176. עוד יצוין בהקשר זה כי אנו סבורים כי הנסיבות במקרה דנן שונות מהנסיבות בפסק דין בעניין סמוכה.
177. בהתאם לסעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות מטרת ההליך הייצוגי היא, בין השאר, "מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים" וכן "ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות". במקרה דנן, התובענה הייצוגית עונה על מטרת חוק תובענות ייצוגיות במובן שמדובר באוכלוסיה מוחלשת (חלקם, עובדים זרים, בעלי מוגבלויות, סטודנטים וחיילים) אשר קרוב לוודאי שלא הייתה מגישה תביעה אישית להכרה ביחסי עבודה. זאת הן נוכח היותה קבוצה מוחלשת והן נוכח תקופות ההעסקה הקצרות יחסית והפערים בין התמורה הקבלנית לבין השכר החלופי שאינם מצדיקים הגשת תביעה אישית. זאת בשונה מפסק דין סמוכה שם דובר באוכלוסיה שאינה אוכלוסיה מוחלשת (שופטים בליגת הכדורגל) והייתה הצדקה להגשת תביעה אישית הואיל וסכומי התביעה הפוטנציאליים שם לא היו זניחים כלל ועיקר.
178. כמו כן, בניגוד למצב המשפטי בעת שניתן פסק דין סמוכה, כיום בהתאם לפסיקה נערכת הבדיקה לפי "הגישה החישובית" כך שחברי הקבוצה לא ידרשו להשבה עקב הכרה בדיעבד ביחסי עבודה (מה גם שכאמור הגענו לכלל מסקנה כי ככל הנראה אין קיזוז מלא והמשיבה תידרש לשלם הפרשים).
179. בנסיבות כאמור והואיל והמבקש ויתר השליחים הועסקו מכוח אותו הסכם ובאותה מתכונת העסקה, התובענה מתאימה להתנהל כתובענה ייצוגית.
האם התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין
--- סוף עמוד 65 ---
180. באשר לטענת המשיבה כי קיימת שונות גדולה בין שליח לשליח וכי יהיה צורך לבצע תחשיב לכל שליח ושליח, דבר שיש בו כדי להביא לדחיית הבקשה (ראו סעיפים 28 – 30 לסיכומי המשיבה), הרי שאופיין של תובענות ייצוגיות בדיני עבודה כאשר מדובר בזכויות הוא שיש צורך בחישוב פרטני על בסיס תקופות העבודה השונות, היקפי המשרה השונים והשכר שונה, מה גם שבמקרה זה תנאי השכר אינם שונים, כך שאין באמור כדי להצדיק את דחיית הבקשה.
181. דברים אלו קיבלו חיזוק לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון, לפיה, בירור פרטני ומסובך אינו מכשול לקבלת תובענה ייצוגית:
"בהינתן האמור, לא הייתה כל מניעה שבית הדין הארצי יכריע בנוגע לסיכוייהן של עילות התביעה הנטענות. בכל הנוגע להיקף הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה ולפיצוי הכספי המגיע לו בגין כך – עניין זה צריך מעצם טיבו לעמוד לבחינה של הערכאה הדיונית במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית לגופה, בשים לב לפתרונות שהציע המחוקק כמפורט בסעיף 20 לחוק. ככל שיתברר בסופו של דבר כי זכויותיהם של חברי הקבוצה קופחו – אין להלום גישה שלפיה הם ייוותרו ללא פיצוי רק בשל מורכבות החישוב.
סיכומו של דבר – גם הצורך בחישוב פרטני סבוך, אין בו בנסיבות המקרה כדי למנוע את אישור התובענה כייצוגית."
(בג"ץ 5148/18 אור שחם - בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (11.7.2022), סעיף 31 לפסק הדין).
182. כפי העולה מהאמור לעיל, התובענה מעוררת שאלות משותפות מהותיות מבחינה עובדתית ומשפטית ביחס לשאלה האם יש להכיר בשליחי וולט כעובדים של המשיבה.
183. אם כן, התובענה מתאימה להתנהל כתובענה ייצוגית.
184. אני מצטרפת לסעיפים 1 ו-2 להערות נציג הציבור מר ערן בסטר.
נציג ציבור (מעסיקים) מר ערן בסטר :
אני מצטרף לדעתה של אב"ד ומבקש להוסיף שלוש נקודות:
1. "אנחנו לא רוצים לגייס עוד וולטרים אבל בשביל שלא נעשה זאת נדרשת הירתמות של כולם" (נספח 9 לבקשה).
לדעתי המשפט המצוטט לעיל מקפל בתוכו את הבעיה במודל של וולט. אנו רגילים שתמיד העובדים הם אלה שזועקים כי נוכח עומס העבודה יש להוסיף עובדים נוספים בעוד שההנהלה מצידה טוענת שהדבר אינו אפשרי מתוך שיקולי עלות. במקרה זה, מאידך, יש היפוך תפקידים, ההנהלה מאיימת על העובדים בגיוס עובדים נוספים. מה קורה כאן ?
--- סוף עמוד 66 ---
כאשר שדה תעופה נערך לעונה הבאה ההנהלה צריכה להעריך את היקף העבודה הצפוי ואת כוח האדם הנדרש. יטעו כלפי מטה – לא יהיה מי שיעמיס את המזוודות, יטעו כלפי מעלה - העובדים ישבו בטלים מעבודה, הוצאות מיותרות וחוסר יעילות. מציאת נקודת האיזון בין הסיכון לאי יכולת לבצע את העבודה ובין הסיכון להוצאות שכר מיותרות היא משימה קשה וגורלית לעסק. זה אחד הסיכונים העיקריים של העסק. הפתרון של וולט הוא העברת הסיכון העסקי שלה אל השליחים. היה וכתוצאה מאירוע קיצוני כפיגוע או מלחמה כמות העבודה בפועל פחותה מהצפוי – ישלמו השליחים באבדן הכנסות, בעוד שהחברה אינה סופגת הוצאות. הערכת יתר של היקף השליחויות שבעקבותיה בוצע גיוס של עוד שליחים (שבדיעבד מתברר שלא היה צורך בהם) - לא החברה אלא השליחים הקיימים הם שישלמו את עלות הטעות (בירידה בהכנסותיהם). במודל של וולט השליח לוקח על עצמו את הסיכון שלמרות שהעמיד עצמו לרשות החברה לא יקבל שליחויות. לכן החברה מאיימת על השליחים בהוספת שליחים נוספים – כי השליחים הם אלה שעלולים להידרש לשלם את המחיר. זו עסקה טובה מאוד לחברה, טובה הרבה פחות לשליחים שאינם זוכים בפיצוי כספי בתמורה לקבלת הסיכון.
בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופת הקורונה הייתה פריחה בשוק השליחויות כך שכולם הגיעו למשכורות יפות, אבל במודל זה, בתקופות של שפל, ובמיוחד בפריפריה, יש סכנה ששליחים לא יגיעו אפילו לשכר מינימום ולכן בית הדין נדרש להגן עליהם.
2. המשיבה טוענת בתשובתה "וולט מעודדת את השליחים לשמור על חוקי התנועה" (סעיף 71.2). מעודדת ?
כשנהגי משאיות באירופה קבלו בונוסים על הגעה מוקדמת ליעד הדבר הוביל לנסיעות במהירות מופרזת ולשעות נהיגה ארוכות מהמותר. כאשר מוצע לאדם תמריץ בעל ערך ובר השגה אפשר להניח שיפעל בהשראתו. תמריץ התלוי במהירות הביצוע שמוצע לנהגים מעודד עברות תנועה. במקרה של וולט כל התשלום כולו, ולא רק הבונוס, הוא תלוי ביצוע מה שמעודד את השליחים דווקא שלא לשמור על חוקי התנועה. לדעתי, לחברה יש אחריות להתנהגות נהגיה בכבישים וחובה עליה לאכוף נהיגה שאינה מסכנת את הציבור ואת הנהגים עצמם. היא צריכה לשמש כתובת לתלונות, לדאוג שהשליחים יהיו מבוטחים באופן מלא ולשקול שיקולי בטיחות בעת קביעת מודל העבודה. הגדרתם של השליחים כעצמאיים היא ניסיון להתנער מאחריות זו, דבר נוגד, לדעתי, את האינטרס הציבורי.
3. קביעת בית הדין שהשכר החילופי של שליח שכיר הוא 35 ש"ח מתבססת על החומר שהוגש. החומר שהוגש אינו נסמך על תלושי שכר ואין בו סקירה של כל השחקנים בשוק ומה משקלם היחסי. ייתכן וחישוב של ממוצע משוקלל המבוסס על "נתוני אמת" יביא לתוצאה שונה מ-35 ש"ח. מאידך גם את נתוני התמורה הממוצעת של שליח בוולט יש לנתח לעומק. הן משום שהם משתנים לפי מצב השוק ולפי כמות השליחים הפעילים בכל זמן והן משום שיש לבדוק מה הגדרת שעות העבודה הנכונה לצורך חישוב הממוצע. בהינתן שהפער הקיים בין התמורה הממוצעת של שליח וולט לבין עלות המעסיק הממוצעת של שליח שכיר הוא כה קטן - שינוי בתמורה לשליח או בשכר החילופי יכול להביא לשינוי ואפילו להיפוך התוצאה.
--- סוף עמוד 67 ---
נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד:
אני מצטרף לדעתה של אב"ד.
סוף דבר
1. בהתבסס על סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות אנו סבורים כי מקרה זה מתאים להתברר כתובענה ייצוגית.
2. אנו סבורים כי עלה בידי המבקש להוכיח כי סיכוייו לזכות בתביעה להכרה בדיעבד בו ובחברי הקבוצה (שליחי וולט) כעובדים של המשיבה סבירים המה.
3. הבקשה מתקבלת.
4. על כן הרינו קובעים כדלקמן:
א. התובע הייצוגי יהיה המבקש.
ב. באי-כוח הקבוצה יהיו ב"כ המבקש: עוה"ד יעקב שפיגלמן, עו"ד עמית עידו ועו"ד אחיה רבינוביץ'.
ג. חברי הקבוצה יהיו השליחים בוולט מיום הקמתה בישראל ועד ליום פרסום החלטה זו.
ד. עילת התביעה תהא פנסיה (גמל), דמי נסיעות וחופשה. הסעד הקבוצתי הכספי הנתבע בגין זכויות אלו הינו 23,976,000 ש"ח.
ה. כמו כן, אנו מאשרים את הסעד ההצהרתי לעניין הזכאות לתשלום דמי הבראה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים (6%).
ו. כל חבר בקבוצה המבקש שלא להיכלל בקבוצה יגיש על כך הודעה לבית הדין בתוך 45 ימים מהיום בו יפרסם המבקש את דבר אישור התובענה, כמפורט להלן.
5. נוסף על כך יפרסם המבקש בשני עיתונים יומיים מודעה בה יפורטו הפרטים הבאים:
א. תמצית החלטת בית הדין לאישור התובענה כייצוגית.
--- סוף עמוד 68 ---
ב. פרטים המנויים בסעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
ג. האפשרות ליתן הודעה בדבר יציאה מן הקבוצה בתוך 45 ימים.
6. המבקש יגיש העתק מהמודעה לאישורו של בית הדין בתוך 14 יום מהיום.
7. המבקש אף יודיע למנהל בתי המשפט על דבר אישור התובענה כייצוגית בצירוף העתק מהחלטה זו.
8. המשיבה תישא בשלב זה בהוצאות המבקש בסך 10,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 75,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכום זה יובא בחשבון במסגרת פסק הדין בתובענה.
9. בנסיבות שפורטו לעיל, מגיש העמדה, מר אזולאי, ישלם למבקש 5,000 ₪. שוכנענו כי מר אזולאי התחיל לעבוד בוולט, לאחר שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה, על מנת שיוכל להגיש עמדה בעניין ולא מדובר במי שעבד בוולט כשליח לשם פרנסתו כפי מגישי העמדה האחרים (כאמור בסעיף 70 לעיל).
ניתנה היום, ו' אב תשפ"ב, (03 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
מר משה בן דוד,
נציג ציבור (עובדים)
אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה
מר ערן בסטר,
נציג ציבור (מעסיקים)