחלט של המזמין, והוא יהא זכאי לעשות בהם שימוש לפי רצונו ושיקול דעתו.
...."
להסכם צורפו נספחים, ביניהם לוח זמנים (נספח ו') ולוח תשלומים (נספח ז').
8. ביום חתימת ההסכם החלה התובעת את עבודות הבנייה (סעיף 140 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9).
9. התובעת החלה לבצע את עבודות השלד על-ידי קבלן משנה מטעמה, "אחים אבו ראס".
10. הנתבעת העמידה מפקח מטעמה על עבודות התובעת (סעיף 16.1 להסכם) – תחילה מר לאוניד שלומוביץ, ולאחר מכן מר משה שיבק (סעיף 117 לתצהיר מר יאיר נתיב).
11. עבודות הבטון בוצעו בין 5.8.2018 עד 17.4.2019 (נספח לתצהיר מר אורי פרץ פרי, ת/1).
12. ביום 5.8.2018 התקבל צו הפסקת עבודה בשל אי תליית שלט באתר, אי מינוי מנהל עבודה ואי מסירת טפסי הדרכת עובדים. ביום 9.8.2018 בוטל הצו וביום 10.8.2018 חודשה
--- סוף עמוד 5 ---
העבודה (לעניין זה ראו יומן העבודה, נספח 32 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9). כן ראו לעניין זה עדותו:
"צו הפסקת העבודה טופל והוסר אחרי 3 ימים, מדובר ממש ממש בחודש בתחילת חודש אוגוסט ממש בתחילת העבודות ..." (עמ' 51, ש' 32-35; עמ' 52, ש' 3-8)
13. ביום 15.8.2018 פרץ סכסוך בין נציג התובעת (מר דוד נתיב) לבין קבלן השלד. לאחר שקבלן השלד נאסר אבו ראס תקף את אביו, הוזמנה משטרה ועבודתו באתר הופסקה לאלתר (ראו יומן העבודה, נספח 32 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9, וכן עדותו בעמ' 43, ש' 29 – עמ' 44, ש' 18). ביום 19.8.2018 החל לעבוד באתר קבלן שלד חדש – האני עבד אל עזיז והעבודה חודשה (סעיף 118 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9, ויומן העבודה וכן עדותו של מר יאיר נתיב בעמ' 44, ש' 24). עוד העיד מר יאיר נתיב העבודה נעצרה לשבוע, מתוכם 3-4 ימים היו חג הקורבן בהם ממילא לא עבדו (עמ' 45, ש' 1-3).
14. לצורך ביצוע העבודות התקינה התובעת מסביב לבניין פיגומים שרכשה מחברת גנון טכנולוגיות בע"מ בעלות של 147,000 ₪ (סעיף 26 לתצהיר מר יאיר נתיב ונספח 17 לו).
15. עם התקדמות העבודה, הגישה התובעת לנתבעת חשבונות חלקיים והנתבעת מסרה לה המחאות (נספח 6 לתצהיר מר שמעון כהן, נ/2 – כרטסת התובעת אצל הנתבעת ונספח 7 לו, חשבוניות שהגישה התובעת לנתבעת).
16. ביום 24.7.2019 מסרה הנתבעת לתובעת המחאה על סך 50,000 ₪ וכן שתי המחאות דחויות על סכום כולל של 200,000 ₪ (המחאה מספר 102, ז.פ. 31.8.2019, על סך 125,000 + המחאה מספר 103, ז.פ. 30.9.2019, על סך 75,000 ₪). סוכם בין הצדדים כי התובעת לא תעשה שימוש בהמחאות עד אשר כל כמות האבן שהוזמנה על פי תכניות הבנייה עבור חיפוי הבניין תהיה באתר (סעיף 28 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9, וההסכם נספח 18 לו). ביום 28.7.2019 התקשרה התובעת עם קבלן אבן, מר טאהא יוסף (ההסכם צורף כנספח 19 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9). כן מסרה התובעת למר טאהא יוסף המחאות כנגדן סופקה האבן לאתר (סעיף 31 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9). כן העיד מר יאיר נתיב לעניין אספקת האבן לאתר כדלקמן:
"אבן אנחנו סיפקנו אחרי שחומות בחרה איזה אבן לספק, האבן סופקה לאתר אחרי שהם התעכבו בבחירה של האבן, אנחנו ברגע שהם בחרו מידית הזמנו את האבן, אם אני זוכר
--- סוף עמוד 6 ---
נכון היא הייתה אבן בייבוא מטורקיה, לקח קצת זמן עד שהיא באה, הגענו אתם להבנות שהם נותנים לנו צ'קים דחויים בתמורה לאבן הזאת, ויש מסמך שצורף שמראה שחתמנו ש-200,000 ₪ שהם נתנו לנו בצ'קים דחויים תמורת האבן ישולמו או ייפרעו ברגע שהאבן תגיע לשטח, האבן הגיעה לשטח והם ביטלו את הצ'קים, אז זה זאת תשובתי לגבי עיכובים בלוחות הזמנים בפרויקט." (עמ' 48, ש' 14-24).
וכן -
"ש. ואני אומר לך שלא בצעתם עבודה בגין תשלומים אלו מה יש לך לומר על זה?
ת. שצ'קים שניתנו לנו תמיד נתנו אחרי ביצוע העבודה, הצ'קים היחידים שניתנו לנו לפני ביצוע עבודה היו במסגרת הסכם של אספקת אבן, ניתנו לנו צ'קים בסך 200,000 ₪, יותר נכון אם אני זוכר נכון 250,000 ₪, אבל 50,000 נפרע, אמרו לנו ברגע שתביא את האבן לאתר תוכל לפרוע את הצ'קים, האבן הגיעה לאתר, כל העבודה שבוצעה שם הייתה אבן שלנו, שנשארה גם אחרי שאנחנו עזבנו ועדיין הצ'קים האלה בוטלו." (עמ' 78, ש' 16-22; עמ' 79, ש' 8-12)
17. ביום 11.9.2019 חוללה בהיעדר פירעון המחאה מספר 102 (על סך 125,000 ₪) לאחר שהנתבעת ביטלה אותה (סעיף 33 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9, וצילום ההמחאה נספח 20 לו).
18. התובעת פנתה לנתבעת. נקבעה פגישה, אולם נציג הנתבעת לא הופיע אליה. משכך, שלח מר יאיר נתיב למר אסי סוויסה ביום 16.9.2019 הודעה בזו הלשון (נספח 9 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9):
"איתן: כידוע לך חיכיתי וחיכיתי בעכו ומי לא בא? אסי.
עזבתי את המקום, סיימתי את ענייני אתך ועם שמעון. שלום.
אסי: אין שום בעיה אתה יכול ללכת מתי שאתה רוצה לא תמשיך את העבודה אנחנו נכניס קבלן שיסיים במידי מה שהוא ידרוש ירד מהחשבון שלך.
...
איתן: אסי שלום
--- סוף עמוד 7 ---
נאלצנו להפסיק את העבודה באתר מאחר וביטלתם שיק על סך 125,000 ₪ וסירבתם לשלם עבור העבודה השוטפת. כמו כן לאורך כל החודשים האחרונים לא עמדתם בתנאי ההסכם, פיגרתם בתשלומים באופן קבע וכל חודש נאלצנו לספוג מכם קללות וגידופים שקשה היה לסבול אותם.
...
אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה בכל זאת אני מוכן להציע הצעה לסיום הפרשה בדרכי שלום.
1. תשלימו לי את תשלום 250,000 ₪ עבור אספקת האבן (55,000 ₪ שבוטלו ושולמו לנובמבר ו-75,000 ₪ של סוף חודש זה).
2. קבלן האבן, וסף, יחזור לעבודה ויקבל מכם את תקציב האבן בניכוי ה-250,000 ₪.
3. כל יתרת השקים שאצלי תשולם."
19. במכתב מיום 2.10.2019 מסרה הנתבעת לתובעת הודעה על הפסקת עבודה באתר. במכתב נטען כי הנתבעת מסרה מספר הודעות אודות הפרות יסודיות של ההסכם וכי ההודעות לא נענו. משכך, התבקשה התובעת להימנע מביצוע כל פעולה בקשר לפרויקט לרבות התייצבות באתר העבודה (סעיפים 2-3 למכתב, נספח 33 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9).
20. בספטמבר 2019 עזבה התובעת את האתר (סעיף 40 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9).
במכתב מיום 26.11.2019 הודיעה התובעת למשרד העבודה כי עזבה את האתר בספטמבר 2019 וכי ככל הידוע לה אין מנהל עבודה או עוזר לממונה בטיחות באתר (נספח 29 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9).
21. ביום 3.10.2019 חוללה בהיעדר פירעון המחאה מספר 103 (על סך 75,000 ₪) לאחר שבוטלה על-ידי הנתבעת (סעיף 37 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9, וההמחאה נספח 21 לו).
22. אין חולק כי לפני ביטול ההתקשרות בין הצדדים מסרה הנתבעת לתובעת המחאות בסכום כולל של 505,000 ₪ לפי הפירוט הבא:
א. המחאה מספר 102 על סך 125,000 ₪, ז.פ. 31.8.2019, סורבה וחוללה בהיעדר פירעון ביום 11.9.2019 (נספח 9);
--- סוף עמוד 8 ---
ב. המחאה מספר 103 על סך 75,000 ₪, ז.פ. 30.9.2019, סורבה וחוללה בהעדר פירעון (נספח 12);
ג. המחאה מספר 112 בסך 150,000 ₪, ז.פ. 12.10.2019, סורבה וחוללה בהיעדר פירעון ביום 15.10.2019 (נספח 13);
ד. המחאה מספר 126 על סך 55,000 ₪, ז.פ. 30.11.2019 (נספח 19);
ה. המחאה 127 על סך 100,000 ₪, ז.פ. ביום 31.12.2019 (נספח 16).
23. כל ההמחאות חוללו בהיעדר פירעון, לאחר שבוטלו על-ידי הנתבעת (לעניין זה ראו עדותו של מר שמעון כהן בעמ' 2, ש' 8-12; ע' 5, ש' 16, ש' 21). לדבריו, ביטל את ההמחאות לאחר שהתובעת לא התייצבה לעבודה באתר במשך חודשיים (עמ' 2, ש' 16-18; ש' 30-32), ובהמשך, חמישה חודשים:
"היא כבר מחודש 5 התקפלה, מחודש 4 התחילה לקרטע." (עמ' 3, ש' 10-11; עמ' 5, ש' 23-24)
24. לטענת התובעת שילמה לה הנתבעת עד מועד הגשת התביעה סכום כולל של 2,596,822 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת הנתבעת שילמה לתובעת עד הגשת התביעה 3,092,882 ₪ כולל מע"מ (2,567,092 ₪ בתוספת מע"מ).
25. במכתב מיום 29.11.2019 (נספח 11 לתצהיר מר יאיר נתיב, ת/9) דחתה התובעת, על-ידי ב"כ, את טענות הנתבעת. עוד טענה כי הנתבעת הפרה את ההסכם הפרות יסודיות ומתמשכות, עד לביטולו. הנתבעת נדרשה לשלם לתובעת את יתרת החוב הנומינלי בסך 505,000 ₪, דמי שימוש בגין השימוש בפיגומים וכן לאפשר לתובעת לפרק את הפיגומים לאלתר.
26. ביום 8.12.2019 הוגשה התביעה.
ב - ההליך
27. בתביעתה, עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בסכומים הבאים:
א. עילה שטרית/חוזית – 505,000 ₪;
לטענת התובעת, סכום החוב השטרי תואם את הסכום המגיע לה בהתאם לשלבי התשלום מכוח החוזה. עוד טוענת התובעת כי בידיה חשבוניות שאישרה הנתבעת נכון לדצמבר 2019 על סכום כולל של 349,600 ₪ כולל
--- סוף עמוד 9 ---
מע"מ. כן בצעה התובעת, לטענתה, עבודות נוספות בגינן טרם הוצאה חשבונית – בסך 155,400 ₪.