--- סוף עמוד 46 ---
בנסיבות אלו, לנוכח פוטנציאל החילוט של הכספים, העובדה ששווי הנכסים שלגביהם מבוקש הסעד הזמני נופל באופן משמעותי מהיקף העבירות, הרי שפוטנציאל החילוט קיים. כך גם מדובר בסעד זמני מידתי, מאחר שלמעט לגבי הכסף המזומן שנתפס בחשבון הבנק והכסף שנתפס מוחבא בביתה של שמחה, הסעדים הזמניים המבוקשים הם ברישום בלבד.
113. הסעדים הזמניים המבוקשים בעניין המשיב 9, אבנר כהן: הנכסים התפוסים הם סך 70,000 ₪ שנתפסו בחשבון הבנק של אבנר ועוד סך 2,100 ₪ במזומן שנתפס ברשותו. בנוסף וכאמור, מבוקשת תפיסת הדירה ברחוב כרמל הרשומה על שמו, אך על-פי הנטען היא בבעלות המשיב 1. כן התבקשה תפיסת דמי השכירות המתקבלים מהשכרת הדירה.
הלבנת ההון המיוחסת לאבנר היא בשווי הדירה שנרכשה, כך שהתפוסים – מבלי לכלול את הדירה ואת דמי השכירות וזאת מהטעמים שכבר נדונו – נופלים עשרות מונים ובאופן משמעותי משווי הלבנת ההון המיוחסת לאבנר.
י"ב. אמצעי מחיה סבירים – דיון בעניין המשיב 1 (אדם בן-מיכאל)
עיקרי העובדות ותמצית טענות הצדדים
114. בעניין המשיבים 8 ו-9 (שמחה ואבנר) לא הייתה מחלוקת כי אין בסעדים הזמניים המבוקשים כדי לשלול מהם אמצעי מחיה סבירים. הן בשל הכנסותיהם (בין שלהם ובין של בני זוגם). מכל מקום, הם לא טענו אחרת ואף לא הגישו תצהיר, כנדרש לעניין זה.
בעניין המשיב 1 (אדם), כפי שפורט בפתח הדברים, הוגש תצהיר מטעמו, הוא נחקר על התצהיר ולאחר מכן הצדדים סיכמו בכתב בעניין זה.
אקדים ואומר כי לא ראיתי לנכון להידרש אל כלל טענות הצדדים בכל הנוגע לסוגיה זו ולפיכך להלן יובאו רק עיקרי הדברים.
115. מתצהירו של אדם, מחקירתו וממכלול הראיות שהובאו בעניין הנדון, לרבות אלו שנטענו בסיכומי טענות הצדדים, עולות העובדות הרלוונטיות הבאות.
לאדם ולאשתו, שושנה, שבעה ילדים בני 12-3. שאחד מהם, כבן 8, הוא בעל צרכים מיוחדים. מהמסמכים שצורפו עולה כי חרף מגבלותיו הוא לומד בבית ספר רגיל ואף הוכרה זכאות המשפחה להשתתפות במימון מעון יום טיפולי. מכל מקום, בהיעדר חוות דעה מקצועית בעניין צרכיו, לא ניתן לקבוע דבר בעניין זה, אף לא לגבי הוצאות מיוחדות, ככל שנדרשות, בעניינו.
--- סוף עמוד 47 ---
עוד נטען, כי לאשתו של אדם, שושנה, בעיות בריאות שונות ולראייה צורפו מסמכים רפואיים שונים, אשר לא נתמכו בחוות דעה רפואית או מקצועית. מעיון במסמכים שצורפו, אשר לא צוינו בהם מגבלות רפואיות או תפקודיות, לא ניתן להסיק דבר באשר ליכולת תפקודה או באשר לכושרה להשתכר.
116. בעניין הכנסותיה של המשפחה ובעניין מקורות הכנסותיה, טענותיו של אדם הן, כי סך כל הכנסות המשפחה עומדים על סך כ-13,000 ₪ בחודש, מהמקורות הבאים: שכרו החודשי הנוכחי של אדם (העובד עכשיו בשוק הסיטונאי), עומד על סך כ-7,000 ₪; קצבת המל"ל החודשית שמקבלת המשפחה, היא בסך 1,100 ₪; בנוסף לכך, ישנה הכנסה מהשכרת הדירה ברחוב מודיעין, על סך 5,000 ₪ בחודש.
כמו כן, אין מחלוקת על כך שלפני כשנה קיבל אדם מאדם שהיה חייב לו (ארמונד ויצמן) סך 200,000 ₪. על-פי טענתו, סכום זה סייע בכלכלת המשפחה ובתשלום שכר באי-כוחו.
עוד נטען, כי ההוצאות החודשיות של המשפחה עומדות על סך כ-25,000 ₪ וכי לאדם ישנם חובות משמעותיים של מאות אלפי שקלים למס הכנסה ולביטוח לאומי. בנוסף לכך נטען, כי לאדם דרוש סכום משמעותי נוסף לצרכי הגנתו בהליך הפלילי.
117. על-פי טענותיה של המבקשת, סך כל הכנסות המשפחה עולה על סך 20,000 ₪. שכן לטענתה, לסכום האמור יש להוסיף את ההכנסה מהשכרת הדירה מרחוב כרמל (בסך 5,000 ₪ בחודש). כן יש להוסיף את העובדה שעלתה במהלך חקירתו הנגדית של אדם, כי בבעלותו שתי יחידות דיור, אשר כל אחת מושכרת תמורת כ-2,000 ו-2,700 ₪ בחודש. אמנם אדם טען שיחידות דיור אלו אינן מושכרות ברציפות וכל הזמן, אך טענה זו לא נתמכה בדבר ומכל מקום, לא ניתן לחלוק על פוטנציאל ההכנסה הגלום ביחידות דיור אלו.
עוד טענה המבקשת, כי במהלך חקירת המשיב 1 עלה כי הוא משתמש כיום בחשבון הבנק של אשתו, אליו נכנסות הכנסותיו (ראו עמ' 92-90, 98-97), בעוד הוא לא גילה כל מידע בעניין זה, ואף הסתיר את עצם ההכנסות לחשבנות הבנק של אשתו.
בעניין זה נכונה טענת המבקשת, כי בהימנעות המשיב 1 ממסירת מידע מלא בעניין הכנסותיה של אשתו ובעניין מצב חשבון הבנק שלה, הוא לא גילה את כל המידע בעניין מקורות ההכנסה של המשפחה. אין אפוא, לקבל את טענת בא-כוחו של אדם, כי מדובר בעניין "צדדי", שאינו מצריך ראיה, שכן ברור כי מדובר בעניין מהותי, העומד בלב לבו של הנושא הנדון, שעניינו בחינת אמצעי מחיה ומקום מגורים סבירים למשיב 1 ולבני משפחתו.
118. טענה נוספות של המבקשת, נוגעות להכנסה שהייתה למשפחתו של אדם מכספים שהעבירו אליו הוריו כסיוע לפרנסת המשפחה. בעניין זה טען המשיב 1 כי סיוע זה הופסק, אך כאמור, משלא גילה את חשבונות הבנק של אשתו, לא ניתן לבחון זאת. מכל מקום, מאחר
--- סוף עמוד 48 ---
שמדובר בסיוע וולונטרי שאינו בהכרח קבוע, ספק אם ניתן לחשב זאת במסגרת כלל הכנסותיה הקבועות של המשפחה.
לעומת זאת, יש ממש בטענת המבקשת שלפיה, היקף ההכנסות שעליהם הצהיר המבקש עתה, עולה בהרבה על היקף ההכנסות שעליהן הצהיר למס הכנסה קודם למעצרו בקשר להליך הנדון. שכן, על-פי הצהרותיו, שכרו החודשי במהלך שנת 2014 היה בסך כ-12,500 ₪ בחודש ובשנת 2015 היה שכרו החודשי בסכום נמוך מכ-4,000 ₪ בחודש. כך שבנסיבות אלו, יש לכאורה מקום לבחון את סכום הכנסותיו של המשיב 1 כיום, בהשוואה להכנסות המוצהרות שלו לרשויות המס, קודם למעצרו.
119. נושא נוסף שהיה שנוי במחלוקת, עניינו הרכב המשמש את המשפחה. עד לאחרונה היה ברשותו של המשיב 1 רכב מסוג קרייזלר, אשר בהתאם להודעת באי-כוח המשיב 1 מיום 29.7.2019, הוצא מכלל שימוש בהתאם להוראת משרד הרישוי. בנסיבות אלו ביקש כי אחד מכלי הרכב התפוסים ישוחרר, מבלי שהמשיב 1 יידרש להפקיד דבר. בהודעת המבקשת מיום 5.8.2019 הודיעה על התנגדותה, בשל אותם נימוקים שהועלו בסיכומיה בעניין מקורות הכנסתו של המשיב 1.
החלטה בעניין אמצעי מחייה סבירים
120. אחד הסייגים לחילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון, ובכלל זה חילוט זמני, נקבע בסעיף 36ג(ב) בפקודת הסמים, שעל-פיו, "בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים 36א ו-36ב אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר".
כפי שנאמר לעניין זה, "משמעות הוראה זו היא כי יתקיימו מצבים, בהם נעדיף לסגת מהרציונל שמאחורי מדיניות ההרתעה כנגד הפעילות העבריינית – לטובת ערכים אחרים, כבדי משקל אף הם. כזה הוא גם סעיף 36ג(ב) לפקודה הנ"ל, אשר בא למנוע מצבים בהם הנאשם, בעקבות חילוט רכושו, יישאר עם בני משפחתו ללא מקום מגורים סביר וללא אמצעי מחיה סבירים" (עניין כהן, פסקה 39).
121. בענייננו אין מחלוקת על כך שלמשפחתו של המשיב 1 יש מקום מגורים סביר, מאחר שהסעד הזמני המבוקש בעניין דירת המגורים, הוא ברישום בלבד. לפיכך נותר לבחון את נושא הכנסת המשפחה ואף את כלי הרכב שישמש את המשפחה.
מכל האמור עולה, כי מעבר להכנסה בסך 200,000 ₪ שקיבל המשיב 1 לפני למעלה משנה, סך הכנסותיו הידועות לחודש הן, נכון להיום, בסך כ-12,300 ₪, כלהלן: כ-7,000 ₪ מעבודתו של המשיב 1; כ-1,100 ₪ תגמולי מל"ל; סך כ-4,700 ₪ מהשכרת שתי יחידות מגורים. כך כאמור, אף אם בפועל אינן מושכרות כל הזמן, לא ניתן לחלוק על פוטנציאל ההכנסה שגלום בהן.
--- סוף עמוד 49 ---
בנוסף לכך, עד היום קיבל המשיב 1 גם דמי שכירות בסך 10,000 ₪ מהדירות ברחוב מודיעין וברחוב כרמל (שלגביהן מבוקש סעד זמני), ובסך הכול: 22,300 ₪. לעניין זה, כפי שטענה המבקשת בצדק, אין רלוונטיות אם מסיבותיו, המשיב 1 בוחר לתת את דמי השכירות לאבנר, מה גם שספק אם אמנם כך נעשה (ראו לעניין זה את גרסתו התמוהה של אבנר בכל הנוגע לקבלת ההמחאות של דמי השכירות ואובדנן הנטען).
לכך יש להוסיף כי לא ידועה הכנסתה של אשתו של המשיב 1, שאף אותה יש לחשב בעת בחינת מקורות ההכנסה של המשפחה והיקפן. אף לא ידועות הכנסותיה לחשבון הבנק שלה, מאחר שלא הובא כל מידע בעניין זה. כך גם לא ברור אם היא עובדת ואם אינה עובדת, לא ברור מדוע אינה עובדת (כאמור לעיל, מהמסמכים הרפואיים שצורפו, לא ניתן לקבל מענה לתמיהות אלו).
כל זאת לצד חובותיו של המשיב 1, כמפורט לעיל.
122. בהינתן המידע החסר כאמור, בהתחשב במספר הנפשות במשפחתו של המשיב, נראה כי יהיה זה נכון לעת הזו לא להורות על סעד זמני לגבי דמי השכירות המתקבלים מאחת מהדירות המושכרות. לפיכך, לא יינתן סעד זמני בעניין דמי השכירות המתקבלים מהדירה ברחוב מודיעין, אשר ימשיכו להיות משולמים למשיב 1. בהתאם לכך, נראה כי סך כל הכנסתה של משפחת המשיב, לרבות פוטנציאל הכנסותיה, יאפשר אמצעי מחיה סבירים (בהתאם לחישוב האמור לעיל, יהיה זה בסך כ-18,000 ₪ לחודש, בנוסף להכנסותיה הלא ידועות של אשתו של המשיב 1).
123. בעניין הרכב ולנוכח העובדה שכאמור לעיל, לעת הזו נותרה המשפחה ללא כלי רכב, נראה כי יש מקום לשחרור אחד משני כלי הרכב התפוסים, מבלי שהמשיב 1 יידרש להפקיד סכום כסף כלשהו (כפי שנקבע בהחלטות שניתנו בבית משפט השלום). דומה כי לא ניתן לחלוק על כך שמשפחה המונה תשע נפשות, מהם שבעה ילדים צעירים שאחד מהם עם צרכים מיוחדים, זקוקה לרכב שישמש את המשפחה. הדבר אף נדרש ומתחייב כדי שלמשפחה יהיו "אמצעי מחיה סבירים", במובן של אמצעי קיום סבירים.
לפיכך, רכב הקאיה ישוחרר למשיב 1, בכפוף לתנאים הבאים: (1) יירשם במשרד הרישוי שיעבוד על הרכב לטובת המדינה, על מלוא שווי הרכב; (2) המשיב 1 ימציא פוליסת ביטוח רכב מקיף שהמוטב בו הוא המדינה; (3) ייאסר על המשיב 1 או על מי מטעמו למכור את הרכב או לעשות בו כל דיספוזיציה ללא הסכמה בכתב מטעם המדינה.
י"ג. סיכום ותוצאה
124. בכפוף להחרגת דמי השכירות המתקבלים מהדירה ברחוב מודיעין, שלגביהם לא ניתן סעד זמני וכן לשחרור הרכב מסוג קאיה, בכפוף לאמור בעניין זה לעיל (בפסקה 123), הבקשה לסעדים הזמניים בעניין המשיבים 1, 8 ו-9 מתקבלת במלואה.
--- סוף עמוד 50 ---
125. ככל שהדבר נדרש, תגיש המבקשת פסיקתה לחתימה בעניין הצווים הזמניים, כפי שנקבעו בהחלטה זו.
בהסכמת הצדדים, ההחלטה ניתנת בהיעדרם. המזכירות תמציא את ההחלטה אל באי-כוח המבקשת והמשיבים 1, 8 ו-9.
ניתנה היום, ה' באלול תשע"ט, 5 בספטמבר 2019, בהיעדר הצדדים.
תמר בר אשר