טענת התכסיסנות :
93. לגבי טענת התכסיסנות שחזרה כחוט השני בטיעוני העותרת לכך שהזוכות רצו ל"הכניס רגל" ולזכות בכל מחיר ,שכן תכניתם הייתה קודם לזכות במכרז ואז לאלץ את מקורות, שסונוורה מההצעה הפנטסטית של 909 מיליון ₪ (היום זה עלה ל-970 מיליון ₪ לפני הפחתה של 100 מיליון ₪) , שהזוכות ידעו שלא יוכלו לעמוד בהצעתן ותכננו , לאחר הזכיה, לשנות את תנאי המכרז ולהפחית בתמורה ולשנות את תנאי ההתקשרות ושוועדת המכרזים של מקורות סונוורה מסכום ההצעה ונכנעה לאיומי הזוכות שאם לא תופחת התמורה לא תהיה עסקה ,דומני כי אין כל בסיס וביסוס לטענה זו.
94. העובדה שהעותרת טוענת שמדובר בנבואה (שלה) שהגשימה את עצמה והעובדה שהעותרת חוזרת שוב ושוב על אותה מנטרה ,כמו שעשתה פעמים רבות בדיון (ראו לדוגמא עמוד 8 שורות 16-18 לפרוטוקול לגבי "החרב המתהפכת שהונחה על ראשה של הועדה", עמוד 9 שורות 8-9 לפרוטוקול עמוד 15 שורות 4-5 לפרוטוקול "איימו על הועדה ובגלל איומים אלה נכנעה והסכימה" ) לא הופכת דברים אלו לנכונים.
95. דהיינו, התזה של העותרת לגבי תכסיסנות הזוכות ושאם הוועדה לא הייתה מאשרת כלל הפחתה בתמורה ו/או מאשרת במקום הפחתה של מאה מיליון ₪ הפחתה קטנה יותר, הייתה מתפוצצת העסקה ולא הייתה סגירה ,לא הוכחה כלל ועיקר, כאשר לא ניתן לדעת היום, בבחינת חוכמה בדיעבד, מה היה קורה בזמן אמת ובוודאי שלא ניתן היום להחזיר אחורה את הגלגל לאחר ביצוע הסגירה והשלמת העסקה.
96. כך גם לא ברור מהי אותה "תכסיסנות" המיוחסת לזוכות ,שלשיטת העותרת הסכימו לשלם מחיר פנטסטי של 909 מיליון ₪ כדי להפחיתו אחר כך בזמן שבפועל הופחתו רק 100 מיליון ₪ מ-970 מיליון ש"ח כך ששולמו בפועל 870 מיליון ₪ ועוד, לשיטת הזוכות הן הפסידו עוד כמאה מיליון ₪ רק בגין עליות בריבית עקב מלחמת אוקראינה שלא אישרו להם להפחית ועוד כ-150 מיליון ₪ נוספים בגין ראשי נזק אחרים.
97. לטעמי, לא הוכחה תכסיסנות כלל ועיקר אלא מדובר בהצעה גבוהה שהוגשה בתום לב ובזמן שלא ניתן היה לצפות את מלחמת אוקראינה והשלכותיה על הכלכלה העולמית וכן לא הוכח כל איום מצד הזוכות על הועדה ולא כניעה של הועדה לאיומים, כאשר , להיפך, הועדה עמדה על שלה והפחיתה משמעותית את הסכום שדרשו הזוכות להפחית מהתמורה מ-350 מיליון ₪ מתוכם כ-203 מיליון ₪ נזקי ריבית לסכום של 100 מיליון ₪.שראתה לנכון לבוא לקראת הזוכות בעניין זה .
98. לסיכום ביניים , מה היה לנו כאן?
יש בפנינו מכרז מורכב ביותר שהעותרת נפסלה בו כבר ב-4/21 לפני כשנה. וחצי והזוכות זכו בו כבר ב-10/21 לפני כשנה.
קיים שיהוי כבד וקריטי .
קיים מעשה עשוי קלאסי ומשמעותי בלתי הפיך.
אין שום תכסיסנות מצד הזוכות ו/או איומים או כניעה לאיומים.
ישנה הצעה שזכתה, הגבוהה בכחצי מיליארד ₪ מההצעה השניה של העותרת שנפסלה ולא הייתה יכולה לזכות גם אם לא הייתה נפסלת הצעתה .
המשמעות של ביטול העסקה זו פגיעה קשה באינטרס הציבורי ובכספי ציבור .
כאמור, די היה בכל אלה לבדם כדי לדחות את העתירה.
99. כפי שכבר ציינתי בפסק דיני בעתירה הראשונה, בנסיבות אלו שהעותרת מודעת לקושי הקיים בהתחשב בחלוף הזמן וכן שהצעת הזוכות גבוהה בכחצי מיליארד ₪ מהצעת העותרת שנפסלה ,מצופה היה מהעותרת שלא בנקל תגיש עתירה חדשה ,וגם בעניין זה התבדיתי ועתירה חדשה הוגשה ,בין בנקל או לא בנקל.
100. בנסיבות שכאלו, יש לבחון, אם בכלל את השינוי המהותי שנעשה בהפחתת התמורה בזהירות רבה וביד רועדת, בהתחשב גם בכך שמדובר במכרז מורכב ביותר ובהתחשב בכך שועדת המכרזים קיימה דיונים מעמיקים, נעזרה בחוות דעת משפטית מפורטת ומלומדת ובחוות דעת מקצועית וכלכלית ,לגבי נזקי הריבית בסך 203 מיליון ₪ שלא נטען כנגדה מבחינה מקצועית ולא הובאה חוות דעת נגדית והיא לא נסתרה לגבי עצם הנזק וגובהו ,מעליית הריבית עקב המלחמה באוקראינה ובזמן שעורך המכרז מצא לנכון לגלות התחשבות מה בנסיבות הבלתי צפויות של המלחמה באוקראינה והשלכותיה על עליית הריבית ,כפי שגם העותרת עצמה ביקשה להתחשב בעניין שורק 2 ובנסיבות אלו אין מקום להתערבות בשיקול דעת והחלטותיה של ועדת המכרזים.
101. יפים וקולעים לענייננו דברי כבוד השופט גרוסקופף בעמוד 27 לעע"מ 3597/20 ארבע אי התפלות בע"מ נ' מד"י (פורסם בנבו)(19/8/20):
"אחרון, ולא מבחינת חשיבותו, לא ניתן להתעלם מהמשמעויות הכלכליות האדירות שעלולות להיות להתערבותנו בתוצאות המכרז בשלב בו אנו מצויים. המדובר במכרז מורכב מאד, אשר החיסכון שהמדינה תשיג מכוחו בהתאם למחיר שנקבע בחוזה שנכרת עם ש.מ.ש. הוא עצום (כ-3 מיליארד דולר בהשוואה למחיר הנדרש על פי החוזים הקיימים לאספקת מי ים מותפלים). חסכון זה הושג, בין השאר, באמצעות שיתופם של גורמים מממנים זרים בשלב ההתמחרות הסופי, באופן שאפשר לזוכה מתן הנחה נוספת על בסיס הורדה בעלויות המימון (ש.מ.ש. הוזילה את הצעתה בשלב זה ביותר מ-10% לעומת המחיר שהוצע בשלב השני). אם תבוטל הזכייה במכרז, ושלב ההתמחרות הסופי יקוים בשנית, אין כל ודאות כי יושג חסכון דומה. כתוצאה מכך, בנוסף לעיכוב בביצוע הפרויקט (שלב ההתמחרות הסופי אמור לדרוש פרק זמן של 210 ימים, לפי סעיף ((b7.2 לתנאי המכרז), עלולות ההצעות שיתקבלו בסופו להיות פחות אטרקטיביות מהמחיר שנקבע בחוזה שנכרת עם ש.מ.ש.. כך, בוודאי בשים לב לשינויים שחלו בכלכלה העולמית בחודשים האחרונים בעקבות מגפת הקורונה. בנסיבות אלה, דבריו הנכוחים של השופט מישאל חשין ז"ל על "היד הרועדת" בהתערבות במכרזים ציבוריים שמשמעותה היא גרימת הפסד כבד משקל לקופה הציבורית ולאינטרס הציבורי – הם בעלי משמעות חזקה ונוכחת במיוחד (ראו: ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מח(3), 749, 782-781 (1994))".
102. במקרה שלנו מספיק מבט קצר בנסיבות ממעוף הציפור בתוספת קורטוב של שכל ישר והיגיון להבין שלא בנקל יבוטלו ההחלטות שמבוקש לבטל היום ,במתכונת המצומצמת לאחר הודעת העותרת, שמשמעותה ומטרתה היא להביא לפיצוץ וביטול העסקה ולמכרז חדש, דבר שכלל לא אפשרי ולאור דברים אלו ו"ביד רועדת" אבחן כעת את השינויים המהותיים הנטענים ,אלו שנותרו לאחר הודעת העותרת.
בחינת הטענות (שנשארו בעקבות הודעת העותרת) לגוף העניין:
השינוי בעניין הערבויות :
103. בעניין השינויים המהותיים אתמקד בהפחת התמורה ולא בערבויות שגם העותרת הקדישה לנושא הערבויות פרק קצר ושולי בעתירה ושלוש שורות בטיעון בדיון בעתירה.
104. אציין רק כי גם בטענה משנית זו אין ממש ומדובר בהחלטה מנומקת של הועדה שהתקבלה לאחר דיון בפרוטוקולים 74 ו-75 , לאחר שקיבלה הבהרות שביקשה ,התייחסות של המומחים הפיננסיים ובחינת התכלית של הערבויות ולאחר קבלת אישורים מהמדינה והבנק המממן , כאשר שינוי זה "לא מרעיד כהוא זה את אמות הסיפין" .
105. לא מדובר בשינוי נוסח הערבות אלא בשאלה האם הרוכשות עמדו בתנאים להעמדת ערבויות חברה (ולא ביצוע) כל אחת לחוד ולא ביחד ולחוד ,במערכת היחסים בין מפעיל המתקן לזכיין ולא להבטחת התחייבויות כלפי מקורות .
106. וועדת המכרזים החליטה ,לאחר דיון נרחב ,כי הרוכשות עומדות בתנאים להעמדת הערבויות לחוד , בהתאם לנספח 3 לעתירה ממרץ 2021 ניתן להעמיד ערבויות לחוד על ידי הרוכשות ובלבד שהן עומדות בתנאים פיננסיים שונים כשהבחינה נעשית לפי הדוחות הכספיים של שנת 2020 להוכחת יכולת עמידה בהתחייבויות המפעיל כלפי הזכיין (אשדוד תפעול כלפי אשדוד התפלה) ,כאשר אין כל פגם מבחינה מהותית ואין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה זו שהיא סבירה ומצויה במתחם שיקול הדעת של ועדת המכרזים .
השינוי בעניין התמורה:
107. אין מחלוקת למעשה שמדובר בשינוי מהותי ודרמטי של הפחתת התמורה בשלב ההתקשרות החוזית לאחר הזכיה במכרז (ולמרות שההחלטה נפלה טרם הסגירה היא נעשתה הרבה לאחר הזכיה במכרז ומספר חודשים לאחר חתימת הסכם הרכישה )כך שנראה שמדובר בשלב החוזי או לפחות בתפר שבין השלב המכרזי לחוזי (ראו פס"ד ממ"ל)) .
108. אין גם מחלוקת שמדובר באירוע דרמטי שלא היה צפוי של מלחמת אוקראינה שגרמה לטלטלה בכלכלה העולמית.
109. זאת ניתן לראות , כעולה מהפרסום בעיתון דה מרקר מיום 15/6/22 שהעותרת לא התכחשה לתוכנו, בפנייתה של העותרת למתן ארכה של 6-8 חודשים להפעלת מתקן ההתפלה שורק 2 , כאשר העותרת הטענה כנימוק לדחיה שמדובר באחד המשברים הקשים ביותר שחוותה הכלכלה העולמית ב-100 השנים האחרונות עקב מגיפת הקורונה ואחריה מלחמת אוקראינה .
110. כך גם ב"כ העותרת השיב לשאלתי בדיון האם במידה והסיבה להפחתה בתמורה הייתה מלחמת אוקראינה האם זה היה בסדר, שמבחינתו האישית הוא כנראה היה מאשר וזה היה נימוק טוב אבל השאלה היא מה הוועדה סברה והנימוקים היו שונים (הכוונה לעיכובים שהיו בסגירה). .
111. מדובר אם כן באירוע בלתי צפוי שהיה משפיע באותה צורה על כל מי שהיה זוכה במכרז או על מציעים פוטנציאלים ,שכן מדובר באירוע חיצוני שהיה משפיע באופן שוויוני על כל המשתתפים במכרז ומציעים פוטנציאליים.
112. לא זו אף זו, נקודת מוצא נוספת הינה שמלחמת אוקראינה הביאה לעליית ריבית של 202 מיליון ₪ לתוספת למחיר ,כעולה מחוות הדעת המקצועית של מהרן שאימצה וועדת המכרזים של מקורות, חוות דעת שהעותרת לא ניסתה אף לסתור באמצעות חוות דעת מטעמה ואף לא טענה כנגדה .
113. השאלה אם כן הינה האם במכרז מורכב ביותר, כמו המכרז דנן, ניתן היה עקב האירוע הבלתי צפוי של מלחמת אוקראינה שגרמה לעליית ריבית באופן שהמחיר של הרכישה עד לסגירה התייקר בכ-203 מיליון ₪ לעשות שינוי מהותי שכזה בדמות הפחתה בתמורה של כמאה מיליון ₪ ואני סבור שהתשובה לשאלה זו חיובית ובמיוחד על רקע הנסיבות הקונקרטיות בתיק זה , כולל התנהלות העותרת , השיהוי והמעשה העשוי .
114. וועדת המכרזים של מקורות דנה ארוכות בעניין, קיבלה חוות דעת משפטית מלומדת וחוות דעת מקצועית וכלכלית, ולאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים, הבהרות, שמיעת הבנק המלווה ,קיבלה החלטה מפורטת ומנומקת של הפחתת 100 מיליון ₪ מסכום התמורה מתוך ה-203 מיליון ₪ נזקי ריבית עקב המלחמה באוקראינה (למרות שהמלצת חוות הדעת המקצועית של מהרן הייתה להפחית 108 מיליון ₪).
115. מעיון בפרוטוקולי וועדת המכרזים ניתן לראות שהיא ביקשה הבהרות ופרטים ,התייחסות מהבנק המממן שאישר כי הריביות התייקרו משמעותית וכן בדקה וראתה שחומרי הגלם התייקרו עקב המלחמה באוקראינה
116. מדובר למעשה לטעמי במו"מ או במעין מו"מ ,שנעשה, לאחר זכיה, בין וועדת המכרזים לזוכות, שעקב הנסיבות הבלתי צפויות של השפעותיה הכלכליות של מלחמת אוקראינה הזוכות ביקשו להפחית מהתמורה ,דרשו הפחתה של 350 מיליון ₪ במספר ראשי נזק בגין נסיבות בלתי צפויות שונות וועדת המכרזים, לאחר דיון מעמיק ,הכירה רק בראש הנזק של עליית הריבית ו"חתכה" נזק זה לכמחצית, בו הסכימה להשתתף ולהפחית מהתמורה ,כשבנוסף חתמו הזוכות על ויתור תביעות שזו גם כן נקודה משמעותית.
117. העותרת מתמקדת בסיבות שהיו לגבי העיכוב שהיה בסגירה שהביא לנזק של עליית הריבית וטוענת, בין היתר, שהאירועים היו צפויים ומוגנים בהסכם ולא היה צריך לתת פיצוי בגינם , ברם לטעמי הראיה צריכה להיות אחרת, נגרמו אכן בפועל עיכובים של כשלושה וחצי בגין הצו הארעי בהליך המשפטי שנקטה העותרת בעתירה הראשונה, שגרמו לעליית הריבית שהביאה למעשה להתייקרות התמורה בכ-203 מיליון ₪ וועדת המכרזים, לאחר שקילה ולמעשה מו"מ , או מעין מו"מ עם הזוכות, ,החליטה להשתתף מצד מקורות בכמאה מיליון ₪ .
118. דהיינו בסופו של דבר ההפחתה הייתה עקב עליית הריבית במלחמת אוקראינה והעניין של העיכובים שהיו היה רק כלי ואמצעי לוועדת המכרזים של מקורות לקבוע באיזה סכום להכיר ולהפחית את הסכום המוכח של 203 מיליון ₪ מעליית הריבית עקב מלחמת אוקראינה והיא הצליחה בכך והפחיתה את הסכום של הפחתת התמורה בגין הנזק המוכח של עליית הריבית מ-203 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪ .
119. בניגוד להנחת העותרת, האירוע הבלתי צפוי לא חייב להיות גם הסיבה לעיכוב אלא בוחנים את הנזקים ,בהתחשב בתקופה של כשלושה וחצי חודשים שהסגירה התעכבה עקב קיומו של הצו הארעי בעתירה הראשונה מיום 11/4/21 ועד 18/7/21 ,כאשר וועדת המכרזים, לאחר דיון ארוך וחוות דעת מקצועית, כלכלית ומשפטית החליטה לשאת בחלק מעלויות הנזק שנגרם בגין עליית הריבית עקב מלחמת אוקראינה ,שכן לולא העיכוב בגין הצו הארעי, הליך הסגירה היה מתחיל ומסתיים כשלושה וחצי חודשים קודם לכן והשפעת מלחמת אוקראינה הייתה אז פחותה בהרבה .
120. מכיוון שהעיכובים לא היו באשמת ובגלל מקורות, אני מקבל את הסברי מקורות שלא ניתן היה לעשות שימוש בסעיף שלגביו טוענת העותרת של מנגנון תיאום התמורה ולהפחית רק 5 מיליון ₪ ,שכן המנגנון לא היה רלוונטי בנסיבות אלו והמנגנון הופעל לגבי התאמת המחיר ל-970 מיליון ₪ ומזה הופחת סכום של 100 מיליון ₪ ,כך שהתמורה לסגירה ששולמה גם בפועל עמדה על 870 מיליון ₪.
121. הסוגיה של שינוי מהותי בתנאי התקשרות עברה התפתחויות בשנים האחרונות הן מבחינת החקיקה והן מבחינת הפסיקה.
122. כך בחקיקה, הותקנה בשנת 2009 תקנה 8א(א)11 לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג -1993 (להלן תקנות חובת מכרזים) שקבעה , בין יתר תפקידי ועדת המכרזים שתפקידה "לאשר שינוי מהותי בתנאי חוזה שנכרת בעקבות מכרז" וזאת כנראה בעקבות המלצתו של פרופסור דקל בספרו "מכרזים" וכן במאמרו משנת 2006 "שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז" (פורסם במשפט ועסקים התשס"ו-2006 (להלן-מאמר דקל).
123. בנוסף לשינוי החקיקתי ניתן לאחרונה פסק דינו של בית המשפט העליון בסוגיה זו בעע"מ 877/21 ממ"ל נ' מד"י (פורסם בנבו)19/7/21()(להלן-פס"ד או ענין ממ"ל).
124. בפס"ד ממ"ל סוקרת כבוד השופטת ברק ארז את המצב המשפטי ואת העקרונות בסוגיה ויישומן בהתחשב בתקנה 8א (א)11 לתקנות חובת המכרזים ,כאשר יש לבחון את השינוי המהותי , שבסמכות וועדת המכרזים לעשות ולבדוק באיזה מקרה ייחשב השינוי כמוצדק וראוי ובאיזה מקרה יש לראותו כפוגע בעיקרון השוויון בין המצעים במכרז, כפי שהדבר נעשה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים תוך הפניה לפסק הדין בעניין ביפר (26356-03-17) ופסק הדין בעניין מילניום (45137-11-16)(להלן עניין או פס"ד מילניום).
125. כבוד השופטת ברק ארז בפס"ד ממ"ל מציינת שהועלתה השאלה האם יש לאמץ חזקה שעל פיה שינוי מאוחר של תנאי התקשרות אסור אך שזו חזקה הניתנת לסתירה ועל מבקש השינוי הנטל להוכיח כי מתקיימות נסיבות המאפשרות לסטות מהחזקה האמורה ומשיבה על שאלה זו בשלילה ,וכדבריה בסעיף 40 לפס"ד ממ"ל :
"כשלעצמי, אני נוטה להימנע מקביעת חזקה בעניין זה, כמו גם מפירוט יתר של מבחנים שיחולו על סתירתה. בעיקרו של דבר, אני סבורה כי השיקולים העיקריים הצריכים לעניין הם שינוי הנסיבות וחלוף הזמן מאז ההתקשרות. מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם כלל היסוד במשפט המינהלי המאפשר לרשות לשנות את החלטותיה בהינתן שינוי נסיבות מהותי או גילוי של נתונים חדשים, ולמעשה אף בחובה המוטלת עליה לעשות כן (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 206 (2010)). ככל שפרק הזמן שחלף מאז המכרז וההתקשרות המקורית מכוחו ועד לשלב שבו מתרחש שינוי הנסיבות הוא ארוך יותר, ניתק לכאורה חבל הטבור בין המכרז לבין ההתקשרות שנולדה ממנו והחוזה הופך להיות חי הנושא את עצמו (ראו גם: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ג – משפט מינהלי כלכלי 118-116 (2013)). יש לתת את הדעת גם למורכבותו של המכרז, היקפו ומשך ההתקשרות העתידית. לא למותר לציין כי במכרז שנסב על התקשרות שצפויה להימשך לאורך שנים, ניתן להניח שיידרשו לעתים שינויים במהלך שנות ההתקשרות. על שיקולים אלה יש להוסיף, כמובן, את השיקול החולש על הדיון כולו – ערך השוויון, שהוא עקרון על בדיני המכרזים. מפרספקטיבה זו יש כמובן הבחנה בין שינוי הנדרש בשל קושי מאוחר למועד ההתקשרות שכל אחד מהמציעים היה נתקל בו באותו אופן, לשינוי הנדרש בשל מאפייניו הספציפיים של אחד המציעים".
126. יישום של הפסיקה בפס"ד ממ"ל על ענייננו, מביא לטעמי למסקנה שאין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת וועדת המכרזים בנסיבות הקונקרטיות לגבי השינוי המהותי שנעשה בהפחתת התמורה.
127. מדובר במכרז מורכב ביותר , ייחודי ורחב היקף , כאשר השינוי נבע עקב שינוי נסיבות בלתי צפוי שלא ניתן היה לחזותו מראש ,נסיבות שהתגלו מספר חודשים לאחר חתימת הסכם ההתקשרות , בדמות מלחמת אוקראינה ועליית הריבית בגינה, ,כשלא נפגע עקרון העל של השוויון בין המצעים ואף לא כלפי המציעים הפוטנציאליים ,שכן מדובר באירוע חיצוני המשליך ומשפיע באותה מידה על כל ההצעות, וגם לאחר הפחתת התמורה שנעשתה הצעת הזוכות נמוכה במאות מיליוני ₪ מהצעת העותרת שנפסלה.
128. לא מדובר במבחנים של סיכול והאם ניתן להכיר בחוזה בנזקי מלחמת אוקראינה ,אלא בכך שועדת המכרזים, בחנה את דרישות הזוכות להפחתה בתמורה ולאחר שיקול דעת ומעין מו"מ (שמותר לאחר זכיה ראו בג"צ 118/83 אינווסט אימפקט בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות פ"ד ל"ח (1) 729 (1984) ,הסכימה להפחית כמחצית מהנזק הכספי המוכח של עליית הריבית ומדובר בשימוש סביר שנעשה בהתאם לסמכות הוועדה לאשר שינוי מהותי לאור תקנה 8א(א)(11) לתקנות חובת המכרזים והפסיקה, תוך הסתמכות על גורמים מקצועיים ,החלטה שאין מקום, בנסיבות העניין ובוודאי לא עקב התנהלות העותרת, השיהוי והמעשה העשוי, להתערב בה.
129. כפי שציינה כבוד השופטת ברק ארז בסעיף 51 לפס"ד ממ"ל, אמנם עריכת שינוי מהותי בהסכם שהוא תולדה של מכרז מעוררת אי נחת ,אך בסופו של דבר אין בה כדי לשלול את ההכרה באפשרות לערוך שינויים על מנת לאפשר קיומו של הפרויקט ושלא מתוך העדפה פסולה .
130. קבלת עמדת העותרת במקרה זה, תביא ,במקרה הטוב מבחינת העותרת ,לפיצוץ העסקה , לתוהו ובוהו כלכלי ומשפטי לאור המצב שיווצר בעקבות פיצוץ העסקה , דבר שיפגע ביציבות של המציאות ב"עולם האמיתי" המסחרי והכלכלי ובאינטרס הציבורי לקיומו של מתקן התפלה שנרכש במחיר גבוה המיטיב עם הציבור ולנזקים כלכליים ניכרים שלא נראה שהם ניתנים לריפוי .
131. במקרה שלנו , בהתחשב בנסיבותיו, לא נפל פסול או פגם מהותי המצדיק את התערבות בית המשפט ,כאשר דווקא החלטה לקבל את העתירה ,אם הייתה מתקבלת, גם במתכונתה המצומצמת לאחר הודעת העותרת, הייתה לא סבירה , לא מידתית ולא אחראית ולכן דין העתירה להידחות.
התוצאה :
132. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה ,גם במתכונתה לאחר הודעת העותרת.
133. בהתחשב בהיקף הנרחב של התיק, בהתנהלות העותרת, כולל בהודעתה לבית המשפט ובהוצאות הניכרות שהיו לצדדים ,העולות בהרבה על ההוצאות שתיפסקנה, , אני מחייב את העותרת לשלם למשיבה 1 הוצאות משפט בסך של 100,000 ₪ ולמשיבות 2-4 הוצאות משפט בסך של 100,000 ₪.
134. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.