בצירוף מע"מ: 143,030 ₪.
- עלויות תיקון בית צפוני: 115,300 ₪;
בצירוף הצמדה למדד תשומות הבנייה של חודש 11/14 – 118,229 ₪;
בצירוף מע"מ: 138,328 ₪.
--- סוף עמוד 50 ---
- סך הכול עלויות תיקון, כולל שערוך ומע"מ, לשני הבתים: 281,358 ₪
- מתוכן, עלויות המושתות על צדדי ג':
ב. גביזון – 7,000 ₪ (סעיפים 6.7, 6.8, 8.5.2)
בצירוף הצמדה למדד תשומות הבנייה מחודש 11/14: 7,178 ₪;
בצירוף מע"מ: 8,398 ₪
ג. ניסים – 24,200 ₪ (סעיפים 6.3, 6.10, 7.9, 8.1, 9.3, 9.9, 9.13)
בצירוף הצמדה למדד תשומות הבנייה מחודש 11/14: 24,815 ₪;
בצירוף מע"מ: 29,034 ₪.
תוספות לעלויות
קבלן מזדמן
תביעה עיקרית:
- בתשובה לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים, המומחה ציין כי ההפרש בין עלויות קבלן מזדמן לבין עלויות נתבעים הוא קטן, וזאת עקב היקף התיקונים. את ההפרש העריך המומחה ב- 10%. המומחה ציין כי, לפיכך, אם התיקונים יבוצעו על ידי הנתבעים, יש להפחית 10% מהתיקונים, אך לא בסעיפים שהם אומדן לעלויות תיקונים שכבר בוצעו או שיעורי פיצוי.
- בחקירתו הנגדית (על ידי הנתבעים), המומחה הבהיר כי העלות שנקב מתייחסת לביצוע כל התיקונים במאוחד, כך שאין מקום להפחתה נוספת בעלות על ידי הקבלן העיקרי (עמ' 51 ש' 25, עמ' 52 ש' 4 – 7). מנגד, שלל את עמדת התובעים לפיה אין הבדל בין קבלן מזדמן לבין הנתבעים והסביר, כי במקרה של הראשון קיים רווח קבלני, ואילו האחרון מעונין לבצע תיקונים ללא מרכיב של רווח (כדי להקטין עלויות תביעה) (עמ' 62). אף הסבר זה הגיוני על פניו.
- בסעיפים 32 – 33 לפסק הדין קבעתי כי עמדת התובעים בדבר תיקון על ידי קבלן מטעמם הייתה מוצדקת בנסיבות העניין. לכן, זכאים התובעים לעלות התיקונים לפי מחיר לקבלן מזדמן ואין מקום להפחתה בעלויות שננקבו בסיכום הביניים.
--- סוף עמוד 51 ---
הודעה לצד שלישי:
- גביזון: מאחר שגביזון לא ידע ולא יכול היה לדעת אודות הליקויים, לא עודכן ולא נעשתה אליו כל פנייה, וכפי שבואר בסעיף 40 לפסק הדין, יופחתו מהשיפוי 10% בגין עלויות קבלן מזדמן. הסכום המתקבל הוא 7,635 ₪.
- ניסים – כפי שבואר בסעיף 41 לפסק הדין, יש לכלול עלויות קבלן מזדמן.
פיקוח
- לפי הראיות שהוצגו, בעת ביצוע התיקונים, התובעים שכרו את שירותיו של דיל כמפקח. לפי מוצג 24 שולם לו שכר בסך כולל של 59,000 ₪ נכון ליום 24.10.13.
- המהנדס אורמן אישר פיקוח בשיעור של 5% מהעלויות שננקבו בחוות דעתו. מאחר שנשכר מפקח בפועל, יש מקום לאשר עלות זו (באופן יחסי לליקויים שאושרו) - סך של 14,068 ₪.
- בהודעות לצד שלישי, מהנימוקים שפורטו לעיל, אני רואה להוסיף עלות פיקוח רק לגבי ניסים, הווה אומר, סך נוסף של 1,452 ₪.
סיכום עלויות תיקון ליקויי רטיבות וליקויי בנייה – נתבעים וצדדי ג'
- עלויות תיקון לשני הבתים, משוערכות, בצירוף מע"מ ופיקוח: 295,426 ₪.
- צדדים שלישיים:
גביזון – 7,635 ₪.
ניסים – 30,486 ₪.
אובדן דמי שכירות
- התובעת העידה כי כתוצאה מהליקויים ואי התאמות בבית הקדמי דרומי, נאלצו התובעים 1 - 2 לוותר לשוכרים על דמי שכירות לחודש, בסך של 12,500 ₪ - מוצג 22.
יצוין כי מוצג 22 אינו כולל את ההסכם המלא, ובדפים שצורפו אין התייחסות לתמורה, עם זאת, כחלק מנספח 22 צורף מכתב חתום על ידי השוכר, לפיו הוסכם בינו לבין המשכירים כי ינוכה
--- סוף עמוד 52 ---
שכר דירה של חודש, בגין ההפרעות שנגרמו לשוכרים כתוצאה מביצוע התיקונים במהלך החודש שבו בוצעו העבודות.
- עדותה של התובעת בנושא זה הותירה רושם אמין. בנוסף, היא נתמכת בראיות שהציגו את הליקויים שהיו קיימים, וביחס להיקף התיקונים מדובר בעלות סבירה ביותר (גם ביחס להיקף שימוש בבית). לפיכך, אני מקבלת אותה, ופוסקת אובדן דמי שכירות בסך של 12,500 ₪ ובצירוף ריבית והצמדה (שנעשו ממועד מכתבו של השוכר, 10/13, אף שהתיקונים בוצעו כפי הנראה קודם לכן) – 12,736 ₪.
עוגמת נפש
- התובעים עתרו לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 50,000 ₪ עבור כל בית, וסך הכול 100,000 ₪.
- בפסיקת עגמת נפש יש לקחת בחשבון את משך התקופה עד לביצוע התיקונים על ידי קבלן ששכרו התובעים, היקפם הכספי של הליקויים ומהותם כמו כן, יש להביא בחשבון את העובדה כי מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים בדירתם היא משמעותית מאוד. כאשר מדובר בנזק מסוג רטיבות, יכול שעלות תיקון הנזק לא תהיה משמעותית, אולם הנזק שהסב הליקוי והסבל הכרוך בליקוי מסוג זה עלולים להיות גדולים לאין שיעור, זאת בשים לב לתקופה הארוכה במהלכה התובעים חיים בדירה עם הרטיבות. (ראו: ת"א (מחוזי נצ')1129/01 יהודה נ' ריג'י חברה לבנין בע"מ (17.6.04) , פסקה ג והפסיקה המובאת שם).
הנתבעים טענו כי אין מקום לפסוק עגמת נפש בקשר לתובעים 1 – 3, שכן הם לא העידו. בנסיבותיו של תיק זה, אינני מקבלת את הטענה. כפי שהוכח מתצהירה של התובעת 4, והנספחים לו, התובעת 4 טיפלה בכל הקשור לנזקים ולליקויים, בשני הבתים. מדובר בקרובי משפחה, ושני הבתים טופלו כאחד. עובדה זו משתקפת היטב בתכתובת המיילים נספח 7 לתצהירה של התובעת, שם היא מתייחסת לשני הבתים ולטיפול בבעיות שהתעוררו בשניהם. עדותה של התובעת 4, כמו גם המסמכים שצירפה, מצביעים על תהליך ארוך שהיו טרחה, טרדה ועגמת נפש בצדו.
הרטיבות בבתים הופיעה כבר בחודש דצמבר 2008, חודשים ספורים לאחר שהבתים נמסרו לידי התובעים, כמו כן, התגלתה נזילה חמורה עקב פיצוץ הצינור בחודש אוגוסט 2009, אשר גרם להצפה של מרתף הבית הדרומי, גם במהלך השנים 2010 ו- 2011 התובעים סבלו מרטיבות קשה ומפיצוץ בצינור מים. בכל אותם שנים התובעים אפשרו לנתבעים לתקן את הליקויים, אולם הליקויים תוקנו באופן בלתי מספק ולא מקצועי, כך שלא רק שהבעיות לא נפתרו במשך זמן רב, אלא החמירו וחזרו על עצמן במשך השנים. כתוצאה מליקויים אלה, לתובעים נגרם סבל רב, והם נאלצו לשאת בהוצאות כספיות לא מבוטלות, לרבות הפסד ימי עבודה.
--- סוף עמוד 53 ---
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ולאחר עיון בפסיקה דומה, מצאתי להעריך את עגמת הנפש (ביחס לשני הבתים), בסך של 60,000 ₪. בפסיקת הסכום הבאתי בחשבון גם את הטענות בדבר הנזק שנגרם לגינה בעת פיצוץ הצינור (מעבר לרכיב של עגמת נפש, אמנם הוצגה קבלה (נספח 25 לתצהיר התובעת), אך היא ניתנה בחודש פברואר 2013, ואין לה עיגון ממשי בחו"ד המומחים).
לשם השוואה, בע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.05), בית המשפט פסק סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש בצירוף ריבית לכל דייר, אך שם בית המשפט פסק פיצוי נמוך יחסית בגין ליקויי בניה; ת"א (מחוזי י-ם) 1042/97 אבנר נ' סולל בונה בע"מ (11.4.05), בית המשפט פסק סך של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש, שם דובר היה בפיצוי בגין ליקויי בניה שנע בין 17,000 ₪ ל-46,000 ₪ לכל משפחה; בת"א (שלום ת"א) 53349/05 דוד נ' דואק מישקיט חברה לייזום ובניה בע"מ (29.3.07), בית המשפט פסק פיצוי בגין עוגמת נפש המהווה 10% מסכום הפיצוי שנפסק לתובעים (ליקויי בנייה – בעיקר רטיבות); ת"א (שלום נת') 22373-03-12 כונן נ' ד. רוטשטיין- חברה לבניה ונכסים בשרון בע"מ (23.5.16), בית המשפט פסק סך של 75,000 ₪ המהווים כ- 40% מהסכום שנפסק בגין ירידת ערך. יש לציין ששם דובר היה בליקויים שנמשכו 166 שנים והתובעים נאלצו להתמודד גם מול תביעות ששכניהם הגישו; בת"א (שלום ת"א) 34646-07-11 הורניק נ' קרן פז חברה לבניין בע"מ (4.11.13), בית המשפט פסק סך של 74,672 ₪ בגין הליקויים וסך של 15,0000 ₪ בגין עוגמת נפש (המהווים 20% מהסכום שנפסק).
סיכום הנזקים בתביעה העיקרית
עלויות תיקונים בשני הבתים כולל שערוך, מע"מ ופיקוח: 295,426 ₪
דמי שכירות: 12,736 ₪
עגמת נפש: 60,000 ₪
הסכום לפיצוי עומד על סך של 368,162 ₪.
ערבות אישית של הנתבע
- התובעים טענו כי הנתבע חייב אישית בתשלום הסכומים שנפסקו. התובעים הפנו להסכמים לפיהם הנתבע חתם על ערבות אישית לפיה הוא ערב לכל התחייבויות הנתבעת על פי הסכמי הבנייה, "עד למסירת החזקה למזמין על פי תנאי ההסכם".
לטענת התובעים, מסירת החזקה הוגדרה בסעיף 10 להסכמים, בין היתר, כאשר -
--- סוף עמוד 54 ---
"עבודות הבניה וכל הקשור אליהן הושלמו לפי היתר הבניה, התוכניות, המפרט, רמת הבניה, לוח הזמנים ויתר הוראות ההסכם".
כמו כן, התובעים טענו לאחריות אישית מכוח דינים נוספים.
- הנתבעים חלקו על האחריות האישית הנטענת. לטענתם, הערבות האישית של הנתבע להתחייבויות הנתבעת סויגה –
"עד למסירת החזקה למזמין עפ"י תנאי הסכם זה".
לטענת הנתבעים, החזקה נמסרה עוד בפברואר 2008, אז ניתן טופס 4 לשני הבתים. לפיכך, באותו מועד, פקעה הערבות האישית.
- אני מקבלת את התביעה האישית נגד הנתבע 1, שהיא מבוססת גם מבחינה חוזית וגם מבחינה נזיקית.
- האחריות החוזית:
נוכח התנאי בסעיף 10 להסכם, המגדיר את המסירה גם לפי טיב הביצוע, הרי מסירה שבה רמת הבניה אינה לפי המוסכם, לאו מסירה היא. כאן, במהלך שנים רבות לאחר המסירה התגלו כשלים בבנייה. בחוות דעת המומחה התברר כי עסקינן בכשלים יסודיים, דוגמת היעדר איטום. בנסיבות אלו, לא ניתן לראות את המסירה כמסירה התואמת את רמת הבנייה המוסכמת.
לכן, הערבות האישית של הנתבע לא פקעה.
- האחריות הנזיקית:
לפי הראיות, הנתבעת היא חברה פרטית, שהמנהל היחיד שלה הוא הנתבע. לנתבעת אין עובדים, ולפי עדותו של הנתבע, הוא זה שביצע בפועל את ההסכם, וכן את הניהול והפיקוח, ושכר קבלני משנה לפי הצורך (עמ' 114 ש' 9 – 12, עמ' 118 ש' 29 – 30). גם גביזון העיד כי מי שעבד באתר היה הנתבע עצמו (עמ' 136 ש' 5 – 6)
החבות בנזיקין היא חבות אישית, לנושא משרה בחברה אין חסינות מפני חבות בנזיקין (רע"א 7875/06 זלץ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, (29.11.09) – פסקה 12 לפסק הדין). מי שביצע בפועל את העבודות ופיקח עליהן היה הנתבע עצמו. הראיות שפורטו לעיל מצביעות באופן ברור על כך שהעבודות בוצעו באופן רשלני. בין היתר: קבלני שלד שאינם קבלנים רשומים (עמ' 119), היעדר איטום, התעלמות מעמדתו של שניר שסירב לתת אחריות בזמן אמת, עבודה ללא מנהל
--- סוף עמוד 55 ---
עבודה או מפקח (עמ' 119), ללא רישומים מסודרים והיקף ליקויים שאינו עומד במבחן של קבלן סביר וזהיר. לפיכך, מוטלת על הנתבע חבות אישית בגין הכשלים והליקויים שנמצאו.
- הרמת מסך:
עיקרון האחריות הנזיקית שדנתי בו לעיל מקיים את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת (ע"א 8910/05 א.אדמון בע"מ נ' וינבלט, (20.9.07) – סעיף 32 לפסק הדין). אני מוצאת שהפסיקה שהובאה על ידי התובעים מצביעה על כך שלא די בקיומה של חברת יחיד כדי להצדיק את הרמת המסך, אלא נדרשים תנאים נוספים כדי לעשות כן, כגון חוסר תום לב או שימוש לרעה במסך ההתאגדות. רשלנות אינה עילה להרים מסך, אלא לקביעת אחריות בנזיקין. פועל יוצא מהאמור, איני רואה מקום לקבוע אחריות אישית של הנתבע מכוח דיני הרמת המסך.
- בסיכומי התשובה, התובעים הפנו לפסיקה נוספת, לפיה יש להטיל אחריות אישית גם מכוח חובת תום הלב (ת"א (מחוזי ת"א) 1642/97 ס.א.י-ירק בניה והשקעות בע"מ נ' הרדופים יוזמה בבניה בע"מ (22.5.05)). איני רואה לקבוע אחריות אישית בעילה זו. ראשית, לנתבעים לא ניתנה הזדמנות להשיב לסוגיה זו, נוכח עיתוי העלאת הטענה בסיכומי התשובה. שנית, ספק בעיניי האם הוכח חוסר תום לב של הנתבעים. חוסר תום לב אינו רשלנות, ואפילו לא רשלנות גסה, אלא התנהגות מודעת ומכוונת. איני סבורה שקיימות די ראיות לקבוע ממצאים המייחסים לנתבעים התנהגות כזו. אף אין צורך להכריע בסוגיה זו, שכן את האחריות האישית ניתן לגזור מהעילה החוזית ומהעילה הנזיקית (ראו: ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי (1.8.10) פסקאות 47 – 49).
סוף דבר
- התביעה מתקבלת בחלקה.
- אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 368,162 ₪.
כן אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות המשפט (שכר המהנדס ברגמן בגין חוות הדעת שנתן, שכר המומחה מטעם בית המשפט, שכר עדים, הוצאות מסירה משפטית אם היו ורבע מאגרת בית המשפט) בצירוף הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומן ועד היום.
בנוסף, יישאו הנתבעים, יחד ולחוד, בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 75,000 ₪.
סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
--- סוף עמוד 56 ---
- אני מחייבת את צד ג' 2 (גביזון) לשלם לנתבעים סך של 7,635 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.
אני מחייבת את צד ג' 3 לשלם לנתבעים סך של 30,486 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,600 ₪.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים, בדואר.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים.
ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ז, 19 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.
חתימה