חברת תוכנה מפתחת מוצר מצליח שמאפשר תשלום נוח בכרטיס אשראי ומציע אותו לבעלי עסקים. ואולם, החברה שמספקת לעסקים את מערכת הנהלת החשבונות, בניסיון למנוע מחברת התוכנה לחדור לשוק, מבהירה לבעלי העסקים כי אם יעבדו עם אותה חברה מתחרה, הם ינתקו אותם ממערכת הנהלת החשבונות שלהם. האם איום מסוג זה אפשרי? האם בעלי העסקים שמסכימים לאיום לא עוברים בעצמם עבירה פלילית של הגבל עסקי?
בפרשה שנדונה בשנת 2018 דובר במקרה של הסדר בין מתחרים לחלוקת השוק ביניהם. שופטי בית המשפט העליון הדגישו, כי תכלית חקיקת ההגבלים העסקיים היא הגנה על קיומה של תחרות חופשית מתוך הכרה בחשיבותה המכרעת לקידום המשק והכלכלה, תרומתה לייעול ולחדשנות, להורדת מחירים, לשיפור המוצרים והשירותים, ואף להבטחת הזדמנות שווה להתחרות בשוק באופן שמקדם את הזכות החוקתית לחופש העיסוק. מסיבה זו קיים איסור על קיומו של הסדר כובל אשר עלול לפגוע בתחרות החופשית.
באופן דומה גם קבע המחוקק ב-1 ינואר, 2019, כי שמו של חוק ההגבלים העסקיים הישראלי ישתנה והוא נקרא מעתה "חוק התחרות הכלכלית" ורשות ההגבלים העסקיים נקראת "רשות התחרות". החוק, כפי שפורש על ידי בתי המשפט, קובע איסור על כל הסדר כובל, המוגדר באופן רחב ככל תיאום שמטרתו ליצור מגבלה על התחרות, אף אם אין מדובר בהסכם מפורש. גם הסדר אשר נכפה על ידי צד אחד לו על השני ייחשב כהסדר כובל. החוק אינו דורש פגיעה בפועל בתחרות או נזק כלשהו, אלא מסתפק בפוטנציאל לפגיעה בתחרות. הסדר כובל שלא אושר מראש על ידי בית הדין לתחרות מהווה עבירה פלילית לא רק של כל הצדדים להסדר אלא גם דירקטורים ונושאים משרה, כאשר הצד להסדר הכובל הוא חברה. יתרה מכך, בית המשפט העליון הבהיר, כי יש להחמיר בעונשים המוטלים במקרה של הסדרים כובלים ולהטיל עונשי מאסר בפועל על נושאי המשרה, כדי לייצר הרתעה אפקטיבית מפני עבירות מסוג זה. החוק מאפשר במקרה של הסדר כובל ענישה של עד 5 שנות מאסר וקנסות גדולים ובמקרה של נושאי משרה מאסר של עד שנה בנוסף לקנסות.
בהליך פלילי שנפתח נגד רשת סופרמרקטים קבע בית המשפט העליון, שכאשר קיים הסדר בו מנסה קמעונאי (או מפיץ, משווק וכיוצא באלה) להוביל להפסקת ההתקשרות בין ספק (או יבואן, יצרן וכיוצא באלה) לבין קמעונאי מתחרה, מדובר בהסדר פסול מעיקרו ובעבירה פלילית. במקרה אחר דובר במגבלות שהטילו יבואני רכב על רוכשי רכבים, אותם חייבו לטפל ברכב רק במוסכי שירות כדי שהאחריות על הרכב החדש תחול, ובמקביל חייבו את מוסכי השירות לרכוש ולעשות שימוש רק בחלקי חילוף שמקורם ביבואני הרכב. בית המשפט קבע, כי הסדר מסוג זה מטרתו להוציא מתחרים מהשוק ולכן הוא הסדר כובל אסור.
כך, ספק הפועל מול לקוח שלו כדי למנוע מהלקוח להשתמש במקביל במוצרים של אחרים עובר כנראה עבירה פלילית חמורה של הגבל עסקי. לקוח שמסכים לדרישה כזו של הספק הינו בפועל שותף לאותה עבירה. כך, בכל מקרה כזה כדאי לפנות באופן מיידי לייעוץ משפטי, כדי לוודא שלא נוצרת אחריות פלילית, לרבות אחריות אישית למנהלים.