64. בהודעתו של עובד נעים מיום 10.12.91 (מש/12, תצהיר התובע מיום 14.4.15 עמ' 169 בנומרטור), צוין כי בהמשך לעדותו, הוא מבקש למסור שגדעון מסד לא תקף את התובע, אלא רק הניח את היד על כתפו וביקש ממנו לצאת מהחדר בעת שהקים צעקות. במענה לשאלה אם זה נכון שגדעון מסד איים על רופל שיכה אותו, צוין כי "לא זכור לי שהיה דבר כזה וזה לא נכון שגדעון דחף את רופל ביד ובכתף. אותי רופל לא תקף. רק צעק עליי ובמשרד שלי".
65. ביום 11.12.91, צוין ביומן החקירות כי במידה ולא יגיע העד הנוסף יש להמליץ ולהעביר התיק לרמ"ח (מש/17 - תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 180 בנומרטור). עוד צוין בתאריך זה על ידי בת שבע פריינטה הלל (הנתבעת 7), כי:
"בהמשך לרישום פקד ניצה כהן... ונגבתה עדותו של עובד נעים ראש הוצל"פ חיפה שמסר כי גדעון מסד לא תקף את רופל עובד לכן לא היה צורך להמתין עם התיק לעד למקרה שכנראה מסרב להגיע והתיק ממתין לחינם היות ואין כל עבירה כלפי גדעון מסד המלצתי על התיק להביא את רופל לדין (ראה המלצה). ולכן אין גם צורך להביא את התיק בפני ק.אח"ק כיוון שאין כל טענה נגד גדעון מסד".
66. ביום 15.1.92, צוין ביומן החקירות על ידי ג'יין אג'ואד (הנתבע 4):
--- סוף עמוד 18 ---
"רל"ח
תקיפת עובד ציבור (עובד הוצל"פ) + התנהגות פסולה במקום ציבורי + איומים
בתיק די ראיות נגד החשוד.
ממליץ לדין דרך פמ"ח'" (תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 180 בנומרטור).
67. בתאריך 20.1.92, צוין ביומן החקירות על ידי אדם שזהותו אינה ברורה:
"... תקיפת עו"צ +איום + התנהגות פסולה
בתיק ראיות כנגד החשוד
ממליץ לדין בשלום..." (שם, עמ' 180 בנומרטור).
וביום 24.3.92 נכתב "כמומלץ".
68. במכתב של התובע מיום 22.10.92 (ת/16, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 230 בנומרטור), פנה התובע שוב אל דוד טובל (הנתבע 3) ושטח את טענותיו ביחס לטיוח החקירה נגד גדעון מסד וכנגד התנהלות החקירה בעניינו של התובע.
בתאריך 28.10.92, שיגר התובע מכתב נוסף לרמ"ד תביעות משטרת חיפה הנדון "תפירת תיק" 9281/91, ובו פירט התובע את טענותיו ביחס לחקירה בעניינו (ת/17, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 231 בנומרטור).
במכתב מתאריך 29.10.92 (ת/18, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 232 בנומרטור), השיב דוד טובל למכתב התובע מיום 22.10.92 ובו צוין כי ביום 23.10.92 התובע היה במשרדו והם שוחחו בעניין, וכי הודע לתובע כי תיק החקירה הועבר ללשכת התביעות.
69. בתאריך 1.11.92, צוין ביומן החקירות (מש/18):
"עמליה... נא הכיני כ"א בדחיפות – זה תיק ישן שלך...
לתשומת לבך – לעניין טענת החשוד כאילו הפקיד תקף אותו קמה לפקיד הזכות לסלקו אפילו בכוח שכן לאחר שנתבקש החשוד לצאת ולא יצא הריהו מסיג גבול ומותר לפנותו בכוח סביר
הדחיפות היא בגלל שהחשוד מגיע אלי ב- 3.11.92 ואני רוצה שהתיק יהיה מוכן על שולחני".
70. ביום 20.11.92 נרשם אל רמ"ח כללי כי: "התיק מוחזר אליך עפ"י בקשתכם".
71. ביום 8.11.92, התקבלה ע"י שמעון שטרית קלטת מהתובע. הקלטת תומללה (ר' מש/16, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 174 בנומרטור).
72. בתאריך 15.11.92, נרשם מזכר על ידי קצין תלונות הציבור במרחב חיפה, ובו צוין כי התקבלה קלטת מהתובע (ת/19, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 233 בנומרטור).
--- סוף עמוד 19 ---
73. במכתב התובע מיום 18.11.92, פנה התובע לקצין תלונות הציבור במכתב ובו שטח את טענותיו ביחס לחקירה בעניינו (ת/21א', תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 235 בנומרטור). מכתבים נוספים בהקשרים אלו נשלחו לקצין תלונות הציבור גם ביום 24.11.92 (שם, עמ' 238 בנומרטור).
74. במכתב מיום 25.11.92, מדוד טובל אל התובע צוין, בין היתר, כי התיק נבדק שוב הן על ידי דוד טובל והן בלשכת תביעות חיפה ולא נמצא פגם בחקירת המקרה ואם לדעתו נגרם לו עוול ו"תפרו" לו תיק יוכל לבקש את הסיוע של בית המשפט במהלך המשפט (ת/21ג', תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 240 בנומרטור).
75. במכתב התובע מיום 1.12.92 (ת/22, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 241 בנומרטור), פנה התובע לקצין תלונות הציבור בחיפה והלין על שיבוש החקירה על ידי דוד טובל, סירוב לקבל קלטת ואי-סילוק החוקרת בת שבע פריינטה-הלל מהטיפול בעניינו.
דוד טובל השיב במכתבו מיום 7.12.92, בו הכחיש את הסירוב לקבל קלטת, והזמין את התובע להציג את ראיותיו בפני החוקרים.
ישראל סדן השיב לפניות התובע במכתב מיום 10.12.92 (ת/25, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 245 בנומרטור).
התובע פנה במכתב נוסף מיום 13.12.92, אל מנהל המרחב, קצין תלונות הציבור, דוד טובל, ראש המחלקה לחקירות שוטרים, ראש אח"ק במשטרה, וראש היחידה לתלונות הציבור במשטרה (ת/24, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 243 בנומרטור).
מכתבים נוספים מטעם התובע נשלחו בימים 12.12.19 ו- 21.12.92 אל מנהל המרחב, דוד טובל וקצין תלונות הציבור (ת/30, תצהיר התובע מיום 14.4.15 בעמ' 253 בנומרטור).
במכתבו של דוד טובל מיום 13.12.92 (ת/32, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 256 בנומרטור), צוין כי הוא מתנצל בפני התובע שעה שנודע לו משטרית כי הקלטת אכן נמסרה במשטרה. עוד צוין כי הקלטת תומללה על ידי המשטרה ולא נמצא כי יש בה חומר ראיות שעשוי לשנות את מסכת הראיות שבתיק, וכי החומר צורף לתיק החקירה שבנדון. דוד טובל הוסיף והפנה את התובע לתאם את נושא הצגת הראיה בבית המשפט מאחר והוכן כבר כתב אישום לפני שהקלטת הועברה.
76. ביום 14.12.92, צוין ביומן החקירות, בין היתר, כי הקלטת נרשמה כמוצג ולאחר עיון בתמליל ובחומר הראיות, לא נמצא כי יש בכוחו לשנות את מצב התיק (ר' מש/18 נספח לתצהיר התובע.
77. במכתבו של דוד טובל מיום 28.12.92 (ת/34, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 258 בנומרטור), השיב דוד טובל למכתביו של התובע מהימים 12.12.92 ו- 21.12.92. דוד טובל ציין כי התובע רשאי לפנות ולהתלונן כרצונו והוצע לתובע להפנות את תלונותיו ליחידה לתלונות הציבור, ככל שהתובע סבור כי הטיפול שקיבל לקוי. עוד צוין לעניין הקלטת, כי אין כוונה להתעלם ממנה שעה שהיא צורפה לתיק החקירה.
--- סוף עמוד 20 ---
78. במכתבו של התובע מיום 29.12.92, פנה התובע במכתב למבקר המשטרה, מבקרת המדינה, ח"כ יהושע מצא וראש היחידה לתלונות הציבור במשטרה, ובו שטח התובע את טענותיו (נספח א' לתצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 183 בנומרטור).
מכתב נוסף מתאריך זה נשלח על ידי התובע לאורית קנטור (הנתבעת 2), במסגרתו ביקש התובע לעכב את ההליכים נגדו ולצלם חומר חקירה (ת/36, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 260 בנומרטור). עוד צוין במכתב כי מאחר ומדובר בעבירה של "תקיפת עובדת ציבור" הוא נענה להצעתה להעביר את החומר לפרקליטת המחוז לעיונה.
79. ביום 3.1.1993, השיבה פרקליטת מחוז חיפה לילי בורישנסקי (הנתבעת 14) למכתבו של התובע מיום 29.12.92 (ת/35, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 259 בנומרטור), תוך שציינה כי קיבלה את מכתבו של התובע ואת המסמכים שצורפו לו, כי תיק החקירה הוזמן ונמסר לפרקליט ולאחר בדיקה, תודיע החלטתה. עוד צוין כי עד לסיום הבדיקה, לא יינקטו הליכים של הגשת כתב אישום כנגד התובע, וכי אין מקום לפגישה או שיחה עם התובע, שעה שתיק החקירה והמסמכים שהועברו על ידו יספיקו לצורך לימוד הנושא ומתן ההחלטה, וכי אם יש בידו חומר נוסף הוא מתבקש להעבירו.
80. ביום 6.1.1993, פנה התובע לפרקליטת מחוז חיפה במכתב ובו הועלו טענותיו (ת/37, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 261 בנומרטור).
81. במכתב מיום 10.1.1993, כתב מר ערן שנדר מנהל מחלקת חקירות שוטרים בקשר לתלונת התובע מיום 13.12.1992, בציינו כי לא נמצא שמדובר בביצוע עבירה פלילית הנמצאת בתחום סמכות המחלקה לחקירות שוטרים והעביר התלונה לבדיקת אגף החקירות במשטרה וביקש כי יבדקו ויענו לתובע בהתאם (ת/38, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 262 בנומרטור).
82. ביום 21.1.1993, שב התובע ופנה במכתב שמוען אל דוד טובל, יובל סלע ושמעון שטרית ובו הועלו טענות ביחס להתנהלות בקשר לקלטת ולמעשים הגובלים בפלילים שהתובע טען להם בהקשר זה (ת/40, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 264 בנומרטור).
83. במכתב התובע מיום 25.1.1993, פנה התובע לפרקליטת מחוז חיפה, ציין כי בידו חומר נוסף, ביקש לבצע פוליגרף ולקיים פגישה (ת/41, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 265 בנומרטור).
84. במכתבה של רפ"ק זהבה לייב, קצינת פניות הציבור במשטרת ישראל, מיום 29.1.1993 (ת/42א', תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 266 בנומרטור), צוין כי ביחס לפניית התובע לשר המשפטים ואח' מיום 29.12.1992, הפנייה תטופל בדרך של הגשת בקשה לעיכוב הליכים ותיענה בעניין זה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, וביחס לתלונות התובע נגד אנשי המשטרה, יש להמתין לתוצאות הבדיקה על ידי קצין תלונות הציבור ולהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים.
85. התובע ניהל התכתבויות נוספות, בין היתר, עם ראש מח"ש, שר המשפטים, מבקר המדינה, מפכ"ל המשטרה, ראש אח"ק במשטרה, הפרקליטות ועוד (ר' ת/43 – ת/55א', תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 271 – 294 בנומרטור).
--- סוף עמוד 21 ---
86. במכתב מפרקליטות מחוז חיפה מיום 30.1.1994, צוין במענה לפניות התובע, כי התיק הועבר לפרקליטות המדינה בירושלים (ת/53, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 291 בנומרטור).
87. במכתבו מיום 15.3.93, פנה התובע לראש מח"ש, לשר המשפטים ולמבקר המדינה, והביע את טענותיו ביחס ל- "חשש לטיוח חקירה נגד צמרת משטרת חיפה" (תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 271 בנומרטור).
במכתב המחלקה לחקירות שוטרים (ערן שנדר) מיום 20.5.1993 (ת/48, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 277 בנומרטור), צוין כי החומר שהתובע העביר נבחן וחומר נוסף שהתקבל ממשטרת ישראל וכן התבקש תמלול של שתי הקלטות שהועברו על ידי התובע ותמלילים אלו נבחנו. לאחר שנשקל כל החומר, נמצא כי טענות התובע אינן בסמכות המחלקה לחקירות שוטרים וכי אין מקום לחקירה פלילית בנושא. עוד הוסיף כי הוא העביר גם את החומר הנוסף לאגף החקירות במשטרה על מנת שגם חומר זה ייבדק על ידם.
88. ביום 7.6.1993, התובע הגיש ערר על החלטת מח"ש (ר' ת/51, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 286 בנומרטור).
89. ביום 10.10.1993, הוגש לבית משפט השלום חיפה, כתב אישום כנגד התובע בגין אירוע ההוצל"פ (ר' ת/58, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 304 בנומרטור).
90. במכתביו מהימים 17.1.1994 ו- 7.2.1994, פנה התובע לפרקליטת מחוז חיפה, לנאוה בן אור ולאמנון דהרטוך (ת/52 א', תצהיר התובע מיום 14.4.15 ,עמ' 288 בנומרטור). התובע נענה במכתב מפרקליטות מחוז חיפה, מיום 30.1.1994 בו צוין כי התיק הועבר לטיפול פרקליטות המדינה (ת/53, עמ' 291 בנומרטור).
91. ביום 15.2.1994, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי החליט להיענות לבקשת התובע ולעכב את ההליכים המשפטיים כנגד התובע (ת/57, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 303 בנומרטור).
92. במכתב פרקליטות המדינה מיום 20.2.1994, שנכתב ע"י נאוה בן אור, צוין כי במענה למכתב התובע מיום 7.6.1993, נדחה הערר שהתובע הגיש על החלטת מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, משלא נמצא ממש בטענות התובע על אופן חקירת המשטרה. עוד נכתב כי נשקל לפתוח בחקירה כנגד התובע בגין הטרדת עד למקרא תמלילי השיחות שקיים עם גדעון מסד ועובד נעים, מתוך ידיעה שנחקרו במשטרה, וכי נמנעו מלעשות כן מתוך מחשבה שיש לסיים הטיפול בעניין בדרכי שלום ומטעם זה גם עוכבו ההליכים הפליליים כנגדו בתיק פ.א. 9281/91 (ת/60, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 308 בנומרטור).
93. ביום 21.2.1994, הודיעה המדינה בדיון שנערך בבית המשפט השלום חיפה כי היא מבקשת לחזור בה מן האישום ולבטלו. התובע התנגד לכך וטען כי הוא מבקש להוכיח את חפותו. בתום הדיון ניתנה החלטה על עיכוב ההליכים כנגד התובע (ת/59, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 305 בנומרטור).
94. ביום 14.3.1994, פנה התובע לפרקליטת המדינה במכתב ובו ביקש לעיין מחדש בהחלטה בעניין חקירת מח"ש ושטח את טענותיו כלפי שורה של גורמים שהיו מעורבים בעניינו (ת/61,
--- סוף עמוד 22 ---
תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 309 בנומרטור). מכתב זה נענה על ידי פרקליטות המדינה (נאוה בן אור), במכתב מיום 19.4.1994 (ת/62, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 318 בנומרטור), ובו צוין כי נוסח הפנייה של התובע מכיל קביעות עובדתיות חמורות כלפי אנשי משטרה רבים אשר נראות על פניהן כבלתי רלוונטיות וחסרות ביסוס וכן כי נודף ריח של גזענות מהערת התובע שציין "ששלושת המעורבים העיקריים הם דרוזים". צוין כי סגנון הערותיו של התובע אינו מקובל ואינו מצדיק בחינה נוספת של טענותיו אשר נבחנו בעבר לגופן ונדחו.
95. התובע שלח מכתבים נוספים ובמכתב המשנה לפרקליטת המדינה (רחל סוכר) מיום 28.10.1994, בעניין הערר על סגירת תיק מח"ש בעניינו של התובע, נדחתה בקשת התובע לעיין מחדש בהחלטה בדבר דחיית הערר, הן מחמת חוסר ראיות, לאור העובדה שטענות התובע נבחנו לגופן בעבר ונדחו, והן בשל סגנונה הבוטה של הפנייה של התובע. ביחס לפניית התובע להעביר את נאוה בן אור מטיפול בעניינו ולקיים פגישה עם רחל קרפ, בקשה זו נדחתה משום שלא נמצא מקום לשוב ולקיים בחינות חוזרות ונשנות בעניין שנבדק ונמצא חסר וכן מחמת הסגנון הבוטה של פניית התובע (ת/68, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 327 בנומרטור).
96. התובע המשיך לשלוח מכתבים בהם העלה את טענותיו. במכתב פרקליטות המדינה (עומר דקל) מיום 14.6.1995 (ת/71, תצהיר התובע מיום 14.4.15, עמ' 334 בנומרטור), בעניין הערר שהוגש על ידו על ההחלטה שלא לפתוח בחקירה ע"י מח"ש, צוין כי טענות התובע ביחס לאנשי המשטרה נבחנו על ידי המחלקה לחקירות שוטרים וכן נבחנו במסגרת הערר ובמסגרת ההחלטה לעיין מחדש בערר ולכן ההתייחסות במכתב זה הינה לפנים משורת הדין ומהווה התייחסות אחרונה לנושא. במסגרת המכתב הובאה התייחסות לטענות שהעלה התובע ביחס לשורת גורמים במשטרה ובפרקליטות ובסיומו ציין כי הנטען ע"י התובע אינו בתחום סמכות טיפולה של מח"ש ואין בתלונותיו בסיס לפתיחה בחקירה פלילית כנגד הגורמים שצוינו וכי תלונותיו הועברו בזמנו למשטרה ויבדקו שם.