בני זוג חתמו על הסכם לאיזון משאבים במסגרתו נקבע, כי הגבר ישלם לאישה ב-4 תשלומים וייתן לה ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת זכויות במקרקעין על שמה, עד לקבלת התשלום המלא. בפועל, הגבר לא עמד במועדי התשלום אך האישה לא הפעילה את הבטוחה.
בית המשפט קבע, כי האישה לא זכאית לפיצוי עקב אי-התשלום, מכיוון שלא פעלה להקטנת הנזק. החוק קובע, כי הפרה צפויה היא מצב בו גילוי דעת של צד לחוזה או נסיבות אובייקטיביות, מצביעים על כך שצד להסכם אינו מעוניין או מסוגל לקיים חיוב מחיוביו החוזיים. הנפגע מהפרה צפויה יכול להתעלם ממנה או להסתמך עליה. התעלמות משמעה עמידה על קיום החוזה במתכונתו המקורית, לרבות קיום התחייבויותיו של הצד הנפגע. הסתמכות על ההפרה מצריכה נקיטת צעדים להקטנת הנזק על ידי הצד הנפגע, כדי שיהיה זכאי לפיצוי כתוצאה מההפרה. כאן, האישה ראתה, שהגבר לא עומד בחיובי התשלום ולמרות זאת לא פעלה למימוש הבטוחה שבידיה בדמות ייפוי הכוח ולפיכך לא פעלה להקטנת הנזק. לפיכך, היא אינה זכאית לפיצוי עקב ההפרה.