--- סוף עמוד 17 ---
לב לגמישות הנדרשת ביישומן במקרה של התארגנות ראשונית, דוגמת המקרה שבפנינו, מצביע על קיומם של אינטרסים משותפים לכלל עובדי רשת מכבי פארם המייחד אותם מייתר עובדי המשיבה"[51]
53. בית הדין הארצי לעבודה הוסיף וקבע בדונו בערעור על פסק דינה של כב' השופטת קרן כהן, כי יש להכיר גם במגה לאב כיחידת מיקוח נפרדת[52].
54. הלאומית מבקשת מאיתנו, כעת, לאמץ בחזרה אל חיקה של מכבי את מכבי פארם ומגה לאב אף, שכפי שנטען על ידי מכבי, כבר הוחל בניהול משא ומתן קיבוצי בענינה של מכבי פארם לאור פסיקת כב' השופטת קרן כהן.
55. לדידה של מכבי, לא יכולה הלאומית לאחוז במקל משני קצותיו: מחד, לנהל הליך קיבוצי, לעמוד על הכרה במכבי פארם ובמגה לאב כיחידת מיקוח נפרדת ולאחר שקיבלה את מבוקשה והוחל בניהול משא ומתן לשנות את פניה ולדרוש, כי מכבי פארם ומגה לאב תוכרנה כחלק מיחידת המיקוח "הגדולה".
56. נשאלת השאלה האם בשל ההכרה במכבי פארם ובמגה לאב כיחידות מיקוח נפרדות, יש להוציאן מהגדרת יחידת המיקוח במכבי במובן זה שתתקבל טענת מכבי, כי שמיכת ההתארגנות קצרה מכדי לכסות גם יחידות מיקוח אלה שהוכרו זה מכבר כיחידות מיקוח נפרדות.
57. גב' הדס, מנהלת משאבי האנוש של מכבי, הסבירה בחקירתה את עמדת מכבי:
"ברגע שמתחילים לפרק אורגן אחד למספר יחידות מיקוח, זה פוגע ביציבות של הארגון. אני כבר עכשיו חשה את זה. מאד קשה לנו לעבוד, כל דבר שאני רוצה לעשות, אני צריכה רגע לחשוב מה אני עושה עם מכבי פארם, מה אני עושה עם מגה לאב... זה מאד פוגע ביציבות של הארגון ואני חושבת שככל שהארגון יותר אורגני, כי הוא אורגני, כי אחד תלוי בשני ואחד משלים את השני, זה גורם ליציבות והיציבות הזאת תורמת גם לעובדי מכבי וגם למבוטחים[53]"
--- סוף עמוד 18 ---
58. דבריה של גב' הדס מחדדים את הצורך בהכרה ביחידת מיקוח מפעלית, המקיפה את כל היחידות הקטנות המרכיבות אותה, באופן שאותו סט של ערכים, נורמות וכללים יחול על כלל עובדי מכבי[54].
59. דווקא אימוצן של שתי יחידות המיקוח שהוכרו כיחידות מיקוח עצמאיות במסגרת ההתארגנות הראשונית אל חיק יחידת המיקוח המפעלית, נדמית כמעשה הנכון וההגיוני לעשותו וודאי לאור הקושי לנהל יחידות מיקוח שונות ועצמאיות תחת אותה קורת גג ניהולית, כפי שהעידה גב' הדס.
60. עוד נציין, כי מאמצים אנו את קביעתה של כב' השופטת קרן כהן, כי "העובדה שהמבקשת ניסתה לאגד את כל עובדי המשיבה ללא הצלחה אינה יכולה להיזקף לחובתה ואין לראות בהתנהלותה הסכמה לכך שאין במקום העבודה קבוצות עובדים היכולות לשמש כיחידות מיקוח נפרדות. קבלת עמדת המשיבה עלולה להוביל לכך שארגוני עובדים יחששו לארגן את כל העובדים במקום העבודה וינסו תחילה לארגן קבוצות עובדים קטנות המשמשות "יחידות מיקוח" ורק לאחר מכן לפנות ליתר העובדים.[55]"
61. אשר לנו, אנו סבורים כי הצדק עם הלאומית. עלינו לזכור כי הבקשה המונחת בפנינו הוגשה במסגרת התארגנות ראשונית, מקום בו אין ולא היו יחסי עבודה קיבוציים מעולם. אף שמכבי פארם ומגה לאב הוכרו כיחידות מיקוח נפרדות, ויתכן ואף אם היה נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בינן לבין הלאומית, היה מקום לשקול אימוצן לחיק יחידת המיקוח המפעלית.
62. יפים לעניננו דברים אלה שנכתבו בפס"ד אלקטרה[56]:
"אשר להבחנה בין פיצול יחידת מיקוח קיימת ובין הכרה ביחידת מיקוח במצב של התארגנות ראשונית, קבעתי בפסק דין אחדות כזאת:
"ככלל, עדיפה יחידת מיקוח מפעלית על פני יחידת מיקוח מקצועית במפעל מסוים, שכן פיצול יחידת מיקוח באותו מפעל ליחידות מקצועיות יקטין את כוחם הארגוני של עובדיו. ככלל, עדיף שלא לפצל את יחידת המיקוח המפעלית ליחידות מיקוח
--- סוף עמוד 19 ---
משניות. הכלל המנחה הוא שהשלם - יחידת מיקוח אחת במקום עבודה אחד - עדיף על שבריו. ...
כאלה הם הדברים במקום עבודה מאורגן אחד, שיש בו ארגון יציג אחד, ומבקשים לפצל בו את יחידת המיקוח.
שונים הם הדברים במקום עבודה לא מאורגן. כאן אין מדובר בפיצול יחידת מיקוח קיימת בקרב עובדים מאורגנים באותו מקום עבודה, אלא בעצם מימוש זכות ההתארגנות. במקרה שכזה, הכלל המנחה הוא שיחידת המיקוח היא היחידה הגדולה ביותר המאפשרת התארגנות עובדים בעלי אינטרס משותף מיוחד באותו מקום עבודה, במסגרת ארגון יציג. זאת, מתוך העדפת מימוש, ולו חלקי, של זכות ההתארגנות והקמת ארגון יציג, על פני אי מימוש זכות ההתארגנות כלל באותו מקום עבודה."
מן האמור עולה, כי במצב של התארגנות עובדים ראשונית במקום העבודה, יש לדבר על יחידת מיקוח משתנה, אשר עשויה לגדול ולצמוח בהתאם להצטרפות העובדים אליה, באופן שתיווצר יחידת מיקוח גדולה יותר, עד ליחידת המיקוח המפעלית".
63. דברים אלה שנקבעו בפס"ד אלקטרה חזר ושנה בית הדין הארצי לעבודה בדונו בערעור על פסק דינה של כב' השופטת קרן כהן הנזכר לעיל, בסוגית ההכרה במכבי פארם ומגה לאב כיחידות מיקוח נפרדות[57].
64. צודקת הלאומית בטענתה, כי ככל שחששה של מכבי הוא מפגיעה ביציבות הארגון שתגרם עקב פיצול יחידת המיקוח, אזי צריכה היתה מכבי לקבל בזרועות פתוחות את בקשתה של הלאומית להחזיר "הביתה" את שתי יחידות המיקוח: מכבי פארם ומגה לאב, שהוכרו כיחידות מיקוח נפרדות[58]. נזכיר, כי בית הדין הארצי לעבודה קבע בענין מכבי פארם ומגה לאב, שיש לדחות את הטענה לפגיעה ביציבות מכבי אם תוכרנה שתי יחידות מיקוח נפרדות וודאי שעה שהלאומית ממשיכה לפעול להכרה בה כארגון יציג בקרב כלל עובדי מכבי[59].
65. לפיכך אנו קובעים כי יש למנות את עובדי מכבי פארם ומגה לאב כחלק מיחידת המיקוח.
--- סוף עמוד 20 ---
הרופאים
66. נקדים ונאמר, כי במהלך ההתדיינות בתיק זה ביקשה ההסתדרות הרפואית בישראל כי מכבי תכיר בה כמי שמייצגת למעלה משליש מהרופאים והרופאות במכבי. משלא התקבלה הכרזת היציגות הגישה הר"י בקשת צד בסכסוך קיבוצי המתנהל בפני כב' השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט (ס"ק (ת"א) 48370-04-18).
67. ביום 26.4.2018 דחיתי את בקשת מכבי לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בסכסוך שבין הר"י למכבי.
68. בהתאם לפסיקה העניפה של בית הדין הארצי לעבודה, יש מקום להכיר ביחידת מיקוח נפרדת מקום בו מדובר בקבוצת עובדים בעלי מאפיינים ייחודיים ואינטרס מיוחד, שניתן להגדירם כ"סוג עובדים אחד", בעלי מקצוע אחד שהוצאתם מיחידת המיקוח לא תגרום לחוסר יציבות במקום העבודה[60].
69. כך, למשל, בפסה"ד בענין Ynet[61] הוכרו העיתונאים כקבוצה בעלת אינטרס מיוחד המצדיק הכרה בהם כיחידת מיקוח. אף בענייננו שוכנענו כי יש מקום להכיר ברופאים/ות כיחידת מיקוח נפרדת. אף אם לא תמצא הפרדה פיזית בין הרופאים לעובדיה האחרים של מכבי, במובן זה שהאחים והטכנאים עובדים יחד, עם ולצד הרופאים/ות, קיים שוני, שאין לבטלו בהנף יד, לדעתנו, בין הרופאים לבין יתר העובדים. לדידנו השיוך המקצועי שלהם מבנה, מיניה וביה, את בידולם. כפי שנכתב בפרשת הבכירים בפז:
"המטרה לא תסוכל ובמקביל תתאפשר הגמישות החיונית אם לדיבר "סוג עובדים" יינתן פירוש לפיו "סוג עובדים" לעניננו הם עובדים שלהם אינטרס מיוחד, "מיוחד" ולא רק שונה, עת "הייחוד" הוא לאו דווקא בתביעה לשכר גבוה יותר. אותו ייחוד תמצא במוסד להשכלה גבוהה עת מדובר בחברי סגל אקדמי, ברופאים
--- סוף עמוד 21 ---
או בעובדים במקצועות פרה רפואיים במוסדות בריאות, ב"עיתונאים" עת מדובר בשירותי תקשורת ועיתונות[62]"
70. גב' הדס העידה, כי במכבי כ 1,000 רופאים שכירים[63]. לרופאים יש מאפיינים ייחודיים המבדלים אותם מיתר העובדים: כך, למשל, הקף המשרה המלאה של רופא הוא 36 שעות שבועיות בעוד הקף המשרה של עובד מן השורה הוא 42 שעות שבועיות[64], לרופאים יש אפשרות לעבוד בפרקטיקה פרטית במקביל לעבודתם במכבי[65], בהסכמי השכר של הרופאים יש תוספות קבועות שהן תוספות הסכמיות ומקורן בהסכמים הקיבוציים עליהם חתומה הר"י[66], ההסכמים הקיבוציים של הר"י מיושמים – גם אם בחלקם - רק על הרופאים מכח היותם פרופסיה מובחנת גם לדידה של מכבי[67]. הרופאים זכאים לתוספות ומענקים שהמדינה מקצה לרופאים כגון: מענק לרופאי משפחה שעובדים בפריפריה, מענק שהמדינה מקצה למכבי את התקציב ליישומו[68].
71. מכבי מיישמת את הוראות ההסכמים הקיבוציים שהר"י צד להם, גם אם בחלקם, רק על הרופאים/ות השכירים/ות המועסקים/ות על ידה[69] ולעיתים, יישומן של הוראות שנקבעו בחקיקה נעשה בצורה שונה ביחס לרופאים/ות מאשר ביחס לשאר העובדים.
72. עם זאת, וכפי שטענה מכבי סיכומיה, בהבטים ארגוניים מסוימים רב הדמיון בין הרופאים לשאר האוכלוסיות המועסקות במכבי, על השונה. כך, למשל, ביחס לתנאי הרווחה - בענין זה לא נסתרה טענת מכבי כי תנאי הרופאים זהים לתנאי יתר עובדי מכבי[70], כי הם עושים שימוש במערכות ממוחשבות לניהול רשומות רפואיות כמו אוכלוסיות נוספות[71] ועוד.
--- סוף עמוד 22 ---
73. הר"י הוא ארגון עובדים ואף ארגון פרופסיונאלי[72]. הדברים נאמרים למעלה מכפי הצורך היות ובתיק זה לא עומדת לבחינה שאלת יציגותו של הר"י במכבי.
74. הלאומית טענה כי מעת הכרזת היציגות הראשונה עמדה על כך שהרופאים אינם חלק מיחידת המיקוח[73]. המענה שניתן על ידי מר לופטון לשאלת ב"כ מכבי אשר טענה, כי עמדתה זו של הלאומית אינה מתיישבת עם החתמתם של 14 רופאים על טפסי הצטרפות, מקובלת עלינו. נסביר.
75. מר לופטון, שעדותו, מראשיתה ועד סופה היתה מהימנה בעיננו, השיב, כי כאשר הלאומית יצאה למבצע החתמת עובדי מכבי לא היה לה את המידע בדבר כמות העובדים, תפקידי העובדים, הפילוח שלהם ועוד ועל כן "ההנחיות שניתנו למציגי (נציגי – י.ז.ג) השטח להחתים את עובדי מכבי למעט הרופאים, חתמו 14 רופאים שזה לפי דעתי סימן מאד מאד ברור שאומר שלא היתה כוונה להחתים רופאים"[74]. לא בכדי מיד כאשר נודע ללאומית כי 14 טפסים שייכים לרופאים, ביקשה להפחית אותם ממכסת הטפסים הכוללת[75].
76. עוד העיד מר לופטון, שגם כאשר עוה"ד של הלאומית מאשר את טופס ההצטרפות אין הוא מבצע בדיקה ביחס למיהות תפקידו של העובד אלא "מאשר את תקינות הטופס לפי ההנחיות של ההסתדרות הלאומית"[76].
77. אף ביחס למסרונים ששלחה הלאומית לעובדי מכבי וכללו את הרופאים הסביר מר לופטון, כי כל מה שמצוי בידו נכון לאותו שלב בהתארגנות זה מאגר טלפונים שאין בו פילוח לפי מקצועות או יכולת לאבחן מיהם הרופאים בתוך כלל העובדים שפרטיהם מצויים במאגר המידע ועל כן ההודעות נשלחות לכולם ללא יוצא מן הכלל[77].
--- סוף עמוד 23 ---
78. טוענת מכבי, כי אין כל אינטרס מיוחד, כלשון הפסיקה, להכרה ברופאים כיחידת מיקוח עצמאית. בהקשר זה, נפנה לדבריו של כב' השופט (בדימוס) עמירם רבינוביץ שכתב בפסק הדין בענין אל על[78]:
"אינני משוכנע כלל ועיקר כי לטייסים אין "אינטרס מיוחד" המצדיק הכרה בהם כיחידת מיקוח נפרדת. הטענה שהטייסים הם חלק משרשרת הייצור, כטענת חברי הנשיא אדלר...אינה שוללת מהם את האינטרס המיוחד כטייסים. בית דין זה חיווה את דעתו בפס"ד הבכירים בפז, כי אותו שוני או ייחוד קיים "במוסדות להשכלה גבוהה עת מדובר בחברי סגל אקדמי, ברופאים או עובדים במקצועות פרה רפואיים במוסדות בריאות, בעיתונאים עת מדובר בשירותי תקשורת ועיתונות...על פי דוגמאות אלה הטייסים הם בהחלט בעלי אינטרס מיוחד".
79. למדנו, כי מכבי עצמה יוצרת הבחנה/הבדלה בין הרופאים לשאר האוכלוסיות המועסקות על ידה. כך, פרופ' אש אישר בחקירתו, כי 80% מהרופאים הנותנים שירותים למכבי הם עצמאיים ואילו רק 20% מהם שכירים[79]. אף שהכרזת היציגות נוגעת רק לרופאים השכירים במכבי, לדבריו של פרופ' אש יש כ 4,000 רופאים עצמאיים וכ-1,000 רופאים שכירים.[80] יחס מעין זה בין שכירים ועצמאיים אינו קיים ביחס לאף אחד מבעלי המקצועות הרפואיים או הפרא רפואיים האחרים.[81]
80. נדמה היה, כי הקושי של מכבי, שאין לזלזל בו, הוא מורכבות ניהול הארגון מקום בו יש יותר מיחידת מיקוח אחת[82]. אלא, שזו אינה יכולה להיות הטענה היחידה עליה מבססת מכבי את עמדתה לפיה יש לראות ברופאים כחלק מיחידת המיקוח[83].
81. בשולי עדותו אמר פרופ' אש, כי אילו היתה הר"י מבקשת לייצג את הרופאים המטפלים, להבדיל מרופאים המצויים בתפקידים ניהוליים, אז היה מקום כי תייצגם[84]. ואולם, גם אבחנה זו שנעשתה על ידי פרופ' אש התבררה כמלאכותית, היות וחלק מתפקידי הניהול במכבי מחייבים כי האוחז בהם יהיה רופא בעיסוקו[85]. אבחנה
--- סוף עמוד 24 ---
זו בין רופאים בהכשרתם שאינם מקבלים קהל ו/או משמשים בתפקיד ניהולי, לבין רופאים שמקבלים מטופלים, מוקשית בעינינו[86].
82. אין חולק, כי מכבי יוצרת שורה ארוכה של מסלולי פיתוח והכשרה לרופאים הייחודיים להם[87], הקימה מנגנונים שמאפשרים לרופאים היוועצות עם גורמים מחוץ לתחום ובעלי מקצועות אחרים לרווחת הרופאים, שירות ייחודי לרופאים[88], בהגדרת המשרה המלאה של הרופאים נכללות ארבע שעות שבועיות המוקדשות להשתלמות, בשל רצונה של מכבי כי הרופאים ישתלמו יתעדכנו ויתפתחו בתחום המקצועי[89] ועוד ועוד.
83. ואולם, אף שישנן פעולות שיוחדו רק לרופאים[90] הם אינם בעלי המקצוע היחיד שיש להם כללי אתיקה משל עצמם, דברי חקיקה המסדירים את אופן פעולתם[91] וארגון פרופסיונלי המייצג אותם בהבט המקצועי (כמו ארגון האחים והאחיות).
84. פרופ' אידלמן, מי ששימש שנים רבות כיו"ר הר"י עמד על החשיבות באבחנה בין הרופאים ושאר קבוצות העובדים ועל כך שנכון וראוי שהלאומית לא תייצג את רופאים. ובלשונו[92]: