תא (כ"ס) 2127-06-13 ג'יי פומרנץ נ' צ. אמין – חב' לבנין והנדסה בע"מ

1. תביעה כספית בסך 1,437,553 ₪ בגין ליקויי בנייה ואיטום.

כללי

--- סוף עמוד  1 ---

2. התובעים הם בעלי זכות החכירה במגרשים ברחוב דגניה 41 א' וברחוב דגניה 41 ב' ברעננה.

התובעים 1 – 2 (ג'יי והדסה) הם בעלי הזכויות בבית הדרומי, הקדמי, ברחוב דגניה 41 א', הידוע כגוש 7655 חלקה 238 תת חלקה 4 (להלן: הבית הדרומי).

התובעים 3 – 4 (איתן ואלינור)הם בעלי הזכויות בבית הצפוני, העורפי, ברחוב דגניה 41 ב', הידוע כגוש 7655 חלקה 238 תת חלקה 3 (להלן: הבית הצפוני).

3. התובעים התקשרו עם הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) בהסכמים לבניית בתיהם בחלקות האמורות.

ביום 22.5.05 נחתם הסכם בין התובעים 1 – 2 לבין הנתבעת, וביום 10.6.05 נחתם ההסכם הנוגע לתובעים 3 – 4.

לפי ההסכמים, הנתבעת התחייבה לבנות את הבתים "עַד מפתח".

על בניית הבתים הוחל חוק המכר (דירות), לרבות תקופות הבדק שבו.

התמורה בגין ביצוע הבנייה הועמדה על סך של 310,000 דולר עבור הבית הדרומי וסך של 318,840 דולר עבור הבית הצפוני.

4. הנתבע 2 (להלן: הנתבע) הוא מנהלה של הנתבעת, ובסוף ההסכמים חתם על ערבות אישית, במסגרתה ערב לכל התחייבויות הנתבעת על פי הסכמי הבנייה.
5. צדדי ג' הם קבלני משנה או ספקים בפרויקט הבנייה:

צד ג' 1 (עתאמנה) – ביצע לפי הנטען עבודות איטום של רצפת המרתף לבית הצפוני. ההודעה נגדו נמחקה, בהיעדר מסירה כדין, וזאת נוכח החלטות מיום 28.2.17 ומיום 15.3.17.

צד ג' 2 (להלן: גביזון) – ביצע עבודות איטום של מרפסות, מקלחות ותעלות וכן הגבהת איטום המרתף הדרומי.

צד ג' 3 (להלן: ניסים) – הוא קבלן אינסטלציה וביוב שביצע את עבודת האינסטלציה והביוב בכלל הפרויקט, לרבות הנחת צינורות.

צד ג' 4 (מצרפלס) – היא החברה שסיפקה צינור מים שהתברר כצינור בלתי מתאים, לפי הנטען. ההודעות נגדה נדחו לבקשת המודיעים, ללא צו להוצאות.

--- סוף עמוד  2 ---

צד ג' 5 (אגבאריה) – הוא קבלן שביצע עבודות איטום של הבית הקדמי. ההודעה נגד אגבאריה נמחקה לבקשת הנתבעים, בהיעדר המצאה.

הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי נגד קבלן איטום נוסף, יצחק שניר (להלן: שניר), אך בשלב מוקדם של ההליך ביקשו למחוק אותה (החלטה מיום 7.10.13). שניר זומן כעד מטעם התובעים.

העובדות הצריכות לעניין

6. בניית הבתים נעשתה על ידי הנתבעים, והם נעזרו בקבלני משנה, חלקם צדדי ג'.
7. בהסכם ניתנה לתובעים אפשרות למנות מפקח מטעמם, אך הם לא מינו מפקח. בדיעבד, התובעת 4 (להלן: התובעת) ראתה עובדה זו כטעות (עמ' 93 ש' 14). הנתבע טען שבא כוחם של התובעים דאז ביקר בשטח פעמים רבות, וכן גם אביה של התובעת ונציגים של התובעים, אך אין לטענה זו תמיכה ראייתית מינימלית. איש מאותם אנשים לא זומן להעיד. לפי עדותה של התובעת, עורך הדין טיפל בביצוע תשלומים בלבד (עמ' 93 ש' 30 – 31). אין כל סיבה להניח שעורך דין מיומן דיו כדי לבצע פיקוח הנדסי, או שביצע פיקוח כזה. גם אם אקבל את עדותו של הנתבע בנקודה זו, לפיה בא – כוחם של התובעים אותה עת ביצע תשלומים לאחר שאישר את העבודה, הרי לכל היותר דובר בהתקדמות לפי שלבים. אין עדות לפיה עורך הדין בדק את איכות העבודה, ואין עדות כי ביצע פיקוח צמוד ויומיומי.

מכל מקום, טענת הנתבעים אינה רלבנטית. קבלן חייב לבנות בית באופן תקני, ללא ליקויים. אם קיימים ליקויים, אין הדבר גורע מחובתו לשאת בעלויות התיקונים. קבלן אינו משתחרר מאחריות זו משום שהמזמין לא מינה מפקח. אף לו מונה מפקח, לא היה הדבר גורע מאחריות הקבלן (לכל היותר, במצב כזה, ניתן היה להשית אחריות משותפת גם על המפקח).

8. יש לציין כי העבודה התנהלה ללא יומן עבודה (עדות הנתבע – עמ' 118 ש' 29 – 30). בנוסף, לפי עדותו של הנתבע, לא היה מנהל עבודה (עמ' 118 ש' 20 – 21).
9. לפי הראיות, הבתים נמסרו בתחילת שנת 2008. בחודש 3/08 התובעים 3 – 4 נכנסו לביתם (הצפוני), לאחר שהכינו אותו. הבית הדרומי הושכר. אף כאן, טענת הנתבעים (וחלק מצדדי ג') כי התובעים "אשמים" משום שלא ביצעו בדיקה במועד הכניסה, אינה ממין העניין. ראשית, טענה זו, בדומה לטענה בדבר היעדר מפקח, היא בגדר "היפוך היוצרות" שבו המזיק (הקבלן המקצועי) "מאשים" את הניזוק (המזמין), בכך שהיה תמים ו"סמך" על הקבלן כי יפעל כשורה. שנית, טענה זו אינה יכולה לפטור מאחריות לליקויים בעבודת הקבלן, אלא לכל היותר להתייחס להוכחתם, סוגיה

--- סוף עמוד  3 ---