על כן, מכלל התיקים שהדיון בהם אוחד, תביעת מנדזיצקי היא היחידה שעודנה עומדת להכרעתו של בית המשפט במסגרת פסק דין זה.
טענות הצדדים
טענות התובעים בסיכומיהם
28. הסיכומים בתיק הוגשו על ידי כל התובעים בתיק המאוחד יחדיו. לאור העובדה שההחלטה דנן נוגעת כאמור לתביעת מנדזיצקי בלבד, יובאו להלן טענות התובעים הרלוונטיות לתביעה זו בלבד.
29. כפי שצוין לעיל לטענת התובעים היא כי הבנקים, בית ההשקעות, מנהלי תיקי השקעות וכן רואה חשבון מבקר פעלו ברשלנות, בניגוד לסטנדרט המצופה מהם על פי חוק, באופן שהסב נזק לתובעים כמשקיעים בקרנות הזרות שנוהלו על ידי סגל. התובעים מדגישים את חובות האמון המוגברות המוטלות על מנהלי תיקי השקעות וכן על הבנקים כמי שאמונים על ניהול כספי לקוחותיהם – בתוך כך, נטען כי הנתבעים לא פעלו בזהירות ובהמיומנות הנדרשות מהם, לא העניקו גילוי נאות ביחס להשקעות וכי הציגו מצגי שווא מטעים לגביהן. זאת כאשר במשך שנים רכשו לחשבונות לקוחותיהם, או החליטו להמשיך ולהחזיק, במוצרים פיננסיים שלא הכירו ואף נמנעו מלבצע בדיקות בסיסיות בדבר מהותם.
טענות התובעים כלפי הבנק הבינלאומי
כפי שיפורט להלן התובעים טוענים לרשלנות מצד הבנק הבינלאומי וכן להפרת חובה חקוקה על ידי הבנק בשל הפרת הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול
--- סוף עמוד 9 ---
תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הייעוץ") (סעיף 33 לסיכומי התובעים); וכן לאור הפרת חובות האמון שחלות על הבנק כלפי לקוחותיו.
30. לטענת התובעים על הבנקים מוטלות חובות זהירות וחובות תום-לב מוגברות, אשר מקימות לבנק אחריות בגין הטעיה של הלקוח, בין אם נעשתה באופן אקטיבי ובין אם במחדל. חובות מוגברות אלו נובעות לשיטת התובעים ממידת האמון וההסתמכות של הלקוח על הבנקים ומעצם פערי הכוחות בין הבנקים לבין לקוחותיהם.
עוד נטען כי גם על יועץ השקעות בבנק חלות חובות מוגברות מתוקף חוק הייעוץ. לפיו, על יועץ השקעות לברר מהם צרכי הלקוח, להתאים לו את שירות הייעוץ, וכן להזהיר את הלקוח לגבי סכנות הטמונות בהשקעה, ולוודא כי מודע אליהן.
31. לטענת התובע בשנת 2009 נרכשו לחשבונו באמצעות הבנק הבינלאומי יחידות השתתפות בקרנות פורום. לפי התובע פעולת הרכישה הראשונה של הקרנות בוצעה על ידי סמדר סופר, יועצת השקעות של הבנק הבינלאומי. לטענת התובע הן הבנק הבינלאומי והן סופר התרשלו בבחינת הקרנות, בהתאמת ההשקעה לצרכיו ובמתן גילוי נאות כנדרש ביחס לה. התובע טוען כי הסתמך על מצגי הבנק הבינלאומי והשקיע כספים בקרנות פורום – השקעה שגרמה לו הפסדים רבים.
לטענת התובע הבנק הבינלאומי התרשל וכשל במילוי חובותיו כשומר סף – באי בדיקת הקרנות הזרות, למרות שאלו נרכשו דרך הבנק על ידי יועצת השקעות ותיקה ללקוח מיועץ. חרף חובת הבנק לבחון את ההשקעה המוצעת, עובדי הבנק הבינלאומי לא בחנו את תשקיף הקרנות שהיה נגיש להם (פ' 10.5.2016 עמ' 1611-1612) ולא התריעו לגבי הסיכון והנזילות של ההשקעה (סעיפים 21-22 לסיכומי התובע). לפי התובע אלמלא היה מקבל את הרושם שהקרנות נבדקו ונמצאו כמתאימות להשקעה בעבורו, היה מסתייע בגורם מקצועי חיצוני לבחינתן.
32. זאת ועוד, התובע טוען להפרה של חובות הזהירות והוראות חוק הייעוץ על ידי הבנק הבינלאומי. בתוך כך נטען כי לא בוצע אפיון להעדפותיו וצרכיו בניגוד להוראות חוק הייעוץ והוראות הרשות לניירות ערך (נכון לאותו מועד), אשר מחייבות עדכון צרכים מדי תקופה. כך, ביום 4.5.2003 נחתם עם התובע הסכם ייעוץ, אפיון התובע עודכן ביום 3.3.2004 (נספח 4 לתצהיר סופר) ורק כחמש שנים לאחר מכן, בחודש אפריל 2009, נערך לתובע אפיון מחדש, בעוד שהסכם ייעוץ חדש נחתם עם התובע בשנת 2012.
לפי התובע למרות שאופיין כלקוח סולידי, הוצעה לו השקעה בקרנות הזרות, חרף היותן השקעה בסיכון גבוה, כאשר לא הוסברו לו הסיכונים הכרוכים בהשקעה. התובע מפרט כי ביום 23.4.2009 נערכה פגישה בינו לבין סגל וסופר, בה נבחנה ההשקעה בקרנות פורום ובעקבותיה השקיע בהן סכום של למעלה מ-9,000,000 ש"ח.
33. יתרה מכך, נטען כי הבנק הבינלאומי סיווג את הקרנות באופן שגוי ומטעה כ"קרנות נאמנות" בדיווחים השוטפים לתובע, ולכן יצר מצג שווא מטעה שלפיו מדובר בקרנות מפוקחות וסולידיות.
--- סוף עמוד 10 ---
לפי התובע, הוא היה סבור כי מדובר במוצר מפוקח הכולל נאמן, בעל סיכון תפעולי מתון. בפועל התברר כי מדובר בקרנות ספקולטיביות, שאין בהן מאפיינים של נאמנות אלא של קרנות גידור. חלק מהקרנות היו בפועל "קרנות של קרנות" (Fund of Funds) אשר השקיעו בחברות של סגל, ללא כל מעורבות של נאמן בלתי תלוי (סעיפים 26-29 לסיכומי התובעים). על פי התובע, בהתאם לדין הישראלי לא מדובר כאמור ב"קרנות נאמנות" אלא ב"קרנות חוץ" – כפי שאלה אף הוגדרו על ידי בנק הפועלים באופן שאינו יוצר הטעיה.
34. בנוסף טוען התובע כי הבנק שיווק וייעץ לו ביחס להשקעה בקרנות זרות באמצעות תיק שנוהל על ידי חברת בת של הבנק הבינלאומי – "מודוס סלקטיב", וזאת ללא גילוי נאות ואזהרה כנדרש. מכאן סבור התובע כי ניתן ללמוד שהבנק ייעץ לו ביחס להשקעה בקרנות זרות. באשר לקרנות האמורות, התובע טוען כי חובת ההתאמה שחלה על יועץ השקעות גוברת כשיש לבנק המייעץ זיקה למנהל ההשקעות אליו הפנה את הלקוח. התובע מבסס טענתו בין היתר על עמדת סגל הרשות לניירות ערך לגבי הפניה לחברה לניהול תיקי השקעות (סעיף 12 לסיכומי התובעים).
35. באשר לשאלה האם כלל חשבונות התובעים היו כלולים במסגרת הסכם הייעוץ מול הבנק הבינלאומי טוען התובע כי הוא מי שקיבל את שירותי הייעוץ, כלקוח של הבנק הבינלאומי, ולא החשבון שעל שמו. לפי התובע בשעה שחתם על הסכם הייעוץ מול הבנק הבינלאומי, ביוני 2003, היה ברשותו חשבון אחד בלבד (בהמשך היו ברשות התובע שני חשבונות בנק נוספים בבנק הבינלאומי). יחד עם זאת, לשיטת התובע אין לבצע הפרדה מלאכותית בין החשבונות כאילו שפעולות שבוצעו במסגרת שני החשבונות החדשים יותר נעשו ללא ייעוץ מהבנק. לחילופין, גורס התובע כי במצב שבו יש ערבוב בין נכסים ולגבי חלק ניתן ייעוץ ולגבי אחרים לא – כפי שנטען על ידי הבנק – יש לראות את חוק הייעוץ כחוסה על כולם (סעיף 14 לסיכומי התובעים).
36. לעניין טענת הבנק הבינלאומי שלפיה איננו רשאי לייעץ לגבי השקעה בקרנות שאינן סחירות גורס התובע כי עובדה זו לא דווחה לו בזמן אמת וכי הבנק לא ביקש להחריג רכיבים מסוימים מהסכם הייעוץ אל מול התובע. לטענת התובע אין מחלוקת כי הבנק הבינלאומי סיפק לו שירותי ייעוץ השקעות כאשר לא ניתן לפרק את שירותי הייעוץ לגורמים בהתאם לסוג המוצר, שעה שהבנק הבינלאומי לא הבהיר את הדברים לתובע במפורש בזמן אמת.
37. לאור כל האמור, טוען התובע לרשלנות מצד הבנק הבינלאומי – בכך שלא ביצע בירור לגבי צרכיו כלקוח, שלא התבצע בירור לגבי מהות ההשקעה בקרנות פורום, בשל אופן סיווגן המטעה ואי גילוי הסיכון שבהשקעה בהן. לשיטת התובע הוא הסתמך על מצגי הבנק הבינלאומי אשר סיפק לו ייעוץ השקעות כאמור, ולולא התרשל הבנק לא היה נגרם לו נזק. כך למשל, אילו היה הבנק הבינלאומי בוחן את טיב הקרנות ומזהיר את התובע בזמן אמת בדבר הסיכונים הכרוכים בהשקעה בהן, או מעדכן בדבר אי יכולתו לייעץ ביחס לקרנות פורום – לא היה התובע משקיע בהן.
--- סוף עמוד 11 ---
לטענת התובע הבנק הבינלאומי הוא "מונע הנזק הזול" במקרה דנן. אילו היה הבנק מקיים את חובותיו על פי דין, לשיטת התובע מלכתחילה לא היה משקיע בקרנות פורום, ובוודאי לא היה ממשיך ומשקיע סכומי עתק בקרנות באמצעות בנק הפועלים.
טענות התובעים כלפי בנק הפועלים
38. בשנת 2009 נרכשו בחשבון התובע בבנק הפועלים יחידות השתתפות בקרן פורום, ובהמשך לרכישה זו אף הועברו החזקותיו של התובע בקרנות פורום מחשבונו בבנק הבינלאומי, כאמור מעלה, לחשבון התובעת בבנק הפועלים. לפי התובע בנק הפועלים התרשל בבדיקת ההשקעה בקרנות, בהתאמתה לתובע, במצגים שהעביר לגבי הקרנות וכן בהעדר גילוי נאות ואזהרות כנדרש על פי דין.
39. התובע טוען כי איילת יסעור, אשר עבדה כיועצת השקעות בבנק הפועלים, ייעצה לו להשקיע בקרנות הזרות של פורום תוך שפעלה בניגוד להוראות החוק ולנהלי הבנק בכל הנוגע לליבון צרכי הלקוח, התאמת השירות ותיעוד כנדרש.
התובע מפרט כי בהסכם הייעוץ מיום 8.4.2009 שנחתם בין התובע לבין בנק הפועלים, הסכם אשר התייחס לכל חשבונותיו של התובע בבנק, צוין כי ניתן שירות ייעוץ בין היתר ביחס לקרנות חוץ.
בהמשך לכך, התובע מציין כי בעקבות הפגישה בין התובע, יסעור וסגל מיום 14.10.2009, שנערכה במטרה לבחון השקעה בקרנות פורום, נרכשו לתובע יחידות השתתפות בסך של כ-2,600,000$ וזאת לאחר תיאום בנושא בין סגל לבין יסעור. עוד נטען כי בעקבות המלצתה של יסעור מיום 2.5.2011 שלא לבצע השקעה נוספת בקרנות פורום, חדל התובע מלהשקיע בהן. התובע גורס כי מעורבותה של יסעור עולה כדי מתן ייעוץ בדבר כדאיות השקעה, אולם יסעור לא עמדה בחובותיה להסביר לתובע את אופי ההשקעה.
40. לשיטת התובע כגוף שמספק שירותי ייעוץ השקעות חלה על בנק הפועלים חובה לבדוק את המכשיר הפיננסי שבו משקיעים לקוחותיו. בדומה לטענות ביחס לבנק הבינלאומי, גורס התובע כי בנק הפועלים הוא מונע הנזק הזול במקרה דנן. בידי בנק הפועלים היו הכלים לבחון את קרנות פורום, בעלות מינמלית ובאופן שיכול היה להביא למניעת הנזק שנגרם לתובע בגין השקעתו. לשיטת התובע הימנעות בנק הפועלים מביצוע בדיקות אלה בזמן אמת עולה כדי רשלנות.
בתוך כך נטען כי התובע הוטעה לחשוב שההשקעה בקרנות פורום הינה השקעה בקרנות נאמנות מפוקחות (סעיף 75 לסיכומי התובעים). לפי התובע קרנות פורום הוצגו על ידי בנק הפועלים כקרנות נאמנות, בעוד שבפועל לא ענו על הגדרה זו. כך למשל, מבדיקה שבוצעה על ידי יסעור בחודש יולי 2013 עלה כי הקרנות אינן קרנות נאמנות או קרנות גידור. לפיכך, טוען התובע כי הבנק פועלים הציג מצג שווא רשלני לגבי מאפייני המוצר הפיננסי בו השקיע.
--- סוף עמוד 12 ---
41. יתרה מכך, נטען כי בנק הפועלים התרשל בפיקוח אחר חשבון הבנק המנוהל של התובעת, אשר נפתח ביום 2.9.2010, בכך שאפשר לחברת ניהול תיקי השקעות לפעול בו כרצונה תוך ביצוע מעשי רשלנות ובחריגה מהרשאה. התובע טוען כי על הבנק חלה חובה לפקח על חברת ניהול התיקים ולהזהיר את התובע לגבי הסיכונים הטמונים בהשקעה. יתרה מכך, נטען כי היה על בנק הפועלים לצפות כי עקב ההטעיה וחוסר הבנתם את המכשיר הפיננסי שלגביו ניתנו המלצות השקעה, עשוי להיגרם ללקוחות הבנק נזק בשל מעשי מרמה שייעשו "בחסותו".
לפי התובע בנק הפועלים התרשל במילוי חובותיו אלו וגרם לנזקים שספג מההשקעה בקרנות. אילו היה בנק הפועלים מזהיר בזמן אמת את התובע או מעדכנו בדבר אי יכולתו לייעץ לו, ומפנה אותו לבחון את הקרנות הזרות באופן עצמאי, לא היה התובע משקיע את מיטב כספו בקרנות פורום.
התובע מוסיף כי אף אם היה ביכולתו להיעזר באנשי מקצוע חיצוניים לבנק ואף אם גמר בדעתו לגבי ההשקעה – אין בכך בכדי להוריד או לפטור את הבנק מחובת ההסבר שחלה עליו על פי חוק.
42. לעניין המידע שעמד לרשותו, טוען התובע כי הוא מצוי בעמדת נחיתות מול הבנק, וכי אין לו די כלים להכיר את האינטרסים שעומדים בפני הבנק שעובדיו מייעצים לו. בנוסף, נטען כי בנק הפועלים התרשל בתיעוד ומעקב אחר ההתקשרויות מול התובע, בניגוד לדין, ובאופן שהסב לתובע נזק ראייתי בתיק דנן. בתוך כך, מציין התובע כי הבנק נמנע מלהעביר לתובע הקלטות של שיחותיו עם נציגי הבנק, בטענה שאלו נמחקו. בנוסף, לא הועברו תכתובות דוא"ל שהתקיימו בין גורמים בבנק לבין התובע ובני משפחתו. התנהלות זו מצדיקה לשיטת התובע את היפוך נטל הראייה במקרה דנן – כך שיעמוד לפתחי הבנק.
טענות התובעים כלפי סופיריור והנתבעים 2-4
43. במסגרת הסכם הניהול מיום 2.9.2010 ניתן לסופיריור ייפוי כוח לנהל בעבור התובעת תיק השקעות. לטענת התובעים, הנתבעים 1-4 ניהלו את תיק ההשקעות של התובעת ברשלנות, בניגוד לדין ותוך הצגת מצגי שווא לתובעת.
התובעים טוענים כי תיק ההשקעות נוהל בניגוד לפרופיל החברה, ובניגוד לרצונה וצרכיה נקנו לחשבונה קרנות מסוכנות וספקולטיביות, אשר לא נבדקו ונבחנו כראוי על ידי הנתבעים. עוד נטען כי הוצגו לתובעת מצגי שווא לגבי ניהול החשבון, לרבות דוחות המעידים על תשואות סולידיות (סעיף 101 לסיכומי התובעים).
44. לשיטת התובעים הנתבעים הפרו את חובתם להתאים את ההשקעה לתובעת, כלקוחתם, שעה שרכשו כאמור קרנות גידור ספקולטיביות ומבלי שהכירו את טיב ההשקעה. התובעים מפנים בהקשר זה להוראות חוק הייעוץ (סעיפים 11 ו-20 לחוק הייעוץ), שלפיהם על בעלי רישיון לניהול תיקים לפעול בזהירות ובמיומנות לטובת הלקוח.
--- סוף עמוד 13 ---
זאת ועוד, התובעים טוענים כי הנתבעים 1-4 פעלו ברשלנות בכל הנוגע להתאמת ההשקעה לפרופיל הסיכון של התובעים ובבחינת הקרנות, באופן שהסב לתובעת נזק. היה על הנתבעים 1-4 לצפות כי עקב ההטעיה, הסיווג השגוי והימנעותם מבחינת ההשקעה עלול להיגרם לתובעת נזק, כאשר נטען כי זהו סוג הנזק אליו נתכוון המחוקק בהגדרתו את אחריותם של מנהלי תיקי השקעות.
45. התובעים הפנו לעדויות המומחים מר בהיר ומר מר אידן, מהם עולה לשיטתם כי על מנהל תיקי השקעות חלה חובה לבחון את טיב ההשקעה ואת תשקיפי הקרן הנרכשת בטרם מתבצעת ההשקעה בה, ולאורך ההחזקה בה. לפי התובעים הבחינה שבוצעה על ידי נוטע היתה אגבית, בהתבסס על מצגים שהתקבלו מגופים חיצוניים ומסגל עצמו, ולא נעשתה בדיקה מקיפה ויסודית כנדרש ממנהלי תיקי השקעות.
בתוך כך נטען כי הנתבעים לא בחנו מסמך בסיסי ומשמעותי של קרנות פורום – "הממורנדום" (Memorandum), והסתפקו בדפי מוצר המפורסמים על ידי הקרן, וזאת למרות שאלו לא מכילים את מלוא המידע המהותי הרלוונטי. התובעים מפנים לפסיקה שלפיה אף משקיעים מן היישוב לא יכולים להסתמך על "Fact Sheet" בלבד, אלא נדרשים לבחון את מסמך ההשקעה המחייב. התובעים מפרטים כי המידע הרלוונטי לרבות נתוני הקרנות היה בר השגה בעבור הנתבעים, לכל אורך הדרך, ומכאן שעלות מניעת הנזק על ידם הייתה מינימלית.