תמצית טיעוני הצדדים
5. ב"כ המערערת הגישה כתב ערעור מפורט, וכן קובץ אסמכתאות הכולל פסיקה זרה וכתיבה ענפה של ארגונים ואנשי אקדמיה מן העולם. בטיעוניה בכתב ובעל-פה עמדה ב"כ המערערת על רדיפת מתרגלי שיטת ה"פאלון-גונג" על-ידי שלטונות סין. עוד טענה ב"כ המערערת כי אין בסיס לפקפק באמינות מרשתה שטענה כי היא מתרגלת את שיטת ה"פאלון-גונג" באופן אדוק כדרך חיים. בנוסף, נטען כי המערערת עמדה באופן מספק ברף הנדרש, והוכיחה במידת האפשר כי שלטונות סין מודעים לכך שהיא מתרגלת את השיטה. ב"כ המערערת הוסיפה וטענה כי החשש מפני בקשות מניפולטיביות בעילת "פליטות במקום" הוא מוגזם. לא ידוע על הצפה של בקשות מסוג זה, ומכל מקום אין בחשש ערטילאי כאמור כדי להצדיק הקשחה באמות-המידה החלות על העניין. לגישת ב"כ המערערת, בעצם עשיית פעולות רצוניות (בין במדינת המוצא ובין מחוצה לה), אין כדי לשלול את הגנת האמנה. כמו כן, לגישת ב"כ המערערת, ספק אם יש בסיס לדרישת תום-הלב לגבי עילת "פליטות במקום", ואולם גם אם כן – לא הוכח שהמערערת פעלה בהעדר כנוּת כאשר החלה בתרגול שיטת ה"פאלון-גונג" בישראל וכאשר הפגינה מול שגרירות סין בארץ. בנוסף נטען כי אפילו ייקבע כי שלטונות סין אינם יודעים כי המערערת מתרגלת את שיטת ה"פאלון-גונג" כדרך חיים, הרי החזרתה של המערערת לסין, משמעותה היא כי המערערת לא תוכל לתרגל את השיטה בחופשיות, נוכח רדיפת מתרגלי השיטה שם. לפי הטענה, בעובדה זו, כשלעצמה, יש כדי להקים עילת פליטות, וזאת נוכח הפגיעה הקשה בחופש האמונה והמצפון של המערערת. מנגד, ב"כ המשיב טען כי אין עילה להתערב בפסק-דינו של בית-הדין לעררים וכי דין הערעור להידחות.
--- סוף עמוד 5 ---
דיון והכרעה
(א) המסגרת הנורמטיבית
6. כידוע, מדינת ישראל חתומה על אמנת הפליטים, ועל הפרוטוקול המשלים לה. הוראות אמנת הפליטים לא אומצו בחקיקה פנימית, אך המדינה מחויבת לכבדן מכוח הדין הבינלאומי ההסכמי. בהתאם לכך, חלה על האמנה "חזקת ההתאמה", ולפיה קיימת התאמה בין חוקי המדינה לבין נורמות של המשפט הבינלאומי המחייבות את מדינת ישראל (ראו: עע"מ 5667/14 פלונית נ' ממשלת ישראל (5.1.2016), פס' 24).
האמנה מגדירה "פליט" באופן הבא (סעיף 1A(2) לאמנה בתרגום לעברית):
"לעניין אמנה זו יהא המונח 'פליט' חל באדם - ...
(2) הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים, או להשקפה מדינית מסוימת, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ, או איננו רוצה בכך בגלל הפחד האמור".