התקשרות בין צדדים עשויה להיות שותפות בלתי רשומה גם אם הצדדים קבעו צורת התאגדות אחרת

יזם ומהנדס מחשבים החלו לעבוד על מיזם משותף תוך שהם קובעים בהסכם מייסדים, כי הפעילות הנוגעת למיזם תועבר בעתיד לחברה חדשה שתוקם על ידי השניים. לאחר שהתגלעו חילוקי דעות בין השניים, וטרם הקמת החברה המשותפת, ביקש המהנדס כי ייקבע שהתקיימה בין הצדדים שותפות המקנה לו מחצית מהזכויות.
בית המשפט קבע, כי בין הצדדים לא התקיימה שותפות ועל כן אין המהנדס זכאי למחצית מהזכויות במיזם המשותף. כאשר לא נרשמת שותפות, הקביעה כי בין שני צדדים מתקיימת שותפות שאינה רשומה נעשית על ידי בחינה משולבת של הוראות החוק ועובדות המקרה. התנאים הבסיסיים לקיומה של שותפות הינם קיומו של עסק, אשר אותו מנהלים שני הצדדים יחדיו כאשר להם מניע משותף להפקת רווחים. שותפות עשויה להתקיים גם כאשר הצדדים השתמשו במונח אחר להגדיר את ההתקשרות ביניהם, וניתן לעיתים לקבוע כי מתקיימת שותפות בפועל, גם במקרים בהם הצדדים בחרו דרכי התאגדות אחרות, וזאת בעיקר במקרה של חברות פרטיות קטנות, הפועלות הלכה למעשה ב"מעיין שותפות". אולם, כאשר השותפות אינה רשומה ואין בין הצדדים הסכמה מפורשת על יצירת שותפות, חובה על הצד הטוען לקיומה של שותפות להוכיח זאת. כאן, הסכם המייסדים בין הצדדים קובע במפורש כי שיתוף הפעולה בין הצדדים יהא במסגרת של חברה בערבון מוגבל ואינו קובע, כי עד להקמת החברה, תחול בין הצדדים שותפות. בפועל, החברה מעולם לא הוקמה ושיתוף הפעולה בין הצדדים היה קצר מועד. הצדדים אף קבעו תקופת הבשלה אשר רק לאחריה יתגבשו זכויות המהנדס, והמהנדס לא לקח חלק פעיל ושווה בניהול המיזם באופן אשר מצביע על שותפות בפועל. לפיכך, הצדדים לא קיימו שותפות לא רשומה טרם הקמת החברה וזכויות המהנדס לא התגבשו במועד בו החל הסכסוך בין הצדדים.