עיון בעדותו של קודוביצקי מעלה כי לגרסתו הוזמן לישיבה נוספת, קודם לישיבה הנדונה, שהתקיימה ביוזמת אורי בלטר, במשרדו של המשיב 1 ובנוכחותו, בה בלטר אמר כי בכוונתו למצוא פתרון למשבר הגרוטאות (עמ' 3121 ו-3143 לפרוטוקול). ואולם, יודגש כי בנימוקי הערעור מטעמה ובטיעוניה לפנינו, אף המערערת עצמה נמנעה מלאמץ גרסה זו, אשר לא נמצאה כל ראיה נוספת התומכת בה.
ולבסוף, בניגוד לגרסתו בחקירתו הראשית, בה אמר קודוביצקי כי במהלך הישיבה הנדונה הציע בלטר את הפתרון למשבר, השיב בחקירתו הנגדית כי "הישיבה הזאת הייתה לפני שהיה פתרון מוסכם ולפני שהוא ייצר את הדבר הזה" (עמ' 3143 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – י' א'; במילים "הדבר הזה" התכוון קודוביצקי למתקן דמוי מגן שיהא בכוחו למנוע את נפילת הגרוטאות לים, ראה עמ' 3136 לפרוטוקול).
אין תימה אפוא כי בית המשפט המחוזי נמנע מלקבוע ממצא עובדתי בהתבסס על גרסה בלתי קוהרנטית זו, בלשון המעטה.
האדן השלישי עליו ביסס חברי את הקביעה העובדתית באשר לכך שהפתרון למשבר הועלה על ידי בלטר בישיבה עצמה, היה "התחמקותו של המשיב 1 ממתן תשובות לשאלות בדבר נוכחותו וחלקו של אורי בלטר" הן בחקירתו במשטרה הן בעדותו בבית המשפט (פסקה 7 לחוות דעתו). ואולם, בית המשפט המחוזי דווקא ייחס מהימנות רבה לעדות המשיב 1 בכללותה, ובאופן ספציפי ביחס לעדותו באשר לפרשה זו ולישיבה הנדונה, קבע כי:
--- סוף עמוד 23 ---
"עדותו של נאשם 1 [המשיב 1 – י' א'] היתה עדות אשר ההתרשמות הישירה ממנה היתה כי מדובר בעדות אמינה ומהימנה, עדות כנה, אשר מתיישבת עם ראיות רבות אחרות" (עמ' 118 להכרעת הדין).
בנסיבות אלו, אני סבור כי שתי הנחות היסוד האמורות שהניח חברי – כי בעת קיום הישיבה עמד על הפרק הפתרון של חברת דנה וכי אורי בלטר מטעמה של חברת דנה הציג את הפתרון האמור במהלך הישיבה – מנוגדות לקביעתו העובדתית הברורה של בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת ראיות, לפיה חברת דנה לא נזכרה כלל במהלך הישיבה.
בלשונו של בית המשפט המחוזי:
"חברת דנה לא נזכרת בו [בסיכום הישיבה – ת/255 – י' א'], חברת דנה אינה צד לו, ואין משמעותו כי חברת דנה היא זו שתבצע את הפיקוח החיצוני" (עמ' 130 להכרעת הדין).
ובהמשך:
"הפתרון [שהוצע בישיבה – י' א'] כלל לא התייחס לחברת דנה ... הפתרון היה כללי, ובאותו מועד, לא חברת דנה היא זו שהיה ידוע כי תפעל מטעם היצואנים" (שם, בעמ' 132).
כידוע, ערכאת הערעור תטה שלא להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים.