רביעית, עסקינן בתרגול של המערערת את שיטת ה"פאלון-גונג" ביחד עם אחרים בחוף הים בתל-אביב בתדירות של פעם בשבוע, וכן השתתפות של המערערת בהפגנה אחת ביום 20.7.2012 מול השגרירות הסינית בתל-אביב. לשאלתי בדיון, אישרה ב"כ המערערת כי אין טענה שתמונות המערערת מתרגלת "פאלון-גונג" בחוף הים או מפגינה ליד השגרירות הסינית, פורסמו בעיתונים כלשהם, או הופצו ברשתות החברתיות (זאת, בניגוד לנסיבות המקרה בפסק-הדין האנגלי אליו הפנתה ב"כ המערערת באסמכתא מס' 12 בכרך האסמכתאות). מכאן שהיקף החשיפה ברבים של
--- סוף עמוד 14 ---
פעילות המערערת בישראל, אינו ניכר. בנסיבות אלה, לא סביר כי הרשויות בסין מודעות לפעילותה של המערערת בארץ, ומכל מקום לא הונחה תשתית לכך ולו ברף מינימאלי.
18. הנה כי כן, אין חשש "מבוסס" לכך ששלטונות סין יודעים כי המערערת השתתפה בתרגול שיטת ה"פאלון-גונג" בישראל, או כי היא הפגינה מול השגרירות הסינית בארץ בשנת 2012. אינני מתעלמת מטענת ב"כ המערערת לפיה הרשויות בסין נוהגות לעקוב אחר מתרגלי השיטה גם מחוץ לגבולות סין, וכי מבקש המקלט ניצב לפני קושי מוּבנה להוכיח בראיות ישירות, כי גורמי השלטון במדינת-מוצאו מודעים לפעילותו בארץ. בהתייחס לכך, אציין כי במקרים מתאימים די להצביע על ראיות נסיבתיות שבכוחן ללמד על סיכוי סביר כי הרשויות במדינת המוצא, מודעות לפעילות שמתבצעת מחוץ לגבולותיה (ראו והשוו: Hathaway & Foster הנ"ל, עמ' 80). המערערת לא עמדה בנטל זה.
(ה) הערה לפני סיום - מבחן תום-הלב וכנות הבקשה
19. הוועדה המייעצת ציינה בסיום המלצתה ו"ברקע הדברים" כי המערערת: "נהגה בחוסר תום-לב, בכך שהצטרפה, לאחר הגעתה לישראל, לכאורה, לקבוצה אשר נרדפת בארצה, ובפרט לאירוע 'פומבי' מטעמה, לאחר שהגיעה לישראל למטרות עבודה".
בית-הדין לעררים התייחס לכך בקצרה בפס' 35 לפסק-דינו, כאשר ציין כי המערערת בחרה להשתתף בהפגנה נגד שלטונות סין בישראל. בהקשר זה, הפנה בית-הדין לדבריו של כב' השופט עמית בעע"ם 4922/12 פלונים הנ"ל, פס' 1, לפיהם: "...מקום בו מבקש מקלט עושה במדינת המקלט 'כמיטב יכולתו' על מנת ליצור עילות חדשות בגינן יהא עלול לעמוד בסכנה אם יוחזר למדינת מוצאו, יש בכך כדי להשפיע על הרף הראייתי הנדרש כדי להוכיח את החשש לרדיפה". בית-הדין לעררים העיר בפסק-דינו כי הדברים האמורים יפים גם במקרה דנן. עוד הפנה בית-הדין לעררים לעע"ם 2244/12 פלונית הנ"ל, שם נדונה בקשת מקלט של מי שטענה שתרגלה "פאלון-גונג". בית-הדין ציין כי באותה פרשה, ניתן משקל ממשי לשאלת תום-הלב והכנות בהשתתפות בפעילות התנועה בישראל.
--- סוף עמוד 15 ---
בפס' 10 לדבריי לעיל, התייחסתי לכך שבפסיקתו של בית-המשפט העליון הובעו דעות לפיהן יש מקום לבחון בקשות מקלט בעילה של "פליטות במקום" לפי מבחן תום-הלב, כאשר במקרים מתאימים הדבר אף יכול להשפיע על הרף הראייתי שיידרש על-מנת להוכיח "פחד מבוסס היטב" מפני רדיפה.
בחינת נסיבות עניינה של המערערת, מעלה תהייה ממשית בדבר כנותה של עילת המקלט הנטענת: לא ניתן שלא לתהות האם אמנם המערערת נתקלה בדרך מקרה בלבד במתרגלים של שיטת ה"פאלון-גונג", והחלה לתרגל את השיטה מתוך סקרנות גרידא ובתום-לב, והכל שבוע אחד בלבד לאחר שנכנסה לישראל במטרה לעבוד כדי לשפר את מצבה הכלכלי. אף קשה שלא לתהות בדבר כנוּת הצטרפותה של המערערת להפגנת תומכי שיטת ה"פאלון-גונג" ליד השגרירות הסינית בארץ, למרות שהמערערת מסרה בריאיון עמה שידוע שהשיטה אסורה בסין, ולמרות שהמערערת לא טענה בשום שלב שעסקה בעבר בפעילות פוליטית או אידיאולוגית כלשהי (בין לגבי שיטת ה"פאלון-גונג" ובין בכלל). זאת ועוד; בקשת המקלט הוגשה למעלה משנה לאחר שהמערערת החלה לתרגל, לטענתה, את השיטה בארץ. טענת המערערת לפיה לא ידעה קודם לכן כי ניתן להגיש בקשת מקלט היא תמוהה, בשים לב לכך שהיא מוקפת במתרגלים של השיטה בישראל. בהתחשב בכל אלה, מתעוררת שאלה האמנם טענתה של המערערת ל"פליטות במקום" הנה "כנה ואמיתית", או שמא מדובר בפעולות מכוונות שמטרתן הבלעדית או הדומיננטית הייתה ליצור עילת מקלט בישראל, ואם כך – מהי משמעות הדבר מבחינת אופן הבדיקה של בקשת המקלט בעניינה של המערערת. כאמור, אינני סבורה כי יש צורך להכריע בכל אלה בנסיבותיו של מקרה זה. כפי שהבהרתי לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת המשיב לדחות את בקשת המקלט של המערערת בהתאם לאמות-המידה של אמנת הפליטים, וזאת ללא צורך במשקפיים של כנות ותום-לב.
סוף דבר
20. נוכח מכלול הטעמים שפורטו לעיל, המסקנה אליה הגעתי היא כי אין להתערב בפסיקת בית-הדין לעררים לפיה המערערת לא עמדה בתנאים הנדרשים להוכחת עילה של "פליטות במקום" מבחינה עובדתית, שכן לא הוכח כי המערערת מתרגלת את שיטת "הפאלון-גונג" באופן אדוק כדרך חיים, וכן לא הוכח כי רשויות סין מודעות לפעילותה של המערערת בישראל. ממילא, לא הוכח כי למערערת "פחד מבוסס היטב"
--- סוף עמוד 16 ---
מפני רדיפה על-ידי שלטונות סין. לפיכך, אין עילה להתערב בדחיית בקשתה למקלט מדיני על-ידי המשיב.
אשר על כן, הערעור נדחה. על המערערת לעזוב את ישראל עד יום 1.5.2019.
המערערת תישא בהוצאות ובשכ"ט ב"כ המשיב בסך כולל של 7,000 ₪. העירבון שהופקד יועבר למשיב על-חשבון הסכום האמור.
המזכירות תמציא את פסק-הדין לב"כ הצדדים ותסגור את ההליך.
ניתן היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט, 01 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.
דנה כהן לקח