--- סוף עמוד 16 ---
האמור, הרי שדין טענתם של אפרת בכל הנוגע להפרת עקרונות תמ"א 35 ואי שמירה על חיץ בין היישובים להידחות.
הטענות בקשר להיקפו הגדול של מתחם התעסוקה ביחס לשטח המיועד למגורים במסגרת התכנית
50. אפרת טוענים כי שטח התכנית המיועד למגורים עומד על 8.5% בלבד מהשטח הכלול בתכנית, ולכן ספק אם ניתן להגדיר את התכנית כתכנית למגורים. כן טוענים אפרת כי שימושי המסחר והתעסוקה מותרים על פי החוק רק במידה והם נדרשים ליישוב כתוצאה מהתכנית. לצורך בחינת האמור טוענים אפרת כי נדרשת עריכתו של תזכיר עתודות קרקע בהתאם להוראות סעיף 7.4.1(5) לתמ"א 35, אשר נערך לטענתם וזה מלמד על קיומן של אלפי יחידות דיור מאושרות בתחום היישוב רכסים וכי ישנו עודף שטחים לתעסוקה בצפון המחוז, כך שאין צורך בשטחי התעסוקה המאושרים בתכנית.
51. סעיף 4(ד)(1) לחוק הותמ"ל קובע כי במסגרת תכנית מועדפת לדיור ניתן לכלול גם הוראות לעניין שימושים נוספים, לרבות לתעסוקה או למסחר, הנדרשים לשמש את יחידות הדיור הנכללות בתכנית ובסביבתה, או הוראות לעניין שימושים לתעסוקה או למסחר הנדרשים לרשות המקומית שהתכנית חלה בתחומה בשל ההשלכות הכלכליות הנובעות ממנה.
52. מלשון הסעיף עולה כי החוק מאפשר שיקול דעת תכנוני לותמ"ל הן ביחס לצרכי יחידות הדיור שבסביבת התכנית והן ביחס לצרכי הרשות המקומית שהתכנית חלה בתחומה. הסעיף הנ"ל אינו קובע כי שטחי התעסוקה ישרתו את התכנית בלבד אלא מאפשר קביעת שטחי תעסוקה שישמשו את סביבת התכנית. בעניין זה מקובלת עלי טענת המשיבות 2-1 כי סביבת התכנית בכל הנוגע לשימושי התעסוקה והמסחר מוגדרת על ידי מוסד התכנון בכל מקרה לגופו על פי המאפיינים והצרכים התכנוניים הרלוונטיים לאותה תכנית וביחס למרחב בו היא מצויה. החלטה כזו הינה החלטה תכנונית מקצועית של הותמ"ל, ובעניין זה לא עלה בידי אפרת להצביע על פגמים שנפלו בקביעת שטח המסחר והתעסוקה במסגרת התכנית, ואשר יש בהם כדי לחייב התערבות בית המשפט. הדברים מקבלים משנה תוקף על רקע חוות הדעת הכלכלית שנערכה לתכנית המלמדת על הצורך בכל מ"ר שמיועד לתעסוקה ומסחר שנכללו בתכנית, נוכח החוסר הקיים ואשר צפוי אף לגדול לאור התוספת הצפויה במספר יחידות הדיור שאושרו בתכנית. אפרת לא סתרו את האמור בחוות הדעת הכלכלית לא בשלב ההתנגדות ולא במסגרת העתירה, ומשכך דין טענותיהם בעניין זה להידחות.