בנוסף, ובכל הנוגע להתנהגותו של המשיב, במעשיו גלומה סטייה חמורה מן השורה. זאת הן בהשגת מסמכי הנמל והן בהעברת המסמכים לידי חברת דנה לשם השגת יתרון עבורה בהליך משפטי כנגד הנמל. כאמור, המשיב לא היה אמור להיות חשוף למסמכים אלו העוסקים בו ובקשריו, וקל וחומר לא היה מוסמך להפעיל אחרים כדי לקבלם או למסור אותם אל מחוץ לנמל לידי צד יריב בהליך משפטי. בכך המשיב פעל בחוסר סמכות וחרג מתפקידו הציבורי. זאת ועוד, ועוד זאת – המשיב לא הסתפק בהעברת המסמכים לידי דנה אלא עמד בקשר רציף עם משיב 2 וחברת דנה ביחס למסמכים וייעץ להם ביחס לשימוש הנכון בהם לדעתו (ראו פס' 119 לחוות דעתו של השופט אלרון). מעשים אלו מהווים סטייה בוטה, ניכרת ונמשכת מן השורה ושימוש בתפקידו הציבורי לקידום אינטרסים זרים. מכלול הדברים מצביע על כך שהמשיב חתר תחת האינטרס הציבורי של הנמל באופן ישיר וזאת למען קידום בלעדי של האינטרס שלו ושל קרוביו, מה שמחייב את המסקנה שהביא לפגיעה מהותית בערך האינטרס הציבורי. דרך זו של פעולה על סמך שיקולים זרים גרידא אף מהווה פעולה בחוסר ניקיון כפיים, מנקודת מבטו של עובד הציבור. לא רק שיקולים זרים הנחו אותו בפעולותיו בפרשה אלא המשיב גם גרר עובדים אחרים להתנהגות לא נאותה לעובדי ציבור על מנת לשרת שיקולים זרים אלו למען האינטרס האישי שלו. התנהגות זו חרגה משמעותית מכפי שמצופה מעובדי ציבור המבצעים פעולות שלטוניות והביאה לפגיעה
--- סוף עמוד 100 ---
מהותית בטוהר המידות. לגבי ערך אמון הציבור אין צורך להכביר במילים. נהיר שהתנהגות המשיב שתוארה לעיל אינה מה שהציבור מצפה לו מעובדי הציבור. מעשיו של המשיב ערערו את תדמיתו של השירות הציבורי והביאו לפגיעה מהותית בערך אמון הציבור. לפיכך, אין מנוס מהרשעתו בעבירת מרמה והפרת אמונים. פרשה זו אינה מקרה גבולי. אני אף מצטרף ליתר הנימוקים המופיעים בחוות דעתו של השופט אלרון בפרשה זו ובכלל זה לקביעה לפיה מעשים אלו מקימים גם את יסודות העבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
18. ואת זאת יש לזכור. נכון להקפיד על מניעת ניגוד עניינים. כזכור, ניגוד העניינים כשלעצמו אינו מהווה עבירה. כאמור לעיל, יש להצביע על פן מחמיר נוסף. לכן, גם אם לא ניתן לומר עבירה גוררת עבירה, אפשר לומר הפרה גוררת עבירה. הפרה של ניגוד עניינים, גם אם לא עולה לכדי עבירה, מסוכנת הן לסביבה והן למפר. אין הוא תמיד שולט בהשתלשלות ההליכים לאחר מכן. חיוני להימנע מכך. האיסור של ניגוד עניינים נועד על מנת לשמור על איכות הסביבה של האקלים הציבורי. גם אם לא מדובר בעבירה, ייתכן ומדובר בפגם מנהלי ומוסרי או משמעתי.
19. התוצאה היא שהעניין יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לגזור את דינו של המשיב. אך חשוב להבהיר כי יש לגזור עליו עונש בגין עבירות בהן הורשע ולא בגין הפרשיות בהן זוכה. גם אם יש מקום לבקר אותו בפרשיות אלו, ויש מקום, הפער קיים בין פגם מנהלי לבין הרשעה בפלילים. במסגרת גזר הדין ניתן להענישו רק בגין העבירות בהן הורשע. התוצאה לפי דעת הרוב היא הרשעה בשני מקרים – באישום הרביעי ובפרשת הגרוטאות הכלולה באישום השני – לא פחות מכך אך גם לא מעבר לכך.
ש ו פ ט
סוף דבר
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון, לדחות את הערעור בכל הנוגע לאישום הראשון, כמו גם בכל הנוגע לפרשות "כי"ל" ו"שמן" באישום השני.
--- סוף עמוד 101 ---
כן הוחלט בדעת רוב של השופטים נ' הנדל וג' קרא ובניגוד לדעתו החולקת של השופט י' אלרון, לקבל את הערעור בכל הנוגע ל"פרשת יצואני הגרוטאות" באישום השני, ולהרשיע את המשיב 1 בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין. אשר למשיב 2, נקבע כי זיכויו בבית המשפט המחוזי יעמוד בעינו.
לבסוף הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון, לקבל את הערעור באשר לאישום הרביעי, כך שהמשיב 1 יורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין, המיוחסות לו באישום זה.
אשר למשיב 2, משכתב האישום לא ייחס לו כל עבירה באישום הרביעי, זיכויו בבית המשפט המחוזי יוותר על כנו.
התוצאה היא כי זיכויו של המשיב 1 באישום הראשון נותר על כנו, בעוד שהוא מורשע באישום השני ובאישום הרביעי. עניינו יוחזר על כן לבית המשפט המחוזי לצורך שמיעת טיעונים לעונש וגזירת דינו.
זיכויו של המשיב 2, בבית המשפט המחוזי מכל האישומים שיוחסו לו נותר על כנו.
ניתן היום, ה' בכסלו התש"ף (3.12.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט