בנוסף, גורסים התובעים כי עיון בממורנדום ובדוחות השנתיים של הקרנות מגלה כי אין מדובר בקרנות נאמנות אלא בקרנות גידור ספקולטיביות מסוכנות, אשר בין היתר השקיעו בחברות פרטיות בבעלותו של סגל, וכי הועברו מהן כספים ישירות אל סגל באופן אישי. לטענת התובעים מהמסמכים של קרנות פורום עולה כי הקרנות בעיקרן אינן נזילות וכלל לא היה להן נאמן – תנאי בסיסי לקיומה של קרן נאמנות (סעיפים 114-115 לסיכומי התובעים).
46. התובעים מוסיפים וטוענים כי הנתבעים הציגו מצג שווא לגבי סיווג הקרנות ומציינים כי בענייננו מדובר בקרנות אשר הייתה להן זיקה לבית ההשקעות, וההנחה הייתה כי בית ההשקעות מודע היטב לטיבן.
יתרה מכך, נטען כי חרף ההחלטה של וועדת ההשקעות של סופיריור מתחילת שנת 2013, שלפיה הועדפה רכישה של קרנות "אלפא" על פני השקעה בקרנות פורום כ"מוצר של בית", המשיכו הנתבעים לרכוש בעבור התובעת יחידות השתתפות בקרנות פורום בסכום של למעלה מ-4,000,000 ש"ח (סעיפים 121 ו-125 לסיכומי התובעים). התובעים אף מפנים לפרוטוקול דיון של וועדת ההשקעות מיום 9.10.2013, שלפיו התקבלה בישיבה החלטה למכור את כל קרנות פורום בתיקי הלקוחות, וזאת בין היתר בשל חוסר נזילות והיעדר שקיפות.
47. בנוסף, נטען כי רכישת הקרנות במהלך שנת 2013 נעשתה אף ללא אישור מצד התובעים – אשר לא חתמו על טופס חתימה לביצוע הרכישה כנדרש, ולא הוכח כי הנתבעים היו רשאים לבצע את הרכישה בהתאם להוראות טלפוניות מצד התובע.
--- סוף עמוד 14 ---
עוד נטען כי התובע החליט בעצת יועצת השקעות מבנק הפועלים שלא לרכוש יותר קרנות פורום כבר באמצע שנת 2011 ולפיכך הרכישות שבוצעו בשנת 2013 נעשו על דעת בית ההשקעות, בניגוד לרצון התובע. בהקשר זה טוענים התובעים כי נוטע קיבל הוראה מסגל לבצע את הרכישות ולמרות שלא היה בידיו אישור מהתובעים, ביצע את הרכישות מבלי לבדוק את הנושא – וזאת בניגוד לחובתו כמנהל תיקי השקעות. התובעים גורסים כי הנתבעים לא יכולים להישען על ההרשאה הכללית שניתנה להם על ידי התובע לביצוע השקעות, שעה שמדובר בהשקעה במכשיר פיננסי מסוכן, זאת ללא הסבר ראוי ומבלי להתאים את ההשקעה לפרופיל הלקוח.
48. נוסף על האמור טוענים התובעים כי וועדת ההשקעות פעלה בניגוד עניינים, שעה שסגל – מהבעלים של בית ההשקעות ושל קרנות פורום – השתתף בוועדה שקובעת במה ישקיע בית ההשקעות (סעיף 129 לסיכומי התובעים).
49. ביחס לנתבעים 2-4 נטען כי הם לקחו חלק פעיל בניהול תיק ההשקעות של התובעת, לרבות בדיקת קרנות פורום וסיווגן החל מאוגוסט 2011, לכל המאוחר. התובעים גורסים כי אין לקבל את הטענה שלפיה חלק מהרכישות בוצעו לפני ששימשו הנתבעים כמנהלי תיק ההשקעות של התובעת, ולאור זאת אינם אחראים לגבי השקעות אלה, זאת משום שלשיטת התובעים החלטת מנהל תיקי השקעות שלא למכור נייר ערך מסויים הינה למעשה החלטה להוסיף להחזיק בו.
נוסף על כך, מפרטים התובעים כי הנתבעים 2-4 היו מעורבים בקבלת ההחלטות בדבר רכישת קרנות פורום לחשבונם של התובעים – בין היתר, בהיותם חברים בוועדת ההשקעות של סופיריור. לפיכך, גורסים התובעים כי יש להחיל על הנתבעים 2-4, ביחד ולחוד, אחריות אישית בגין הנזקים שנגרמו להם מרכישת קרנות פורום, וזאת בכפוף לחובות המוטלות עליהם כבעלי רישיון לניהול תיקי השקעות.
זאת ועוד, התובעים מציינים כי חלק ניכר מיחידות ההשתתפות בקרנות פורום נרכשו בשנת 2013, ואושרו על ידי נוטע באופן אישי (פ' 8.5.2016 עמ' 1070). לפיכך, טוענים התובעים לאחריות אישית של נוטע בשל היותו מנכ"ל בית ההשקעות, וכן כמנהל התיקים שקיבל החלטות בנוגע לרכישת קרנות פורום לתיק ההשקעות של התובעת.
50. באשר לטענות לאשם תורם מצד התובע בשל מעורבותו של בנו, רונן, טוענים התובעים כי אין לקבל את הטענה שלפיה ההשקעה בקרנות פורום התבססה על עבודתו של רונן, שכן עבד כמתמחה בבית ההשקעות. על פי התובעים, למרות טענות הנתבעים, רונן לא ביצע עבודת אנליזה לקרנות, כמצופה ממנהל תיקים, אלא הכין מסמך בסיסי ביחס להשקעה בהן. לשיטת התובעים, אין מדובר בעבודה ממצה אשר יכולה להוות בסיס להשקעה בסכום של מיליוני שקלים בקרנות. התובעים מבהירים כי ממילא כמחצית מרכישות יחידות ההשתתפות בקרנות, שהתבצעו בחשבון המנוהל של התובעת, נעשו בשנת 2013, כאמור – לאחר שסיים רונן את עבודתו בבית ההשקעות.
51. נוסף על האמור טוענים התובעים כי הנתבעים 1-4 הסבו להם נזק ראייתי שעה שהסתירו מהתובעים הקלטות של הוראות רכישה שניתנו לכאורה טלפונית על ידם. בנוסף, נטען כי
--- סוף עמוד 15 ---
הנתבעים לא העידו שורה של עדים רלוונטיים אשר יכולים היו לשפוך אור על העובדות הרלוונטיות לתביעה זו – למשל אנליסטים של בית ההשקעות שבחנו לכאורה את קרנות פורום. לאור פערי המידע בין הצדדים, טוענים התובעים כי נטל ההוכחה הינו על הנתבעים, ועליהם להוכיח כי לא התרשלו, בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
טענות התובעים כלפי הפניקס
52. חברת הפניקס נתבעת כמי שסיפקה לנתבעים 1-4 כיסוי ביטוחי בביטוח אחריות מקצועית כמנהלי השקעות, כמתחייב על פי דין. לפי התובעים יש לפרש את היקף האחריות על פי פוליסת האחריות המקצועית של מנהלי תיקי השקעות ובית ההשקעות באופן רחב ובאופן מיטיב עם המבוטחים. לשיטתם הפוליסה מכסה את כלל ההשקעות שביצע בית ההשקעות בעבור התובעת בקרנות פורום, בכלל זה גם עסקאות שנעשו לאור הוראות טלפוניות שהועברו מהלקוח לבית ההשקעות (עסקאות משנת 2013). התובעים מדגישים כי התרשלותם של הנתבעים 1-4 ביחס להשקעות בקרנות פורום נמשכה לאורך כל ההחזקה של התובעת בהן, ולכן התרשלותם מכוסה על ידי הפוליסה, וזאת אף אם חלק מההשקעות (עצם רכישת יחידות ההשתתפות בקרנות) בוצעו לפני כניסת הפוליסה לתוקף.
כמו כן, התובעים סבורים כי החרגה של עסקאות שבוצעו לאור מתן הוראות טלפונית מהכיסוי הביטוחי מרוקנת את הפוליסה מתוכן, ואף עומדת בסתירה לתכלית חוק הייעוץ ולדרישה לגילוי נאות על החרגה שכזו, בהתאם לדיני הביטוח.
טענות התובעים כלפי רו"ח אביאל
53. התובעים טוענים כי רו"ח אביאל התרשל במילוי תפקידו והפר את חובותיו כרו"ח המבקר של קרנות פורום. לפי התובעים אביאל לא ערך ביקורת כנדרש על הדוחות הכספיים אשר אושרו ונחתמו על ידו.
54. התובעים טוענים כי אביאל לא וידא כי ישנן אסמכתאות כתובות ומהימנות לפעולות הכספיות המתועדות בדוחות הקרנות. התובעים מפרטים כי אביאל נסמך על מידע שהועבר לו לגבי הלוואות שסיפקו לכאורה הקרנות לחברות פרטיות בבעלותו של סגל, והשקעות שביצעו הקרנות בחברות אלה – חרף העובדה שאותן פעולות לא היו מגובות במסמכים המעידים על קיומן, מבלי שהייתה התחייבות כלשהי להחזרת הסכומים שהועברו, למועדי פירעון, לתשלום ריבית או לבטוחות לאותן הלוואות. מכאן נטען כי רו"ח אביאל הפר את חובותיו לפי תקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973.
55. לשיטת התובעים בזמן אמת היו בפני אביאל מספר נורות אזהרה שלא קיבלו מענה ראוי: נכסי הקרנות שימשו כאמור כהלוואות לחברות בשליטתו של סגל, וזאת בהיעדר קיומם של רלוונטיים המעידים על כך; הקרנות פעלו תחת רגולציה רופפת בברמודה ובאירלנד; אביאל לא בחן את תזכירי הקרנות (הממורנדום) ולכן לא הכיר את הפערים בין הדוחות לבין פעילותן בפועל; והקרנות פעלו בניגוד עניינים, שעה שהאדמיניסטרטור של הקרנות היה סגל בעצמו.
--- סוף עמוד 16 ---
נוסף על כך נטען כי לאור העובדה שאביאל כיהן הן כרואה החשבון המבקר של הקרנות והן כרואה החשבון המבקר של חברות שבבעלותו של סגל – אביאל הכיר את העברות הכספים בין ביניהן, וידע שהתשואות של הקרנות לא תואמות את אלה שדווחו על ידן.
התובעים מוסיפים כי רו"ח אביאל, כמי שהיה חשוף כאמור לעסקיו של סגל, יכול היה להתריע מפני מעשי ההונאה והמרמה של סגל, ובפרט על העברת הכספים שהתבצעה בין הקרנות לחברות הפרטיות שבשליטת סגל. לפיכך, טוענים התובעים כי אביאל לא מילא את חובתו כשומר סף, בהיותו רואה חשבון מבקר של הקרנות, ואלמלא התנהלותו הרשלנית ועצימת העיניים מצדו נזקם של התובעים היה נמנע.
56. לפי התובעים מתוקף תפקידו כרואה חשבון מבקר, אביאל חב חובת זהירות מושגית כלפני נמעני הדוחות הכספיים, ובפרט כלפי המשקיעים בקרנות הזרות. במקרה דנן נטען כי העובדה שאביאל לא הרים דגל, והתעלם מסימני האזהרה האמורים, מהווה סטייה מסטנדרט הזהירות לו כפוף, וכי התנהגותו עולה כדי רשלנות ויצירת מצג שווא כלפי התובעים (סעיפים 196-193 לסיכומי התובעים). עוד טוענים התובעים להפרת חובה חקוקה ביחס לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, ותקנות רו"ח אשר הותקנו מכוחו.
פירוט הנזק ואחריות הנתבעים לנזק
57. התובעים מפרטים כי בגין השקעתם בקרנות פורום נגרם להם נזק בסך של 30,007,662 ש"ח, המהווה את סך ההשקעתם בקרנות (סכום זה כולל ריבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה; סעיף 461 לכתב התביעה; סעיף 262 לתצהיר התובע). בהתאם לפירוט התובעים, סכום ההשקעה המקורית בקרנות, בטרם תוספת ריבית והצמדה כאמור, עומד על 26,192,992 ש"ח:
ביום 30.4.2009 בוצעה הרכישה הראשונה של קרנות פורום באמצעות הבנק הבינלאומי בסך של 9,385,491 ש"ח. השקעה זו הועברה בהמשך לחשבון התובעת בבנק הפועלים בחודש יוני 2010. רכישה נוספת בוצעה באמצעות בנק הפועלים ביום 15.10.2009 בסך של 2,600,000 דולר אמריקאי, סכום של 9,725,929 ש"ח בהתאם לתצהיר התובע ולכתב התביעה (שם).
בהמשך, בתקופה שבין יום 28.10.2010 ועד ליום 17.7.2013 בוצעו שמונה רכישות נוספות באמצעות סופיריור בסך כולל של 7,081,572 ש"ח (שם).
בנוסף, תובעים התובעים סכום של 317,536 ש"ח ששולמו כדמי ניהול לסופיריור וכן לקרנות פורום באמצעות סופיריור (סכום זה כולל ריבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה).
לאור כל אלה, סך הנזקים להם טוענים התובעים בתביעה זו עומד על 30,325,197 ש"ח, סכום הכולל ריבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה.
58. לטענת התובעים יש לחייב את הבנק הבינלאומי, בנק הפועלים ורו"ח אביאל ביחד ולחוד ביחס למלוא הנזקים שנגרמו להם. בהקשר זה נטען כי במקרה דנן קיים קושי לחלק את הנזק בין המעוולים, שכן כל אחד מהם אחראי לחוליה בשרשרת האירועים שהובילה לנזק. התובעים
--- סוף עמוד 17 ---
מבהירים כי לולא מחדליהם ופעילותם הרשלנית של הנתבעים, לא היו משקיעים בקרנות ונזקיהם היו נמנעים.
אשר לסופיריור ולנתבעים 2-4, נטען כי בשונה מיתר הנתבעים, ניתן לייחד להם את הנזק לו גרמו – הרכישות שבוצעו באמצעותם בלבד, ודמי הניהול ששולמו לבית ההשקעות. לפיכך, נטען כי יש לחייב את סופיריור והנתבעים 2-4, ולחילופין את הפניקס, בפיצוי בגובה סכומים אלה, בצירוף הצמדה וריבית.
טענות הנתבעים בסיכומיהם
סיכומי סופיריור, נוטע, פיימן ומוסבי שחר (הנתבעים 1-4)
59. ראשית, על פי הנתבעים 1-4 על בית המשפט לבחון את פעילותם בהתאם לנורמות שחלות על מנהלי תיקי השקעות, כאשר יש לייחד מתביעה רחבת היקף זו את העסקאות שרלוונטיות לגביהם. הנתבעים מבהירים כי יש לצמצם את האחריות הנטענת ביחס אליהם, כמנהלי תיקי השקעות של התובעת, מבחינת היקפה וביחס לתקופה הרלוונטית להשקעות שבוצעו.
בהקשר זה נטען כי אין ליחס לנתבעים 1-4 פעולות רכישה שנעשו על ידי הבנקים וכי אין לייחס לנתבעים 2-4 אחריות לעסקאות שבוצעו באמצעות פורמולה, טרם מיזוגה לסופיריור, שכן לא הייתה להם נגיעה לתיק ההשקעות של התובעים באותה עת. עוד נטען כי ישנן עסקאות רכישה שבוצעו בהסכמתם ובאישורם של התובעים, שבגינן אין לייחס לנתבעים אחריות שכן פעלו על פי הוראותיו המפורשות של התובע, כפי שהועברו אליהם באמצעות סגל, והכל בהתאם להרכב תיק ההשקעות שנקבע בהסכם הניהול.
60. לטענת הנתבעים 1-4 בין התובע לסגל שררו יחסי קרבה וחברות, כמו גם קשרים עסקיים אשר הובילו לקיומו של אמון בין השניים, ולהשקעתו של התובע בקרנות. כך למשל מפרטים הנתבעים כי התובע העיד שנתן לסגל הלוואה בסכום של 1,000,000 ש"ח ללא הסכם, בטוחות או ריבית; התובע השתמש במשרדים של קרנות פורום ללא תשלום; וכי התובע וסגל בחנו השקעות משותפות בחברות סטארט-אפ והשקיעו יחד בהשקעה משותפת בחברת "QTMI" (סעיפים 30-35 לסיכומי הנתבעים).
61. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובע היה שותף עסקי של סגל בחברת QTMI בה החזיק מניות, וכי השקעותיו של התובע בקרנות פורום נועדו בפועל להשקעה עקיפה ב-QTMI. לפי הנתבעים בניגוד לעדותו בדבר דילול החזקותיו ב-QTMI, הוקצו לתובע מניות הן בשנת 2009 והן בשנת 2011 לפי שוויה המעודכן של QTMI לאחר שהוזרמו אליה כספי הלוואה, שמקורם בקרנות פורום.
בהקשר זה מפנים הנתבעים 1-4 להסכם ייעוץ וכן להסכם למתן זכויות והקצאת מניות של חברת QTMI עם התובע, לפיהם ניתנו לתובע דמי ייעוץ או מניות, בהתאמה, בסכום השווה לסכום אותו השקיע התובע בקרנות הזרות באותה תקופה (סעיפים 36-38 לסיכומי הנתבעים 1-4).
--- סוף עמוד 18 ---
62. כמו כן, נטען כי התובע השקיע ב"קלאסים" (classes) בקרנות הזרות ששימשו למעשה כמעין קרנות השקעה פרטיות שנועדו להשקעה משותפת במיזם ספציפי, כך למשל האחת השקיעה בבעלת השליטה בחברת QTMI (class FF) והשנייה שימשה להשקעות כלליות – קלאס בו השקיעו התובע וסגל בלבד (class A) (פרק ד.3. לסיכומי הנתבעים 1-4).
63. מכאן, גורסים הנתבעים 1-4 כי בין התובע לבין סגל התקיימה שותפות עסקית, אשר הוסתרה בחוסר תום-לב מבית המשפט, שבמסגרתה הוסכם כי באמצעות הקרנות הזרות שבהן השקיע התובע יושקעו כספים בעסקים המשותפים של השניים, דוגמת חברת QTMI. למצער, נטען כי התובע קיבל מסגל נכסים – מניות או דמי ייעוץ – כבטוחות להשקעות שביצע בקרנות הזרות, והכל בידיעתו ובהסכמתו של התובע. לפיכך, טוענים הנתבעים 1-4 כי התביעה דנן הינה ניסיון משותף של התובע ומר סגל, שאינו צד לתביעה, להציל כספים שהפסידו במסגרת הפעילות העסקית הכושלת של סגל.
64. עוד נטען כי סגל שימש בפועל כשלוחו של התובע תוך מידור הנתבעים 1-4 אשר שימשו כמנהלי תיק ההשקעות של התובעת. לפי הנתבעים לסגל ניתן שיקול דעת מוחלט בבחירה באילו קרנות ובאיזה קלאסים התבצעו השקעות התובעת. כך למשל נטען כי בחודש מאי 2013 העביר התובע לסגל הוראות ביחס להשקעה בקרנות הזרות, ונטען כי לא הועברו לידי מי מהנתבעים 1-4. לשיטת הנתבעים 1-4 אילו היה התובע מעביר את המידע למנהלי התיקים בסופיריור, ולא מסתפק בהעברת המסר לסגל בלבד, היו נמנעות הרכישות שבוצעו בשנת 2013, שלא אושרו לכאורה על ידי התובע.