ט. ביום 28.3.18 הוקמה חברת ויויד אינק בע"מ, שהיא חברה אחות של המשיבה למטרת שיווק מוצרים מתכלים למדפסות (תחום העיסוק של המבקשת).
עד הקמת החברה, המשיבה לא עסקה בתחום של מיכלי דיו מתכלים.
ההזמנות הראשונות של החברה החדשה נעשו בסביבות אמצע אפריל 2018.
י. המשיב חתם על חוזה עבודה עם ויויד אינק בע"מ, ביום 9.5.18, לפיו יחל את עבודתו אצלה ביום 13.6.18.
עותק החוזה שהוגש לתיק מושחר בכל הפרטים המהותיים שבו ולמעשה לא ניתן ללמוד ממנו על תנאי העבודה של המשיב אצל המשיבה או בחברה החדשה, ויויד אינק בע"מ.
יא. המשיב העיד שמנהל המשיבה פנה אליו במסגרת עבודתו, במהלך חודש מאי 2018, והציע לו לעבור לחברה חדשה שהוא עומד להקים, אשר "תיכנס בעסקי הדיו והוא רוצה שאני אחבור אליו בתור איש מכירות". מעדות המבקש עולה כי שאלת התחרות במבקשת עלתה בשיחה בין השניים וכי עמדת המשיבה היתה שאין להשאיר את השוק פרוץ (לאחר פטירתו של מר ביסלקי ז"ל) וכי היא תיכנס לתחום עיסוקה של המבקשת.
יב. על פי עדות המשיב, הפנייה אליו על ידי מנהל המשיבה היתה משום שהוא מכיר את הענף והוא היה זקוק לאיש מכירות ("שמרביתם הם כמו חברים שלי ... יחסים עסקיים בסך הכל").
גם מנהל המשיבה עמד על כך שלא היתה חובה לשכור מיד איש מכירות, אלא שהעסקתו של המשיב תורמת ליעילות של החברה החדשה ("אפשר למכור גם בלי איש מכירות. השאלה באיזה רמת יעילות").
יג. עובר להתפטרותו המשיב נטל מהמבקשת כמויות דיו חריגות, של מספר ליטרים (כשלושה). גם אם אין מדובר בכמות מסחרית, הרי שמדובר בכמויות שחורגות מהכמות שהמשיב היה זקוק לו במסגרת תפקידו כאיש מכירות.
יד. כאשר המשיב נשאל על ידי בילסקי לגבי הסיבות להתפטרותו ואף הציעה לו העלאה אם יישאר, המשיב אמר שהוא מיצה את התחום וכי הוא מתכוון לעבור לתחום אחר (שעוני נוכחות). המשיב גם לא מסר לה על טענות שהיו לו לגבי תנאי העסקתו או בעיות ברכב שנמסר לו לצרכי העבודה (הדברים עולה מעדותו של המשיב בבית הדין ור' גם תמלול שיחה – ת/2).
טו. המבקשת ערכה למשיב מסיבת סיום מסרה לו שי ואף נעתרה לבקשתו לשחרר לו את פיצויי הפיטורים, לאחר שאמר שלא יבצע חפיפה אם לא תסכים לשלם לו את הפיצויים.
טז. לאחר התפטרותו של המשיב מהמבקשת, היקפי המכירות של המבקשת ירדו באופן משמעותי (כ – 20%).
3. כאמור, בקשת התובעת לסעדים זמניים שימנעו מהנתבעים להתחרות בו, לפנות ללקוחותיה או לעשות שימוש בסודותיה המסחריים או בציוד השייך לתובעת, נדחתה.
בהחלטה, המבוססת על ראיות לכאורה שהוצגו בהליך הזמני, נקבע כי למרות שלכאורה עולה כי הנתבעים פעלו על מנת לחבור יחד, להתחרות בתובעת ולנגוס בפלח השוק שלה, אין מקום ליתן צווים זמניים. זאת מאחר שעל פי הדין הקיים ובמסגרת הבקשה לסעדים זמניים, לא הוכח שהנתבעים עשו שימוש בטכנולוגיה הייחודית של התובעת, אלא שהם מייבאים חלקים ורכיבים שיאפשרו מכירת מיכלי דיו המתכלים ללקוחותיהם.