131. עוד נקבע בפסיקה כי שעה שההפרה נמשכת, לצד הנפגע עומדת הזכות לבטל את החוזה על ידי מתן ארכה לצד המפר לצורך תיקון ההפרה. ראו רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים פ"ד נו (5) 779, 786:
"ההלכה הינה כי עם חלוף הזמן הסביר למתן הודעת ביטול אין לבטל החוזה אם ניתן לפרש את חלוף הזמן כוויתור הנפגע על זכות הביטול. לעומת זאת אם חרף חלוף הזמן הסביר אין הנפגע מוותר על זכות הביטול, כי אז המפר איננו רוכש לעצמו חסינות מלאה מפני ביטול. אכן, ההלכה הינה כי אם ההפרה בעינה עומדת בזמן שבו מבקש הנפגע לבטל את החוזה, אין כל צידוק להעשיר את המפר על חשבון הנפגע. בכוחו של הנפגע לבטל את החוזה, ובלבד שהוא מעניק למפר ארכה סבירה לקיימו ומבטל החוזה בתוך זמן סביר לאחר מתן הארכה".
132. באשר למועד ביטולו של ההסכם, וזאת כחמש שנים לאחר חתימתו, לא מצאתי כי יש במועד בו ניתנה הודעת הביטול, כדי לגרוע מזכותם של המבקשים לבטל את ההסכם. שעה שמהעדויות והראיות שהונחו בפני עלה כי המבקשים נתנו למשיבים את האפשרות לקיים את ההסכם ופעלו ככל הניתן בכדי להגיע לעמק השווה, וללא צורך בפניה להליכים
--- סוף עמוד 43 ---
משפטיים, אך לאחר שכלו כל הקיצין ולאחר שהמשיבים פעם אחר פעם נתלו בתירוצים שונים על מנת להתחמק מתשלום התמורה, בוטל ההסכם.
133. בסעיף 10.4 נקבע כי הפרת סעיף תשלום התמורה מהווה הפרה יסודית של ההסכם, לפיכך והיות והמשיבים לא שילמו את יתרת התמורה אף לאחר שהמבקשים חתמו על מסמכי המשכנתא, יש לקבוע כי הפרו את ההסכם הפרה יסודית, אשר הצדיקה את ביטולו על ידי המבקשים.
134. אף אם נצא מנקודת ההנחה כי חלוף הזמן, ואי עמידת המבקשים על עמידת התנאי, משמעם כי אין המדובר בהפרה יסודית (ראו פסק הדין ע"א 10489/09 א.ץ ניהול ואחזקות בע"מ נ' אלוף, 6.9.11), עדיין ובהתאם לסעיף 7(ב) לחוק החוזים תרופות ניתן לבטל את ההסכם אף אם אין המדובר בהפרה יסודית אם ניתנה למפר אורכה לקיומו, וזאת כאמור ניתנה למשיבים. עת הודעת הביטול ניתנה רק ביום 17.10.17 (נספח 29 להמרצת הפתיחה), ולאחר שניתנו למשיבים אפשרויות רבות לפעול לתיקון מחדלם, כאשר גם בחלוף מועד הודעת הביטול, ועד למועד הגשת התביעה, לא חל שינוי בתשלומים שבוצעו על ידי המשיבים.
135. על כן ביטול ההסכם נעשה כדין.
הבקשה לצירוף ראיה חדשה
136. כפי שצוין לעיל, רק בסיום הליך ההוכחות, ולאחר סיכומי הצדדים, הגישו המשיבים הודעה על צירוף אסמכתה מבנק הפועלים, אשר לטענתם צורפה להודעת דואר אלקטרוני, אשר נשלחה על ידי ב"כ המשיבים, עו"ד בנצור, ביום 6.5.2015 לעו"ד ברדוש, והמעידה כי המשיבים הפקידו עד לאותו המועד בנאמנות, סך של 352,000 ₪.
137. לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי אין לקבל את בקשת המשיבים להגשת הראיה בשלב בו הוגשה.
138. לאורך כל ההליך הבהירו המבקשים את חשיבות האסמכתה המעידה על כך שכספים הופקדו בנאמנות על ידי המשיבים, אך זו לא הומצאה (ראו פרוטוקול קדם משפט מיום 19.7.2018, עמוד 3 שורות 12 – 15, חקירתו של מוטי עמוד 111 לפרוטוקול שורות 7 – 32 ובעמוד 139 שורות 10 – 23).
139. רק לאחר סיום ההוכחות, ואף סיום שלב הסיכומים בעל פה, וללא שהגישו בקשה מתאימה, הגישו המשיבים ביום 21.2.2019 הודעה על הצגת אסמכתה מהבנק.
140. בהחלטתי מיום 17.3.2019, נקבע כי טרם התייחסות לראיה החדשה, על המשיבים להגיש תצהיר להוכחת אמיתות האסמכתה, לכך שצורפה למכתב כפי הנטען, וכן באשר למועד מציאתה. לעניין זה ביום 28.3.2019 הגישו המשיבים את תצהירו של עו"ד בנצור.
141. מעיון בתצהירו של עו"ד בנצור עולה כי אין באמור בו כדי ליתן הסבר באשר למועד מציאת האסמכתה, כל שנטען בתצהירו הוא כי "כזכור, במועד ישיבת ההוכחות בתיק, ולבקשת בית המשפט, לא עלה בידי לאתר את הדוא"ל המקורי אליו צורף הקובץ המדובר, זאת
--- סוף עמוד 44 ---
מאחר ועל גבי המחשב הנייד שלי לא נשמרו הודעות דוא"ל מלפני למעלה משלוש שנים ועל כך הודעתי לכבוד בית המשפט במועד ההוכחות. ברם, לאחר מספר שבועות אותר הדוא"ל שכלל כאמור את אישור בנה"פ על גבי השרת החיצוני, ומייד לאחר מכן ומאחר וכבוד בית המשפט ביקש ממני לאתרו- הודעתי על איתורם במסגרת ההודעה לבית המשפט".
142. עו"ד בנצור אינו מפרט מדוע ועד למועד בו הוגשה האסמכתה לא ניתן היה לאתרה, ואיתורה נעשה רק בשלב שלאחר סיום ההוכחות ושלב הסיכומים. זאת ועוד, לא פורט בתצהירו התאריך המדויק בו אותרה האסמכתה, ורק צוין כי זאת אותרה מספר שבועות לאחר דיון ההוכחות. בשים לב כי דיון ההוכחות היה ביום 27.12.2018, ושמיעת הסיכומים בעל פה הייתה ביום 3.2.2019, היה מקום להבהיר המועד המדויק בו אותרה האסמכתה ולא לציין זאת באופן כללי.
143. מעבר לאמור, ואף אם הייתי מקבלת את הראיה החדשה שהוגשה על ידי המשיבים, לא מצאתי כי היה בה לסייע להם.
144. אף אם המשיבים הפקידו סך של 352,000 ₪ בנאמנות, השתכנעתי, כפי שצוין לעיל, כי התנהלות המשיבים בהמשך באי תשלום יתרת התמורה וחדילת הפקדת הסכומים בנאמנות, מהווה הפרה של ההסכם, אשר הקנתה למבקשים את הזכות לביטולו. זאת ועוד, השתכנעתי מעדותה של מיכל, כי בשנת 2015 הייתה מחלוקת בין המבקשים למשיבים, באשר לסכום יתרת התמורה, וכי המשיבים לא היו נכונים להעביר את הסכומים שהתבקשו על ידי המבקשים, ללא קשר לשאלת הסכום שהופקד בנאמנות.
טענות שנזנחו
145. בתשובת המשיבים להמרצת הפתיחה העלו המשיבים את הטענות : כי גילו לאחר חתימת ההסכם על חובות המוכרת בגין היטל השבחה; כי בנכס היו קיימות חריגות בניה וכן כי המבקשים הם אלו שהשתהו בהסרת המשכנתא אשר הייתה רשומה על הנכס לטובת המוכרת. לא מצאתי כי המשיבים התייחסו לטענות אלו בסיכומים ויש לראותם כמי שזנחו אותן.
146. אעיר בשולי הדברים, כי אף אם הייתי נדרשת להכריע בטענות אלו לגופן, לא היה בהן כדי לשנות את התוצאה הסופית של פסק דין זה.
147. לסיום אציין כי ככל שעלו טענות נוספות שלא הוכרעו בפסק הדין, יש לראותן כטענות שאינן מהותיות ושאינן נדרשות לצורך ההכרעה בפסק הדין.
טענות פיצויים וקיזוז מסכום ההשבה
148. משקבעתי את ביטול ההסכם, קמה לכל צד חובת ההשבה את אשר קיבל על פי ההסכם.
149. למבקשים טענות לפיצוי ודמי שימוש אשר לטענתם ניתנות לקיזוז כנגד סכום ההשבה. הואיל ואיני מכריעה בסוגיות אלה, כאמור, הצדדים יאלצו לבררן, ככל שלא יגיעו להסכמה, בבית המשפט המוסמך.
--- סוף עמוד 45 ---
סוף דבר
150. התביעה מתקבלת באופן בו הסכם המכר שנחתם בין המוכרת למשיבים מיום 20.4.2012 מבוטל.
151. אני מורה ללשכת רישום המקרקעין למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבים על הנכס מושא ההליך ברחוב רבוצקי 57 רעננה הידוע כחלקה 846 בגוש 6581.
152. המשיבים יפנו את הבית וישיבו אותו לידי המבקשים כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ וזאת עד ליום 1.12.19, על מנת לאפשר להם זמן למציאת דיור חלופי.
153. 5המבקשים ישיבו למשיבים את הסכומים ששולמו על חשבון התמורה כשהם צמודים כדין וזאת כנגד פינוי הנכס ומסירת החזקה לידי המבקשים.
154. המשיבים ישלמו שכר טרחת המבקשים והוצאותיהם בסך של 85,000 ₪.
ניתן היום, כ"ו אב תשע"ט, 27 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
עינת רביד