זילכה התנגד לבקשה. הוא טען כי חלוקת הדיבידנד אינה אסורה על פי הצווים שהוצאו, שכן הדיבידנד כלל לא חולק במסגרת עסקת המכירה, וממילא הוא לא ניתן לו אלא לקווין ייזום – בה אין למשיבים זכויות. בהקשר זה נטען כי צו איסור הדיספוזיציה ניתן רק נגד זילכה באופן אישי ולא נגד החברות, וכי הוא אוסר על ביצוע דיספוזיציות באחזקות של זילכה ואינו אוסר על חלוקת כספים בין חברות בתוך הקבוצה. עוד נטען כי סכום הכסף שהועבר לזילכה מתוך כספי הדיבידנד אינו מהווה תשלום דיבידנד בשל אחזקותיו אלא "החזר חוב שכבר היה קיים והחל פירעונו", ולכן צו איסור הדיספוזיציה אינו חל עליו.
באשר לתחולת הצו המצומצם טען זילכה כי הוראותיו צופות פני עתיד ואינן חלות על דיבידנד שכבר חולק בחודש ספטמבר 2019, כשבעה חודשים לפני מתן הצו
--- סוף עמוד 5 ---
המצומצם. עוד נטען כי הדיבידנד חולק במהלך העסקים הרגיל של החברה המחזיקה בפעילות בית ההימורים בטנג'יר, בלא כל קשר לעסקת המכירה שטרם הושלמה, ואשר המגעים שנוהלו בעניינה הופסקו. לבסוף נטען כי מחצית מכספי הדיבידנד ממילא שייכים לצד שלישי שהינו צד זר להליך, ועל כן אין הצדקה לחייב את זילכה בהפקדת מלוא הסכום.
5. בהחלטתו מיום 15.6.2020 (להלן: ההחלטה על הפקדת הדיבידנד), קבע בית משפט קמא כי על פני הדברים, כספי הדיבידנד באים בגדרו של צו איסור הדיספוזיציה שניתן ביום 3.10.2017. בית המשפט הזכיר את החלטתו מיום 6.4.2020 בה נקבע כי מלוא כספי תמורת מכירת בית ההימורים בטנג'יר יופקדו בקופת בית המשפט, וככל שיימשכו דיבידנדים עובר למכירה או במהלך המכירה, הם יופקדו בקופת בית המשפט. בית המשפט דחה את טענותיו של זילכה לפיהן יש להחריג את כספי הדיבידנד מתחולת הצווים האמורים. עוד נקבע כי איסור העברת דיבידנדים מבית ההימורים בטנג'יר חל בקשר עם עסקת המכירה, ובהתחשב בעיתוי חלוקת הדיבידנד, סביר להניח שיש קשר בין המכירה לבין חלוקתו. בית המשפט הוסיף כי גם אם אין אלה פני הדברים, חל על כספי הדיבידנד האיסור לבצע פעולה שאינה במהלך העסקים הרגיל. כן נדחתה טענתו של זילכה לפיה הדיבידנד חולק לקווין יזום ולא לו, משום שבית המשפט קבע כי הצו חל על פעולה של חלוקת דיבידנד או הוצאת כספים שאינה במהלך העסקים הרגיל בין במישרין ובין בעקיפין באמצעות חברות נשלטות או קשורות. לפיכך, בית המשפט הורה לזילכה להפקיד בקופת בית המשפט את כספי הדיבידנד בסך 598,245 אירו, וזאת עד ליום 18.6.2020.