--- סוף עמוד 59 ---
של חברי הקבוצה, על מאפייני העסקתם, לדמי חגים, ואילו הבירור הפרטני בשאלת הזכאות ובקביעת הסעד לגבי כל אחד מהם ייעשה בדרכים אחרות. ייתכן גם שבית הדין יחליט שלא קמה זכאות לסעד פרטני או שיש למנות מומחה לקביעת הסעד המגיע לכל אחד מבני הקבוצה. כללם של דברים: לבית המשפט הדן בתובענה ייצוגית נתון שיקול דעת רחב מאד המאפשר לו הכנסת שינויים כאלה ואחרים בבקשת האישור" (פסקה 101 לפסק הדין). במילים אחרות, בשלב זה די בהכרעה בשאלה האם קיימת אפשרות סבירה כי תתקבל טענת המבקש בדבר קיום יחסי העסקה והבדיקה אם אכן קיים פער בין השכר הקבלני והשכר החלופי לו היה הוא והשליחים האחרים מועסקים כעובדים תיעשה מאוחר יותר או בדרכים אחרות.
הסעדים הכספיים
146. כאמור לעיל, לצד בקשת המבקש למתן סעד הצהרתי, לפיו, בין המשיבה לבין השליחים שעמם היא מתקשרת מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, וכי הם זכאים לזכויות הנלוות למעמד של "עובד" (הפרשות לפנסיה, ימי חופשה, ימי מחלה, הבראה, נסיעות ופיצויי פיטורים), בית הדין נתבקש גם להורות למשיבה לשלם לחברי הקבוצה סך של 23,976,000 ₪ בגין הפרשות לפנסיה (6.5%), ימי חופשה ודמי נסיעות.
147. טוענת המשיבה כי חלק ניכר מהשליחים לא היו זכאים לרוב הזכויות הנתבעות, גם לו היו מועסקים על ידי וולט כשכירים ובהתאם אינם זכאים לפיצוי בגין אי תשלום זכויות אלו.
ביחס להפקדות לפנסיה –
148. לטענת המשיבה, תקופת ההתקשרות של כ-57% מחברי הקבוצה נמוכה מחצי שנה ולכ-5% מהשליחים קיים נתק של שישה חודשים ומעלה במהלך תקופת ההתקשרות אשר קוטע את מניין הוותק לצורך בדיקת הזכאות להפקדות לפנסיה.
כמו כן, לטענת המשיבה, משעה שתקופת ההתקשרות של כ-28% מחברי הקבוצה נמוכה משלושה חודשים ומשעה שלמעלה מ-20% מהשליחים הם בני 21 ומטה, לרובם אין כלל זכאות לפנסיה (109.1 לתצהיר גלאי).
אין דעתנו כדעת המשיבה אלא יש צורך בבירור פרטני לגבי כל שליח ושליח.
149. המבקש הועסק על ידי המשיבה למעלה מחצי שנה וככל הנראה גם הייתה לו קרן פנסיה פעילה עת התקשר עימה ולמצער לא הוכח אחרת. משכך קיימת לו לכאורה עילת תביעה אישית.
150. גם אם קיימים שליחים שאינם זכאים להפרשות פנסיוניות (למשל, עובדים מתחת לגיל 21, עובדים שאין ברשותם קרן פנסיה פעילה ולא השלימו חצי שנה), יש מקום לערוך בירור בנוגע
--- סוף עמוד 60 ---
לכל שליח ושליח על פי הקבוע בצו ההרחבה הכללי במשק לפנסיית חובה ועל פי אחוזי ההפרשות הקבועים בצו.
151. משכך, יש מקום לאשר את רכיב התביעה לפנסיה (גמל).
ביחס לדמי חופשה ופדיון חופשה –
152. המבקש לא זכה לקבל ימי חופשה בתשלום ולכן קיימת לו לכאורה עילת תביעה אישית.
ביחס לדמי נסיעות –
153. לטענת המשיבה, השליחים אינם זקוקים לתחבורה ציבורית על מנת להגיע לעבודה. לצורך ביצוע עבודתם הם נדרשים לספק שירותים מהמקום בו הם נמצאים לפי בחירתם מה גם שבהסכם ההתקשרות צוין במפורש כי התמורה המשולמת היא התמורה המלאה לרבות הוצאות נסיעה (סעיף 4.2 להסכם ההתקשרות, נספח 10 לבקשה). משכך, אין מקום לאשר רכיב תביעה זה.
איננו מקבלים טענה זאת של המשיבה.
154. בהתאם לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (כאמור בסעיף 3 לצו ההרחבה).
155. בפסיקת בית הדין לעבודה צוין כי "חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית" (כאמור בע"ע 100/06 עיריית טירה – עבד אלרחמו קשוע [פורסם בנבו] (22.5.2006)). משמע, עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום עבודתו, ייחשב כמי שזקוק לתחבורה, ולכן יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה.
156. המבקש וכן יתר השליחים הגיעו מביתם או מנקודה אחרת טרם החלו את יום עבודתם במסעדה הראשונה ממנה בוצע איסוף המשלוח הראשון וכן בסוף היום חזרו לביתם עם סיום ביצוע המשלוח האחרון, ולמצער לפחות היה כך בחלק מהימים שבהם נעשה שימוש בפלטפורמה. סביר להניח כי בחלק מהמקרים לפחות המרחק בין כתובת העובד למקום האיסוף עלה על 500 מטרים. גם המשיבה בחישוב שלה בדבר השכר החלופי של שליח שכיר (כאמור בנספח 21 לתצהיר מר גלאי) לקחה בחשבון דמי נסיעות, והדבר אומר דרשני.
157. ככלל אין עובד רשאי לוותר על זכויות קוגנטיות, ודברים אלו יפים לעניננו על אחת כמה וכמה בנסיבות בהן תנאי חוזה ההתקשרות בין המבקש למשיבה נכפו עליו וכן על יתר השליחים והוא גם מתייחס למצב של סיווג שגוי של היחסים כיחסים של מזמין שירות ונותן שירות.
--- סוף עמוד 61 ---
158. בנסיבות דנן למבקש יש לכאורה עילת תביעה אישית בגין רכיב זה.
ביחס ל"דמי הבראה" (בגינם המבקש הגיש בקשה למתן סעד הצהרתי בלבד) –
159. המשיבה טוענת כי מאחר שתקופת ההתקשרות הממוצעת של חברי הקבוצה הייצוגית הינה כ-6 חודשים בלבד, כאשר תקופת ההתקשרות של כ-87% מחברי הקבוצה נמוכה משנה הם לא יהיו זכאים לדמי הבראה. בגין רכיב זה לא נתבע סעד כספי אלא סעד הצהרתי בלבד. ככל שהיה נתבע בגין כך סעד כספי הרי שהיה צורך לבחון אם אכן נתונים אלו נכונים, במסגרת בדיקה פרטנית לכל עובד ועובד. אך כאמור הדבר לא נדרש משהמבקש תבע בגין רכיב זה אך ורק סעד הצהרתי.
160. במאמר מוסגר יצוין כי לא ברורה טענת המשיבה כי לכ-17% מהשליחים קיים נתק של שלושה חודשים ומעלה במהלך תקופת ההתקשרות שקוטע לטענתה את מניין הוותק לצורך בחינת הזכאות לדמי הבראה. נתק של 3 חודשים אינו "מנתק את הרצף" לצורך דמי הבראה אלא מדובר בתקופת היעדרות שאינה צוברת ותק לחישוב הזכאות לדמי הבראה.
ביחס לדמי מחלה (בגינם המבקש הגיש בקשה למתן סעד הצהרתי בלבד) –
161. עוד טוענת המשיבה לעניין דמי מחלה כי השליחים אינם נוהגים להודיע למשיבה אם הם חולים ולא יכולים ליתן שירותים למשיבה והשליחים לא העבירו אישורי מחלה. עוד טוענת המשיבה כי חלק מהשליחים זכו לקבל למענק בידוד שאותו יש לקזז.
162. היעדר המצאת אישורי מחלה נבע ממתכונת ההתקשרות והסיווג השגוי כקבלנים, ועל כך אין המשיבה יכולה להיבנות מכך. עם זאת, משעה שהמבקש לא תבע בגין רכיב זה סעד כספי, אלא אך ורק סעד הצהרתי, אין צורך להידרש לטענות אלו ודברים אלו נאמרים למעלה מהנדרש.
ביחס לפיצויי פיטורים בגובה 8.33% -
163. ככלל קיימת זכאות להפרשה לפיצויי פיטורים מכוח צו ההרחבה פנסיה חובה בגובה 6% (בכפוף לתנאים שם). זכאות לפיצויי פיטורים מלאים (8.33%) מוקנית, על פי רוב, אך ורק לעובד שפוטר או עובד שהתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מלאים. מכל מקום, ביחס לרכיב זה כאמור נתבקש רק סעד הצהרתי ודברים אלו נאמרים למעלה מהנדרש.
התובע הייצוגי
האם המבקש מתאים לשמש כתובע הייצוגי ?
--- סוף עמוד 62 ---
164. לטענת המשיבה, המבקש אינו השליח הטיפוסי וקיים שוני גדול ומהותי בין עניינו לבין עניינם ונתוניהם של מרבית השליחים, באופן שתביעתו וטענותיו אינן מתאימות לקבוצה שהוא מתיימר לייצג. זאת משום שהיקף עבודתו בוולט (כך טוענת המשיבה) היה פי 2 מהשליח הממוצע ובהתאם גם התמורה הממוצעת לה זכה גדולה פי 2 וחצי מזו של השליח הממוצע. כך שבחינת השאלה, הכביכול משותפת לכלל חברי הקבוצה, על סמך עניינו של המבקש עלולה להביא לתוצאות שגויות מעיקרן ושונות מאלו שהיו מתקבלות לו היה נבחן עניינו של "שליח ממוצע". אין בידינו לקבל טענה זו.
165. זאת משום שאין באמור כדי לשנות מכך כי המבקש עבד כשליח אצל המשיבה, באותם תנאי התקשרות כשם יתר השליחים (משמדובר בהתקשרות בחוזה אחיד), ואין בהיקף המשלוחים שביצע כדי להצביע על שונות מובהקת בין חברי הקבוצה כפי שהוגדרה על ידי המבקש שיש בה כדי לשנות את המסקנה אליה הגענו (כמפורט לעיל).
166. טוענת המשיבה כי התובענה לא נוהלה על ידי המבקש בצורה הולמת ובתום לב. לטענתה, המבקש מונע מאינטרסים כספיים אישיים. המבקש שחדל מלספק שירותים באמצעות הפלטפורמה אדיש להשלכות העתידיות של ההליך על חברי הקבוצה, בשונה משליחים אחרים שמעוניינים להמשיך בהתקשרות הקיימת כיום. המבקש ניסה גם להסתיר כי בסמוך להגשת ההליך סורבה בקשתו להשתבץ לתפקיד ניהולי בחברה ובכך נגדעו שאיפותיו לעשות בה קריירה. ברם דעתנו לא כדעת המשיבה.
167. ראשית הבקשה הוגשה בזמן שהמבקש המשיך לעבוד במשיבה (כאמור בסעיף 34 לתצהיר המבקש). גם אם הבקשה הוגשה לאחר שלא השתבץ לתפקיד ניהולי (עקב איוש שלה ב-5/20), מספר חודשים לפני הגשת הבקשה (ב-8/20), אין בכך להעיד כי הגיש את הבקשה בהכרח מטעמים לא עניינים. זאת ועוד, העובדה כי בהמשך (ב-4/21) חדל להשתמש בפלטפורמה, אינה מעידה כי היה אדיש לתוצאה שעה שהבקשה הוגשה עוד בזמן שהיה שליח של המשיבה.
168. גם ההנחה של המשיבה כי "מרבית השליחים" מעוניינים להמשיך להתקשר עם החברה במעמד של נותני שירותים ולא במעמד של עובדים, לא הוכחה. התובע הייצוגי אינו צריך להביא חברי קבוצה על מנת להוכיח תביעתו אלא די שיראה כי לכאורה עומדת מאחוריו קבוצה. באשר לאופוזיציה שקמה, הרי שלאחר אישור התובענה יוכלו אלו לפרוש מהקבוצה ואז ניתן יהיה לאמוד את גודלה.
169. עוד טוענת המשיבה כי המבקש הוא שליח מקצועי (בעל מומחיות של 20 שנה בתחום) ולא כפי שהוא מבקש להציג עצמו כ"נותן שירותים אקראי ומזדמן, שאינו מודע לזכויותיו" (כלשונה). ברם בנסיבות בהן המשיבה היא זו שהכתיבה את ההתקשרות במתכונת של מזמין ונותן שירותים, מבלי שניתנה בחירה, הרי שאין לידיעותיו וניסיונו הקודם של המבקש משקל רב (אם בכלל) או כדי להצביע על חוסר תום לבו. אין בכל אלה גם כדי לשנות מכך כי המבקש
--- סוף עמוד 63 ---
עבד כשליח אצל המשיבה וכפי שתיאר התקשר עימה בנסיבות אישיות שתואמות את האופן שבו המשיבה מציגה עצמה כמי שיצרה הזדמנויות תעסוקתיות חדשות למי שהיה זקוק לכך. כפי שהעיד על עצמו :
"העד מר חזנוביץ': הייתי במצב נפשי אחרי תקופה שהייתי מובטל עם ילדה קטנה בבית, לא יכולתי להרשות לעצמי ללכת הייתי חייב להיכנס לעבודה, הייתי חייב להתחיל לכלכל את הבית, זה להביא אוכל לילדה שלי זה לא היה בא בחשבון והתחלתי לעבוד ועשיתי מה שצריך בשביל להיכנס לתוך וולט. זה מה שהיה על הפרק."
(עמ' 16 שורות 24-21 לעדות המבקש)
170. המשיבה טוענת שעדותו של המבקש הייתה מלאת סתירות ובלתי אמינה דבר המעיד על חוסר אמינות. המבקש לא היה במצוקה כלכלית בטרם עבר לעבוד בוולט, למרות טענתו כי חיפש עבודה בתקופת הקורונה הוא החל לעבוד במשיבה עוד לפני הקורונה. המבקש ידע כי עבודתו בוולט היא במעמד עצמאי. המבקש שיקר שטען שלא ידע בעת קבלת ההזמנה על יעד המשלוח, שיקר כאילו לא ניתן לסרב למשלוח. לא נעלם מעינינו כי היו סתירות בעדותו של המבקש אך אין בכל אלו לשנות את העובדה כי מדובר בשליח שעבד בוולט ואף העדים האחרים שנשמעו תמכו בגרסת המבקש או בחלקה.
171. טוענים המצטרפים להליך כי המבקש אינו מתאים לשמש כתובע ייצוגי שכן התובע לא היה בקיא במערכת היחסים בין המשיבה לשליחים. אין בידינו להסכים לכך שכן המבקש ואף העד מטעם מגישי העמדה והמתנגדים להליך אישרו את דרך עבודת השליחים.
קיומה של קבוצה
172. טוענים המצטרפים להליך שלא ניתן להשיב באופן דומה על "שאלות משותפות" בנוגע לשליחים השונים מאחר ששעות הזמינות של כל שליח ושליח משתנות. ברם כאשר יש קבוצת עובדים אשר חלקם עובדים משרה מלאה וחלקם משרה חלקית עדיין נתייחס אליהם כקבוצה אחת ואין בכך כדי לפגוע בהומוגניות של הקבוצה.
173. לא יכול להיות חולק כי קיימת קבוצה (השליחים) אשר הועסקה בתנאים זהים (חוזה אחיד):
"עו"ד עידו: תודה, כמה שליחים יש בוולט נכון להיום בישראל?
העד מר גלאי: באזור ה-10,000 שליחים פעילים."
(עמ' 41 לפ' שורה 29 לעדות גלאי)
הקבוצה מונה אם כן, לשיטת המשיבה, 10,000 עובדים פעילים (הערכת המבקש בבקשתו עמדה על 4,000 שליחים – סעיף 142.1 לבקשה).
--- סוף עמוד 64 ---
האם ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת
174. אין מניעה להגשת תובענה ייצוגית שתוצאתה הכרה ביחסי עבודה נוכח העובדה כי קביעה כזו נכללת בסמכות ביה"ד לעבודה (סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969) והיא לא באה בחריגים של סעיף 10 (3) לחוק תובענות ייצוגיות.
175. טוענת המשיבה כי מאחר שמדובר בשאלת סטטוס אין משמעות ליציאה מהקבוצה וחברי הקבוצה ימצאו עצמם כבני ערובה לאינטרס האישי של המבקש. אכן נפסק בעבר כי קיים קושי וסכנה לאשר תובענה ייצוגית בקיומם של יחסי עובד ומעסיק אשר טמונה בשאלה אם האישור לא נוגד את אינטרס חברי הקבוצה (עע (ארצי) 247/09 אביב סמוכה - ההתאחדות לכדורגל בישראל, [פורסם בנבו] (21.3.11), סעיף 25 לפסק הדין (להלן: "פסק הדין בעניין סמוכה")). ברם גם אם היה מגיש המבקש תביעת פרט הרי שקביעה בפסק דין יכולה להוות מעשה בי"ד או למצער יכולה להוות תקדים לגבי שאר השליחים בוולט.