"שיחות קופת חולים" זה שם שנתתי לפני שנים רבות למצב בו לקוח מלווה על ידי משרדנו, אשר בונה לו אסטרטגיה מלאה של ההתנהלות (בין במשא ומתן מסחרי ובין בהליך ליטיגציה מורכב) ואז ברגע הקריטי הלקוח מגיע עם רעיונות חדשים כי "מישהו" אמר לו שיש דרך טובה יותר או נכונה יותר. אותו "מומחה" חדש עשוי להיות פרופסור למשפטים וכלכלה (עם התמחות במדעי הגרעין משולבת בתואר שלישי ביחסים בינלאומיים ודיפלומטיה) שבמקרה ישב ליד הלקוח כשחיכה בתור לרופא. כמובן שחוות דעתו המנומקת והיסודית של המומחה לא הייתה בכתב, לא הייתה מבוססת על מידע מלא ואין לה שום משמעות למעט גרימת נזק. גם בית המשפט העליון חושב ככה.
עבירה פלילית דורשת שני מרכיבים: ביצוע "פעולה פלילית" (Actus Rea) וקיומה של "מחשבה פלילית" (Mens Rea), כאשר משמעות כל אחד ממושגים אלה משתנה בהתאם להגדרת העבירה בחוק. במקרים מסוימים, הסתמכות על עצה משפטית של עורך דין עשויה להוות הגנה מפני עבירה פלילית, אולם בית המשפט העליון התווה כללים ברורים לגבי מהי חוות דעת משפטית שקיימת לה משמעות ומתוך כך (ולדבר השלכות גם לסוגיות שאינן פליליות) מהי "חוות דעת משפטית רצינית". כך, ראשית, על הייעוץ המשפטי להתבסס על מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית והמדויקת למקרה מסוים, נדרש שעורך הדין יהיה בעל מומחיות בתחום שבו מתבקשת חוות הדעת המשפטית (ובסוגיות מורכבות על עורך דין להיות בעל בקיאות גבוהה בכל ענפי המשפט הרלוונטיים) ועל חוות הדעת להיות "רצינית על פניה" ולכן צריכה במקרים מסוימים להיות בכתב ומנומקת. כמובן גם שנדרש שהנאשם בפלילים אכן פעל בהתאם לחוות הדעת המשפטית ולא התעלם ממנה.
בפסק דין של בית המשפט העליון ממאי, 2022, דובר בעבירה של הגבלים עסקיים כאשר קבוצת קבלנים החליטו יחד שלא להשתתף במכרז ממשלתי ובין היתר טענו כי הסתמכו על ייעוץ משפטי מכיוון שעורך דין היה מעורב בתהליכים ולא ציין שמדובר בעבירות פליליות. בית המשפט העליון לא הסתפק בדחייה של הטענה אלא שכב' השופטת דפנה ברק-ארז גם הבהירה שנסיבות המקרה מדגימות היטב את החשיבות הנודעת לתפקידם של יועצים משפטיים כשומרי סף. עורכי דין נדרשים אמנם באופן יזום להזהיר מפני ההיבטים הפליליים של המעשים אך גם מי שנזקק לשירותים משפטיים מחויב להציג שאלות קשות ולפעול באופן רציני לבירורן, ולא רק לנקוט בגישה של "אל תעירו ואל תעוררו".
האמור מעלה לגבי עבירות פליליות נכון גם לפעולות במישור המסחרי או התאגידי. אדם אינו יכול להסתמך על חוות דעת שקיבל מ"מומחה" במקרה בתור לרופא (או בכל מצב אחר בו לא מדובר בעורך דין בעל מומחיות, הבנה עסקית והכרות של מלוא העובדות הרלוונטיות), כדי לקבל החלטות מסחריות והוא עשוי למצוא את עצמו פוגע בעצמו, אך לעתים אף חשוף לתביעות של צדדים שלישיים.
נושא הייעוץ המשפטי המקצועי חשוב שבעתיים כאשר מדובר בבעל תפקיד בחברה, ובוודאי בעל תפקיד בחברה ציבורית, אשר מחויב לא רק לקבל ייעוץ משפטי, אלא שהייעוץ המשפטי יהיה על ידי מי ששולט בתחום וכאשר עורך הדין מעורב באופן שוטף בענייני החברה, מכיר את מלוא העובדות הרלוונטיות (וכאן, אם יש ספק אם סוגיה מסוימת רלוונטית אז אין ספק: הכל רלוונטי), ובעל התפקיד גם פועל בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבל. יתרה מכך, בעל תפקיד בחברה מחויב גם להציג ליועץ המשפטי שאלות קשות ולפעול לבירורן.