עוד נטען בבקשה, כי הכספים שהתקבלו מהעבירות שנעברו על-פי הנטען בכתב האישום הם בגדר "רכוש אסור" כהגדרתו בסעיף 3(א) בחוק איסור הלבנת הון וכי המשיבים 1, 2 ו-8 עשו בכספים אלו פעולות מתוך מטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או את עשיית הפעולות בו. בנוסף לכך, המשיבים 5-1 ו-7 עשו פעולות ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השנייה של חוק איסור הלבנת הון, ובשווי שנקבע בה. כן נטען, כי המשיבים 1, 8, 9, ו-10 עברו עבירות לפי סעיף 3(ב) בחוק איסור הלבנת הון, בכך שעשו פעולה ברכוש או מסרו מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א בחוק איסור הלבנת הון, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים.
31. עוד נטען בבקשה, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת העבירות שבהן הואשמו המשיבים ובין השאר, הודאותיהם, הודעות של חלק מהמשיבים ושל מעורבים נוספים שכללו הפללה של מי מבין המשיבים, עדויות של מהמרים, מיצוי הטלפונים הניידים של המעורבים ושל מהמרים המבססים את חלקם של המשיבים וכן עצם משך הזמן שבו נעברו העבירות והיקפן. כן נטען, כי למשיבים נעשו האזנות סתר בקשר לארגון ההימורים, ולאופן שבו הלבינו המשיבים את כספי הרווחים. כן נטען, כי חומר החקירה כולל מסמכים רשמיים ועדויות בנוגע לאופן רכישת הרכוש שלגביו מבוקשים הסעדים הזמניים.
32. באשר לעילות החילוט של הרכוש המפורט בבקשה, נטען בבקשה כי הרכוש בר חילוט בהתאם להוראת סעיף 21(א) בחוק איסור הלבנת הון, שעל-פיו אם הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 בחוק זה, כי אז בנוסף לכל עונש אחר, יחולט רכושו בשווי הרכוש שבו נעברה העבירה, ששימש לעבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך. כן יחולט רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך.
על-פי הנטען בבקשה, בענייננו היקף עבירות הלבנת ההון שנעברו עולה על 34 מיליון שקלים ולפיכך, אם יורשעו המשיבים, יתבקש בית המשפט לחלט מנכסיהם את הנכסים המפורטים בבקשה מהטעמים הבאים: באשר לחשבונות הבנק, נכסי המקרקעין, כלי הרכב, הזכויות, הכסף המזומן, ההמחאות שנתפסו, ויתר הרכוש שלגביו התבקש הסעד הזמני, נטען כי מדובר ברכוש השייך למשיבים, שתפיסתו נועדה לשמש להבטחת האפשרות לחלט רכוש בשווי העבירות שעל-פי הנטען בכתב האישום המשיבים לכאורה, עברו.